עורכי דין חדלות פירעון – עורכי דין חדלות פירעון תל אביב

לא פעם קורה שאזרחים במדינת ישראל מגיעים למצב בו הם חייבים סכומי כסף שונים לגופים ו/או אנשים שונים. ברוב המוחלט של המקרים חובות כספיים מובילים לדיכאון ולחץ בלתי פוסק, כאשר האדם החייב אינו מביע התייחסות לחוב הוא ממשיך לגדול ולגדול ולבסוף האדם החייב עלול למצוא את עצמו במצב כלכלי קשה במיוחד. 

כדי להפחית ככל הניתן מצבים שבהם חייבים מגיעים לחובות כלכליים קשים מאוד, מדינת ישראל חוקקה חוק שנקרא "חדלות פירעון". 

 

קישורים נוספים שאולי יעניינו אותך:

• הסדר נושים לפי חוק חדלות פירעון: המאמר שיעשה לכם סדר.
• חשבון מוגבל הוצאה לפועל: איך מתמודדים? המאמר השלם.
• מחיקת חובות בהוצאה לפועל: המדריך שלא ידעתם שהייתם צריכים.

 

כאשר חייבים נמצאים מתאימים להליכים של חדלות פירעון, נפתחת בפניהם האפשרות להיכנס לתהליך שיקום כלכלי בליווי המדינה, יתר על כן, בסופו של תהליך השיקום יש סיכוי גבוה שהחייבים יזכו לקבל צו הפטר על חלק מהחובות שלהם או על כל החובות שלהם. 

נכון לשנת 2022, החוק במדינה קובע כי האדם החייב מחויב לעמוד בכל התנאים של הליכי חדלות פירעון כדי שיוכל להתחיל בתהליך השיקום הכלכלי שלו, זאת מאחר תהליך השיקום של כל חייב מצריך ממדינת ישראל לבזבז משאבים רבים. 

במאמר זה תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי בנוגע לחוק חדלות פירעון, הליכי חדלות פירעון, החשיבות בליווי של עורכי דין חדלות פירעון בתל אביב בעלי התמחות בתחום ועוד מידע חיוני נוסף. 

 

עורכי דין חדלות פירעון: חוק חדלות פירעון – על מה מדובר?

חוק חדלות פירעון הוא למעשה חידוש לפקודת פשיטת הרגל שהייתה קיימת לפני כן. 

חוק חדלות פירעון נחקק מתוך מטרה לעזור לאזרחים חייבים במדינת ישראל שמצבם הכלכלי קשה מאוד לפרוע את החובות הקיימים נגדם וכתוצאה מכך להחזירם לשגרת חיים בריאה ונטולת חובות. 

 

 

אזרחים רבים במדינתנו נקלעים למצבים כלכליים מורכבים וקשים ממגוון סיבות שונות, חלק מן הסיבות הנפוצות ביותר שבגינן אנשים רבים נקלעים לחובות כלכליים הן: קריסת מקור הפרנסה העיקרי של אדם מסוים עקב ניהול לא תקין של העסק שלו, כך למשל אנו יכולים לראות בעלי עסקים רבים נקלעים לחובות כלכליים קשים מאחר ולקוחות העסק שלהם אינם מסוגלים לשלם את החובות שלהם, נוסף על כך לעיתים קרובות אזרחים במדינת ישראל מתחייבים לכמות גדולה של הלוואות והם אינם מצליחים לעמוד בהחזרים החודשיים של אותן הלוואות, סיבה פופולרית נוספת המובילה אנשים רבים לחובות כלכללים היא מצב משפחתי או שמא מצב רפואי אשר מוביל להוצאות כספיות גדולות ללא כל תכנון מראש, פגיעה כוללת בענף מסוים במשק לצד סיבות רבות נוספות. 

