להפרת חוזה, בין אם מדובר על הפרת חוזה יסודית או רגילה – יש משמעויות רבות שמשליכות על כל תחומי חיינו, בין אם מדובר על: פגיעה כלכלית באופן זמני או קבוע לחברה/לאדם, תסכול רב, וכמו כן – בזבוז של משאבים רבים באופן פתאומי בחיים, זאת על מנת לפתור את הסוגיה. מה שהכי מתסכל במקרים כאלו הוא שבדרך כלל, אנחנו חושבים שהיה ניתן למנוע זאת מלכתחילה. חשוב בשלב הזה לא להתמקד בהאשמות עצמיות על "מה היה קורה אם…" משום שאם היינו יודעים שההפרה תתממש הלכה למעשה, כנראה לא היינו נכנסים לחוזה. במאמר הזה נעסוק בפעולות שיש לעשות מכאן והלאה – כדי להפוך את הפרת החוזה, מדבר מעורפל לדבר שניתן להתמודד איתו באופן ודאי יותר. זאת, בין אם באמצעות עורך דין חוזים או בכוחות עצמכם (תלוי במקרה). נתחיל מהסברים בסיסיים ולאחר מכן ניגע בהגדרת הסעדים שעומדים לרשותכם, שעה שהופר לכם חוזה.
יורדים לעובי הקורה – מהו חוזה?
חוזה, הוא למעשה הסכם שניתן לו תוקף משפטי. הוא עשוי לחול על שני צדדים, ולעיתים גם יותר. מרבית החוזים שלהם יש כוח משפטי מסוים הם בכתב, אך למרות זאת ישנם גם חוזים בעל פה אותם ניתן לאכוף באופן משפטי. נאמר על רגל אחת – שחוזים נחשבים לחוקיים, רק במקרים בהם הם נחתמים מרצון על ידי כל אחד מן הצדדים ואף אחד לא נכפה לעשות זאת. במקרים מסוימים, אחד מן הצדדים שלוקחים חלק בחוזה עובר על אחד מן התנאים הכתובים בו, והדבר נחשב להפרת חוזה מכח הפרת חובת תום הלב (סעיף 12 לחוק החוזים, תשל"ג-1973).
הפרה יסודית של חוזה – מהי?
מהי הפרה יסודית של חוזה? ומה ההבדל בין הפרת חוזה רגילה להפרת חוזה יסודית? התשובה היא, שעל פי חוק החוזים (תשל"ג, 1973), הפרה יסודית של חוזה יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים שונות. הדרך הראשונה, מתייחסת למקרים שבהם ניתן להניח כי במקרה שאדם בעל שיקול דעת סביר היה יודע מבעוד מועד על הפרה זו של החוזה, הוא לא היה מסכים לחתום על החוזה. דרך נוספת שבה הפרה יסודית יכולה לבוא לידי ביטוי, מתייחסת למקרים שבהם הצדדים בחוזה סיכמו מבעוד מועד במסגרת החוזה כי ההפרה שבוצעה הינה הפרה יסודית – כלומר שהדבר צוין בהסכם.
חשוב לדעת: אם חוזה כולל בתוך סעיף כללי אשר קובע כי כל הפרה כזו או אחרת של החוזה תיחשב להפרה יסודית, לאותו סעיף ברוב המקרים לא יהיה תוקף, אלא אם כן מדובר במקרים שבהם הסעיף היה סביר במעמד החתימה על החוזה, בהתאם לנסיבות של כל מקרה.
הפרת חוזה רגילה
בהתאם לכך, הפרת חוזה רגילה היא כל מקרה שבו מתבצע מעשה או מחדל שנוגד את אחד מן הסעיפים הקיימים בו. למשל, יש מקרים שבהם שוכרי דירות אינם משלמים את דמי השכירות בתאריך שבו הם צריכים לשלם על פי החוזה. מקרים אלו נחשבים להפרה רגילה.
