עתירה מנהלית – המדריך הפשוט ביותר עם כל השלבים

תוכן עניינים

חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים קובע כי בתי משפט לעניינים מנהליים מוסמכים לדון במהלך משפטים מנהליים בשלושה הליכים שונים, והם: ערעור מנהלי, תובענה מנהלית ועתירה מנהלית. יתר על כן, בתי משפט לעניינים מנהליים יכולים לדון גם בעניינים מנהליים אחרים אשר על פי חוק אחר הם רשאים לדון בו.
במאמר זה ריכזנו עבורכם מידע חיוני בנוגע להליך הפופולרי ביותר בקרב בתי משפט לעניינים מנהליים – עתירה מנהלית [קישור פנימי לשירות]. בהמשך המאמר תוכלו למצוא הסבר מפורט למה זה עתירה מנהלית, כיצד מגישים עתירה מנהלית, כמה עולה להגיש ועוד מידע רלוונטי נוסף בנושא.

עתירה מנהלית – על מה מדובר?

כאשר אנו מדברים על הליך עתירה מנהלית אנחנו למעשה מדברים על הליך אשר במסגרתו ניתן לתקוף החלטה של גופים או רשויות ספציפיות בנושאים שהוגדרו מראש ומפורטים בחוק. לבית המשפט לעניינים מנהליים יש את הסמכות לערוך דיונים בנוגע לנושאים אשר נערכו עליהם דיונים בעבר בבג"צ, רק שופטים ספציפיים אשר הוגדרו לתפקיד זה יכולים לדון בנושאים, אותם שופטים נבחרים מבית המשפט המחוזי.

במסגרת משפטים מנהליים דנים על תחומים רבים ומחלוקות שונות בהן אנו נתקלים במהלך שגרת החיים שלנו. חלק מן הנושאים עליהם דנים במסגרת משפטים מנהליים הם: הוצאת רישיונות לעסקים, הסדרת רישוי מקצועות, חיובים אותם מטילה רשות ספציפית ( לדוגמא – עתירה מנהלית בנוגע לארנונה) ועוד.

אזרחים במדינת ישראל יכולים להגיש בבית המשפט לעניינים מנהליים עתירות מנהליות, ערעורים מנהליים או שמא תובענות מנהליות. במהלך כל אחד מן התהליכים הללו יש אפשרות לקבל צו ביניים. החוק במדינת ישראל אינו מגדיר את המטרה של צו הביניים, בעקבות כך ניתן לפרש את צו הביניים באופן כזה שמאפשר לבקש כל סעד שמגיש הפנייה צריך ואינו יכול לחכות איתו עד לסיום ההליכים המשפטיים וקבלת פסק הדין.

מתי אפשר להגיש עתירה מנהלית?

מומלץ להגיש עתירה מנהלית בהקדם האפשרי וללא כל התעכבות. המועד המאוחר ביותר בו ניתן להגיש עתירה מנהלית הוא 45 ימים לאחר שמגיש הבקשה התוודע להחלטה אותה הוא מעוניין לתקוף, ישנם מקרים מסוימים בהם החוק קובע על פרק זמן שונה בו ניתן להגיש את העתירה.

התעכבות בהגשה של עתירה מנהלית היא הסיבה הפופולרית ביותר לדחייה של עתירות מנהליות. בעקבות כך מומלץ מאוד לא להתעכב כאשר מודעים להחלטה אשר בנוגע אליה מעוניינים להגיש עתירה, כל התעכבות מיותרת עלולה להוביל למצב בו בית המשפט לא יעסוק בבקשה של מגיש העתירה וידחה אותה לחלוטין בגין התעכבות בהגשה. חשוב לציין כי גם במקרים בהם העתירה מוגשת תוך 45 ימים עדיין קיים סיכוי כי בית המשפט לא יקבל את העתירה ויעסוק בה מאחר ומגיש העתירה התעכב בהגשתה. במקרים בהם בית המשפט רואה כי מגיש העתירה ויתר על ההזדמנות הראשונה שהייתה לו והתעכב לשווא, יש לו את האפשרות לקבוע כי ההתעכבות של מגיש העתירה גרמה נזק לצדדים אחרים והוא יכול לדחות את עתירתו מבלי לקיים דיון.

מהם הנושאים שניתן להגיש בהם עתירה מנהלית?