 

כל אדם אשר קיים נגדו חוב במדינת ישראל רשאי להגיש בקשה לפתיחת הליכים של חדלות פירעון אך הדבר אינו אומר כי הוא בהכרח יקבל אישור להתחיל בהליכי חדלות פירעון, זאת מאחר שכל אדם שמעוניין להתחיל בהליכים הללו צריך לעמוד במספר תנאים וחובות שונים לאורך תקופת זמן ממוצעת של ארבע שנים, אי עמידה בכל אחד מן התנאים או החובות עשויה להוביל את החייב למצב בו נעצרים הליכי חדלות פירעון שלו, במקרים קיצוניים יותר ההליכים מבוטלים לחלוטין. 

במקרים שבהם חייבים במדינת ישראל מצליחים לעמוד בכל התנאים ובכל החובות המוטלים עליהם לאורך כל תקופת הזמן, הם יקבלו מהסמכות האחראית עליהם צו הפטר על כל החובות הקיימים נגדם או על חלק מאותם חובות. 

יש לציין כי הליכי חדלות פירעון הם הליכים לא נעימים כלל, מדובר בהליכים האורכים זמן רב מאוד, כמו כן הליכי חדלות פירעון עלולים להיות מורכבים ואף פולשניים ברמה מסוימת, לא ניתן להתווכח עם העובדה כי לאורך הליכי חדלות פירעון חייו של כל חייב משתנים בצורה משמעותית והחירות שלו נשללת ברמה מסוימת. 

 

סדר הליכי חדלות פירעון

בדרך כלל חייבים יפנו להליכי חדלות פירעון כאשר הם מגיעים למצב בו ההוצאות שלהם עולות על ההכנסות שלהם. ברוב המוחלט של המקרים פנייה להליכי חדלות פירעון תהיה האופציה האחרונה בה חייבים ירצו לבחור, חייבים רבים מחליטים להכריז על חדלות פירעון רק לאחר שהם מבינים כי אין דרך שבה ניתן להגיע להסדר או פשרה כלשהי עם הזוכים בתיק. 

 

ישנם מספר גורמים אשר רשאים להגיש לרשות ההוצאה לפועל בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייבים, הגורמים המחזיקים ברשות לעשות זאת הם: זוכים בתיקי הוצאה לפועל, חייבים בתיקי הוצאה לפועל והיועץ המשפטי לממשלה. 

נהוג לחלק את הליכי חדלות פירעון לארבעה שלבים:

 

• פתיחת הליכי חדלות פירעון – בשלב הראשוני של ההליכים רשות ההוצאה לפועל בוחנת את בקשתו של האדם החייב לפתוח בהליכים. לרוב האדם החייב יקבל תשובה לאחר שלושים ימים, במהלך בחינת בקשתו של החייב רשות ההוצאה לפועל עורכת בדיקה למצבו הכלכלי של החייב ומנסה להבין מהן הסיבות שהובילו אותו למצב הנוכחי בו הוא נמצא. 

הסמכות אשר החייב נמצא תחת תחום אחריותה (בית המשפט או רשות ההוצאה לפועל) היא זו שמחליטה האם לאשר את בקשתו של החייב או שמא להשיב בשלילה. 

כאשר חייבים מקבלים אישור לבקשה שלהם לפתוח בהליכי חדלות פירעון, עליהם לציית לכמה וכמה תנאים כדי שיוכלו להשתתף בהליכים, חלק מן התנאים שבהם החייבים צריכים לעמוד הם: דיווח מלא על ההכנסות וההוצאות שלהם, תשלומים חודשיים, יתר על כן לחייב אין אפשרות לעזוב את מדינת ישראל עד לסיום ההליכים. 

 

• תוכנית שיקום כלכלי לחייבים שעמדו בתנאים – בשלב זה של ההליכים הסמכות האחראית על האדם החייב מבצעת בדיקות שונות שמטרתן לוודא כי החייב פועל בהתאם לתנאים שעליו לעמוד בהם וכי הוא אכן משתף פעולה עם ההליכים. 

לאורכה של חצי השנה הראשונה מהמועד שבו נפתחו הליכי חדלות פירעון נגד חייב לזוכה בתיק יש את הזכות להגיש בקשה לתביעת החוב, בקשת תביעת החוב של הזוכה מועברת לנאמן אשר אחראי על הליכי חדלות הפירעון של אותו חייב. 

לאחר עשרה חודשים מהמועד שבו נפתחו הליכי חדלות פירעון נגד החייב, על האדם הנאמן על הליכי חדלות הפירעון של החייב מוטלת החובה להגיש ממצאים ולהכין תוכנית שיקום כלכלי מותאמת לאדם החייב, זאת לאחר שהוא בדק מהן הסיבות שהובילו את החייב למצב בו הוא נמצא ולאחר שהוא קיבל מידע אודות נכסיו של האדם החייב והרכוש שנמצא ברשותו. 

 

• דיון עם הסמכות האחראית – בשלב השלישי של הליכי חדלות פירעון האדם החייב והנאמן האחראי עליו מוזמנים לדיון עם רשות ההוצאה לפועל או עם בית המשפט, בסופו של הדיון הסמכות האחראית מקבלת החלטה בנוגע לקבלת הממצאים של הנאמן, אם הסמכות האחראית מקבלת את הממצאים ההליכים נמשכים והאדם החייב זוכה לקבל צו שיקום כלכלי, אם לא הסמכות האחראית יכולה להחליט להפסיק את הליכי חדלות הפירעון. 

נוסף על כך, לסמכות האחראית על החייב יש את האפשרות לשנות בכל רגע נתון את תוכנית השיקום הכלכלי של החייב אם היא רואה לנכון לפעול כך. 

 

• שלב השיקום הכלכלי – השלב האחרון של הליכי חדלות פירעון הוא גם השלב הארוך ביותר במסגרת ההליכים, בדרך כלל שלב השיקום הכלכלי נמשך שלוש שנים לפחות. לאורך השלב האחרון הסמכות אשר מחזיקה באחריות על האדם החייב בודקת האם הוא באמת מחויב לתהליך השיקום הכלכלי שהוא עבור והאם הוא אכן עומד בתנאים ובחובות שהוטלו עליו. לאחר שלוש שנים מתחילתו של שלב השיקום הכלכלי, אם החייב עומד בכל החובות ונצמד לתוכנית השיקום שנבנתה עבורו, הוא יזכה לקבל צו הפטר שמוחק את כל החובות הקיימים נגדו או חלק מהם, בהתאם למצבו הכלכלי. 

 

חוק חדלות פירעון – הסדר נושים

הסדר נושים הוא למעשה הסדר חוב שנעשה יחד עם נושיו של החייב, המטרה העיקרית של הסדר נושים היא לעשות סדר בשינויים של תנאי תשלום החוב. 

הודות להסדרי נושים חייבים רבים במדינת ישראל מצליחים למחוק את חובותיהם או לקבל צו הפטר על תשלום החובות שלהם. ניתן להגיע למצב של הסדר נושים לאורך כל השלבים של הליכי חדלות פירעון, כמו כן יש אפשרות להגיע להסדר נושים טרם מתחילים בהליכי חדלות פירעון. 

 

 

מהן המטרות של חוק חדלות פירעון?

כולנו יכולים להסכים על כך שהליכי חדלות פירעון אינם דבר מהנה ומשמח, לא לאדם הזוכה שאפשרותו לקבל את הכסף שמגיע לו נלקחת ממנו ולא לאדם החייב אשר סובל מהגבלות שונות לאורך תקופת זמן ארוכה מאוד. 

חוק חדלות פירעון הוא בעל שלוש מטרות עיקריות והן:

• לסייע לאדם החייב לעבור שיקום כלכלי שיוביל אותו למצב כלכלי טוב ככל הניתן. 
• לסייע לאזרחים חייבים במדינת ישראל לצאת לדרך חדשה ולפתוח חיים כלכליים חדשים.
• להעביר את הכספים שכן שולמו על ידי החייב לזוכים בתיק שלו. 

