עורך דין חדלות פירעון המדריך המלא להליך, לעלויות ולבחירת עורך הדין הנכון [2026] 15.07.2026

מדריך מקיף שמסביר מהי חדלות פירעון לפי החוק החדש (2018), מה בדיוק עושה עורך דין חדלות פירעון בכל שלב של ההליך, כמה זה עולה וכמה זמן זה לוקח — לחייבים פרטיים ולבעלי עסקים השוקלים שיקום כלכלי ומחיקת חובות.

עורך דין חדלות פירעון מלווה חייבים — יחידים ותאגידים — לאורך ההליך שנועד לאפשר להם שיקום כלכלי ומחיקת חובות, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018. תפקידו לבחון את מצבו של החייב, להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לייצג מול הנאמן, הנושים והממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ולהוביל את התיק צעד אחר צעד עד לרגע שבו ניתן ההפטר — מחיקת החובות הסופית שמאפשרת לפתוח דף חדש. תחום חדלות הפירעון הוא אחד מתחומי הליבה של משרד דרעי רייפר ושות’.

מצב כלכלי קשה אינו גזר דין בלתי הפיך. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, שנכנס לתוקף בספטמבר 2019, שינה את התפיסה הישראלית מן היסוד: במקום הליך עונשי ומשפיל של “פשיטת רגל”, המדינה מציעה כיום מסלול שיקום מובנה שמטרתו להחזיר את החייב לחיים כלכליים מלאים. עו”ד אייל רייפר, שותף-מייסד במשרד דרעי רייפר ושות’ ומומחה בגביית חובות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון, מכיר את ההליך משני צדי המתרס — הן מצד הנושה המבקש לגבות והן מצד החייב המבקש להשתקם. ניסיון זה, בשילוב מעל 35 שנות פעילות של המשרד וצוות שבו עו”ד ליאור דרעי שעבדה בתוך לשכת הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, מאפשר ליווי מדויק שמתחיל בשאלה הראשונה ומסתיים רק כשהחייב מקבל את ההפטר.

TL;DR — כל מה שחשוב לדעת, בדקה אחת:

• הליך חדלות פירעון ליחיד נפתח מסף חוב של 58,794.37 ש”ח (עדכון ינואר 2026); מתחת לסכום זה פונים להסדר חוב ישיר מול הנושים ולא להליך פורמלי.
• ההליך נמשך בממוצע 3–4 שנים: תקופת ביניים של 9–12 חודשים שבה חוקר הנאמן את מצב החייב, ולאחריה תקופת שיקום של כשלוש שנים עם תשלומים חודשיים, ובסופה הפטר.
• שכר טרחת עורך דין נע בין 6,000 ל-20,000 ש”ח לפי מורכבות התיק, ואגרת פתיחת ההליך ליחיד עומדת על כ-1,616 ש”ח (כ-900 ש”ח במעמד ההגשה); לזכאים יש סיוע משפטי חינם.
• בתקופת ההליך מוטלות הגבלות זמניות — עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת כרטיסי אשראי והגבלת שיקים — וכולן מוסרות עם מתן ההפטר.
• תום לב הוא תנאי הכרחי: חייב שמסתיר נכסים או צובר חובות ביודעין עלול שלא לקבל הפטר, ואף להידרש לתקופת צינון של כשנה עד שנה וחצי בטרם יוכל לנסות שוב.

050-7118585

זקוקים לעורך דין חדלות פירעון? כך תתחילו

משרד דרעי רייפר ושות’ | מעל 35 שנות ניסיון | חותם זהב Dun’s 100 | ניסיון ישיר מתוך לשכת הממונה על חדלות פירעון | שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות

מהי חדלות פירעון ומה השתנה בחוק

בקצרה: חדלות פירעון היא מצב משפטי שבו אדם או תאגיד אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, החליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה ושינה את כל מהות ההליך: ממנגנון עונשי שהתמקד בנושים — למסלול שיקום שמציב את החייב במרכז, מתוך הבנה שחברה בריאה נהנית מכך שאנשים חוזרים למעגל הכלכלי.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (2018) — התחליף לפשיטת רגל

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, ביטל את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980 שהסדירה את התחום במשך כארבעה עשורים. הפקודה הישנה התייחסה לחייב כמי שנכשל — ולפיכך יש להענישו; ההליך היה ארוך, מורכב ולעיתים משפיל, וחייבים רבים נותרו שנים ללא מענה.

החוק החדש, שנכנס לתוקפו ב-15 בספטמבר 2019, מבטא תפנית תפיסתית של ממש. הוא מכיר בכך שחדלות פירעון היא לרוב תוצאה של נסיבות חיים — מחלה, פיטורין, כישלון עסקי — ולא בהכרח של חוסר אחריות, ולפיכך הגישה צריכה להיות שיקומית ולא ענישתית. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, מסדיר הליכים הן ליחידים והן לתאגידים, ומחליף גם את חלק ט’ לחוק החברות שעסק בפירוק. סקירה נרחבת של החוק ומשמעותו המעשית לחייבים ולבעלי עסקים מובאת במאמר המשרד על חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

מטרות החוק — שיקום כלכלי במקום ענישה

לחוק שלוש מטרות מרכזיות, המוגדרות בסעיפיו הראשונים: ראשית, שיקום כלכלי של החייב — מתן הזדמנות אמיתית לפתוח דף חדש ולחזור לפעילות כלכלית מלאה. שנית, פירעון מרבי לנושים — מיצוי הנכסים הקיימים של החייב לטובת אלה שנותרו חייבים להם כסף, באופן הוגן ומסודר. שלישית, שילוב החייב מחדש בחיים הכלכליים — תפיסה חברתית רחבה שמכירה בכך שאדם שמשוקם תורם לחברה ולכלכלה.

המעבר הזה אינו רק שינוי מילולי. בעוד שהפקודה הישנה הניחה שהחייב “נפל” ויש “להתמודד” איתו, החוק החדש מציע מנגנון שיטתי שמטרתו לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים — תוך מתן כבוד לחייב ושמירה על זכויות הנושים.

מה עושה עורך דין חדלות פירעון — תפקידים ושלבי ליווי

בקצרה: עורך דין חדלות פירעון הוא הגורם המקצועי שמלווה את החייב לאורך כל שלבי ההליך — מהייעוץ הראשוני, דרך הכנת הבקשה והגשתה, ייצוג מול הנאמן והנושים והממונה, ועד לקבלת ההפטר. הוא זה שמתרגם את המורכבות המשפטית לתוכנית פעולה ברורה, ומבטיח שהזכויות של החייב נשמרות בכל צומת החלטה.