ישנם לא מעט תחומים אשר ניתן להגיש עתירה מנהלית בנוגע אליהם. למעשה הרשימה כוללת 62 סעיפים שונים שבנוגע לכל אחד ואחד מהם יש אפשרות להגיש עתירה מנהלית ולתקוף את החלטת הרשות. חלק מן הנושאים שניתן להגיש בהם עתירה מנהלית הם: חינוך, חופש המידע, דיני מכרזים, החלטות שקיבל מנהל האוכלוסין, רישוי של בתי עסק וכן הלאה.

במקרים ספציפיים שבהם מגיש העתירה רוצה להגיש עתירה הנוגעת לנושאים שאינם קיימים ברשימה המופיעה בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, עליו להגיש את העתירה לבג"צ. בעקבות כך, לפני שאתם מחליטים להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בנוגע לנושא מסוים קודם כל בדקו אם יש לו את הסמכות לדון בנושא.

כיצד מגישים עתירה מנהלית?

אדם המעוניין להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בנוגע לנושא כזה או אחר, עליו להגיש כתב עתירה הכולל בתוכו את ההחלטה שבנוגע אליה הוא עותר לבית המשפט, את ההתכתבות המלאה שנערכה בין מגיש הבקשה לבין הרשות שאותה הוא מעוניין לתבוע. יש לציין כי בית המשפט מעוניין לראות כי מגיש העתירה פנה לרשות אותה הוא מעוניין לתבוע לפני שהוא הגיש את העתירה לבית המשפט, במידה ומגיש העתירה לא פנה לרשות לפני כן עליו להסביר למה.
בנוסף על כך לכתב העתירה צריכים להיות מצורפים כל המסמכים הרלוונטיים לנושא העתירה, זאת בשונה מכתבי תביעה "רגילים" אשר אליהם יש לצרף אך ורק את המסמכים העיקריים אשר נוגעים למחלוקת ורק לאחר מכן יש אפשרות לצרף עוד מסמכים במסגרת שלב התצהירים של העדות הראשית.

כתבי עתירה מלווים בתצהירים אשר נקראים "בג"צי" – תצהירים אלו מתייחסים לעובדות המופיעות בכתב העתירה ומצהירים על הנכונות שלהן ועל האופן בו המצהיר קיבל את המידע עליהן.

עתירות מנהליות צריכות להיות מוגשות כנגד הרשות אשר קיבלה את ההחלטה שבנוגע אליה אתם מגישים עתירה. נושא חשוב מאוד במסגרת הגשת עתירות הוא צירוף המשיב הראוי. במידה ולא תצרפו משיב "ראוי" בהתאם לתקנות, יש סיכוי שהעתירה שלכם תימחק בכל אחד מן השלבים בדיון. כאשר אנו מדברים על משיב ראוי אנחנו למעשה מדברים על כל מי שעשוי להיפגע מן הסעד אותו מבקשים במסגרת העתירה. מעבר לרשות יכול להיווצר מצב בו יהיה על חברות או אנשים פרטיים להשיב לעתירה.

מה קורה אחרי שמגישים עתירה?

לאחר שהוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט השופט אשר דן באותה עתירה יכול לפעול במספר דרכים שונות בהתאם למה שהוא רואה לנכון. החוקים והתקנות הנוגעות לבית המשפט לעניינים מנהליים מעניקות לשופט שדן בעתירה את האפשרות למחוק עתירה, לדחות עתירה, לתת למגיש העתירה הוראה להשלימה או שמא להורות למגיש העתירה לתקן אותה.
יתר על כן, לבית המשפט יש את האפשרות לדרוש מכל אחד מן הצדדים בכל אחד משלבי המשפט להגיש מסמכים ספציפיים להם הוא זקוק כדי להכריע את העתירה.

בדרך כלל עתירות מנהליות אינן כוללות את שלב ההוכחות כפי שנהוג במסגרת תביעות אזרחיות. אך לבית המשפט יש את האפשרות להחליט על חקירה של אחד המצהירים במידה ואחד מן הצדדים במשפט מגיש בקשה לכך ובית המשפט מקבל את הבקשה.

הגשת עתירה מנהלית – כמה זה עולה?

