האם אתם מנסים לגבות חוב ותוהים מהו המסלול הטוב ביותר עבורכם בהוצאה לפועל? איזה מסלול יביא לתוצאות המיטביות במקרה שלכם? במאמר זה נעזור לכם להבין את ההבדלים בין שני המסלולים, ונספק לכם את המידע הדרוש על מנת לקבל החלטה מושכלת לגבי הדרך האופטימלית לטפל בחוב שאתם מבקשים לגבות.
מיד, תמצאו השוואה נוחה שתאפשר לכם לראות במבט אחד את ההבדלים המשמעותיים. כמו כן, תוכלו למצוא פירוט על השיקולים שחשוב להביא בחשבון בבואכם לבחור במסלול המתאים עבורכם. שיקולים כגון גובה החוב, דחיפות הטיפול בו, סיכויי הגבייה מהחייב ועוד. קריאת המאמר תספק לכם את מלוא המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת לגבי בחירת המסלול בהוצאה לפועל, שיביא לתוצאות הטובות ביותר עבורכם – בין אם תבצעו את תהליך הגבייה באמצעות אחד מעורכי הדין לתחום הגבייה, ובין אם לחוד. לא תצטרכו לחפש עוד תשובות – הן כולן כאן!
המסלול המהיר (המקוצר) לגביית חובות קטנים
המסלול המקוצר מאפשר טיפול יעיל ומהיר בחובות נמוכים יחסית של עד 25,000 ש"ח, ללא צורך במעורבות רבה מצד הזוכה. לשכת ההוצאה לפועל שאחראית על הליכי גבייה במסלול זה פועלת באופן עצמאי לשליחת אזהרות, יצירת קשר עם החייבים והטלת עיקולים שונים על מנת לגבות את החוב.
זמן הטיפול בכל תיק מוגבל ל-8 חודשים, במהלכם ינקטו אמצעי גבייה שונים כגון עיקול חשבונות בנק, עיקול משכורת ועוד. המסלול אינו כולל צעדים קיצוניים יותר כגון מאסרים או עיקול מקרקעין.
המסלול הרגיל (הארוך) לגביית חובות בהוצאה לפועל
בניגוד למסלול המקוצר, המיועד לחובות נמוכים, הרי שהמסלול הרגיל מאפשר טיפול מקיף ומותאם אישית במגוון רחב יותר של חובות.
במסלול זה בדרך כלל נעזרים בשירותיו של עורך דין פרטי, אשר מקבל אחריות מלאה על ניהול תהליך הגבייה מול החייב. הוא אינו כבול במגבלות כלשהן לגבי גובה או סוג החוב, ויכול לנקוט בצעדים יצירתיים ומותאמים אישית כדי להביא לגביית הכספים. בנוסף, מכיוון שמדובר בייצוג פרטי מטעם הזוכה, הוא יכול להיות מעורב בתהליך בזמן אמת ולאשר הסדרי תשלומים עם החייב.
המסלול המקוצר מול המסלול הרגיל – ניתוח מעמיק של ההבדלים
- הבדלים משמעותיים במשך הזמן עד לקבלת צו ההוצאה לפועל – במסלול המקוצר, התהליך לקבלת צו ההוצאה לפועל הוא מהיר ביותר. ברוב המקרים ניתן לקבל את הצו תוך שבועות ספורים בלבד ממועד הגשת הבקשה. זאת לעומת המסלול הרגיל, בו התהליך איטי יותר ויכול להימשך מספר חודשים. הסיבה המרכזית לפערים אלה נעוצה בכך שבמסלול המקוצר הצו ניתן כמעט באופן אוטומטי, ללא צורך בבדיקות ואימותים מעמיקים. לעומת זאת, במסלול הרגיל נעשית בחינה יסודית של נסיבות החוב לפני מתן הצו, דבר המצריך זמן רב יותר.
- טווח חובות רחב יותר במסלול הרגיל – המסלול המקוצר מיועד אך ורק לחובות נמוכים יחסית, של עד 25,000 ש"ח. מעבר לסכום זה, לא ניתן לפתוח במסלול המקוצר תיק הוצאה לפועל. לעומת זאת, המסלול הרגיל מתאים לכל גובה חוב – החל מעשרות אלפי שקלים ועד מיליוני שקלים. אין כל מגבלה על סכום החוב. כלומר, בעוד שהמסלול המקוצר מיועד לחובות קטנים, הרי שהמסלול הרגיל הוא גמיש יותר ומאפשר טיפול במגוון רחב בהרבה של חובות, מבחינת הסכומים.
- קבלת צו אוטומטי מול הליך מעמיק יותר – במסגרת המסלול המקוצר צו ההוצאה לפועל ניתן באופן אוטומטי כמעט, ללא צורך באימות או בדיקה מול החייב. שלא כמו המסלול הרגיל, בו נערכת בחינה מדוקדקת של נסיבות החוב לפני הוצאת הצו.