עורך דין חדלות פירעון (שירות ליווי מלא בחדלות פירעון) ממלא ארבעה תפקידים מרכזיים בהליך: ראשית, הוא מעריך את מצבו הכלכלי של החייב ומייעץ על המסלול המתאים — האם ההליך המלא הוא הדרך הנכונה, או שמא הסדר נושים ישיר יהיה יעיל יותר. שנית, הוא מכין ומגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים, כולל כל המסמכים הנדרשים — תצהיר הסתבכות, דוח הכנסות והוצאות, אסמכתאות. שלישית, הוא מייצג את החייב מול הנאמן, הנושים והממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ומנהל את המשא ומתן הדרוש בכל שלב. רביעית, הוא מלווה את החייב לאורך תקופת השיקום, שנמשכת לרוב שלוש שנים ויותר, ומוודא שהתנאים להפטר מתקיימים. ההבדל בין חייב שמיוצג לבין חייב שמנווט לבד מתבטא לעיתים קרובות בשאלה אם הבקשה תתקבל מלכתחילה — ובתנאים שייקבעו בתוכנית הפירעון.

ייעוץ ראשוני — הערכת מצב ובחירת מסלול

בפגישה הראשונה עם עורך דין חדלות פירעון נבחן מצבו הכלכלי המלא של הפונה: היקף החובות, זהות הנושים, סוגי החוב (מובטח או לא מובטח), הכנסות שוטפות, נכסים, ומבנה משפחתי. על בסיס ניתוח זה קובע עורך הדין אם ההליך הוא הצעד הנכון, ובאיזה מסלול — הליך מלא מול הממונה, הליך בבית משפט, או הסדר נושים.

הייעוץ הראשוני כולל גם הסבר מפורט על ההגבלות הצפויות, על משך ההליך, ועל העלויות — כולל האפשרות לסיוע משפטי חינם למי שעומד בקריטריונים. הפגישה הזו היא לרוב הרגע שבו חייבים רבים חשים לראשונה שיש דרך מעשית קדימה.

הכנת הבקשה והמסמכים הנדרשים

הכנת בקשה לצו לפתיחת הליכים דורשת איסוף מסמכים מקיף ועריכת תצהיר הסתבכות מפורט (ראו Checklist מסמכים בהמשך). עורך הדין מוודא שכל פרט עובדתי תואם, שהנתונים עקביים, ושהבקשה עומדת בדרישות החוק. בקשה לקויה — חסרה, סותרת את עצמה, או נעדרת מסמכים — עלולה להידחות, לעכב את ההליך בחודשים ובמקרים חמורים אף לשמש ראיה לחוסר תום לב.

ייצוג מול הנאמן, הנושים והממונה

לאחר מתן צו לפתיחת הליכים ממונה נאמן — בעל תפקיד שמנהל את נכסי החייב, חוקר את מצבו ומגבש תוכנית פירעון. הנאמן הוא הגורם המרכזי שאיתו מתנהל החייב ביום-יום, ועורך הדין מייצג את האינטרסים של הלקוח בכל אינטראקציה. הוא משתתף בדיונים, משיב על דרישות הנאמן, מציג את עמדת החייב בפני הנושים, ועומד מול הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי כשנדרשות החלטות מנהליות.

ליווי עד קבלת ההפטר

הליך חדלות פירעון אינו מסתיים עם מתן הצו; הוא נמשך שלוש עד ארבע שנים, שבהן על החייב לעמוד בתוכנית הפירעון, לדווח על שינויים בהכנסותיו ולשתף פעולה עם הנאמן. ליווי משפטי רצוף לאורך התקופה הזו מבטיח שטעויות פרוצדורליות לא יסכנו את ההפטר. מניסיוננו, חייבים שנעזרים בייצוג לאורך כל הדרך מגיעים להפטר בשיעורים גבוהים משמעותית מאלה שמנווטים לבד.

שלבי הליך חדלות פירעון — מבקשה ועד הפטר

בקצרה: הליך חדלות פירעון כולל ארבעה שלבים עיקריים: הגשת בקשה ומתן צו לפתיחת הליכים, תקופת ביניים של 9-12 חודשים עם חקירת יכולת ומינוי נאמן, גיבוש תוכנית פירעון/שיקום עם תשלומים חודשיים הנמשכת כשלוש שנים, וקבלת הפטר — מחיקת החובות הסופית. ההליך המלא נמשך 3-4 שנים בממוצע.

שלב 1 — הגשת בקשה וצו לפתיחת הליכים

הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים היא הצעד הפורמלי הראשון. בקשת יחיד מוגשת לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי (אם סכום החוב עולה על 176,923.12 ש”ח) או לרשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה (אם החוב נמוך מסף זה); בקשת נושה מוגשת לבית משפט השלום. הבקשה מצורפת בתצהיר הסתבכות, דוח הכנסות והוצאות ומסמכים נלווים. מרגע מתן הצו חלות תוצאות מיידיות ודרמטיות: כל הליכי הגבייה נגד החייב מעוכבים — עיקולים, תיקי הוצאה לפועל, תביעות — ובמקביל ממונה נאמן שיחקור את מצב החייב.

שלב 2 — תקופת הביניים ומינוי נאמן

תקופת הביניים נמשכת בדרך כלל 9-12 חודשים, ובמהלכה חוקר הנאמן את מצבו הכלכלי של החייב לעומק: הכנסות, הוצאות, נכסים, דפוסי התנהגות כלכלית, ונסיבות ההסתבכות. הנאמן מגבש דוח מקיף שמהווה בסיס לתוכנית הפירעון, וגם בודק אם החייב פועל בתום לב — תנאי מהותי להמשך ההליך. בתקופה זו מוטלות על החייב הגבלות שונות, וחלה עליו חובת דיווח שוטף לנאמן על כל שינוי בנסיבותיו.

שלב 3 — תוכנית פירעון/שיקום ותשלומים חודשיים

בתום תקופת הביניים ניתן צו שיקום כלכלי הכולל תוכנית פירעון — לפי סעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018. התוכנית קובעת את גובה התשלומים החודשיים שעל החייב להעביר לנושיו, בהתאם ליכולתו הכלכלית, ואת משך תקופת השיקום — בדרך כלל כשלוש שנים. התשלומים נקבעים כך שמצד אחד ירבו את הפירעון לנושים, ומצד שני ישאירו לחייב ולמשפחתו אמצעי מחיה בכבוד.

שלב 4 — קבלת הפטר ומחיקת חובות

בסיום תקופת השיקום, אם החייב עמד בתוכנית הפירעון ופעל בתום לב, הוא זכאי להפטר — צו שיפוטי שמוחק את יתרת החובות הלא-מובטחים. ההפטר הוא הרגע שבו ההליך מגיע לתכליתו: ההגבלות מוסרות, החובות נמחקים, והחייב חופשי לפתוח דף חדש. סך הכל — מרגע הגשת הבקשה ועד ההפטר — חולפים בממוצע 3-4 שנים. במקרים חריגים, כפי שנפרט בסעיף ההפטר, ניתן לקבל הפטר לאלתר תוך פרק זמן קצר בהרבה.

