חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים קובע כי בתי משפט לעניינים מנהליים מוסמכים לדון במהלך משפטים מנהליים בשלושה הליכים שונים, והם: ערעור מנהלי, תובענה מנהלית ועתירה מנהלית. יתר על כן, בתי משפט לעניינים מנהליים יכולים לדון גם בעניינים מנהליים אחרים אשר על פי חוק אחר הם רשאים לדון בו.
במאמר זה ריכזנו עבורכם מידע חיוני בנוגע להליך הפופולרי ביותר בקרב בתי משפט לעניינים מנהליים – עתירה מנהלית [קישור פנימי לשירות]. בהמשך המאמר תוכלו למצוא הסבר מפורט למה זה עתירה מנהלית, כיצד מגישים עתירה מנהלית, כמה עולה להגיש ועוד מידע רלוונטי נוסף בנושא.
עתירה מנהלית – על מה מדובר?
כאשר אנו מדברים על הליך עתירה מנהלית אנחנו למעשה מדברים על הליך אשר במסגרתו ניתן לתקוף החלטה של גופים או רשויות ספציפיות בנושאים שהוגדרו מראש ומפורטים בחוק. לבית המשפט לעניינים מנהליים יש את הסמכות לערוך דיונים בנוגע לנושאים אשר נערכו עליהם דיונים בעבר בבג"צ, רק שופטים ספציפיים אשר הוגדרו לתפקיד זה יכולים לדון בנושאים, אותם שופטים נבחרים מבית המשפט המחוזי.
במסגרת משפטים מנהליים דנים על תחומים רבים ומחלוקות שונות בהן אנו נתקלים במהלך שגרת החיים שלנו. חלק מן הנושאים עליהם דנים במסגרת משפטים מנהליים הם: הוצאת רישיונות לעסקים, הסדרת רישוי מקצועות, חיובים אותם מטילה רשות ספציפית ( לדוגמא – עתירה מנהלית בנוגע לארנונה) ועוד.
מהי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בעתירות מנהליות?
הערכאה השיפוטית הרלוונטית לעתירות מנהליות היא בית משפט לעניינים מנהליים. ישנם חמישה בתי משפט כאלה ביניהם – בית המשפט בתל אביב, בבאר שבע, בחיפה, בנצרת וברמלה.
בתי המשפט המוזכרים לעיל מוסמכים לדון בעתירות מנהליות בנושא מכרזים ציבוריים, וזאת על-פי חוק בתי משפט לעניינים מנהליים – סעיף 5(1) לחוק זה ופסקה 5 בתוספת הראשונה של החוק.
העתירות המנהליות מתבררות על סמך תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים. בהתאם לתקנות אלה, מוחרגת התחולה של התקנות הנוגעות לסדר הדין האזרחי על הדיון בכל עתירה מנהלית.
אופן הגשת עתירה מנהלית: לוח זמנים וצירוף המשיבים הרלוונטיים
תקנות 2 עד 6 בתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000 עוסקות באופן הגשתה של כל עתירה מנהלית:
ראשית, נדרשת הגשה "בלא שיהוי", כלומר סמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה עליה מערערים, או למועד שבו נודע למערער על אותה החלטה. בכל מקרה ישנה מסגרת זמן של 45 ימים בלבד שבה ניתן להגיש עתירה מנהלית.
העתירה תוגש לבית משפט מנהלי שבשטח שיפוטו התקבלה ההחלטה שעליה מבקשים לערער.
חובה לצרף אל כתב עתירה מנהלית תצהיר שנערך בהתאם לתקנות, העתק של ההחלטה עליה מערערים וכן מסמכים רלוונטיים נוספים.
בנוסף, על העותר מוטלת החובה לצרף כמשיבים בעתירה את הרשות שהעתירה הוגשה נגדה בפרט, או רשות אחרת המעורבת בעניין, וכן את אלה שעלולים להיפגע בעקבות קבלת העתירה.
ה"מסדרון" בדרך לבירור: עיון מוקדם ככל האפשר בעתירה
תקנה 7 מגדירה את השלב הראשון של הטיפול המשפטי בעתירה מנהלית: עיון בעתירה. נהוג לדמות שלב זה למסדרון שממנו ניתן להגיע אל אולם הדיונים, כלומר אל דיון בעתירה, או אל שער היציאה, כלומר מחיקת העתירה או דחייתה.
השילוב בין תקנה 7 לתקנה 8, אשר מסדירה דיונים מקדמיים בעתירות מנהליות, יוצר מתכונת פעולה דומה לזו הנהוגה בבג"ץ. במתכונת דו-שלבית זאת, העיון הראשוני מאפשר לבית המשפט לעניינים מנהליים לבחון הוצאת צו על תנאי. אם מוצא צו על תנאי, למשיב, אם ירצה בכך, ישנה הזכות להתנגד להפיכתו לצו מוחלט.
על-פי תקנה 7, בית המשפט נדרש לבצע את השלב הזה, העיון, "בהקדם האפשרי". לאחר העיון בעתירה, בית המשפט עשוי לדרוש ממשיב אשר נכלל בעתירה להגיש תגובה מקדמית. לתגובות מקדמיות אין חובת צירוף תצהיר, כך על-פי בקשת רשות ערעור מנהלי (בר"ם) 6701/06 סופר אימג' בע"מ נ' מדינת ישראל. לאחר הגשת התגובה המקדמית, בית המשפט עשוי למחוק או לדחות את העתירה. אפשרות נוספת היא למחוק או לדחות חלק מהעתירה.
בתקנות סדר הדין בבג"ץ ישנו סעיף דומה – תקנה 5.
הדיון המוקדם
תקנה 8 מסדירה את סמכויות השופט בבית משפט לעניינים מנהליים בעת הדיון המוקדם. בפרט רשאי השופט לתת הוראות שונות שמטרתן ייעול הדיון, כך על-פי תקנה 8(4). למשל, לקבוע כי הדיון יתנהל על בסיס סיכומי טענות בכתב. חלק נכבד מן העתירות המנהליות לא צולח את שלב הדיון המוקדם.
הגשת כתב התשובה ועיקרי הטיעונים
תקנה 10 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) עוסקת באופן הגשת כתב התשובה, אם הורה על כך בית המשפט. על-פי ערעור עתירה מנהלית (עע"ם) 9682/06 עיריית ראשל"צ נ' בנק הפועלים, המשיבים רשאים לכלול בכתב התשובה טיעונים נוספים על אלה שצוינו בתגובה המקדמית.
תקנה 14 קובעת כי לאחר הגשת כתב התשובה, בעלי הדין נדרשים להגיש לבית המשפט את עיקרי הטיעונים עד ארבעה ימים לפני המועד אשר נקבע לדיון בעתירה. עיקרי הטיעונים כוללים את תמצית הטענות בליווי האסמכתאות הרלוונטיות. בדיון עצמו כל אחד מבעלי הדין רשאי לטעון רק על סמך עיקרי הטיעונים. כל טענה נוספת, אסמכתא שלא הוגשה, תיקון או השלמה מחייבים קבלת רשות מבית המשפט.
תקנה 11: דרישה לפרטים נוספים
תקנה 11 מקנה לעותרים את הזכות לדרוש פרטים נוספים מהמשיבים. הפרטים הנוספים יכולים להיות מידע רלוונטי או מסמכים שיבהירו נימוקים המוזכרים בכתב התשובה.
באופן דומה, גם כן על-פי תקנה זו, המשיבים רשאים לדרוש מהעותרים פרטים נוספים ביחס לנימוקים המוזכרים בעתירה.
הדרישה למתן פרטים נוספים צריכה להיות מוגשת תוך 15 ימים ממועד ההוראה אודות הגשת כתב התשובה, או ממועד המצאת כתב התשובה. 15 ימים הם גם פרק הזמן להמצאת הפרטים הנוספים המבוקשים.
אם בעל הדין לא קיבל את הפרטים הנוספים, הוא רשאי לפנות לבית המשפט, בכתב, ולבקש ממנו לצוות על הצד השני לספק את אותם מסמכים או מידע. יש לעשות זאת תוך שבעה ימים מהיום האחרון שבו היו אמורים להימסר הפרטים הנוספים. בית המשפט ידון בבקשה, אם כי בתקנה 11 (ד) נכתב במפורש כי אם הפרטים לא דרושים למטרת הכרעה בעתירה, בית המשפט לא יצווה על מסירתם.
הגשת מסמכים במסגרת עתירות מנהליות
תקנה 12 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי-דין) מסמיכה את בית המשפט להורות מיוזמתו לבעלי דין להגיש מסמכים. הוראה כזו תינתן אם המסמכים דרושים להכרעה בעתירה.
גם בתקנה זו וגם בתקנה 13, מפורטים סייגים להוראה להגשת מסמכים. בפרט חשוב להדגיש כי תקנה 12 אינה כלי לחשיפת מסמכים, אלא רלוונטית אך ורק למסמכים שידוע על קיומם. מסמך שבעל דין לא יודע על קיומו, ושלא מוזכר בכתב התשובה, עלול להישאר בלתי נגיש לעותר ולא להיחשף בבית המשפט.
חקירת מצהירים לצורך הכרעה בעתירה מנהלית
תקנה 15(א) מציינת כי באופן עקרוני בית משפט לעניינים מנהליים דן בעתירות בהתאם לראיות המפורטות בתצהירים. יחד עם זאת, אם אחד מבעלי הדין מבקש, תתבצע גם חקירה של מצהיר. התנאי לכך, לפי תקנה זו, הוא שהחקירה הכרחית לצורך קבלת הכרעה בעתירה. שיקול הדעת הוא של בית המשפט.
על-פי הפרשנות של בית המשפט העליון לתקנה 15(א), השימוש בכלי החקירה יצומצם למקרים חריגים בלבד. פרשנות זו תואמת את תכלית חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, שסעיף 13 בו קובע כי עתירות מנהליות יתבררו באופן דומה לסדרי הדין המקובלים בבג"ץ.
ישנם לא מעט מקרים בהם צמצום האפשרות לבצע חקירה של מצהיר, מקשה על העותרים להוכיח את טענותיהם, ובפרט בעתירות אשר עוסקות בדיני מכרזים.
השמעת עד ללא תצהיר עדות – מתי ניתן לזמן עדים ללא תצהירים
גם מי שלא חתומים על תצהיר עשויים להעיד בפני בית משפט לעניינים מנהליים, וזאת אם השופט מתרשם כי העדות נחוצה על-מנת להכריע בעתירה. אפשרות זו מפורטת בתקנה 15(ה).
בדומה לחקירת מצהירים, גם עדות של מי שלא חתום על תצהיר מוגבלת למקרים חריגים – גם על-פי התקנה עצמה (שמציינת במפורש כי נדרשים "טעמים מיוחדים"), וגם על סמך עתירה מנהלית (עת"ם) 10300-06-13 דביר ניסים נ' משרד הבריאות. השילוב בין כל התנאים המפורטים בתקנה 15(א) לבין הדרישה הנוספת לנימוקים מיוחדים מייצר מסננת צפופה במיוחד ביחס לבקשה לחקור עדים שאינם מצהירים.
לאחר הגשת בקשה מוקדמת לחקירת עדים שאינם מצהירים, ישנה זכות תגובה לבעלי הדין האחרים בעתירה. במקרים שבהם מתאפשרת עדות מסוג זה, היא תחומה לנושאים ולהיקף שקובע בית המשפט.
אזרחים במדינת ישראל יכולים להגיש בבית המשפט לעניינים מנהליים עתירות מנהליות, ערעורים מנהליים או שמא תובענות מנהליות. במהלך כל אחד מן התהליכים הללו יש אפשרות לקבל צו ביניים. החוק במדינת ישראל אינו מגדיר את המטרה של צו הביניים, בעקבות כך ניתן לפרש את צו הביניים באופן כזה שמאפשר לבקש כל סעד שמגיש הפנייה צריך ואינו יכול לחכות איתו עד לסיום ההליכים המשפטיים וקבלת פסק הדין.
מתי אפשר להגיש עתירה מנהלית?
מומלץ להגיש עתירה מנהלית בהקדם האפשרי וללא כל התעכבות. המועד המאוחר ביותר בו ניתן להגיש עתירה מנהלית הוא 45 ימים לאחר שמגיש הבקשה התוודע להחלטה אותה הוא מעוניין לתקוף, ישנם מקרים מסוימים בהם החוק קובע על פרק זמן שונה בו ניתן להגיש את העתירה.
התעכבות בהגשה של עתירה מנהלית היא הסיבה הפופולרית ביותר לדחייה של עתירות מנהליות. בעקבות כך מומלץ מאוד לא להתעכב כאשר מודעים להחלטה אשר בנוגע אליה מעוניינים להגיש עתירה, כל התעכבות מיותרת עלולה להוביל למצב בו בית המשפט לא יעסוק בבקשה של מגיש העתירה וידחה אותה לחלוטין בגין התעכבות בהגשה. חשוב לציין כי גם במקרים בהם העתירה מוגשת תוך 45 ימים עדיין קיים סיכוי כי בית המשפט לא יקבל את העתירה ויעסוק בה מאחר ומגיש העתירה התעכב בהגשתה. במקרים בהם בית המשפט רואה כי מגיש העתירה ויתר על ההזדמנות הראשונה שהייתה לו והתעכב לשווא, יש לו את האפשרות לקבוע כי ההתעכבות של מגיש העתירה גרמה נזק לצדדים אחרים והוא יכול לדחות את עתירתו מבלי לקיים דיון.
מהות הסיוע של עורך דין מנהלי
התפקיד של עורך דין מנהלי הוא לייצג אזרחים מול גופי שלטון, במקרים שבהם זכויותיהם נפגעות עקב החלטות של רשויות שונות או התנהלות בלתי תקינה של גוף שלטוני. יש מצבים שבהם עורך הדין המנהלי מתייצב לצד אזרח (או עסק) בעקבות החלטה שגויה של גוף שלטוני. ישנם גם מצבים שבהם ההחלטה של הרשות שהוגשה עתירה נגדה – התקבלה בניגוד לחוק.
לפיכך, השירות של עורך דין מנהלי חוקתי רלוונטי למגוון תחומים רחב: תכנון ובנייה, מכרזים, אכיפה מנהלית, מינהל ציבורי, זכויות אדם ועוד.
מהם הנושאים שניתן להגיש בהם עתירה מנהלית?
התחומים הרלוונטיים לצורך עתירות מנהליות, מפורטים בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. ישנם כמה עשרות נושאים כאלה, ביניהם: חינוך, חופש המידע, אי זכייה במכרז, החלטות של מנהל האוכלוסין, רישוי עסקים, צו מניעה לעסק, קנס לא מוצדק, ארנונה, מועצות דתיות, קבלת היתר בנייה, החלטות של רשויות מקומיות, קנס מנהלי על עבירת בנייה ועוד.
הטבלה שלפניכם כוללת רשימת נושאים מפורטת.
עתירה בנושא שאינו נכלל ברשימה זו תוגש לבג"ץ. בהתאם, חובה קודם כל לבחון האם לבית המשפט לעניינים מנהליים יש סמכות לעסוק בעתירה שתרצו להגיש.
