מחפשים עורך דין דיני משפחה? זה המדריך היחיד שתצטרכו.

אנשים רבים נוטים לחשוב כי עורך דין דיני משפחה מייצג אנשים אך ורק בעניינים הנוגעים לגירושין. אך בפועל, אם נרד לעומק הדברים נגלה כי תחום דיני המשפחה הוא תחום נרחב מאוד הכולל בתוכו תתי תחומים והיבטים משפטיים רבים אשר מצריכים מעורך הדין להפגין ידע בלא מעט נושאים שונים. עורכי דין העוסקים בדיני משפחה למעשה עוסקים בכלל ההיבטים השונים אשר נוגעים לניהול של משפחה ופירוק של משפחה, ירושות וצוואות, תביעות בנוגע לגירושין, תשלומי מזונות, משמורות על ילדים, הסכמי ממון, הליכי גישור, ייפוי כוח, מכירה של נכסי מקרקעין משותפים, כמו כן עורכי דין המתמחים בדיני משפחה מעניקים ליווי מקיף ומלא בכל הנוגע לתהליכי גירושין. 

במאמר זה תוכלו למצוא מידע רלוונטי וחיוני בנוגע לתחומים השונים בהם עוסק עורך דין המתמחה בדיני משפחה. 

 

מיהו באמת עורך דין דיני משפחה?

כפי שכבר הבנתם, תחום דיני המשפחה הינו תחום נרחב מאוד הכולל בתוכו תתי תחומים רבים נוספים לרבות תחום הנדל"ן והמקרקעין. בדרך כלל לקוחות אשר מגיעים לעורך דין המתמחה בדיני משפחה הם לקוחות שמעוניינים להבטיח את הזכויות שלהם. בלא מעט מקרים אותם לקוחות פועלים מתוך רגש ולא מתוך חשיבה נכונה בעקבות חילוקי דעות משפחתיים או שמא הליכי גירושין בהם הם לוקחים חלק. כדי להבטיח כי הכל מתנהל כמו שצריך אותם לקוחות פונים לעורך דין בעל התמחות בדיני משפחה כדי שיסייע להם להבטיח את כל זכויותיהם ובו זמנית יצליח להכיל אותם ולהבין את התהליך המורכב בו הם נמצאים.  

 

דיני משפחה – תחום בעל מאפיינים ייחודיים

תחום דיני המשפחה נחשב לתחום בעל מאפיינים ייחודיים אך ורק לו. אחד המאפיינים הללו הוא העובדה כי תחום דיני המשפחה כולל בתוכו לא מעט היבטים משפטיים שונים שלא קיים ביניהם קשר בהכרח. לצורך הדוגמא, תחום דיני המשפחה עוסק בין היתר במשפט חוקתי מאחר שחלק גדול מן ההליכים בתחום זה הם בעלי קשר ישיר לזכויות הבסיסיות של בני האדם, לדוגמא: הזכות לקיים ברית נישואין, הזכות לכבוד וכן הלאה. חלק גדול מן המקרים בתחום דיני המשפחה מועברים לבית המשפט העליון מאחר והוא פועל בתור בית משפט גבוה לצדק. אנו למדים מכך שאחד מן התחומים בהם עורכי דין לענייני משפחה צריכים להיות בקיאים הוא תחום המשפט המנהלי והחוקתי. 

 

לעיתים תחום דיני המשפחה נוגע גם בתחום המשפט המסחרי, בפועל לא קיים קשר בין התחומים הללו. כך למשל ישנם מקרים בהם בני זוג מעוניינים להתגרש ובשל כך הם רוצים למכור בית עסק משותף שנמצא ברשותם, במקרים מסוג זה עורך דין דיני משפחה צריך להיות מומחה בכל הנוגע למשפט מסחרי. כמו כן, עורך דין דיני משפחה צריך להיות בעל הבנה עסקית ומסחרית ובעל ידע בכל הנוגע לשעבודים, ממונות וכן הלאה. יתר על כן, עורכי דין לדיני משפחה צריכים להיות בעלי הבנה וידע כלכלי כדי שהם יוכלו להבין באופן נכון ולייצג בצורה הולמת את הרצונות והאינטרסים של הצדדים השונים במקרים דומים לאלו שציינו בפניכם. 

 

עורך דין דיני משפחה, מקרקעין ופירוק שיתוף

מעבר לכך, ישנם מקרים בהם דיני משפחה עוסקים במידה מסוימת בענף המקרקעין. בלא מעט מקרים עולות שאלות שונות לרבות: מה יש לעשות כאשר בני זוג מעוניינים לפרק את השיתוף בדירה שבה הם מתגוררים, כיצד יש לחלק את הרווחים ממכירת דירה בין בני זוג, כיצד יש לפעול במקרים שבהם יש לחלק קרקע או שמא קרקע חקלאית בעקבות ירושה ועוד. מפסקה זו אנו יכולים להבין כי עורכי דין המתמחים בדיני משפחה צריכים להיות בעלי ידע גם בדיני קניין ובשל כך גם בדיני מקרקעין. 

 

לא ניתן להתווכח עם העובדה כי בחלק גדול מן המקרים דיני משפחה נוגעים גם בהיבטים פסיכולוגיים שונים. מקרים שונים בדיני משפחה משפיעים על הנפש של האדם, מתייחסים לרצונות הבסיסיים ביותר של אדם ובלא מעט מקרים גם ברגעים הכי קשים בחייו של אדם. 

כך למשל מקרים בהם יש לקבוע משמורת על ילד או מקרים קיצוניים יותר בהם יש להוציא בכוח ילד מהבית של ההורים שלו. כמו כן גם הליכי גירושין נחשבים להליכים קשים מאוד בהם בני זוג חווים סבל רב. בעקבות כך עורכי דין המתמחים בדיני משפחה ומייצגים לקוחות במסגרת הליכי גירושין צריכים להפגין מובנות, הכלה רגשית והזדהות. כל התכונות הללו הן לא תכונות שניתן לרכוש במהלך לימודים אלא תכונות אישיות אשר צריכות להיות קיימות אצל עורך הדין עצמו, הודות לתכונות הללו רמת המקצועיות של עורך הדין יכולה להשתפר באופן משמעותי. 

 

לאיזה ידע נדרשים עורכי דין העוסקים בדיני משפחה?

עורכי דין העוסקים בדיני משפחה צריכים להיות בעלי ידע גם בדיני חוזים מאחר שבמסגרת עבודתם הם עוסקים כדרך קבע בחוזים מסוגים שונים לרבות: הסכמים הנוגעים לאימוץ ילדים, הסכמים הנוגעים לפונדקאות, הסכמי ממון וכו'. עורכי דין בתחום דיני משפחה צריכים לדעת מהו הדין החל על דיני חוזים ועליהם להיות בקיאים בעריכה של חוזים ובדרישות החוק בנוגע לעריכה של חוזים. 

 

אילו ערכאות משפטיות רשאיות לשפוט בתחום המשפחה?

ישנן שתי ערכאות משפטיות אשר רשאיות לשפוט בתחום דיני המשפחה בישראל. הערכאה המשפטית הראשונה הינה בית המשפט הרבני ויתר בתי המשפט הדתיים במדינת ישראל. בית המשפט הרבני מחזיק בסמכות לעסוק בעניינים הנוגעים לנישואין וגירושין. הדיינים אשר לוקחים חלק בבית המשפט הרבני הינם דיינים שעברו הסמכה לרבנות. דיינים הם לא שופטים כפי שאנשים רבים נוטים לחשוב, אך הם כן נבחרים על ידי ועדה מיוחדת בדומה לדרך בה שופטים נבחרים. בראשה של הועדה מכהנת שרת המשפטים. בתי המשפט הרבניים נמצאים בכל רחבי מדינת ישראל, בדרך כלל הערכאה הראשונה אליה אנשים פונים הינה בית המשפט הרבני שנמצא באזור המגורים שלהם. בית המשפט הרבני הגדול הוא זה שנמצא מעל לבתי המשפט הרבניים האזוריים. ברוב המקרים מעבירים לבית המשפט הרבני הגדול ערעורים על פסקי דין או שמא על החלטות שקיבלו בתי משפט רבניים אזוריים. ערכאה משפטית נוספת אשר רשאית לשפוט בתחום דיני המשפחה במדינת ישראל היא בית המשפט לענייני משפחה.

