בקשה לצו ירושה – איך זה עובד?

החוק במדינת ישראל קובע שכאשר אדם נפטר מן העולם הנכסים שהוא הותיר אחריו יעברו ליורשיו החוקיים (לקריאה מורחבת: מהי ירושה על פי דין, איך ומתי מתנהלים על פיה?). אם אדם מנוח השאיר צוואה לאחר מותו, כל הנכסים והרכוש שהוא הותיר אחרי לכתו יחולקו על פי ההוראות שנכתבו בצוואה. 

ישנם לא מעט מקרים שבהם מנוח אינו מותיר צוואה לאחר מותו, במקרים מסוג זה הנכסים והרכוש שהמנוח הותיר אחרי לכתו יחולקו בין היורשים החוקיים שלו בהתאם לחוק. כדי שיורשיו החוקיים של המנוח יוכלו לקבל את הנכסים והרכוש שהוא הותיר אחריו, עליהם לקבל צו ירושה. במאמר זה תוכלו למצוא מידע רלוונטי בכל הנוגע להגשת בקשה לצו ירושה, מה זה צו ירושה, מתי נזדקק לו ועוד מידע חיוני נוסף. 

 

מתי אנו זקוקים לצו ירושה?

כאשר אנו מדברים על צו ירושה אנחנו למעשה מדברים על מסמך משפטי בו רשום בפירוט מי נחשבים ליורשים החוקיים של המנוח ומה החלק של כל אחד מהם בירושה שהמנוח הותיר אחריו. יש צורך בצווי ירושה במקרים בהם המנוח לא מותיר אחריו צוואה או במקרים בהם המנוח הותיר אחריו צוואה הנוגעת רק לחלק מן הרכוש שלו, בעקבות כך צריך לקבוע מי הם היורשים של המנוח וכיצד יש לחלק ביניהם את הירושה שהוא הותיר אחריו. היורשים של אדם אשר נפטר מן העולם ולא הותיר אחריו צוואה נקראים: "יורשים על פי דין", אותם יורשים חייבים לציית להוראות השונות אותן קובע חוק הירושה. 

 

על פי חוק הירושה יש צורך בצו ירושה כדי שיהיה ניתן לחלק את הירושה בין יורשים על פי דין. צווי ירושה מכילים בתוכם את הפרטים הבאים: הפרטים האישיים של המנוח, תאריך פטירתו של המנוח, שמות היורשים החוקיים של המנוח והחלק של כל אחד מהם בירושה. על מנת לקבל צו ירושה יש צורך בהגשת בקשה לצו ירושה לבית הדין הרבני או לרשם לענייני ירושה. 

 

מהו ה"שווי" של צו ירושה בעיני בית המשפט?

המשקל של צו ירושה שווה ערך למשקל של פסק דין, כלומר צו ירושה הינו מסמך מחייב וסופי אשר מצהיר מי הם היורשים של המנוח ומה החלק של כל אחד מהם בירושה שהותיר אחריו המנוח. רק לאחר שיורשיו של המנוח מחזיקים בצו ירושה יש להם את האפשרות לגשת לגופים שונים כמו רשם המקרקעין או משרד הרישוי ולערוך שינויים בנכסים שהותיר אחריו המנוח. 

 

אנשים רבים אינם יודעים זאת אך צו ירושה הוא לא זה אשר קובע מהי הירושה שהותיר אחריו המנוח. כלומר צו ירושה לא מצהיר על הנכסים אשר לוקחים חלק בירושה, מה היקף הירושה ומהן הזכויות או החובות אשר כלולות בירושה. למעשה, צווי ירושה מתייחסים למספר עובדות ספציפיות בלבד: העובדה כי בעל הירושה נפטר, מה היה המקום בו התגורר בעל הירושה טרם נפטר מן העולם, מי הם היורשים החוקיים של בעל הירושה ומה החלק היחסי של כל אחד מן היורשים בירושה. מכאן אנו יכולים להבין כי הכוח המשפטי של צו הירושה נוגע ותקף רק לעובדות הללו. 

 

כיום קיימות שתי דרכים אשר באמצעותן ניתן להגיש בקשה למתן צו ירושה, כעת נפרט על כל אחת מן הדרכים. 

 

הגשת בקשה לצו ירושה במשרד הרשם לענייני ירושה

במידה ואתם מעוניינים להגיש בקשה למתן צו ירושה יהיה עליכם להגיש אותה לרשם לענייני ירושה הרלוונטי למחוז בו התגורר המנוח טרם הוא נפטר מן העולם או לבית הדין הרבני, במידה ויש הסכמה לכך מכל הצדדים וכולם חתמו על תצהירי הסכמה אל מול עורך דין או אל מול גורם מוסמך אחר. 

כל בקשה למתן צו ירושה צריכה להיות מוגשת בארבעה עותקים – הבקשה המקורית ועוד שלושה העתקים נוספים. אנו ממליצים לכם לבדוק את הבקשה בצורה מקיפה ומעמיקה לפני שאתם מגישים אותו, בדקו כי כל המסמכים הרלוונטיים קיימים וכי הבקשה עומדת בדרישות החוק. 

המסמכים שאותם יש לצרף לבקשה הם:

• אגרות תשלום מאושרות או אישור על תשלום אונליין – לבקשה שאתם מגישים יהיה עליכם לצרף אסמכתאות לכך ששילמתם את האגרות הנדרשות על פי החוק. האגרות אותן יש לשלם על פי הוראות החוק הן: אגרה בנוגע לפתיחת בקשה לצו ירושה ותשלום נוסף בנוגע לפרסום מודעה בעיתון היומי. אין אפשרות לשלם אונליין בנוגע לבקשות לצווי ירושה המוגשות לבית הדין הרבני. במקרים מסוג זה יש לבצע את התשלום אך ורק דרך הדואר, טרם אתם ניגשים לדואר עליכם לגשת למזכירות של בית הדין הרבני ולבקש שוברים מתאימים. 

