האם חובות עוברים בירושה? נעשה לכם סדר.

בדרך כלל, כאשר אנו שומעים את המילה ירושה אנחנו ישר חושבים על זכייה בכסף ונכסים שונים שנצברו לאורך השנים על ידי המנוח, וכעת הם מועברים אלינו. בפועל, לא כך המצב תמיד. הרי שלא בכל המקרים ירושה מביאה עימה אך ורק זכויות – בחלק מן המקרים יורשים מופתעים לגלות כי יחד עם הירושה הם קיבלו גם חובות שונים אותם צבר המנוח לאורך השנים. אם הגעתם למאמר זה, ככל הנראה שאתם מעוניינים להבין האם חובות עוברים בירושה וכיצד ניתן להימנע ממצבים כאלה. כל התשובות לשאלות שלכם – במאמר שלפניכם. 

 

ראשית כל, מהי ירושה?

ירושה היא למעשה מילה נרדפת ל"כלל הרכוש אשר מותיר אדם לאחר פטירתו". כשמתייחסים לסוגיה זו, יש להתייחס לאחד משני הסוגים הבאים: ירושה על פי צוואה וירושה על פי חוק (או "ירושה על פי דין"). בואו ונבין מה כל אחד מהם אומר:

• ירושה על פי צוואה – כאשר אדם עוזב את העולם ומותיר אחריו צוואה, הירושה שהוא משאיר אחריו תחולק בהתאם להוראות שנכתבו בצוואה. למורת רוחנו, גם אם קיום ההוראות הכתובות בצוואה עשוי להוביל למצבים של סכסוכים וריבים בין בני משפחה, עדיין ברמת החוק – יש להיצמד להוראות הצוואה ולקיים אותן.
  לצורך הדוגמה, ישנם מקרים שבהם המנוח מורה בצוואתו לנשל באופן מוחלט מהירושה את אחד מבני המשפחה הקרובים. אף על פי שמדובר במקרי קיצון, בני המשפחה עדיין חייבים לעקוב אחר ההוראות שנכתבו בצוואה ולמלא אותן. היורשים החוקיים של המנוח רשאים להתנגד להוראות הכתובות בצוואה אם הם אינם מסכימים לבצע אותן.
  חוק הירושה (תשכ"ה, 1965) מכיר בארבעה סוגים שונים של צוואות, כאשר הסוג הפופולרי ביותר הוא צוואה בפני עדים עליה חותמים שני עדים שלא קיים קשר ביניהם לבין הצוואה. בנוסף על כך, חשוב להקפיד על כך שתוכן הצוואה יהיה ברור עד כמה שניתן כדי להימנע ממצבים של מחלוקות וריבים בין היורשים בנוגע לדרך החלוקה של הירושה, כמו כן גם זהותם של היורשים ודרך החלוקה צריכים להיות ברורים ככל הניתן. אם ברצונכם לבדוק האם צוואה מסוימת תואמת את החוק של ישראל ומנוסחת כראוי, מומלץ לפנות לעורך דין צוואות וירושות.

• ירושה על פי דין – כאשר אדם נפטר מן העולם ולא משאיר אחריו צוואה, נקבע כי ירושתו תחולק בהתאם לסדר הירושה שמופיע בחוק הירושה. חוק זה, הוא זה אשר קובע מי הם היורשים החוקיים של המנוח ומהו הנתח של כל אחד מהם בירושה. על פיו, בן או בת הזוג של הנפטר זכאים למחצית מהירושה. החצי שנותר מחולק בין ילדיו של המנוח ולאחר מכן בין הנכדים שלו. 

נציין, כי דיני הירושה בישראל קובעים כי לילדים מאומצים ניתנות אותן הזכויות בדיוק כמו לילדים ביולוגיים כאשר זה נוגע לחלוקה של ירושה. אולם, לעומת זאת, ילדים חורגים לא זכאים לחלק מהירושה על פי דיני הירושה, אלא במקרים שבהם בעל הירושה ציין בצוואתו כי יש להעניק חלק מסוים מהירושה לילדיו החורגים – גם כשמדובר בחובות בירושה. אם לבעל הירושה אין ילדים, כאשר הוא נפטר מן העולם בן או בת הזוג שלו זכאים לקבל שני שליש מהעיזבון, השליש הנותר מתחלק בין האחים והאחיינים של בעל הירושה. יתר על כן, חוק הירושה קובע כי רק לאחים של המוריש ו/או לצאצאים שלהם יש זכאות לקבל חלק מהירושה; אם אחד מן האחים של בעל הירושה נפטר, לאלמנתו אין זכאות לקבל חלק מהירושה. 

 

מי נחשב ליורש חוקי על פי החוק?

טרם נסביר לכם כיצד מתחלקת ירושה, ראשית בואו ונבין מי נחשבים ליורשים חוקיים על פי החוק:

• בן הזוג של בעל הירושה לפני פטירתו, כלומר מי שהתחתן עם בעל הירושה כאשר הוא היה בחיים (בחלק מן המקרים גם בני זוג "ידועים בציבור" נחשבים כבני זוג לצורך ירושה). 

• ילדיו של המנוח והצאצאים שלהם, הורי המנוח והצאצאים שלהם, הורי הוריו של המנוח והצאצאים שלהם. בקבוצה זו קיימות שלוש אופציות, אולם אם מתקיימת האופציה הראשונה, ליתר היורשים בקבוצה זו אין זכות לקבל חלק מהירושה. לצורך הדוגמה, אם המנוח השאיר אחריו זוג ילדים, הם אלו שיקבלו חלק מסוים מהירושה, לעומת זאת יתר קרוביו של המנוח (האחים וההורים שלו) לא יקבלו אף חלק מהירושה. 
• כאשר למנוח אין אף קרוב משפחה שנמצא בחיים, עיזבונו עובר באופן חוקי לרשות מדינת ישראל.

מכאן אנו יכולים להבין כי החוק במדינת ישראל קובע שלוש קבוצות יורשים הנוגעות לקרובי משפחתו של המנוח מעבר לבן או בת הזוג שלו. במקרים בהם קיימים יורשים מהקבוצה הראשונה, ליתר היורשים בקבוצות האחרות נשללת הזכות לקבל חלק מהירושה.  

 

איך מתחלקת הירושה?

במקרים בהם קיימת צוואה בתוקף, החוק קובע כי יש למלא אחר כל ההוראות אשר כתובות בה, גם אם הדבר עלול להוביל לריבים וסכסוכים. במקרים בהם בעל הירושה לא מותיר אחריו צוואה בתוקף, הירושה שלו תתחלק בין יורשיו החוקיים ובהתאם להוראות הכתובות בחוק. החוק קובע, כי בן או בת הזוג של בעל הירושה זכאים ל-50% ממנה. את החצי הנוסף יש לחלק בין הילדים של בעל הירושה ולאר מכן בין הנכדים שלו. אם לבעל הירושה אין ילדים, בן הזוג שלו יקבל שני שליש מהירושה והשליש האחרון שנותר יתחלק בין האחים והאחיינים של בעל הירושה. למידע נוסף בנושא חלוקת ירושה בין אחים.

 

האם אחד מבני המשפחה יכול להחליט לא לקבל ירושה?

למעשה, החוק אינו מחייב אף אחד לקבל ירושה בכוח. גם במקרים שבהם המוריש השאיר אחריו צוואה בתוקף בה הוא מורה להעביר חלק מסוים מן הירושה לאדם ספציפי, אותו אדם לא חייב לקבל אותו. ישנה אפשרות לוותר על ירושה באמצעות הגשת תצהיר כתוב אשר נחתם על ידי עורך דין. את התצהיר יש להגיש לבית המשפט או לרשם לענייני ירושה. במסגרת התצהיר יש למלא את פרטי הזהות של האדם המעוניין לוותר על הירושה, והחלק שהיה עתיד לקבל אם לא היה מוותר. כמו כן, על אותו אדם לציין לטובת מי הוא מוותר על חלקו בירושה.
תהליך זה צריך להתקיים טרם מחלקים את הירושה. יש אפשרות לוותר על חלק מסוים מהירושה, אך לא על נכס. אף אם מדובר במקרים שבהם מדובר בעיזבון המחולק בהתאם לצו קיום צוואה, עדיין יש אפשרות לוותר על העיזבון ויש אפשרות לוותר גם על נכסים. כאשר אדם מחליט לוותר על עיזבון או חלק ממנו, הוא פוטר את עצמו מכל אחריות הנוגעת לעיזבון ומפסיקים להגדיר אותו בתור יורש. על מנת לוותר על עיזבון אין צורך בהסכמה של האדם אשר לטובתו מוותרים על העיזבון, לכן אנשים רבים מחליטים לפעול בדרך זו כאשר הם יודעים או שמא חוששים שהעיזבון כולל בתוכו חובות בלבד. 

 

האם חובות עוברים בירושה – מה עושים כשיש חובות?

לא בכל המקרים העיזבון מעניק ליורשים אך ורק זכויות. בחלק מן המקרים, מתגלה כי העיזבון מביא עימו חובות שונים אותם צבר בעל הירושה במהלך החיים שלו. ישנם מקרים בהם החובות הללו אינם נרשמים בצורת עיקול וכדומה, אלא היורשים מגלים אותם כאשר הם מקבלים מכתב מעורך דין או צו עיקול מרשות ההוצאה לפועל. החוק במדינת ישראל מבחין בין התקופה שלפני חלוקת הירושה ואחריה. טרם הירושה מתחלקת בין יורשיו של המנוח, החובות שהותיר אחריו המנוח חלים אך ורק על הירושה ולא על היורשים. החובות משולמים מתוך הנכסים של הירושה בלבד גם אם הם אינם מספיקים על מנת לכסות את חובות המנוח.