איפה מתנהל ההליך — סף החוב שקובע (טבלה מעודכנת 2026)

בקצרה: הגוף שמנהל את הליך חדלות הפירעון נקבע לפי היקף החוב. בבקשת יחיד, חוב בטווח 58,794-176,923 ש”ח מתנהל מול רשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה; חוב שעולה על 176,923 ש”ח מתנהל מול הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בקשת נושה מוגשת לבית משפט השלום. ההבחנה הזו משפיעה על משך ההליך, על המורכבות ועל העלויות.

אחד ההיבטים המעשיים הראשונים שעורך דין חדלות פירעון בוחן הוא סף החוב הכולל של הלקוח, משום שהוא קובע לאיזה גוף תוגש הבקשה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, יצר בסעיף 103 חלוקת סמכויות ברורה: בבקשת יחיד, חייב שסכום חובותיו עולה על 176,923 ש”ח פונה לממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים (חדל”פ לחובות בסכום גבוה, כל-זכות), ואילו חייב שחובותיו נמוכים מסף זה פונה לרשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה — הליך מנהלי שלרוב פשוט ומהיר יותר (חדל”פ לחובות בסכום נמוך, כל-זכות). בקשת נושה (או בקשת היועץ המשפטי לממשלה) מוגשת לעומת זאת לבית משפט השלום — הליך שיפוטי מלא עם דיונים, ישיבות הוכחות ופרוצדורה מורכבת יותר. סף המינימום לפתיחת הליך עומד על 58,794 ש”ח; מתחת לסכום זה, לא ניתן לפתוח הליך חדלות פירעון ויש לפנות לפתרונות אחרים, כמו הסדר חוב ישיר מול הנושים. כל הסכומים מתעדכנים שנתית לפי המדד.

טבלת ספי חוב מעודכנת — ינואר 2026

מקור: אתר הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי — insolvency.justice.gov.il; כל-זכות; סעיף 103 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הסכומים מתעדכנים שנתית לפי המדד)

חדלות פירעון יחיד מול תאגיד מול הסדר נושים — טבלת השוואה

בקצרה: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מציע שלושה מסלולים עיקריים: הליך ליחיד (אדם פרטי, עצמאי, עוסק מורשה), הליך לתאגיד (חברה, שותפות), והסדר נושים — חלופה גמישה שאינה דורשת הליך מלא. בחירת המסלול הנכון היא אחת ההחלטות הקריטיות הראשונות, ועורך דין מנוסה ידע להתאים את הדרך לנסיבות הספציפיות.

חדלות פירעון של תאגיד/חברה — מה שונה

הליך חדלות פירעון של תאגיד נבדל מזה של יחיד בכמה מישורים מהותיים. ראשית, מדובר בישות משפטית נפרדת, ולכן ההליך עשוי להוביל לשיקום והבראת החברה — או לחלופין לפירוקה. שנית, ההליך מתנהל לעיתים בבית המשפט המחוזי, והמורכבות גדולה יותר: יש להתמודד עם עובדים, ספקים, חוזים שוטפים, ונכסים עסקיים. ד”ר אסף דרעי, שותף במשרד דרעי רייפר ובעל דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת חיפה, מתמחה בפירוק חברות וליטיגציה מסחרית, ומוביל את התיקים בתחום זה.

חברה שחובותיה עולים על נכסיה צריכה לשקול אם המטרה היא שיקום — כלומר המשך פעילות תחת הגנת בית המשפט — או פירוק חברות מסודר תוך מיצוי הנכסים לטובת הנושים. כאשר החברה עדיין סולבנטית ובעלי המניות מבקשים לסגור אותה באופן מבוקר, קיים מסלול נפרד של פירוק חברה מרצון.

הסדר נושים כחלופה להליך חדלות פירעון מלא

בקצרה: הסדר נושים הוא חלופה גמישה להליך חדלות פירעון מלא, שבה החייב מגיע להסכם ישיר עם הנושים — לרוב הפחתת חוב, פריסת תשלומים מחדש, או שילוב של השניים — ללא פתיחת הליך פורמלי ובלא ההגבלות הנלוות לו.

הסדר נושים מתאים בעיקר למצבים שבהם היקף החוב אינו עצום, מספר הנושים מוגבל, ויש סיכוי סביר שהנושים יסכימו לפשרה — למשל הסדר חוב מול הבנק, שהוא מהנושים השכיחים ביותר. היתרונות ברורים: ההליך מהיר יותר (שבועות עד חודשים לעומת שנים), פחות פומבי, אינו כרוך בהגבלות על החייב, ומאפשר גמישות במשא ומתן. ההסדר יכול ללבוש צורות שונות — הפחתת קרן החוב, מחיקת ריבית והצמדה שנצברו, פריסת היתרה לתשלומים נוחים לאורך זמן, או שילוב של אלה — והכול נתפר למידותיו של החייב ולנכונות הנושים. מנגד, אין לבית המשפט סמכות לכפות הסדר על נושים שמסרבים באופן גורף — ולכן נדרשת הסכמה של רוב הנושים, ועיצוב ההצעה כך שתיראה בעיני הנושים עדיפה על הסיכוי לגבות במסגרת הליך חדלות פירעון מלא.

יתרון נוסף, ולעיתים מכריע, הוא שהסדר נושים שומר על החייב מחוץ למסלול הפורמלי על מגבלותיו — ובכך מותיר בידיו את היכולת להמשיך לנהל את ענייניו הכלכליים, להחזיק בכרטיסי אשראי ולצאת מן הארץ. דווקא משום כך נדרשת מומחיות בעריכת ההסדר: הצעה נדיבה מדי מכבידה על החייב, ואילו הצעה דלה מדי תיתקל בסירוב הנושים ותכשיל את כל המהלך. כאשר מושגת הסכמת הרוב הדרוש, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את ההסדר ולהקנות לו תוקף מחייב כלפי כלל הנושים — לרבות מיעוט שהתנגד — ובכך להעניק לחייב ולנושים כאחד ודאות משפטית וסיום מסודר של הפרשה.

חשוב להדגיש שהאפשרות להציע הסדר אינה ננעלת גם לאחר שההליך הפורמלי כבר נפתח. בית המשפט העליון התווה גישה גמישה בסוגיה זו ברע”א 3291/24 אמיר כהן נ’ עו”ד אמירה נהיר (נאמנת) (8.10.2024). באותו עניין נקבע, מפי השופט מינץ ובהסכמת השופטים שטיין וכנפי-שטייניץ, כי סעיף 185(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מאפשר לחייב להציע הסדר חוב בכל שלב של ההליך — אף לאחר מתן צו לשיקום כלכלי; וכאשר רוב מכריע של הנושים, כ-97% במקרה שנדון, אישרו את ההסדר המוצע, על בית המשפט ליתן משקל מהותי להסכמתם ולא להתעלם ממנה. המשמעות המעשית לחייב היא ברורה: גם מי שכבר נכנס להליך אינו “כלוא” בו עד תומו, ובהינתן הסכמה רחבה של הנושים פתוחה בפניו דרך לסיים את ההליך בהסדר מוסכם. עורך דין חדלות פירעון מנוסה ידע לבחון את ההתכנות של הסדר נושים לפני שנכנסים להליך המלא — ולעיתים אף במהלכו — ולעיתים יצליח להשיג תוצאה טובה בדרך קצרה ופחות מכבידה. עורכי הדין במשרד עוקבים אחר התפתחויות הפסיקה בתחום, ומשקללים אותן בבחירת המסלול המתאים לכל לקוח.