 

בית המשפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה מוגדר כבית משפט לשלום בו השופטים מחזיקים במומחיות ספציפית. השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הינם שופטים של בית משפט השלום ובוחרים בהם כפי שבוחרים ביתר השופטים המכהנים בישראל, באמצעות הועדה למינוי שופטים שבראשה מכהנת שרת המשפטים. בשונה מיתר השופטים המכהנים בבתי משפט רגילים לשלום, שופטים המכהנים בבתי המשפט לענייני משפחה צריכים להיות בעלי ידע ומומחיות בכל הנוגע לדיני משפחה. בשל העובדה כי בתי משפט לענייני משפחה הם למעשה בתי משפט בדרגה של בתי משפט שלום, יש אפשרות להגיש ערעור על פסקי דין המתקבלים בו לבתי המשפט המחוזיים בתור זכות. לצורך הגשת ערעור לבית המשפט העליון יש צורך בקבלת אישור מתאים. 

 

רק במהלך שנת 1995 קמו במדינת ישראל בתי משפט ייחודיים העוסקים בדיני משפחה. בתי משפט לענייני משפחה הוקמו במדינת ישראל הודות להמלצותיה של ועדת שינבוים הלאה היא ועדה מיוחדת שהוקמה במטרה לבדוק אופציות שונות אשר באמצעותן יהיה ניתן לייעל את השפיטה בכל הנוגע לדיני משפחה. 

חלק מן ההמלצות של ועדת שינבוים הורו להקים ערכאה משפטית נפרדת וייחודית אשר תעסוק בדיני משפחה והשופטים בה צריכים להיות בעלי ידע ומומחיות בתחום. בנוסף על כך ועדת שינבוים המליצה על קביעת סדרי דין ייחודיים וספציפיים אשר יהיו מותאמים לסכסוכים אישיים בהם רמת הרגישות היא הרבה יותר גבוהה בהשוואה לסכסוכים רגילים. בעקבות כך ועדת שינבוים המליצה כי יש לקבוע סדרי דין אחרים בהם ניתן להתגמש יותר. כמו כן הועדה המליצה גם על ניהול של תיקים הנוגעים לדיני משפחה בחיסיון ודלתיים סגורות, הכוונה היא ששמות כל אחד מן הצדדים בתיק ישארו חסויים אבל לא החלטות בית המשפט. יתר על כן המליצה ועדת שינבוים כי הדיונים השונים אשר נערכים בבית המשפט לענייני משפחה לא יהיו פתוחים לקהל הרחב וישארו פתוחים אך ורק לאנשים הלוקחים חלק בתיק ולעורכי הדין שלהם. 

 

ההמלצות השונות של ועדת שינבוים התקבלו ובמהלך שנת 1995 חוקק במדינת ישראל החוק בנוגע לבתי משפט העוסקים בדיני משפחה. במסגרתו של החוק התקבלו ההמלצות שציינו בפניכם. משנת 1995 החלו לפעול בתי משפט לענייני משפחה. החוק קובע כי בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לעסוק בסכסוכים ותביעות משפחתיות כמעט מכל הסוגים. 

החוק במדינת ישראל מגדיר "בני משפחה" באופן הבא: ילדים והורים, אחיות ואחים, ילדים מאומצים והורים מאמצים, סבתות וסבים, ובני זוג לרבות ידועים בציבור. 

 

עורך דין משפחה – תביעות גירושין

אחד התחומים העיקריים בו עוסקים עורכי דין המתמחים בדיני משפחה הוא תחום הגירושין. עניינים הנוגעים לנישואין וגירושין במדינת ישראל מוסדרים בצורה ייחודית בשונה ממדינות אחרות ברחבי העולם. במדינת ישראל האופציה להינשא אינה נובעת מן הדין הכללי אותו מחוקקת הכנסת, אלא מן הדין הדתי החל על בני זוג. הכוונה היא שיהודים במדינת ישראל יכולים להינשא בהתאם לדין היהודי-דתי. 