סעיף | הנושא | פרטים |
1 | ארנונה | חיובים מופרזים, סירוב לא מוצדק למתן פטור מארנונה ועוד. לא ניתן להגיש עתירה בנושא זה על החלטה שהתחולה שלה ארצית ועל החלטות של שרי הפנים והאוצר |
2 | חופש המידע | מניעת גישה למסמכים ציבוריים, סירוב של גוף שלטוני להיענות לבקשת מסירת מידע שהוגשה על פי חוק חופש המידע |
3 | חינוך | כל החלטה מנהלית של רשות בנושאי חינוך, פרט להחלטות של שרים או של הממשלה. לדוגמה, החלטות בנושא שיבוצי תלמידים בבתי ספר |
4 | מועצות דתיות | מינויים שונים, כשירות לכהונה ופסלות, ובמקרים מסוימים גם החלטות של השר לשירותי דת |
5 | מכרזים ציבוריים | ניתן לעתור ביחס לכל מכרז של הגופים והרשויות שמפורטים בחוק חובת המכרזים, וכן מכרזים של רשויות מקומיות |
6 | חברות לתועלת הציבור ועמותות | החלטות של רשם החברות ושל רשם ההקדשות |
7 | רישוי עסקים | הצבת תנאים לרישיון עסק, היתרים זמניים ומזורזים, ביטול רישיון עסק ועוד |
7א | הסדרת הפעלת עסק | עתירה בגין החלטה בנוגע להפעלת עסק שהתקבלה על סמך חוק הדיור המוגן או חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות |
8 | רשויות מקומיות | כשירות ופסלות לכהונה של ראשי רשויות מקומיות ושל חברי מועצות, החלטות של רשויות מקומיות ונושאי משרות בהן |
8א | חברות גבייה עירוניות | החלטות של ועדות אישורים שהתקבלו על סמך פקודת העיריות |
9 | תיירות | עתירות בנושאי שירותי תיירות, למשל רישיון לסוכנות תיירות או למלון |
10 | תכנון ובנייה | היתרי בנייה, הפקעות, ענייני תכנון ועוד |
11 | ביטחון הציבור | סירוב להנפיק רישיון נשק, סירוב לחדש רישיון נשק |
12 | מינהל אוכלוסין ועובדים זרים | ויזות, דרכונים, מסתננים, שלילה של אשרת עבודה, סירוב להעניק אזרחות |
13 | דיור ציבורי | דחיית בקשה לרכישת דירה |
14 | תעבורה | שלילת רישיון נהיגה, היתרים לכלי שיט, החלטות שהתקבלו על סמך חוק רישוי שירותי תעופה וכן חוק רישוי שירותים בענף הרכב, אי מתן תג חנייה לנכה |
15 | שיפוץ בית | היטלים וצווים שניתנו על סמך חוק שיפוץ בתים |
16 | מפלגות | סירוב לאפשר שם מסוים למפלגה |
17 | שירות נתוני אשראי | סנקציות, ובהן שלילת רישיון, בהתאם לחוק נתוני אשראי |
19 | בעלי‑חיים | היתרים להחזקת בעלי חיים, צו הרדמה עבור כלב שמוגדר כמסוכן, הכרזה על אזור כנגוע במחלה של בעלי חיים |
20 | משק הדלק | סירוב לאפשר אספקה של דלק לתחנה ספציפית, שלילת רישיון מתחנת דלק |
21 | הסדרת עיסוק | נושאי רישוי במקצועות כגון עריכת דין, הנדסה, ראיית חשבון, רוקחות, אופטומטריה, עבודה סוציאלית, תיווך מקרקעין ועוד |
22 | שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות | החלטות הנוגעות לנגישות, למשל חיוב התקנת מעלון |
23 | הגנת הסביבה | החלטות בנושא חומרים מסוכנים, זיהום אוויר, מפגעי אסבסט, מחזור צמיגים, זיהום הים, הגנת חיות בר ועוד |