קראו עוד על הסדרי חוב ומתי הם החלופה המתאימה, ועל הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון — כיצד הוא מעוצב ומאושר בפועל.

תנאי הזכאות — מי יכול להגיש בקשת חדלות פירעון

בקצרה: זכאי להגיש בקשת חדלות פירעון כל יחיד — שכיר, עצמאי, עוסק מורשה או בעל עסק קטן — שחובו עולה על 58,794 ש”ח (סף מינימום, ינואר 2026), שהוא תושב ישראל או שמרכז חייו בישראל, ושפועל בתום לב. גם תאגיד ישראלי יכול להגיש, ונושה רשאי לפתוח הליך נגד חייב אם החוב עולה על 88,461 ש”ח.

שאלת הזכאות היא הראשונה שעורך דין חדלות פירעון בודק. התנאים הבסיסיים מוגדרים בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018: החייב חייב להיות תושב ישראל (או מי שמרכז חייו בישראל), סכום חובותיו חייב לעלות על סף המינימום — 58,794 ש”ח נכון לינואר 2026 — והוא חייב להוכיח שהוא אינו מסוגל לפרוע את חובותיו. מעבר לתנאים הפורמליים, קיים תנאי מהותי שלא תמיד מודעים לו: תום לב. על החייב לגלות את מלוא נכסיו והכנסותיו, לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים, ולא לצבור חובות מתוך ידיעה מוקדמת שלא יוכל לפרוע. חייב שפועל בחוסר תום לב — למשל מעלים נכסים, מעביר רכוש לקרובי משפחה, או צובר חובות ערב הגשת הבקשה — עלול לגלות שבקשתו נדחית או שההפטר נשלל ממנו. עצמאי, עוסק מורשה ובעל עסק קטן זכאים להליך בדיוק כמו שכיר, כל עוד מתקיימים התנאים.

תום הלב אינו נבחן רק ברגע הגשת הבקשה; הוא מלווה את ההליך לכל אורכו. חייב שמתגלה כמי שהסתיר מידע או לא שיתף פעולה עם הנאמן — גם אם עבר את המשוכה הראשונית — עלול להיפגע בשלב ההפטר.

לחוסר תום לב יש מחיר נוסף, מעשי וכואב, שעורך דין חדלות פירעון מנוסה מבהיר ללקוח כבר בפגישה הראשונה: חייב שהליכו בוטל בשל התנהלות חסרת תום לב אינו יכול לשוב ולהגיש בקשה חדשה למחרת. בית המשפט העליון עמד על כך עוד בע”א 8673/13 אלקצאצי נ’ כונס הנכסים הרשמי (2.4.2014), שם נקבע כי חייב שהליך פשיטת הרגל שלו בוטל בשל חוסר תום לב נדרש להמתין תקופת צינון — כשנה עד שנה וחצי, ובמקרים חמורים אף עד כשנתיים וחצי — בטרם יוכל לפנות מחדש לבית המשפט בבקשה לפתוח בהליך. הרציונל ברור: ההליך נועד לחייב הגון שנקלע למצוקה, לא לכלי שניתן לנצלו לרעה שוב ושוב.

הלכה זו לא נותרה נחלת הדין הישן. ברע”א 663/21 מנאר שייח יוסף נ’ הממונה על חדלות פירעון (20.6.2021), קבע בית המשפט העליון כי עקרון תקופת הצינון שנקבע בהלכת אלקצאצי חל גם תחת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018; הממונה על חדלות פירעון מוסמך לקבוע את משך תקופת הצינון, ורשאי לדחות בקשה שהוגשה מוקדם מדי, בטרם חלף פרק הזמן הראוי. עבור החייב, המסר המצטבר משתי ההלכות הוא חד: שיתוף פעולה כן וגילוי מלא אינם המלצה אלא תנאי סף — שהפרתו עלולה לעלות לא רק בהפסד ההליך הנוכחי, אלא גם בחודשים ארוכים של המתנה עד שניתן יהיה לנסות בשנית.

ההגבלות שמוטלות על החייב בתקופת ההליך

בקצרה: במהלך הליך חדלות פירעון מוטלות על החייב הגבלות שנועדו למנוע החמרת מצבו הכלכלי ולהגן על הנושים: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי ושיקים, ובמקרים מסוימים הגבלת רישיון נהיגה ואיסור על הקמת תאגיד. ההגבלות מוסרות עם מתן ההפטר.

ההגבלות נתפסות לעיתים כהיבט המרתיע ביותר של ההליך, אך ראוי לשים לב לכמה נקודות. ראשית, אלה הגבלות זמניות — הן קיימות רק לאורך ההליך, ומוסרות מרגע מתן ההפטר (זאת בשונה ממעמד של חייב מוגבל באמצעים בהוצאה לפועל, שהוא מסלול נפרד). שנית, ההגבלות נועדו להגן גם על החייב עצמו: הגבלת כרטיסי אשראי, למשל, מונעת צבירת חובות נוספים שיסבכו את מצבו. שלישית, בנסיבות מיוחדות — כגון הוכחת צורך רפואי, משפחתי או עסקי דחוף — ניתן לבקש מבית המשפט או מהממונה להסיר או להקל על הגבלות ספציפיות.

ההגבלות העיקריות: – עיכוב יציאה מהארץ — החייב אינו רשאי לצאת מישראל ללא אישור, אלא אם הציג סיבה מוצדקת – הגבלת כרטיסי אשראי — שימוש בכרטיסי אשראי מוגבל או נאסר – הגבלת שיקים — החייב אינו יכול למשוך שיקים מחשבונו – הגבלת רישיון נהיגה — במקרים מסוימים, בדרך כלל כשמדובר בחובות גבוהים – איסור הקמת תאגיד — החייב אינו רשאי להקים או לנהל חברה חדשה

מי שמוטרד מהשלכות הגבלות על חשבון הבנק שלו, יכול לקרוא על בדיקת עיקול בחשבון בנק. מי שמתמודד במקביל עם עיקולים פעילים לצד החובות יכול לקרוא גם על התמודדות עם מצב של חדלות פירעון ועיקולים.

הפטר — סוגים, תנאים וחריגים

בקצרה: הפטר הוא צו שיפוטי שמוחק את חובותיו הלא-מובטחים של החייב ומאפשר לו לפתוח דף חדש. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מכיר בשלושה סוגי הפטר: רגיל (בתום תקופת השיקום), מותנה (עם תנאים נוספים), והפטר לאלתר (מיידי, במקרים חריגים). חובות מסוימים — קנסות פליליים, מזונות, חובות בתרמית — אינם נמחקים גם בהפטר.

ההפטר הוא לב ליבו של הליך חדלות פירעון, הרגע שבו המטרה מושגת: החובות נמחקים, ההגבלות מוסרות, והחייב חופשי לבנות את חייו הכלכליים מחדש. לפי סעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, נותן בית המשפט צו הפטר לחייב שעמד בתוכנית הפירעון ופעל בתום לב לאורך ההליך. סעיף 163 לחוק קובע את תקופת התשלומים — שלוש שנים מיום מתן צו השיקום הכלכלי — ובתומה, לפי סעיף 174, נותן בית המשפט את ההפטר, בכפוף לשיתוף פעולה מלא עם הנאמן, גילוי מלא של נכסים והכנסות, ועמידה בתשלומים שנקבעו. סעיף 167 מאפשר הפטר לאלתר — צו הפטר מיידי ללא תקופת שיקום — במקרים שבהם כושר ההשתכרות של החייב אינו עולה על דמי מחייתו, וברור שהמתנה של שנים לא תשנה את מצבו. הפטר לאלתר מיועד לחייבים ללא הכנסה ממשית, נכסים או סיכוי סביר לשיפור — קשישים, חולים, נכים. סעיף 175 לחוק מגדיר את החריגים — חובות שלא נמחקים אפילו בהפטר.

הפטר רגיל, הפטר מותנה והפטר לאלתר

הפטר רגיל ניתן בתום תקופת השיקום (כ-3 שנים) לחייב שעמד בכל התנאים. זהו המסלול הנפוץ ביותר, המתאים לרוב החייבים שמסוגלים להעביר תשלומים חודשיים.

הפטר מותנה ניתן כאשר בית המשפט סבור שיש הצדקה למתן הפטר, אך מתנה אותו בעמידה בתנאים נוספים — למשל העברת תשלום חד-פעמי, מכירת נכס מסוים, או השלמת תקופת שיקום מורחבת.

הפטר לאלתר (סעיף 167) מאפשר מחיקת חובות מיידית, ללא תקופת שיקום, לחייבים שמצבם הכלכלי חסר תקווה — אנשים ללא הכנסה, ללא נכסים, עם מוגבלות או מחלה כרונית. סוג זה של הפטר מבטא את הגישה ההומנית של החוק, המכירה בכך שאין טעם להחזיק אדם במצב של חדלות פירעון כשאין סיכוי ממשי לפירעון.

אילו חובות לא נמחקים בהפטר

לא כל חוב נמחק בהפטר, וזו נקודה שעורך דין חדלות פירעון חייב להבהיר ללקוח כבר בשלב הייעוץ הראשוני. לפי סעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אלה החובות שההפטר אינו חל עליהם:

• תשלום עונשי — קנס או עונש כספי אחר שהוטל בהליך פלילי כסנקציה על החייב
• חוב שנוצר במרמה, או הנובע מעבירת גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה — חוב שמקורו בהתנהלות פלילית כלפי הנושה או כלפי אחר
• חוב מזונות — תשלומי מזונות שהחבות בהם היא לפי פסק דין

בנוסף, חובות מובטחים — כגון משכנתא המובטחת בשעבוד על דירה — אינם נמחקים במובן הרגיל; הנושה המובטח זכאי למימוש הבטוחה, אף שיתרת החוב הלא-מובטחת עשויה להימחק. ההבחנה בין חוב מובטח ללא מובטח היא קריטית לכל חייב — ובפרט למי שמחזיק בדירת מגורים עם משכנתא, ולעיתים שואל האם בפשיטת רגל לוקחים את הבית.

עוד על חלוקת נכסים בהליכי חדלות פירעון בחלוקת נכסים בחדלות פירעון. נכסים מסוימים — ובהם רכב — עשויים להימכר על ידי כונס נכסים, ומי ששוקל לרכוש נכס כזה יכול לקרוא על רכישת רכב מכונס נכסים.

עלויות הליך חדלות פירעון — שכר טרחה ואגרות (2026)

בקצרה: העלות הכוללת של הליך חדלות פירעון כוללת שלושה רכיבים: שכר טרחת עורך דין (6,000-20,000 ש”ח ויותר, לפי מורכבות), אגרת פתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד (כ-1,616 ש”ח נכון ל-2026), ועלויות נלוות כגון דוחות כלכליים ואימות מסמכים. מי שאינו יכול לממן ייצוג — יש אפשרות לסיוע משפטי חינם ממשרד המשפטים.

שכר טרחת עורך דין — טווחי מחירים ומה משפיע

שכר טרחת עורך דין חדלות פירעון נע בטווח רחב, משום שכל תיק הוא עולם בפני עצמו. הגורמים המשפיעים על העלות כוללים את היקף החוב הכולל, מספר הנושים, מורכבות המצב (למשל נכסים משותפים עם בן/בת זוג, עסק פעיל, נושים חולקים), והאם ההליך מתנהל מול הממונה (פשוט יחסית) או בבית משפט (מורכב יותר).

דוגמה מעשית: חייב עם חוב כולל של 120,000 ש”ח, שלושה נושים (בנק, חברת אשראי, ספק), ללא נכסים מורכבים — צפוי לשלם שכר טרחה בטווח של 7,000-10,000 ש”ח. חייב עם חוב של 500,000 ש”ח, עשרה נושים, דירה משותפת עם בת הזוג ועסק פעיל — עלול לשלם 18,000-20,000 ש”ח ויותר, בשל המשא ומתן המורכב מול הנושים והנאמן.

אגרת בית משפט ועלויות נלוות

אגרת פתיחת הליך חדלות פירעון ליחיד עומדת על כ-1,616 ש”ח, ומתוכם כ-900 ש”ח משולמים עם הגשת הבקשה (היתרה נגבית בהמשך מקופת הנשייה). הסכומים מתעדכנים מעת לעת. בבקשת נושה המוגשת לבית משפט השלום משולמת אגרה נפרדת המתעדכנת שנתית. מעבר לאגרה עצמה, יש לקחת בחשבון עלויות נלוות: הכנת דוח הכנסות והוצאות, אימות מסמכים, ובמקרים מסוימים — חוות דעת כלכלית.