חוזה בעל פה
יש אנשים שסבורים כי אך ורק חוזים הנעשים בכתב הם בעלי תוקף משפטי מחייב – מה שאנו קוראים לו "חוזה בכתב". אולם, בפועל ניתן לקיים "הסכמה חוזית" גם בעל פה, וניתן להסכים על חוזה בעל פה רק במקרים בהם החוק אינו מחייב לערוך הסכם בכתב. לצורך הדוגמה, במקרים שבהם מדובר בעסקאות מקרקעין החוק מחייב לערוך חוזה בכתב, וחוזים שבעל פה לא יהיו בלי תוקף משפטי מחייב. בעקבות כך, הסכמי מכר הנוגעים לדירות תמיד יהיו בכתב.
אנשים רבים אינם מבינים מדוע השימוש בחוזים בכתב הוא כה נרחב, על אף שניתן לקיים הסכמה חוזית בעל פה כל עוד החוק לא מונע זאת. נראה, כי הסיבה לכך היא שבמקרים שבהם מתרחשת הפרה ואין חוזה בכתב, קיים קושי רב להביא ראיות לדברים שסוכמו בין שני הצדדים, וכך הצד הנפת הסעדים שמגיעים לו מבית המשפט.
מכאן, ניתן להסיק כי קיימת חשיבות רבה לעריכת חוזה בכתב בסיוע עורך דין חוזים אשר יעזור להכין הסכם מפורט הכולל בתוכו את כל הנושאים שעליהם הסכימו כל אחד מן הצדדים.
מהם הסעדים אליהם ניתן לפנות במקרים של הפרת חוזה?
חוק החוזים במדינת ישראל קובע כי כל אדם אשר נפגע מהפרה של חוזה יכול לבחור בין שני סעדים הלא הם: אכיפה של החוזה או ביטול של החוזה. אין אפשרות לתבוע את שני הסעדים הללו במקביל מאחר שהם סותרים זה את זה.
בנוסף, לכל אדם שנפגע כתוצאה מהפרה של חוזה יש זכאות לדרוש פיצויים ללא כל קשר לסעד אכיפת החוזה או ביטול החוזה.
כלומר, הסעדים העומדים לרשות כל אדם שנפגע מהפרת חוזה הם: אכיפה של חוזה ודרישה לפיצויים או ביטול של חוזה ודרישה לפיצויים.
ביטול של חוזה
מבחינה חוקית, ההתייחסות להפרת חוזה רגילה והפרת חוזה יסודית היא שונה בכל הנוגע לסעדים של ביטול חוזה. כעת נציג בפניכם את ההבדלים:
- הצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה רשאי להחליט על ביטול החוזה אם מדובר בהפרה יסודית של החוזה.
- במקרים בהם מדובר בהפרה לא יסודית של חוזה, לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה יש אפשרות להחליט על ביטול החוזה רק לאחר שהוא נתן לצד שהפר את החוזה אפשרות לכפר על מעשיו ולקיים אותו, אם הצד המפר לא מקיים את החוזה תוך פרק זמן סביר מהרגע שבו הוא קיבל הארכה.
כמו כן חשוב לציין כי החוק בישראל קובע שאם הסיבות לביטולו הן אינן צודקות והצד שהפר את החוזה מביע התנגדות תוך פרק זמן סביר מהרגע בו התקבלה הודעה על ביטול החוזה, לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה לא תהיה אפשרות לבטל אותו.
- במקרים שבהם מדובר בהפרה יסודית לצד הנפגע יש אפשרות לבטל את החוזה במיידי ומבלי להודיע על כך לצד שהפר את החוזה, אלא אם כן סוכם אחרת בחוזה.
במקרים מהסוג הזה הצד המפר יקבל הודעה על ביטול החוזה רק כעבור פרק זמן סביר מהרגע שבו הצד הנפגע גילה על ההפרה.
לעומת זאת, במקרים בהם מדובר בהפרה רגילה של חוזה, לצד הנפגע אין אפשרות לבטל את החוזה במיידי, ראשית עליו להודיע על כך לצד שהפר את החוזה ולהעניק לו הזדמנות לכפר על מעשיו ולתקן את המצב תוך פרק זמן סביר. אם הצד המפר לא מקיים את החוזה בפרק הזמן שניתן לו, לצד שנפגע מהפרת החוזה יש אפשרות לבטל אותו.
יתר על כן חשוב לציין כי החוק בישראל קובע שלצד הנפגע לא תהיה אפשרות לבטל את החוזה במקרים בהם הצד המפר אינו תיקן את מעשיו במסגרת הזמן שניתן לו לעשות זאת, אם הסיבות לביטול החוזה הן אינן צודקות והצד שהפר את החוזה הביע התנגדות לביטולו תוך פרק זמן סביר מהרגע בו התקבלה הודעה על ביטול החוזה.
במקרים מהסוג הזה הצד המפר יקבל הודעה על ביטול החוזה רק כעבור פרק זמן סביר מהרגע בו הסתיים פרק הזמן שניתן לו לתקן את הפרת החוזה.
- שוני נוסף שקיים בין הפרת חוזה יסודית להפרה רגילה נוגע למקרים בהם קיימת אפשרות להפריד בין הסעיפים הקיימים בחוזה. במקרים מסוג זה, אם אחד מן הסעיפים בחוזה הופר הפרה רגילה, לצד שנפגע בעקבות הפרת החוזה תהיה אפשרות לבטל אך ורק את הסעיף אותו הפר הצד השני.
מן הצד השני, אם הסעיף שהופר בחוזה הינו סעיף שהפרתו נחשבת להפרה יסודית של כלל החוזה, לצד שנפגע בעקבות הפרת החוזה תהיה אפשרות לבחור אם ברצונו לבטל את הסעיף הספציפי שהופר או שאולי הוא מעוניין לבטל את החוזה בכללותו.
בכל המקרים בהם הצד שנפגע בשל הפרת החוזה מחליט כי ברצונו לבטל את החוזה, לא משנה אם מדובר בהפרת חוזה יסודית או בהפרה חוזה רגילה, כל אחד מן הצדדים מחויב על פי חוק להחזיר לצד השני את התמורה שהוא קיבל ממנו על פי החוזה, אפשרות נוספת היא לשלם לצד השני את שווי התמורה שהתקבלה אם לא ניתן להשיב אותה.
אכיפה של חוזה
במקרים בהם הצד הנפגע מחליט לא לבטל את החוזה יש לו אפשרות לתבוע אכיפה של החוזה, אלא אם כן מדובר במקרה שבו מתקיים אחד מן החריגים אשר מפורטים בסעיף 3 של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 :
- החוזה המדובר בלתי ניתן לקיום.
- אכיפה של החוזה תוביל לכפייה לקבל או שמא לעשיית שירות אישי או עבודה אישית.
- המשאבים שבית המשפט ידרש להשקיע על מנת להבטיח כי החוזה יקויים הם יתר על המידה עד לרמה שאכיפת החוזה אינה משתלמת.
- מקרים בהם אכיפת החוזה תוביל לתוצאה פחות צודקת מאשר ביטול החוזה. על פי החוק בישראל לא קיימות הוראות ברורות על פיהן אפשר לקבוע האם אכיפה של חוזה היא לא צודקת בנסיבות של אותו עניין, בשל כך הקביעה נעשית בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
קבלת פיצויים בעקבות הפרת חוזה יסודית או רגילה
כפי שכבר ציינו בפניכם בתחילת המאמר, לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה יש אפשרות לקבל פיצויים מעבר לאכיפה של החוזה או ביטול של החוזה.
על-פי סעיף 1 של חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), נזק פירושו גם מניעת רווחים שניתן היה להגיע אליהם אם החוזה היה מקוים.
על-פי סעיף 10 בחוק הנ"ל, אדם אשר נפגע כתוצאה מהפרה של חוזה רשאי לתבוע פיצויים בשל הנזק שנגרם לו בעקבות הפרת החוזה והתוצאות של הפרת החוזה, תנאי לכך הוא שהצד המפר ראה את הנזק או היה עליו להיות מודע אליו מראש, במעמד החתימה על החוזה, כתוצאה סבירה של הפרת החוזה.
במקרים בהם מדובר בהפרה הנוגע לאספקת שירות או נכס והצד הנפגע מחליט לבטל את החוזה בעקבות ההפרה, לצד הנפגע יש אפשרות לתבוע פיצויים בגובה ההפרש שבין התמורה הנוגעת לשירות או לנכס בהתאם לחוזה לבין השווי שלהם במועד ביטול החוזה, הצד הנפגע אינו נדרש להוכיח את הנזק שנגרם לו.
במקרים בהם מדובר בנזקים שאינם ממוניים בית המשפט קובע את גובה הפיצויים בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
יש לציין כי הצד שנפגע בעקבות הפרת החוזה מחויב על פי חוק לנקוט באמצעים סבירים כדי לצמצם או למנוע את הנזק. במקרים בהם הצד הנפגע אינו פועל לצמצום הנזק הוא לא יהיה זכאי לקבל פיצויים בנוגע לנזק שהוא היה יכול לצמצם או למנוע. במקרים בהם הצד הנפגע כן פועל לצמצום הנזק, הצד המפר מחויב לשלם לצד הנפגע תשלום סביר בנוגע להוצאות שהוציא על מנת לצמצם את הנזק או למנוע אותו.
הצדדים המתקשרים באמצעות חוזה יכולים להחליט על סכום פיצויים אותו יש לתת לצד השני במקרים של הפרת חוזה, ללא צורך להוכיח נזקים. למרות זאת, לבית המשפט יש את האפשרות להחליט על סכום פיצויים נמוך יותר במקרים בהם הוא סבור כי מדובר בסכום פיצויים גדול מדי ביחס לנזק שנגרם בעקבות הפרת החוזה. סכום הפיצויים המוסכם בחוזה לא פוגע בזכויותיו של הצד הנפגע לתבוע במקומו פיצויים שונים או לתבוע סעדים נוספים או אחרים בעקבות הפרת החוזה.
מה ההבדל בין פיצויי הסתמכות לבין פיצויי קיום?
נהוג להבחין בני שני סוגי פיצויים בגין הפרה של חוזה: פיצויי הסתמכות ופיצויי קיום.
הסוג הראשון הוא פיצוי שמטרתו היא להחזיר את הצד שנפגע למצב שבו היה בטרם הופר החוזה. הסוג השני נועד להביא את הצד הנפגע למצב שבו היה יכול להיות לו הצד השני היה מקיים את החוזה. פיצויי הסתמכות מוגדרים כפיצויים שליליים, ואילו פיצויי קיום נקראים גם פיצויים חיוביים.
סוגים נוספים של פיצויים הקבועים בחוק
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי גם נזק לא ממוני, כלומר כזה שלא ניתן לחישוב כספי מדויק, מקנה זכאות לפיצויים. בהתאם ניתן לתבוע פיצוי בגין נזקים נפשיים ובהם אכזבה, עוגמת נפש ותסכול. על-פי סעיף 13 בחוק, בית המשפט הוא זה שקובע את גובה הפיצויים בהתאם לנסיבות הספציפיות.
כמו כן יש מצב שבו החוזה עצמו כולל סעיף בדבר פיצויים מוסכמים. הפעלת סעיף זה לא מחייבת הוכחת נזק. לצד הנפגע ישנה זכות לדרוש במקום אותם פיצויים מוסכמים פיצוי בגין הנזק שנגרם בפועל. לבית המשפט ישנה הסמכות להפחית מהסכום של הפיצויים המוסכמים, אם הם "בלתי סבירים" בעיניו.
זכות העיכבון וניצולה לטובת אכיפת קיום חוזה
סעיף 19 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 מקנה לצד שנפגע עקב הפרת חוזה את הזכות לעכב בידיו נכסים השייכים לצד השני. האופציה הזו רלוונטית כמובן רק כשהצד הנפגע אכן מחזיק ברשותו נכס או נכסים של הצד שהפר את החוזה.
זכות העיכבון מצוינת גם בחוק המיטלטלין (בהקשר של חובות). הצד שהפר את החוזה רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לשחרר את הנכסים שנתפסו ע"י הצד השני, בין השאר בטענה שאין הלימה בין גובה הנזק כתוצאה מהפרת החוזה לבין שווי הנכסים.
מהי הפרה צפויה ואיזו זכות היא מקנה לצד הנפגע?
יש מקרים שבהם ניתן לפעול בכלים משפטיים עוד לפני שהחוזה הופר. מצב אחד כזה הוא כשהצד השני מודיע שאין בכוונתו לקיים את ההתחייבויות החוזיות, ועוד מצב הוא כשמסתמן אי קיום כזה (בין אם כי אחד הצדדים לא מעוניין, ובין אם כי אין ביכולתו לעמוד בתנאי החוזה).
ההגדרה המשפטית היא "הפרה צפויה". כשיש הפרה צפויה של חוזה, ניתן לתבוע פיצויים עוד לפני שהחוזה הופר בפועל. אופציה נוספת היא לתבוע את אכיפת החוזה. אם בית המשפט מחליט להיענות לבקשה, הצו יינתן למועד ביצוע החוזה כפי שנקבע מראש, כלומר לא באופן מיידי.
מהי זכות העיכבון וכיצד ניתן להשתמש בה לטובת אכיפת קיום חוזה?
זכות העיכבון הינה אחד הכלים המשפטיים המשמעותיים שעומדים לרשות מי שנפגע כתוצאה מהפרה של חוזה. זכות זו מעוגנת בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), וליתר דיוק בסעיף 19 של חוק חשוב זה. היא מקנה לצד הנפגע את הזכות לעכב נכס של מפר החוזה שנמצא בידיו. עיכוב הנכס נועד להפעיל לחץ על הגורם המפר לשלם לצד הנפגע את סכומי הכסף המגיעים לו.
מימוש זכות העיכבון הלכה למעשה
מימוש הזכות כפוף לתנאים המפורטים בחוק המיטלטלין, וזאת על סמך פסיקה של בית המשפט העליון בתיק ע"א 377/82 התעשייה האווירית נ' צור גת.
כמו כן יש חשיבות לגובה סכום הכסף שמגיע לצד אשר נפגע מהפרת החוזה: על-פי סעיף 11ב לחוק המיטלטלין, אם הערך של הנכסים המעוכבים גבוה במידה שאינה סבירה מהסכום הנ"ל, הצד הנפגע יידרש להחזיר חלק מהנכסים, כל עוד ניתן לבצע הפרדה.
זכות העיכבון: יתרונות
במקרים מסוימים, זכות העיכבון גוברת אפילו על שעבודים. בפרט זה המצב כשהבסיס לזכות זו הוא פעולות שהובילו להשבחת נכס. מימוש הזכות מוגבל לשוויה של ההשבחה. סוגיה מורכבת זו נשענת על שני פסקי דין של בית המשפט העליון: ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס, וכן ע"א 4588/06 אלוניאל בע"מ נ' כונס הנכסים.
זכות הקיזוז
זכות נוספת שעשויה לסייע לצד שנפגע כתוצאה מהפרת חוזה הינה זכות הקיזוז. על-פי זכות זו, אשר מעוגנת אף היא בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), ניתן לקזז חובות הדדיים בין שני הצדדים.
עיקרי זכות הקיזוז
- על-מנת לקזז חוב, הצד שמבצע את הפעולה נדרש להודיע על כך לצד השני, וזאת על-פי חוק החוזים הכללי (סעיף 53(א) לחוק זה).
- על-פי החוק הנ"ל, הקיזוז אפשרי בתנאי שלא מדובר בזכות בלתי ניתנת לעיקול (סעיף 53(ב) לחוק זה).
- הקיזוז אפשרי רק כשמדובר בסכום ברור ומוגדר.
מהו סדר הקדימויות בזקיפת תשלומים?
חוק החוזים הכללי מגדיר גם את סדרי הקדימויות ביחס לזקיפת תשלומים, וזאת בסעיף 49 לחוק:
- הקדימות הראשונה של כל סכום שניתן על-מנת לסלק חיוב היא חשבון ההוצאות שהחייב מחויב בו עקב אותו חיוב.
- הקדימות השנייה היא לחשבון הריבית.
- הקדימות השלישית היא חשבון החיוב העיקרי.
כשישנם מספר חיובים, החייב רשאי לבחור את החיוב הספציפי שהסכום ייזקף לחשבונו. אם החייב לא עשה זאת, זכות הבחירה עוברת לנושה, כך על-פי סעיף 50 לחוק החוזים הכללי.
שימוש מושכל בזכות העיכבון ובזכות הקיזוז מאפשר למי שנפגע עקב הפרה של חוזה לשמור על זכויותיו. שתי הזכויות מהוות אמצעים יעילים להבטחת קבלת סכומי כסף המגיעים לכם, אבל לפני שמממשים את זכות העיכבון או את זכות הקיזוז רצוי להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון רלוונטי. רק ייעוץ משפטי ספציפי מבטיח שימוש חוקי ויעיל בזכויות הנ"ל.
מהו סיכול חוזה ומה ההבדל בינו לבין הפרה "רגילה"?
סיכול חוזה הוא מנגנון הגנה שמאפשר למי שחתם על חוזה להפר אותו מבלי להיתבע. המנגנון הזה מעוגן בסעיף 18 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), וניתן להפעיל אותו רק אם מתקיימים שלושה תנאים. הראשון: נסיבות שלא היו ידועות במועד החתימה על החוזה, או שלא הייתה חובה לדעת עליהן. התנאי השני הוא התממשות בפועל של הנסיבות האלה, והשלישי הוא חוסר יכולת של הצד המפר למנוע את התממשות הנסיבות.
עיקרון הקטנת הנזק בהפרת חוזה
אחד העקרונות החשובים ביותר של דיני החוזים בארץ הוא הקטנת הנזק. על-פי עיקרון זה, לצד אשר נפגע בשל הפרת חוזה ישנה אחריות משמעותית, והיא לצמצם את הנזקים שעלולים להיגרם לו בעקבות ההפרה. בסעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מופיעה גם ההגדרה לדרך הקטנת הנזק: "לפעול באופן סביר".
חובת הקטנת הנזק על פי החוק
חובת הקטנת הנזק חלה על הצד הנפגע מהרגע שבו דבר הפרת החוזה נודע לו. כלל זה מעוגן בשתי פסיקות חשובות של בית המשפט העליון: ע"א 355/80 נתן אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, וע"א 660/86 רפאל תושיה ואח' נ' גרשון גוטמן ואח'.
במצב שבו הנפגע לא השתמש באמצעים סבירים על-מנת להקטין את הנזק שנגרם לו, הצד המפר לא מחויב בתשלום הנזקים שהיו ניתנים למניעה או צמצום.
הוצאות הקטנת הנזק: זכאות לפיצוי
לצד החובה לפעול באמצעים סבירים על-מנת לצמצם את הנזקים, החוק מכיר בהוצאות הכרוכות בכל פעולה כזו. כלומר, הצד שהפר את החוזה יידרש לשפות את הצד הנפגע בגין ההוצאות הנ"ל, כל עוד הן סבירות. חשוב להדגיש כי חובת שיפוי זו חלה על הצד המפר גם אם הצד הנפגע לא הצליח להפחית את הנזקים.