אם האדם אשר מבקש את הצו הוא בן זוג, הורה או ילד של אדם אשר נפטר במהלך השירות הצבאי שלו, במסגרת מלחמה או פעולת איבה, אותו אדם יהיה פטור מתשלום של אגרות. 

• טופס הבקשה עצמו – חשוב מאוד למלא את טופס הבקשה בתשומת לב מלאה. מגיש הבקשה צריך לחתום על בקשתו ולאמת את החתימה שלו בתצהיר שנערך אל מול עורך דין, שופט, נוטריון, ראש רשות מקומית או דיין. כמו כן אדם אשר מגיש בקשה למתן צו ירושה חייב להיות בעל עניין בירושה, כלומר מגיש הבקשה חייב להיות אחד מן היורשים של המנוח, נושה של המנוח או מנהל עיזבון של המנוח. 

• תעודת פטירתו של המנוח – לבקשה יהיה עליכם לצרף גם את תעודת פטירתו המקורית של המנוח או העתק נאמן למקור של התעודה. אם המוריש נפטר כאשר הוא נמצא במדינה זרה, יהיה עליכם לצרף לבקשה מסמך אשר נקרא "תמצית רישום".  

• תעודות פטירה של יורשים – יש לצרף את כל תעודות הפטירה המקוריות או צילום של כל אחד מן היורשים אשר נפטר לפני מותו של המוריש, או טרם הוגשה הבקשה למתן צו ירושה. 

• אישור כי כל היורשים מודעים לבקשה – לבקשה יש לצרף גם את אישורם של כל היורשים בנוגע להגשת הבקשה. אתם יכולים להגיש את האישור בכל אחת משתי הדרכים הבאות: אישורים בכתב של כל היורשים או הצגה של ספחים הנוגעים לדואר רשום שנשלח לכל אחד מן היורשים. 

• תצהירי הסתלקות – אם קיימים יורשים אשר הסתלקו מן החלק שלהם בירושה, יהיה עליכם לצרף את תצהיר ההסתלקות המקורי של כל אחד מהם כאשר הוא חתום על ידי גורם שהוסמך לכך. 

• ייפוי כוח – אם האדם אשר מגיש את הבקשה בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין, יהיה עליכם לצרף לבקשה ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור. 

 

הגשת בקשה בצורה מקוונת

כיום ניתן להגיש בקשות למתן צו ירושה גם דרך האינטרנט, יש לציין כי ניתן להגיש בקשות לצו ירושה דרך האינטרנט רק אם מתקיימת אחת מהסיטואציות הבאות:

•  בעל הירושה הותיר אחריו אך ורק צאצאים. 
• בעל הירושה הותיר אחריו בת זוג וצאצאים. 
• בעל הירושה הותיר אחריו בת זוג ללא צאצאים אבל ההורים שלו נמצאים בחיים. 
• בעל הירושה לא הותיר אחריו צאצאים או בת זוג אבל ההורים שלו נמצאים בחיים. 

 

אם היורשים החוקיים של המנוח לא נכללים בכל אחד מן התנאים שציינו בפניכם, יהיה ניתן לשלוח את הבקשה בדואר או שאולי למסור אותה למשרד הרשם לענייניי ירושה הרלוונטי. 

 

התנגדויות לצווי ירושה

ישנם לא מעט מקרים בהם מתעוררות התנגדות להוצאה של צווי ירושה. לצורך הדוגמא, מקרים בהם אדם שמתנגד לצו ירושה מודע לכך שבעל הירושה השאיר אחריו צוואה או שהוא מודע לכך כי קיימים יורשים חוקיים נוספים או אחרים מלבד אלו אשר מצויינים בבקשה שהוגשה למתן צו ירושה. 

 

בדרך כלל יש אפשרות להגיש התנגדות למתן צו ירושה בתוך 14 יום מהרגע שבו פורסמה על כך מודעה בעיתון. בחלק מן המקרים הרשם לענייני ירושה מעניק למתנגדים תקופת זמן ארוכה יותר מ-14 יום לצורך הגשת התנגדות. מהכתוב בחוק הירושה עולה כי יש אפשרות להגיש התנגדות להוצאת צו ירושה גם אם חלף המועד אשר נקבע אם צו הירושה עדיין לא התקבל, בפועל האישור למקרים מסוג זה ניתן רק במקרים חריגים. 

אם צו ירושה התקבל כבר אין אפשרות להתנגד לבקשה, אמנם ניתן לפעול נגד הצו בדרך אחרת. אנשים אשר מתנגדים לצו ירושה שכבר התקבל יכולים לנקוט בהליך אשר נקרא "ביטול צו ירושה". 

 

 באילו מקרים תועבר בקשה לבית המשפט?

ריכזנו עבורכם את כל המקרים בהם בקשות למתן צו ירושה מועברות מהרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה. 

• מקרים בהם מוגשת התנגדות לבקשה. 
• מקרים בהם מדינת ישראל או אחד מן מוסדות מדינת ישראל לוקחים צד בבקשה או בהליך. 
• מקרים בהם האפוטרופוס הכללי רוצה להצטרף להליך ולייצג בו אדם המוגדר קטין, חסוי או שמא נעדר. 
• מקרים בהם הרשם לענייני ירושה מוצא לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט. 
• מקרים בהם הבקשה למתן צו ירושה מעוררת סוגיות הנוגעות לסמכות שיפוטית. 
• מקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה או מישהו הפועל תחתיו רוצים ליזום הליך בנוגע לבקשה למתן צו ירושה.