שכר הנאמן — רכיב עלות שמשולם מקופת הנשייה

מעבר לשכר הטרחה ולאגרה, יש להכיר רכיב עלות שלישי: שכר הנאמן. הנאמן שמתמנה לנהל את ההליך זכאי לשכר טרחה הנקבע בתקנות, הבנוי בדרך כלל משכר בסיס ומתוספת מדורגת הנגזרת מהיקף הכספים שנאספו וחולקו לנושים. שכר זה אינו משולם ישירות בידי החייב אלא נגבה מקופת הנשייה (הכספים והנכסים שמרוכזים לטובת הנושים), ולכן אינו מהווה הוצאה נוספת מכיסו של החייב. השיעורים המדויקים קבועים בתקנות ומתעדכנים מעת לעת — ועורך הדין המלווה יסביר כיצד הם משפיעים על תמונת העלות הכוללת בתיק הספציפי.

יש לכם שאלה על העלות בתיק שלכם? נשמח לעזור — שיחה ראשונית ללא התחייבות: 050-7118585

סיוע משפטי חינם — מי זכאי ואיך מגישים

לא כל מי שזקוק לייצוג משפטי בהליך חדלות פירעון יכול לממן אותו — ולכך בדיוק קיים הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. מדובר בשירות ייצוג חינם, הניתן לתושבי ישראל שעומדים בקריטריוני הכנסה שנקבעו בתקנות. מבחני הזכאות מתבססים על גובה ההכנסה למשק הבית, מספר הנפשות, והוצאות חיוניות (כגון שכר דירה, טיפול רפואי). הגשת בקשה לסיוע משפטי מתבצעת באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפרוסות בכל הארץ — ניתן לפנות ישירות ללשכה הקרובה או להגיש בקשה מקוונת באתר משרד המשפטים. אישור הזכאות אורך מספר שבועות, ולאחריו מוצמד לפונה עורך דין שמלווה אותו בחינם לכל אורך ההליך. עורך דין חדלות פירעון מנוסה יידע כבר בפגישת הייעוץ הראשונית אם הלקוח עשוי להיות זכאי לסיוע, ויפנה אותו בהתאם — גם אם זה אומר שהלקוח לא ישלם לו שכר טרחה. זה אות אמון של ממש.

המסמכים הנדרשים לפתיחת הליך (Checklist)

בקצרה: פתיחת הליך חדלות פירעון דורשת הגשת מסמכים מקיפים: תצהיר הסתבכות, דוח הכנסות והוצאות (טופס 702), תלושי שכר או דוחות רווח והפסד, תדפיסי חשבון בנק, פירוט חובות, אישורי זכויות במקרקעין, ומסמכים נוספים. הכנה מסודרת של כל המסמכים מראש מקצרת משמעותית את זמן הטיפול.

Checklist — המסמכים שתצטרכו:

1. תצהיר הסתבכות — מסמך מרכזי שבו החייב מתאר את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, מפרט את כל חובותיו ונושיו, ומציין את הסיבות שהובילו למצב הנוכחי. התצהיר חייב להיות כנה, מלא ומפורט
2. דוח הכנסות והוצאות (טופס 702) — טופס מובנה שמפרט את כל הכנסות החייב (שכר, קצבאות, הכנסות מנכסים) ואת כל הוצאותיו (דיור, מזון, חינוך, בריאות, תחבורה)
3. תלושי שכר — שלושת תלושי השכר האחרונים (לשכירים); לעצמאים — דוחות רווח והפסד עדכניים ודוחות מע”מ
4. תדפיסי חשבון בנק — תדפיסים של 6-12 חודשים אחרונים מכל חשבונות הבנק
5. פירוט חובות ונושים — רשימה מלאה של כל הנושים, סכום החוב לכל נושה, ומועד יצירת החוב
6. נסח טאבו / אישור זכויות — עבור כל נכס מקרקעין שבבעלות החייב או שיש לו זכות בו
7. אישורים על רכבים — רישום רכב ממשרד הרישוי
8. פסקי דין ותיקי הוצאה לפועל — אם קיימים תיקים פתוחים
9. מסמכי הכנסות נוספים — קצבאות ביטוח לאומי, דמי אבטלה, פנסיה, רנטה
10. אישור על מצב משפחתי — תעודת נישואין/גירושין, הסכם גירושין אם רלוונטי

טיפ מניסיוננו: הכנת כל המסמכים לפני הפגישה הראשונה עם עורך הדין חוסכת זמן ועלויות. מסמכים חסרים הם הגורם הנפוץ ביותר לעיכוב בהגשת הבקשה.

איך בוחרים עורך דין חדלות פירעון — 6 קריטריונים

בקצרה: בחירת עורך הדין הנכון להליך חדלות פירעון צריכה להתבסס על שישה קריטריונים: התמחות ספציפית בחדלות פירעון (לא רק “משפט מסחרי”), ניסיון מוכח בתיקים דומים, היכרות מעמיקה עם החוק החדש (2018), שקיפות מלאה בשכר הטרחה, המלצות לקוחות, וזמינות לאורך ההליך הארוך.

1. התמחות ספציפית בחדלות פירעון — ההליך מורכב ומתנהל תחת חוק ייעודי עם נהלים ספציפיים. עורך דין שעיקר עיסוקו בתחומים אחרים (מקרקעין, פלילי, משפחה) ו”גם עושה חדלות פירעון” — אינו מספק את אותה רמת מומחיות כמו מי שזה התחום המרכזי שלו.
2. ניסיון מוכח בתיקים דומים — שאלו כמה תיקי חדלות פירעון טיפל עורך הדין בשנים האחרונות, ומה היו התוצאות. ניסיון מעשי הוא ההבדל בין ידע תיאורטי ליכולת ביצוע בשטח.
3. היכרות עם החוק החדש — חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, שונה באופן מהותי מפקודת פשיטת הרגל הישנה. עורך דין שעדיין משתמש במונחים כמו “צו כינוס” או “הכנ”ר” עשוי שלא להכיר את הנוהלים העדכניים.
4. שקיפות בשכר טרחה — עורך דין שמתחמק משיחה ישירה על עלויות, או שמציג מחיר נמוך מאוד שעלול לגדול — סימן אזהרה. דרשו הסכם שכר טרחה כתוב ומפורט.
5. המלצות לקוחות — בקשו לשמוע מלקוחות קודמים שעברו את ההליך. חוות דעת אמיתיות שוות יותר מכל פרסומת.
6. זמינות לאורך ההליך — הליך חדלות פירעון נמשך 3-4 שנים. עורך הדין שתבחרו צריך להיות זמין ונגיש לא רק בהגשת הבקשה, אלא לאורך כל הדרך — ובפרט בשלבים קריטיים כמו חקירת הנאמן, דיון בתוכנית הפירעון, ובקשת ההפטר.

ששת הקריטריונים אינם רשימת מכולת שיש לסמן בה וי ליד כל פריט, אלא מערכת איזונים: עורך דין שמצטיין באחד מהם ומפגר באחרים אינו בהכרח הבחירה הנכונה. כך, למשל, ניסיון עשיר חסר ערך אם עורך הדין אינו זמין בשלבים הקריטיים, ושקיפות מלאה בשכר הטרחה אינה שווה הרבה אם חסרה לה ההיכרות המעודכנת עם החוק. הפגישה הראשונה היא ההזדמנות הטובה ביותר להעריך את כל אלה בבת אחת — האופן שבו עורך הדין מקשיב, השאלות שהוא שואל, ויכולתו להסביר מהלך מורכב בשפה ברורה מעידים לא פחות מקורות החיים שלו.

לבסוף, ראוי להכיר את סימן האזהרה הבולט ביותר: עורך דין שמבטיח מראש “מחיקת חובות מובטחת” או תוצאה ודאית. הליך חדלות פירעון נתון לשיקול דעת של הנאמן, של הממונה ושל בית המשפט, ותלוי בנסיבות הפרטניות של כל חייב — ולכן הבטחה גורפת לתוצאה אינה מקצועית, ולעיתים אף מטעה. עורך דין אחראי יציג בפניכם את התרחישים האפשריים, את הסיכונים ואת הסיכויים — ולא יבטיח את מה שאינו בידיו להבטיח. דווקא הכנות הזו, ולא הבטחות מרשימות, היא הסימן לאיש מקצוע ראוי לאמון.

מה קורה אחרי ההפטר — שיקום אשראי ודף חדש

בקצרה: מרגע קבלת ההפטר, החובות הלא-מובטחים נמחקים, כל ההגבלות מוסרות, והחייב חוזר למצב של אדם ללא חובות. שיקום דירוג האשראי דורש זמן — מערכות BDI ודירוג פיננסי מוחקות את הרישום השלילי בהדרגה, ותוך שנה עד שנתיים ניתן לפתוח חשבונות חדשים ולקבל אשראי מחדש.

קבלת ההפטר היא רגע של הקלה עצומה, אך החיים הכלכליים לא חוזרים מייד לשגרה מלאה. הדירוג הפיננסי השלילי שהצטבר במהלך ההליך נשאר במערכות המידע לתקופה מסוימת, והבנקים וחברות האשראי זוכרים. עם זאת, התהליך הוא הפיך ומובנה:

• מיד עם ההפטר: ההגבלות על חשבונות הבנק מוסרות, תיקי ההוצאה לפועל נסגרים, העיקולים בטלים
• תוך חודשים ספורים: ניתן לפתוח חשבון בנק חדש (אם ישנו חשבון בסיסי — הוא משודרג), לקבל כרטיס חיוב מיידי
• תוך שנה עד שנתיים: הרישומים השליליים מתמעטים במערכות BDI ודירוג אשראי; ניתן לבקש אשראי מוגבל
• לטווח ארוך: בניית היסטוריית אשראי חיובית — תשלומים בזמן, שימוש אחראי באשראי — מחזירה בהדרגה את הדירוג לרמה תקינה

מצבם של רבים מהחייבים שעברו את ההליך בהצלחה משתפר באופן דרמטי: פחות לחץ, שינה טובה יותר, יכולת לתכנן קדימה. ההפטר אינו רק מסמך משפטי — הוא הזדמנות שנייה אמיתית.

תרחישים אופייניים בהליכי חדלות פירעון

בקצרה: התרחישים הבאים מייצגים מצבים אופייניים בהליכי חדלות פירעון — מחייב יחיד עם חובות צרכניים ועד תאגיד בפירוק. הם מובאים להמחשת ההליך בפועל; כל מקרה נבחן לגופו ותוצאותיו תלויות בנסיבותיו.

תרחיש אופייני א’ — עצמאי עם חובות עסקיים: עצמאי בשנות ה-40, בעל עסק קטן שקרס בעקבות משבר כלכלי, חוב כולל של כ-350,000 ש”ח ל-8 נושים. לאחר ייעוץ ראשוני הוגשה בקשת יחיד לממונה על חדלות פירעון (החוב עולה על סף 176,923 ש”ח). הנאמן שמונה גיבש תוכנית פירעון בת 3 שנים עם תשלומים חודשיים. בתום התקופה ניתן הפטר ויתרת החובות נמחקה.

תרחיש אופייני ב’ — שכיר לאחר פיטורין: שכיר בשנות ה-50, פוטר לאחר 20 שנות עבודה, צבר חובות של כ-150,000 ש”ח (הלוואות, כרטיסי אשראי, חוב לארנונה). ההליך התנהל מול רשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה (חוב בטווח שבין 58,794 ל-176,923 ש”ח), ונמשך כשנתיים וחצי. ההפטר ניתן לאחר שהחייב עמד בתוכנית תשלומים צנועה בהתאם ליכולתו.

תרחיש אופייני ג’ — חברה בהליך פירוק: חברה קטנה בתחום השירותים, חובות של כ-1.2 מיליון ש”ח לספקים, בנקים ורשויות מס. לאחר בחינת חלופות, הוחלט על הליך פירוק מסודר. תרחיש כזה מנוהל בידי עורך דין המתמחה בפירוק חברות (במשרדנו — ד”ר אסף דרעי), הכולל מימוש נכסי החברה, חלוקת התמורה לנושים לפי סדר העדיפויות שבחוק, וסיום פורמלי של החברה.

כל מקרה נבחן לגופו, והתוצאות משתנות בהתאם לנסיבות. הדוגמאות מוצגות לצורך המחשה בלבד ואינן מהוות הבטחה לתוצאות דומות.

חדלות פירעון מול פשיטת רגל — מה השתנה

בקצרה: “פשיטת רגל” הוא המונח הישן שהיה בשימוש עד 2019, לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018, ביטל את הפקודה ושינה את כל ההליך: מהגישה, דרך המונחים, ועד לגוף המטפל. מי שמחפש עורך דין פשיטת רגל — מחפש בעצם עורך דין חדלות פירעון.

ההבדל בין “פשיטת רגל” ל”חדלות פירעון ושיקום כלכלי” אינו רק עניין של שם. פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980, התייחסה לחייב כמי שנכשל — ההליך היה ארוך, מורכב, ונשא סטיגמה חברתית כבדה. הגוף המטפל היה הכנ”ר — כונס הנכסים הרשמי — ומונח הפתיחה היה “צו כינוס”. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנכנס לתוקף ב-15 בספטמבר 2019, הפך את התפיסה: הגוף שהחליף את הכנ”ר נקרא “הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי”, הצו נקרא “צו לפתיחת הליכים” (ולא “צו כינוס”), ועצם המטרה השתנתה — לא ענישה של החייב אלא שיקומו. בפועל, מדובר בהליך מובנה יותר, עם לוחות זמנים ברורים, זכויות מפורשות לחייב, ומנגנוני ביקורת שמגנים על כל הצדדים. מי שמחפש היום “עורך דין פשיטת רגל” מכוון למעשה לעורך דין חדלות פירעון — ההליך החדש הוא זה שרלוונטי. לצד הליך חדלות הפירעון, רבים מהחייבים מתמודדים עם תיקים פתוחים בהוצאה לפועל; ליווי של עורך דין הוצאה לפועל משלים את התמונה ומסייע להבין כיצד שני המסלולים משתלבים — לרבות האפשרות למחיקת חובות בהוצאה לפועל.

מדוע לבחור במשרד דרעי רייפר לליווי בחדלות פירעון

בקצרה: משרד דרעי רייפר ושות’ מציע שילוב ייחודי שקשה למצוא אצל מתחרים: מומחיות בגבייה, הוצאה לפועל וחדלות פירעון (עו”ד אייל רייפר, שותף-מייסד) שמאפשרת ראייה מלאה של שני צדי המשוואה, ניסיון ישיר מתוך לשכת הממונה על חדלות פירעון (עו”ד ליאור דרעי), מעל 35 שנות פעילות של המשרד, ועומק אקדמי (ד”ר אסף דרעי — דוקטורט במשפטים).

מומחיות בגבייה ובחדלות פירעון — עו”ד אייל רייפר: עו”ד אייל רייפר, שותף-מייסד במשרד, מתמחה בגביית חובות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון. השילוב הזה הוא היתרון המעשי שלו — מי שמכיר את הליך הגבייה לעומקו יודע גם כיצד להגן על חייב מולו ולנווט אותו אל ההפטר. הופעותיו בתקשורת (ערוץ 7, וואלה) בנושאי גבייה וחובות ממצבות אותו כקול מומחה בתחום.

ניסיון מבפנים — עו”ד ליאור דרעי עבדה בלשכת הממונה על חדלות פירעון: מעט מאוד עורכי דין בישראל יכולים להצביע על ניסיון מקצועי שנרכש בתוך הגוף הרגולטורי המנהל את ההליכים. עו”ד ליאור דרעי עבדה בלשכת הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, שם רכשה ידע מעמיק בניהול תיקי פשיטת רגל ופירוק חברות. היום היא מייצגת גם מטעם לשכת הממונה במחוז תל אביב — מה שמעניק לה פרספקטיבה דו-צדדית שאין לה תחליף.

35+ שנות פעילות — משרד דרעי רייפר ושות’ פועל מ-1987, עם צוות של 7 עורכי דין ושלל תחומי מומחיות. החדלות פירעון אינה “עוד שירות” — זהו תחום מרכזי ומפותח במשרד, עם קטגוריה ראשית באתר, עמודי שירות ייעודיים, ומספר שותפים שמתמחים בו.

עומק אקדמי — ד”ר אסף דרעי — שותף במשרד, בעל דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת חיפה, מנהל קליניקות משפטיות במכללה האקדמית אונו ומפרסם מאמרים משפטיים. התמחותו בפירוק חברות וליטיגציה מסחרית מוסיפה שכבת עומק שחסרה ברוב המשרדים.

חותם זהב Dun’s 100 — המשרד מחזיק בחותם זהב של Dun’s, אות אמון שמעיד על יציבות, מקצועיות ואמינות. ניתן להתרשם מצוות המשרד המלא ומסיפורו של המשרד.

צרו קשר עכשיו — שיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות: – טלפון: 03-7957444 · 050-7118585 – וואטסאפ: שלחו הודעה – טופס יצירת קשר: לחצו כאן

מילון מונחי חדלות פירעון

בקצרה: הליך חדלות פירעון משתמש במונחים מקצועיים רבים שהתחלפו עם הרפורמה של 2018. הטבלה שלהלן מרכזת את המונחים המרכזיים ואת פירושם, כדי לסייע לחייב ולבני משפחתו להתמצא בשפת ההליך.

סיכום: חדלות פירעון — והצעד הבא

חדלות פירעון אינה סוף הדרך אלא מסלול מוסדר לשיקום כלכלי. מרגע פתיחת ההליך מוקפאים העיקולים והגבייה, ממונה נאמן שבוחן את מצב החייב, ונקבעת תוכנית פירעון לפי יכולתו — ובסופה ניתן הפטר שמוחק את יתרת החובות בני-ההפטר ופותח דף חדש. הצלחת ההליך נשענת על בחירת המסלול הנכון (הליך מלא מול הסדר נושים), על התנהלות בתום לב לכל אורכו, ועל ליווי מקצועי בכל צומת החלטה — וככל שפונים מוקדם יותר, האפשרויות פתוחות יותר.

הצעד הבא: לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית עם עו”ד אייל רייפר, שותף-מייסד במשרד דרעי רייפר ושות’, חייגו 050-7118585 או פנו דרך הטופס באתר. המשרד מלווה חייבים ונושים בהליכי חדלות פירעון מאז 1987, ובצוותו עורכי דין עם ניסיון ישיר מתוך לשכת הממונה על חדלות פירעון.

אזורי פעילות

בקצרה: משרד דרעי רייפר ושות’ ממוקם במגדלי הארבעה בלב תל אביב ומלווה חייבים בהליכי חדלות פירעון בכל רחבי הארץ — בפני הממונה על חדלות פירעון, בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים.

המשרד מלווה לקוחות מכל אזורי הארץ, עם דגש על:

• תל אביב והמרכז — בית משפט השלום תל אביב, לשכת הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז תל אביב (שם עו”ד ליאור דרעי מייצגת גם מטעם הלשכה)
• גוש דן — ראשון לציון, פתח תקווה, חולון, בת ים, רמת גן, גבעתיים, הרצליה, רעננה, כפר סבא, נתניה
• דרום — באר שבע, אשדוד, אשקלון
• צפון — חיפה, נצרת, עכו, קריות
• ירושלים — בית משפט השלום ירושלים

כתובת המשרד: רחוב הארבעה 28, מגדלי הארבעה, כניסה צפונית, קומה 34, תל אביב-יפו (מיקוד 6473925)

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. המידע מוגש לצורכי הנגשה כללית בלבד, וכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו. ההסתמכות על המידע במאמר זה אינה מהווה תחליף להתייעצות אישית עם עורך דין. מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני בטרם קבלת החלטות.

נכתב על ידי: עו”ד אייל רייפר | שותף-מייסד, משרד דרעי רייפר ושות’ | התמחות: גביית חובות, הוצאה לפועל וחדלות פירעון | רקע: ליווי חייבים ונושים בהליכי חדלות פירעון, הסדרי חוב והוצאה לפועל; הופעות תקשורת (ערוץ 7, וואלה) בנושאי חוב וגבייה | לשכת עורכי הדין בישראל

בתמיכת: עו”ד ליאור דרעי (שותפה — עבדה בלשכת הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים; מייצגת מטעם הלשכה במחוז תל אביב; LLB, אוניברסיטת בר-אילן) · ד”ר אסף דרעי, עו”ד (דוקטורט במשפטים, פירוק חברות, קליניקות משפטיות)

עודכן לאחרונה: 18ביוני 2026