עתירות מנהליות אינן זהות בכל להליכים משפטיים רגילים. אחת הסיבות לכך היא שבמסגרת עתירות מנהליות אין התאמה בין הסעד המבוקש לבין עלויות התהליך. מאחר ועתירה מנהלית נחשבת לתהליך מורכב, ייצוג משפטי במסגרת עתירה מנהלית יהיה יקר ביחס לייצוג משפטי במסגרת הליכים אחרים. כמו כן, מלבד האגרה ושכר הטרחה שיש לשלם, במקרה שבית המשפט יקבל החלטה הקובעת כי העתירה אשר הוגשה הינה קנטרנית או שמא חסרת בסיס, הוא רשאי להטיל על מגיש העתירה הוצאות של עשרות אלפי שקלים. לכן חשוב טרם ההליך לבדוק את כדאיותו בעזרת עורך דין המוסמך לענייני עתירה מנהלית.

אהבתם? שתפו ❤️

צריכים עזרה או ייעוץ?

השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם

שותפויות עסקיות רבות מתחילות בהתלהבות רבה, אך לעיתים קרובות נקלעות לקשיים כאשר השותפים חלוקים בדעותיהם או מעוניינים ללכת בכיוונים שונים. כדי למנוע סכסוכים עתידיים בין בעלי המניות בחברה, חשוב לחתום…
פירוק שיתוף בין יורשים הוא הליך משפטי מורכב, המתבצע במטרה לחלק באופן הוגן ומוסכם בין היורשים את נכסי העיזבון. כאשר מדובר בדירת מגורים שהייתה בבעלות משותפת של בני הזוג, עולות…
שאלה שמטרידה יורשים רבים שמקבלים נכס משותף בירושה יחד עם אחרים, היא: האם קיימת אפשרות להכריח באופן משפטי את היורש למכור את זכויותיו בדירה/לבצע העברת דירה בירושה? המצב שבו מספר…
האם הנכם חלק משותפות עסקית לא רשומה שכבר אינה פועלת כראוי? האם אתם מרגישים תסכול וחוסר אונים לנוכח המצב הזה? אתם לא לבד. קוראים יקרים, המאמר הזה הכתב במיוחד בשבילכם.…
האם אי פעם תהיתם מה יקרה לרכושכם ולכספכם ביום שלא תהיו? האם בני משפחתכם ידעו לחלק ביניהם את הנכסים בצורה הוגנת ללא סכסוכים? הסכם בין יורשים עתידיים יכול לענות על…
האם אתם שותפים בבעלות על נכס כלשהו עם אדם נוסף, ומעוניינים לצאת מהשותפות הזו? במקרים רבים, שותפויות עסקיות או פרטיות מסתיימות במחלוקות מרות ותביעות משפטיות ארוכות ויקרות. עם זאת, ניתן…
האם מצאתם את עצמכם במצב שבו בן משפחה אהוב נפטר, אך לא השאיר אחריו צוואה? האם ניסיתם לחפש היכן שמור מסמך הצוואה שלו, אך ללא הצלחה? מצב זה יכול להיות…
הסכם פירוק שותפות יכול להיות מורכב ורגיש כשמגיעים לנושא חלוקת הנכסים, וכן נושא זכויות וחובות בפירוק שותפות. מה קורה כשיש מחלוקת בין השותפים על נכס יקר ערך? וכיצד ניתן לחלק…
האם ישנם חילוקי דעות ביניכם לבין השותפים שלכם לגבי שווי החברה בה אתם שותפים? האם אתם מתלבטים כיצד לקבוע באופן הוגן ומקצועי את שווי נכסי החברה לצורך פירוק השותפות? אם…
חלוקת ירושה בין אחים או בין ילדי המנוח היא תהליך רגיש ומורכב, הטומן בחובו פוטנציאל למתיחות וסכסוכים. עם זאת, באמצעות תכנון נבון, תקשורת פתוחה וגישה רגישה, ניתן להפוך אותו לחוויה…
מכירת דירה שהתקבלה בירושה בין האחים יכולה להיות תהליך מורכב ומאתגר, במיוחד כאשר מדובר במספר יורשים. האם תמיד צריך למכור את הדירה? מה קורה אם אחד היורשים רוצה לגור בה?…
שותפות עסקית יכולה להיות דרך מצוינת לפתיחת עסק חדש, אך לעיתים הדרכים נפרדות ומתעורר הצורך בפירוק השותפות. האם ידעתם שקיימים סעיפים מסוימים שחייבים להופיע בהסכם פירוק שותפות כדי להגן על…

מוזמנים לחפש מידע באתר

זקוקים לסיוע מהיר? נשמח לעזור בכל שאלה: