מהי ירושה על פי דין, איך ומתי מתנהלים על פיה?

על פי חוק הירושה במדינת ישראל, כאשר אדם נפטר מן העולם הנכסים שלו עוברים ליורשיו. 

מה עושים במקרים שבהם המנוח הותיר אחריו ירושה בלי צוואה? כיצד מחלקים ירושה כאשר לא קיימת צוואה? ומהי ירושה על פי דין? על השאלות האלו ועל כל מה שמעניין אתכם נענה בהמשך המאמר הבא.

על פי חוק הירושה הקיים במדינת ישראל יש לחלק כל ירושה באחת משתי הדרכים הבאות: חלוקת ירושה על פי צו קיום צוואה, חלוקת ירושה על פי דין. 

במאמר זה ריכזנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי בנוגע לירושה על פי דין. 

אולי יעניין אותך גם:

• מחפשים עורך דין צוואות וירושות? קראו את המאמר הבא
• איך כותבים צוואה? הכללים שחשוב שתכירו לקראת כתיבת הצוואה
• עורך דין סכסוכי ירושה: המדריך המלא להתמודדות

 

ירושה על פי צוואה

ירושה היא למעשה כלל הרכוש שהותיר אחריו אדם שהלך לעולמו, חלק מן האנשים נוטים לקרוא לירושה "עיזבון". כאשר האדם המנוח משאיר אחריו צוואה, העיזבון שהוא הותיר אחריו יחולק בהתאם להוראות הרשומות בצוואה. 

גם במקרים בהם קיום הוראות הצוואה עלול לגרום לריבים וסכסוכים בין אחים, עדיין יש לעקוב אחר ההוראות. בחלק מן המקרים האדם המנוח הורה בצוואתו לנשל לחלוטין מהירושה את אחד מהאחים, אפילו שמדובר במקרים קיצוניים עדיין קיימת חובה לעקוב אחר ההוראות הרשומות בצוואה ולקיים אותן. ליורשיו החוקיים של המנוח יש את האפשרות להגיש התנגדות להוראות הצוואה אם הם לא מסכימים איתן. 

 

החוק במדינת ישראל מכיר בארבעה סוגי צוואות שונים, הסוג הנפוץ ביותר הוא צוואה בפני עדים אשר נחתמת לפני שני עדים שאין להם אף עניין בצוואה. 

כמו כן, תוכן הצוואה צריך להיות ברור ככל הניתן על מנת למנוע מצבים של ריבים ומחלוקות בין יורשי המנוח בנוגע לאופן חלוקת הצוואה. 

צוואתו של המנוח צריכה להתייחס לכל הרכוש שהוא הותיר אחריו, כמו כן הזהות של היורשים ואופן חלוקת העיזבון צריכים להיות ברורים בצורה חד משמעית. 

אם אתם מעוניינים לבדוק האם צוואה כתובה בהתאם לחוק ומנוסחת היטב, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום.  

 

מהו צו קיום צוואה?

במקרים שבהם המנוח הותיר אחריו צוואה, היורשים צריכים לקבל צו קיום צוואה כדי שיוכלו לחלק ביניהם את הירושה בהתאם להוראות המנוח. 

בדומה לצו ירושה, גם הבקשה לקבלת צו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה והיא צריכה לכלול בתוכה את כל המסמכים הרלוונטים והפרטים הנדרשים. 

יתר על כך, כאשר מוגשת בקשה לקבלת צו קיום צוואה במקביל מפורסמת הודעה המתריעה על הגשת הבקשה, זאת על מנת להעניק לכל אחד מן היורשים החוקיים (למידע נוסף, ראו: חוק הירושה) את האפשרות להתנגד לצוואה אם הוא מעוניין בכך. במקרים שבהם מוגשת התנגדות, היא מועברת לבית המשפט לעניינים משפחתיים. אחת הסיבות העיקריות בגינן יורשים מתנגדים לצו קיום צוואה היא השפעה לא הוגנת על המנוח טרם הוא נפטר מן העולם, דבר אשר משפיע על החלטותיו בצוואה שאינן משקפות את רצונו האמיתי והחופשי. 

 

יורדים לעובי הקורה – מה זה ירושה על פי דין?

במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, הירושה שהותיר אחריו המנוח תחולק בהתאם לסדר הירושה אשר מופיע בחוק הירושה. חוק הירושה במדינת ישראל קובע מי הם יורשיו החוקיים של המנוח ומה החלק בירושה של כל אחד מן היורשים. 

 

חוק הירושה במדינת ישראל קובע כי בת או בן הזוג של המנוח מקבלים מחצית מהירושה. את החצי שנותר מן הירושה יש לחלק בין ילדי המוריש ואז בין נכדיו של המוריש. 

יש לציין כי בהתאם לדיני הירושה ילדים מאומצים הם בעלי דין זהה לילדים ביולוגיים בכל הנוגע לחלוקת עיזבון, אך מנגד ילדים חורגים אינם זכאים לאף חלק מהירושה, אלא אם כן המנוח הותיר אחריו צוואה בה הוא מורה לחלק את הירושה גם עם ילדיו החורגים. 

אם המנוח לא הביא ילדים לעולם, לאחר מותו בן או בת זוגו מקבלים שני שליש מהעיזבון, השליש האחרון מחולק בין האחים והאחיינים של המנוח. על פי חוק הירושה, רק אחיו של המוריש או/ו הצאצאים שלהם יכולים לקבל חלק מהירושה, במקרים שבהם אחד מהאחים נפטר, האלמנה שלו אינה זכאית לקבל חלק מהירושה.

 

מה זה צו ירושה?

במקרים בהם המנוח אינו מותיר אחריו צוואה, לא ניתן לחלק את הירושה ללא קבלת צו ירושה. את הבקשה לקבלת צו ירושה יש להגיש לרשם לענייני ירושה, כל אחד מן היורשים יכול להגיש את הבקשה. 

את הבקשה יש להגיש באמצעות טופס מיוחד הכולל בתוכו את כל הפרטים הרלוונטיים אותם יש למלא ואת כל המסמכים החיוניים אותם יש לצרף. חלק מן המסמכים שיש לצרף לבקשה הם: אסמכתא המוכיחה את תשלום האגרה ותעודת הפטירה של המנוח.  

 

כאשר הרשם לענייני ירושה מקבל את הבקשה הוא מעביר אותה למשרדו של היועץ המשפטי לממשלה לצורך קבלת תגובה, ברוב המוחלט של המקרים התשובה היא חיובית. בנוסף על כך, כאשר מוגשת בקשה לקבלת צו ירושה במקביל מפורסמת הודעה המתריעה על הגשת הבקשה, זאת על מנת להעניק לציבור את האפשרות להתנגד לצוואה אם הוא מעוניין בכך.

 

במקרים בהם לא קיימים מתנגדים, תהליך קבלת צו ירושה נמשך חודש וחצי בערך. במקרים בהם קיימת התנגדות לקבלת צו ירושה, בית המשפט לענייני משפחה הוא זה אשר מטפל בבקשה מאחר שהרשם לענייני ירושה אינו בעל הסמכות המתאימה לכך. במקרים של התנגדות תהליך קבלת צו ירושה הוא ארוך יותר מאחר שבית המשפט צריך לערוך דיון בנוגע להתנגדות ולקבל החלטות. 

 

מי נחשב ליורש על פי החוק?

במקרים בהם לא קיימת צוואה חוק הירושה קובע כי יורשיו החוקיים של המנוח הם:

• בן/בת זוג של המנוח – בן או בת הזוג של המנוח מקבלים חלק מהירושה, גם במקרים שבהם הזוג לא היה נשוי אך היה ידוע בציבור, חי ביחד וניהל יחד משק בית משותף, עדיין בן הזוג יהיה זכאי לקבל חלק מהירושה. 
• ילדיו של המנוח – ילדיו של המנוח זכאים גם הם לקבל חלק מהירושה. במקרים בהם נולד למנוח ילד עד 300 יום מהיום שבו הוא נפטר מן העולם, הילד יהיה זכאי לקבל חלק מהירושה. אם אחד מילדיו של המנוח נפטר מן העולם, הצאצאים שלו זכאים לקבל חלק בירושה. ילדים מאומצים זכאים לקבל ירושה גם מהוריהם הביולוגיים וגם מהוריהם המאמצים. 
• קרובי דם של המנוח – כאשר למנוח אין ילדים או צאצאים, קרובי הדם שלו זכאים לקבל את הירושה על פי הסדר שנקבע בחוק. על פי הסדר הקבוע בחוק קרובי הדם הראשונים לקבל את הירושה הם: ילד או הצאצאים שלו, לאחר מכן הורה או הצאצאים שלו ולבסוף סב או הצאצאים שלו.