 

אחת הנקודות החשובות ביותר בחוק חדלות פירעון שלא הייתה קיימת בפקודת פשיטת הרגל שהייתה נהוגה לפני כן היא שהליכי חדלות פירעון והחוק עצמו אינם מתייחסים למצבים של חדלות פירעון אצל חייבים כאל מצבים לא תקינים וחסרי מוסר, אלא כאל מצבים שאפשרי להגיע אליהם ועל המדינה לפעול בכל דרך אפשרית על מנת לסייע לחייב לחזור למצב כלכלי תקין. 

 

חוק חדלות פירעון – למי הוא פונה?

חוק חדלות פירעון עושה סדר בנוגע לכל הסיטואציות השונות אשר מוגדרות בתור חדלות פירעון, חוק חדלות פירעון נוגע גם לחברות וגם לאנשים פרטיים. 

על פי החוק, חדל פירעון הוא כל מי שאין לו את האפשרות לשלם את החובות שקיימים נגדו עד המועד שנקבע לו או כל מי שחובותיו עולים על שווי הנכסים שלו. 

מטרתם של הליכי חדלות פירעון אצל אנשים פרטיים היא להוות תחליף להליכי פשיטת הרגל שהיו מקובלים בתור דרך הטיפול בחדלות פירעון עד ליום בו נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. 

 

מגבלות תחת הליכי חדלות פירעון

לאורכם של הליכי חדלות פירעון הסמכות האחראית על החייב מטילה שעליו מגבלות שונות במטרה לוודא כי המצב הכלכלי של החייב לא יחמיר עוד יותר. המגבלות שמהן סובלים חייבים לאורך הליכי חדלות פירעון הן:

• איסור יציאה מהמדינה – כאשר חייבים נמצאים תחת הליכי חדלות פירעון ועד הרגע בו הם מקבלים צו הפטר על החובות הקיימים נגדם, הם אינם רשאים לעזוב את מדינת ישראל. מגבלה זו קמה מתוך מטרה לוודא כי האדם החייב לא יעזוב את מדינת ישראל וישאיר את הזוכה או הזוכים בתיק ללא כל דרך שבה הם יכולים לקבל את הכסף שמגיע להם או לפחות חלק מהסכום הכספי שמגיע להם. 
• אין אפשרות להשתמש בכרטיס אשראי – כרטיסי האשראי של חייבים שמקבלים אישור להתחיל בהליכי חדלות פירעון נחסמים והם אינם יכולים לקבל כרטיסי אשראי חדשים עד שהם מסיימים את הליכי חדלות הפירעון. לעיתים המסכות האחראית על החייב מאפשרת לו לקבל כרטיס חיוב ייחודי שלא מאפשר קבלת אשראי, כדי לקבל כרטיס חיוב ייחודי החייב צריך להגיש בקשה מיוחדת לסמכות האחראית עליו. 
• איסור על הקמת חברה – אזרח חייב במדינת ישראל שנמצא במסגרת הליכי חדלות פירעון לא יכול להקים חברה ו/או לקחת בעלות על תאגיד או חברה כלשהי מבלי לקבל אישור על כך מהנאמן האחראי עליהם ומבית המשפט, עד לרגע שהוא מקבל צו הפטר ומסיים את הליכי חדלות פירעון. מגבלה זו קמה מתוך מטרה למנוע מן החייב להיקלע למצב כלכלי קשה יותר מן המצב הנוכחי בו הוא נמצא כרגע. חייבים הנמצאים תחת הליכי חדלות פירעון יקבלו אישור להקמת חברה מבית המשפט ומהנאמן שאחראי עליהם רק במקרים מיוחדים מאוד, יהיה עליהם להגיש בקשה לכך וגם להביא הוכחות לכך שהקמת החברה היא חיונית. 
• סימון בתור לקוח מוגבל – לאורכם של כל הליכי חדלות פירעון האדם החייב יסומן בתור לקוח מוגבל בבנק שבו מתנהל חשבון הבנק שלו וגם בבנק ישראל. מאחר שהחייב מסומן בתור לקוח מוגבל אין לו את האפשרות להתנהל עם שיקים או שמא לקבל מהבנק שבו הוא נמצא מסגרת כלשהי, כך הסמכות האחראית מוודאת כי החייב אינו מפזר שיקים ללא כיסוי. 