הסיבה להבדל זה נעוצה בעובדה שהמסלול המקוצר מיועד לחובות קטנים יחסית. לכן, החשש מפני טעויות הוא נמוך יותר והצו יכול להינתן בקלות רבה יותר. אולם במסלול הרגיל, בו מדובר בחובות גדולים, יש חשיבות רבה יותר לבדיקה מעמיקה של נכונות החוב לפני נקיטת צעדים משפטיים.
שיקולים מרכזיים בבחירת המסלול המתאים
- גובה החוב וסיכויי גבייה עתידיים – כאשר מדובר בחוב נמוך יחסית, של עשרות אלפי שקלים, המסלול המקוצר הוא לרוב האופציה הטובה ביותר. שכן במקרים אלה סיכויי הגבייה גבוהים, לכן כדאי לנצל את המהירות והיעילות של המסלול המקוצר.
אולם ככל שהחוב גדל, כך גדל הסיכוי שהחייב יתקשה להחזיר את הכספים. במקרים אלה המסלול הרגיל מספק כלים טובים יותר לאיתור נכסים, עיקול חשבונות וכדומה.
מכאן ניתן להבין כי במקרים של חובות גבוהים מומלץ לבחור במסלול הרגיל על אף שהוא איטי יותר. הסיכוי לגבות את הכספים גדל משמעותית הודות לאמצעים רבים יותר אשר עומדים לרשות הגובה במסלול זה.
- דחיפות החוב – כאשר ישנה דחיפות גבוהה בהשבת הכספים, למשל מצב שבו הזוכה זקוק באופן מיידי להחזר, הרי שהמסלול המקוצר הוא הבחירה הטובה ביותר. שכן הוא מאפשר את קבלת הצו ותחילת הליכי הגבייה תוך שבועות ספורים בלבד.
לעומת זאת, כאשר אין דחיפות מיוחדת לטפל בחוב, ניתן לשקול גם את המסלול הרגיל. שכן על אף שהתהליך בו איטי יותר, הרי שיתכן והוא יניב בסופו של דבר תוצאות טובות יותר מבחינת שיעורי הגבייה בפועל.
- מהן העלויות הנוספות הכרוכות בכל מסלול – בנוסף לעלויות פתיחת התיק עצמו, ישנן עלויות נלוות נוספות שיש להביא בחשבון. כגון עמלות ושכר טרחה עבור פעולות הוצל"פ, עיקולים, פניות לבתי המשפט וכדומה.
חשוב ביותר לבדוק את מלוא העלויות הצפויות בכל מסלול, ולא רק את אלה של שלב הפתיחה. רק כך ניתן לקבל תמונה ברורה אודות הכדאיות הכלכלית של כל חלופה.
כיצד לבחור את המסלול הנכון?
- בדיקה יסודית של יכולת ההחזר של החייב – כדי להעריך נכונה את סיכויי הגבייה, יש לבצע בדיקה מעמיקה של יכולת הפירעון הנוכחית של החייב. ראשית, יש לאסוף נתונים על הכנסותיו השוטפות ממשכורת, עסקים, נדל"ן וכדומה. כמו כן, יש לאתר חשבונות בנק פעילים, לבדוק את קיומם של נכסים שניתן לממש לטובת פירעון החוב. בנוסף, כדאי להצליב את הנתונים מול מאגרי מידע פיננסיים ולקבל תמונה עדכנית על מצבו הכלכלי של החייב.
רק לאחר איסוף נתונים אלה, ניתן יהיה להעריך באופן מהימן את סיכויי הגבייה בכל אחד מהמסלולים.
- בחינת היסטוריית תשלומים קודמת של החייב – כדי להעריך האם חייב ישתף פעולה עם הליכי הגבייה, יש לבדוק כיצד הוא התנהל בעבר במסגרת החזר חובות אחרים. האם שילם באופן עקבי ובזמן? או שמא דווקא התעכב מאוד בתשלומים או נמנע מהם לחלוטין.
ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל ולבקש דו"ח המפרט את היסטוריית התיקים בעבר מול אותו חייב. מידע זה יכול לרמז האם כדאי להיכנס לתהליך ממושך יותר במסלול הרגיל, או שמא לנסות את המסלול המקוצר בתקווה שהפעם ישתף פעולה.
- שקלול עלויות אל מול סיכויי גבייה צפויים – לאחר איסוף הנתונים אודות החייב, הגיעה העת לשקלל את העלויות הצפויות בכל מסלול אל מול הסיכויים לגבות באמצעותו בפועל את הכסף.
לדוגמא, אם מדובר בחוב גבוה עם סיכויי גבייה נמוכים – כדאי ללכת על המסלול הארוך על אף שהוא יקר יותר. לעומת זאת, אם החוב נמוך ונראה שהחייב ישתף פעולה, ניתן לחסוך בעלויות עם המסלול המקוצר.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