24 | ייבוא וייצוא | היטלים על ייבוא או ייצוא, רישיונות ייבוא |
25 | חטופים, נעדרים ופדויי שבי | זכאות לתגמולים, מימון הוצאות של משפחות נעדרים וחטופים |
26 | סיוע לנכים ולמשפחות חללים | טיפולים רפואיים, זכאות למלגות, למענקי דיור ועוד |
27 | חתימה אלקטרונית | ביטול תעודה המעידה על חתימה מאושרת |
28 | מאגרי מידע והגנת פרטיות | רישום מאגר, סנקציות בגין שימוש לא חוקי במידע, גישה למאגרי נתונים |
29 | גז טבעי וגפ״ם | רישוי מתקן, החלטות הקשורות לתשתיות הגז |
30 | ספורט | בקשה לקבלת מעמד "ספורטאי מצטיין" בצה"ל, החלטות הנסמכות על חוק הספורט, רישוי (מסלול נהיגה, נהיגה ספורטיבית) |
31 | תאגידים ביטחוניים | הטלת מגבלות על ייצוא של ידע שמוגדר רגיש, החלטות הקשורות להגנה על אינטרס בטחוני |
32 | עיצומים כספיים וקנסות | ערעורים על קנסות רגולטוריים או עיצומים הקשורים לתקשורת, ייצוא ביטחוני, זיהום אוויר, חומרים מסוכנים ועוד |
33 | בריאות | שלילת אישור לייבא לארץ מזון, החלטות הקשורות לתקנים בענף המזון, החלטה של ועדה להשתלת איברים |
35 | הפקעת קרקעות | ערעור בגין שומה שנקבעה כפיצוי לאחר הפקעת קרקע |
36 | חיילים בשירות קבע | אי מינוי לתפקיד מסוים או אי קידום, הדחת חייל משירות הקבע |
37 | שוטרים וסוהרים | ענישה משמעתית של המשרתים בשב"ס ובמשטרה |
38 | פינוי שדה מוקשים | ערעור על צו פינוי או מתווה פינוי |
39 | אגודות שיתופיות | החלטה של רשם האגודות, מניעת רישום של תקנון חדש, החלטה של ועדת השגות |
40 | תמיכות | החלטות לגבי תמיכה שניתנת מתוך תקציב המדינה, ובפרט שלילת תמיכה במוסד מסוים או קיצוץ התמיכה |
41 | חקלאות | הפחתה של מכסת ייצור חלב, החלטות בנושאי דייג, אי מתן היתר להשתמש בסמל תוצרת אורגנית, כריתת עצים ועוד |
42 | איגודי ספורט | מינויים בתאגידים ספורטיביים. סעיף זה צפוי לפקוע ב-2026 |
43 | ביטחון תזונתי | החלטות על סמך חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי |
44 | הגנה על הציבור | הגבלות על עברייני מין (בהעסקה, מגורים ועוד) |
45 | כבאות והצלה | סגירת מבנים שיש בהם סכנה |
46 | מים וביוב | החלטות של תאגידי המים ורשות המים ובפרט העלאת תעריף |
48 | תקינה | צווים הקשורים לתקנים בנוגע לייבוא, למשל הצבת תקן מחמיר |
49 | שירות לאומי | קבלה לשירות לאומי אזרחי, הדחה משירות, שלילת השירות |
50 | תחרות במזון ובענף הפארם | צווים של הממונה על התחרות, למשל הוראה על מכירה של נכס על-מנת למנוע מונופול |
51 | מחקר ופיתוח | דחיית בקשת קבלת מענק מחקר ופיתוח |
52 | קליטת עלייה | החלטות ביחס לסל קליטה, למשל קיזוז של זכויות על סמך תקופת השהות |
53 | סמים מסוכנים | רישוי קנאביס, עיצומים כספיים על בסיס פקודת הסמים |
54 | מוקדי חירום | שלילת רישיון ממוקד חירום כתוצאה מכשלים |