 

המסמכים הרלוונטים להכרזת חדלות פירעון עם עורכי דין חדלות פירעון – תל אביב

קיימים מספר מסמכים שונים בהם חייב צריך להחזיק כדי שהוא יכול להכריז על חדלות פירעון, המסמכים הללו הם:

• הכנסות מעיסוק – מסמכים הנוגעים לאדם החייב, לבת/בן הזוג שלה/שלו ולילדים שחיים איתם. מסמכים המתייחסים להכנסות מעיסוק הינם צילומי תלוש שכר וטפסי 106.  אם מדובר בחייב עצמאי יהיה עליו להציג דוח מיועץ מס או רואה חשבון, נוסף על כך יהיה עליו להציג גם דוחות מס ומע"מ. 
• מסמכים אישיים – על כל חייב שמעוניין להכריז על חדלות פירעון מוטלת החובה למלא מסמכים אישיים. במסגרת המסמכים האישיים החייב ממלא את כל פרטיו האישיים, את כל הפרטים האישיים של בת הזוג שלו וגם של הילדים שלו. אם אחד מבני המשפחה הגרעינית של החייב לוקח חלק בהליכי חדלות פירעון, החייב צריך לדווח על כך. יתר על כך על החייב לצרף את כל המסמכים הנוגעים להסכמי ממון וגירושין. אם החייב מעוניין לקבל ליווי מעורכי דין חדלות פירעון לאורך התהליך יהיה עליו להגיש מסמך ייפוי כוח שמעניק לעורך הדין שלו את האפשרות לייצג אותו לאורך כל הליכי חדלות פירעון. 
• מסמכים הנוגעים להוצאות אישיות – על החייב להציג מסמכים שונים שמתייחסים להוצאות האישיות השונות שלו כמו: תשלומי שכר דירה, החזרי חובות, תשלומי מזונות ועוד. 
• הכנסות שאינן מעיסוק – גם כאן מדובר במסמכים המתייחסים לאדם החייב, לבת זוגו ולילדיו הבוגרים אשר חיים עימו. בנקודה זו החייב צריך לדווח על הכנסות שהוא מקבל מקצבאות, משכר דירה וכן הלאה. 
• פירוט הנכסים של החייב – אדם חייב המעוניין להכריז על חדלות פירעון צריך לפרט בצורה מלאה על כל הנכסים השונים בהם הוא מחזיק, גם אם הם קיימים במדינות אחרות בעולם. חלק מן המסמכים המוגשים במסגרת פירוט נכסי החייב הם: מלאים עסקיים, ניירות ערך, חשבונות בנק, קרנות פנסיה, אישורי בעלות על נכסי מקרקעין ועוד. 
• פירוט חובות – בנקודה זו החייב מפרט על כל החובות הקיימים נגדו, בנוסף על כך על האדם החייב לצרף את כלל פסקי הדין, התביעות ושאר המסמכים הקיימים נגדו. 
•  תצהיר הסתבכות – במסגרת תצהיר ההסתבכות האדם החייב מפרט על כל הסיבות שהובילו אותו למצב הכלכלי בו הוא נמצא. הסיבות שבגינן החייב הגיע למצב בו הוא נמצא הן חשובות מאוד ובעלות השפעה משמעותית. החייב צריך להסביר בצורה מפורטת ככל הניתן את כלל הסיבות שבעקבותיהן הוא הגיע למצב בו הוא נמצא. תצהירי הסתבכות צריכים להיות חתומים על ידי עורכי דין חדלות פירעון תל אביב – יתרה מכך הם צריכים לעבור אימות על ידי עורך דין.