כשנקבע כי סך ההוצאות על הפעולות להקטנת הנזק אינו סביר, הצד הפוגע יידרש לשלם לצד הנפגע רק חלק מההוצאות, וזאת בהתאם לנסיבות הספציפיות.
פיצוי מוסכם וחובת הקטנת הנזק
יש חוזים שכוללים סעיף אשר קובע פיצוי מוסכם מראש במקרה של הפרת חוזה. במצב כזה, בדרך כלל אין חובת הפחתת נזק, מפני שממילא גובה הפיצוי לא תלוי בנזק שנגרם בפועל.
הפיצוי המוסכם יינתן גם בלי שהצד הנפגע יידרש להוכיח את הנזקים שנגרמו לו. למרות זאת, לבית משפט יש סמכות להורות על הפחתת גובה הפיצוי שישולם. התנאי לכך הוא פער משמעותי בין הסכום שנקבע בחוזה לבין היקף הנזק כפי שניתן היה לצפות אותו במועד חתימת החוזה.
כדאי לדעת שבפועל, בית המשפט עשוי להתערב ולשנות פיצוי מוסכם לא רק במקרים יוצאי דופן. דוגמאות לכך הן פסקי הדין בתיק ע"א 18/89 חשל חברה למסחר ונאמנות בע"מ נ' פרידמן, בתיק ע"א 1880/19 הליגה למניעת מחלות ריאה תל אביב נ' שיר משכנות וותיקים בע"מ, ובתיק ע"א 4481/90 אהרן נ' ג. פרץ מ. בן גיאת חברה להנדסה ובניין בע"מ.
הידעתם? הסכם פיצוי מוסכם אינו שולל את זכות התביעה חוזה שכולל פיצוי מוסכם לא שולל את הזכות של הצד הנפגע מההפרה לתבוע פיצוי "רגיל". תביעה כזו תוגש על סמך חוק החוזים (תרופות), סעיפים 10-14, במקום תביעת קבלת הפיצוי המוסכם. כמו כן לצד הנפגע ישנה זכות לוותר על הפיצוי המוסכם על-מנת לקבל כל סעד משפטי אחר שנכלל בחוק.
סכומי כסף ששולמו לצד הנפגע ע"י הצד המפר עוד בטרם ההפרה – למשל מקדמה או דמי קדימה – עשויים לשמש כפיצוי מוסכם. זאת, אם שני הצדדים הסכימו מראש כי הם יחולטו לטובת הצד הנפגע.
בכל מקרה, הפרה של חוזה מחייבת פעולה מיידית לצמצום הנזק. בנוסף מומלץ לתעד כל פעולה שמתבצעת ולרשום את כל ההוצאות הכרוכות בפעולות אלה. תיעוד מדויק ומפורט מסייע להבטיח זכאות לקבלת מלוא הפיצוי האפשרי.
זקוקים לייעוץ משפטי בנושא הפרת חוזה? פנו עכשיו לעו"ד אייל רייפר
דיני חוזים הם תחום שמתאפיין במורכבות רבה, וכך גם כל הסוגיות המשפטיות הכרוכות בהפרת חוזה, אכיפת חוזים, דרישת פיצויים והתגוננות בפני תביעות. לכן, לפני שנוקטים בצעד כלשהו, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי. עוד המלצה היא לקבל את המידע הרלוונטי וההכוונה הדרושה אך ורק מעורך דין בעל ניסיון בנושא זה. לעו"ד אייל רייפר ותק רב בתחום המסחרי, גם כאיש עסקים, ובפרט בכל הנוגע להפרת חוזים. בהתאם הוא אמון על מתן ייעוץ משפטי מדויק ומועיל במיוחד, על בניית אסטרטגיה מיטבית בהתאם לנסיבות הספציפיות ועל מימושה של האסטרטגיה במהירות ובנחישות.
מוזמנים ליצור קשר ולקבל ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות מצידכם! בהצלחה.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