55 | מאבק בטרור | חילוט רכוש, הגבלת פעילות, תו תפיסת נכסים, הקפאת כספים |
56 | שירותים פיננסיים | שלילה של רישיון לעסוק בביטוח, במתן שירותים פיננסיים או ייעוץ פנסיוני |
57 | השקעות הון | דחייה של ערר שהוגש בעקבות החלטת ועדת השקעות על אי מתן מענק ממשלתי |
58 | תקשורת | החלטות שהתקבלו על סמך פקודת הטלגרף האלחוטי, למשל קנס או שלילה של תדר |
59 | רשות מקרקעי ישראל | השגה על שומה, החלטה ביחס לדמי חכירה, הקצאת קרקע |
60 | פקודת המשטרה (סעיף 78) | הוצאת צו לסגירת עסק בעקבות הפרעה לשלום הציבור |
61 | התגוננות אזרחית | החלטות הקשורות למקלטים, ציוד להתגוננות אזרחית במפעל |
63 | כשרות | שלילת תעודת הכשר |
65 | סייבר | החלטות שהתקבלו על סמך חוק התמודדות עם תקיפות סייבר |
66 | מטרו | החלטות שהתקבלו על סמך חוק רכבת תחתית (מטרו) |
67 | מרשם התעבורה | החלטות הקשורות למרשם התעבורה המנהלי |
68 | הפחתת שכר בשירות הציבורי | החלטות הנוגעות להוראות השעה ביחס לחלקם של העובדים בשירות הציבורי בצעדים לייצוב פיסקלי ב-2025 ו-2026 |
מהם הנושאים שניתן להגיש בהם עתירה מנהלית?
ישנם לא מעט תחומים אשר ניתן להגיש עתירה מנהלית בנוגע אליהם. למעשה הרשימה כוללת 62 סעיפים שונים שבנוגע לכל אחד ואחד מהם יש אפשרות להגיש עתירה מנהלית ולתקוף את החלטת הרשות. חלק מן הנושאים שניתן להגיש בהם עתירה מנהלית הם: חינוך, חופש המידע, דיני מכרזים, החלטות שקיבל מנהל האוכלוסין, רישוי של בתי עסק וכן הלאה.
במקרים ספציפיים שבהם מגיש העתירה רוצה להגיש עתירה הנוגעת לנושאים שאינם קיימים ברשימה המופיעה בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, עליו להגיש את העתירה לבג"צ. בעקבות כך, לפני שאתם מחליטים להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בנוגע לנושא מסוים קודם כל בדקו אם יש לו את הסמכות לדון בנושא.
כיצד מגישים עתירה מנהלית?
אדם המעוניין להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בנוגע לנושא כזה או אחר, עליו להגיש כתב עתירה הכולל בתוכו את ההחלטה שבנוגע אליה הוא עותר לבית המשפט, את ההתכתבות המלאה שנערכה בין מגיש הבקשה לבין הרשות שאותה הוא מעוניין לתבוע. יש לציין כי בית המשפט מעוניין לראות כי מגיש העתירה פנה לרשות אותה הוא מעוניין לתבוע לפני שהוא הגיש את העתירה לבית המשפט, במידה ומגיש העתירה לא פנה לרשות לפני כן עליו להסביר למה.
בנוסף על כך לכתב העתירה צריכים להיות מצורפים כל המסמכים הרלוונטיים לנושא העתירה, זאת בשונה מכתבי תביעה "רגילים" אשר אליהם יש לצרף אך ורק את המסמכים העיקריים אשר נוגעים למחלוקת ורק לאחר מכן יש אפשרות לצרף עוד מסמכים במסגרת שלב התצהירים של העדות הראשית.
כתבי עתירה מלווים בתצהירים אשר נקראים "בג"צי" – תצהירים אלו מתייחסים לעובדות המופיעות בכתב העתירה ומצהירים על הנכונות שלהן ועל האופן בו המצהיר קיבל את המידע עליהן.
עתירות מנהליות צריכות להיות מוגשות כנגד הרשות אשר קיבלה את ההחלטה שבנוגע אליה אתם מגישים עתירה. נושא חשוב מאוד במסגרת הגשת עתירות הוא צירוף המשיב הראוי. במידה ולא תצרפו משיב "ראוי" בהתאם לתקנות, יש סיכוי שהעתירה שלכם תימחק בכל אחד מן השלבים בדיון. כאשר אנו מדברים על משיב ראוי אנחנו למעשה מדברים על כל מי שעשוי להיפגע מן הסעד אותו מבקשים במסגרת העתירה. מעבר לרשות יכול להיווצר מצב בו יהיה על חברות או אנשים פרטיים להשיב לעתירה.
מה קורה אחרי שמגישים עתירה?
לאחר שהוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט השופט אשר דן באותה עתירה יכול לפעול במספר דרכים שונות בהתאם למה שהוא רואה לנכון. החוקים והתקנות הנוגעות לבית המשפט לעניינים מנהליים מעניקות לשופט שדן בעתירה את האפשרות למחוק עתירה, לדחות עתירה, לתת למגיש העתירה הוראה להשלימה או שמא להורות למגיש העתירה לתקן אותה.
יתר על כן, לבית המשפט יש את האפשרות לדרוש מכל אחד מן הצדדים בכל אחד משלבי המשפט להגיש מסמכים ספציפיים להם הוא זקוק כדי להכריע את העתירה.
בדרך כלל עתירות מנהליות אינן כוללות את שלב ההוכחות כפי שנהוג במסגרת תביעות אזרחיות. אך לבית המשפט יש את האפשרות להחליט על חקירה של אחד המצהירים במידה ואחד מן הצדדים במשפט מגיש בקשה לכך ובית המשפט מקבל את הבקשה.
הגשת עתירה מנהלית – כמה זה עולה?
עתירות מנהליות אינן זהות בכל להליכים משפטיים רגילים. אחת הסיבות לכך היא שבמסגרת עתירות מנהליות אין התאמה בין הסעד המבוקש לבין עלויות התהליך. מאחר ועתירה מנהלית נחשבת לתהליך מורכב, ייצוג משפטי במסגרת עתירה מנהלית יהיה יקר ביחס לייצוג משפטי במסגרת הליכים אחרים. כמו כן, מלבד האגרה ושכר הטרחה שיש לשלם, במקרה שבית המשפט יקבל החלטה הקובעת כי העתירה אשר הוגשה הינה קנטרנית או שמא חסרת בסיס, הוא רשאי להטיל על מגיש העתירה הוצאות של עשרות אלפי שקלים. לכן חשוב טרם ההליך לבדוק את כדאיותו בעזרת עורך דין המוסמך לענייני עתירה מנהלית.
סיכום והמלצות
לסיכום, עתירה מנהלית מהווה כלי משפטי מרכזי אשר מאפשר לכל אדם להתמודד עם החלטות של רשויות ציבוריות שפוגעות באינטרסים או בזכויות שלו. העתירה המנהלית דורשת היכרות עם הנהלים והכללים הייחודיים לבתי המשפט לעניינים מנהליים, עמידה בלוחות זמנים והגשת מסמכים דרושים.
אם קיבלתם החלטה של רשות ציבורית שנראית לכם לא הוגנת מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהקדם האפשרי. עורך דין מנוסה המתמחה בדין המנהלי יוכל לבחון את המקרה שלכם, להעריך את סיכויי העתירה, וללוות אתכם לאורך כל הדרך – החל מהגשת העתירה ועד לקבלת ההחלטה בפועל. אל תוותרו על זכויותיכם! פנו אלינו עוד היום לייעוץ ראשוני ובדקו כיצד ניתן להגן על האינטרסים שלכם מול הרשויות. בהצלחה!