 

לא ניתן להתכחש לעובדה כי הדין הדתי החל על בני זוג במדינת ישראל בנוגע לנישואין וגירושין יוצר בעייתיות. בעקבות הדין הדתי חלק גדול מבני הזוג החיים במדינת ישראל לא יכולים להינשא בהתאם לחוק. חשוב לציין כי ישנם מקרים מסוימים בהם בני זוג יהודים לא יכולים להינשא בעקבות הדין הדתי. לצורך הדוגמא, גרושה וכהן לא יכולים להינשא במדינת ישראל מאחר שהדין היהודי-דתי אוסר זאת. באותה מידה גם בני זוג השייכים לאותו מין אינם יכולים להינשא במדינת ישראל. 

 

על מנת להתגרש במדינת ישראל יש צורך בהגשת תביעת גירושין לבית המשפט הרבני. יש לציין כי תביעות גירושין נחשבות לתביעות משפטיות לכל דבר. על האדם אשר מעוניין להתגרש להגיש כתב תביעה שבו הוא מפרט את הסיבה בגינה הוא מעוניין להתגרש. 

במסגרתו של ההליך המשפטי יהיה על מבקש הגירושין להוכיח אחת מעילות הגירושין בהן הדין העברי-דתי מכיר. חלק מן העילות הללו הן: עילת מורדת, עילת בגידה וכן הלאה. הליכי גירושין הינם הליכים משפטיים לכל דבר ובדומה להליכים משפטיים אחרים כל אחד מן הצדדים בתיק יעיד בעצמו בפני בית המשפט ויוכל להציג ראיות שונות המוכיחות את טענותיו השונות. בסיומו של ההליך המשפטי בית המשפט יחליט האם לאשר את הגירושין ולהעניק גט. 

 

מכירת נכס מקרקעין

חלק גדול מן הזוגות המתגרשים במדינת ישראל מחזיקים במשותף נכס מקרקעין כזה או אחר. הליכי גירושין כשלעצמם הם הליכים מלאי רגשות, אם נוסיף לזה את עניין מכירת נכס המקרקעין וחלוקת הרכוש בין בני הזוג הרי שנקבל סערת רגשות. עורכי דין המתמחים בדיני משפחה בדרך כלל מתמחים גם בכל הנוגע לתחום הנדל"ן והמקרקעין כדי שהם יוכלו לספק ללקוחותיהם מענה מקיף, כדי שהם יוכלו למכור עבור לקוחותיהם את הדירה וכדי שהם יוכלו לחלק בין בני הזוג את הרכוש בדרך בריאה ויעילה. 

במסגרת מכירת נכס מקרקעין משותף של בני הזוג עורך הדין יתמקד בעיקר באינטרסים וברצונות של בני הזוג ויעשה כל שביכולתו על מנת למכור את הנכס לפי השווי המתאים ובחלק מן המקרים מעל לשווי השוק כדי לוודא שהדרך החדשה אליה יוצאים בני הזוג תתחיל בצורה טובה. 

 

תהליכי גישור 

אין ספק כי אחת ההחלטות הקשות ביותר שאדם יכול לקבל היא ההחלטה להתגרש, על אחת כמה וכמה כשהילדים לוקחים חלק בסיפור. בעקבות כך זוגות רבים פונים לתהליכי גישור טרם הם מקבלים את ההחלטה הקשה והגורלית. עורכי דין המתמחים בדיני משפחה הם בעלי מומחיות בתהליכי גישור אשר נועדו למצוא את הבעיה שמפריעה לבני הזוג,לפתור אותה ולספק לבני הזוג מענה מקיף ומלא בכל הנוגע לזוגיות שלהם. בלא מעט מקרים תהליכי גישור מונעים גירושין ואפילו משפיעים בצורה חיובית ומשמעותית על חיי הנישואין של בני הזוג. 

 

הסכם ממון

חלק גדול מן האנשים סבורים כי עורכי דין העוסקים בדיני משפחה מעניקים שירות אך ורק במקרים של חילוקי דעת בחיי הנישואין וגירושין, צורת חשיבה זו היא מוטעית לחלוטין. ישנם מקרים רבים בהם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה פוגשים בני זוג לפני שהם מתחתנים ומסייעים להם בעריכה של הסכמי ממון שמטרתם היא לעגן בדרך הטובה ביותר את הרכוש של בני הזוג ולשמור על זכויותיהם אם הם יעברו הליך גירושין.