במקרים שבהם לפני שמחלקים את הירושה, מפורסמת מודעה על פי החוק אשר מזמינה את הנושים להודיע על חובות ואותם חובות נפרעים – אזי ליורשים אין אף חובה לקחת חלק בחבות שהתגלו מאוחר יותר. במקרים שבהם לא מתפרסמת מודעה ויורשיו של המנוח אינם מודעים לחובות, כל אחד מהם נדרש לשאת בחוב עד לגובה החלק אותו הוא קיבל בירושה. במקרים בהם היורשים מודעים לחוב טרם מחלקים את הירושה, כל אחד מהם חייב לקחת בו חלק עד לשיעור השווי הכולל של הירושה.

יורשים אשר מקבלים נכסים ספציפיים מכוחה של הצוואה אינם חייבים לקחת חלק בחובות הכלליים של הירושה כל עוד לנושים יש את האפשרות לגבות את החובות שלהם מיורשים אחרים שלא קיבלו נכס ספציפי. במקרים שבהם מחייבים יורש שקיבל נכס ספציפי בחובות הנוגעים לעיזבון, ניתן לחייב אותו אך ורק עד לגובה השווי של הנכס שהוא קיבל. במקרים אחרים, שבהם עזבון מתחלק מכוחה של צוואה, דרך החלוקה של החובות תקבע בהתאם להוראות של בעל העזבון אשר מחזיק בסמכות לפטור יורשים מסוימים מהאחריות שלהם לחובות. 

 

המשמעות של הסתלקות מעיזבון/הסתלקות מצוואה

במקרים שבהם אדם מחליט לוותר על עזבון מסוים ממנו הוא עתיד לקבל חלק, הוא למעשה מסיר מעצמו כל אחריות שנוגעת לעזבון ואינו נחשב ליורש יותר. החוק היבש קובע כי גם אם ליורש יש חובות מסוימים הוא עדיין יכול לוותר על העזבון ולהעביר את הזכויות עליו לאדם אחר. אך אם הנושה של היורש יודע זאת, יש לו את הזכות לפנות למערכת המשפטית ולבקש ממנה לא לאפשר ליורש לוותר על העזבון. בחלק גדול מן המקרים המערכת המשפטית אכן מסכימה לבקשה. זאת מאחר שהפסיקה קובעת כי לכל יורש יש את הזכות לוותר על החלק שלו בעזבון אך הוא אינו יכול לפגוע בצורה שאינה צודקת והוגנת בזכויות של גורם שלישי. למידע נוסף בנושא הסתלקות מירושה.

 

מהו צו ירושה?

כאשר המוריש לא השאיר אחריו צוואה בתוקף, יורשיו החוקיים אינם יכולים לבצע את חלוקת העזבון ביניהם מבלי להחזיק בצו ירושה. בקשות לקבלת צווי ירושה יש להגיש לרשם לענייני ירושה, לכל אחד מיורשיו החוקיים של המוריש יש אפשרות להגיש בקשה לצורך קבלת צו ירושה. היורשים צריכים להגיש את הבקשה על ידי שימוש בטופס ייעודי בו קיימים כל הפרטים החיוניים עליהם יש לפרט, כמו כן לטופס יש לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לרבות: תעודת פטירה של המוריש, אסמכתא המוכיחה תשלום אגרה וכן הלאה. 

ברגע שמגיעה אל הרשם לענייני ירושה בקשה לצו ירושה הוא שולח אותה ליועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל תגובה – ברוב המקרים התגובה הינה חיובית. יתר על כן, בעת בה יורשיו החוקיים של המנוח מגישים לרשם לענייני ירושה בקשה לצורך קבלת צו ירושה, במקביל הוא מפרסם הודעה אשר מתריעה כי הוגשה הבקשה, מטרת ההודעה הינה לאפשר לציבור להביע את התנגדותו לצוואה אם הוא מעוניין לפעול באופן זה.
בדרך כלל, כאשר לא קיימת התנגדות הליך קבלת צו הירושה אורך כחודש וחצי בערך. לעומת זאת, כאשר הציבור מביע את התנגדותו לקבלת צו הירושה, בתי המשפט לעניינים משפחתיים הם האחראים על הטיפול בבקשה מכיוון שהרשם לענייני ירושה אינו בעל סמכות מתאימה לבצע את המשימה. אם יש התנגדות, הליך קבלת צו הירושה יארך יותר זמן מכיוון שעל בית המשפט לערוך דיון באשר להתנגדות ולקבל החלטה. 

 

מהו צו קיום צוואה?

כאשר אנו מדברים על צו קיום צוואה אנחנו למעשה מדברים על צו שיורשים צריכים לקבל כאשר ישנה צוואה בתוקף כדי שתהיה להם אפשרות לקיים את חלוקת העיזבון על פי הוראותיו של המוריש. בדומה לצווי ירושה, גם בקשות הנוגעות לצווי קיום צוואה יש להגיש לרשם לענייני ירושה והן צריכות להכיל בתוכן את כלל הפרטים הנדרשים והמסמכים החיוניים.

מעבר לכך, ברגע שיורשיו של המוריש מגישים לרשם לענייני ירושה בקשה על מנת לקבל צו קיום צוואה, באותו זמן הוא מפרסם הודעה אשר מתריעה כי הוגשה הבקשה. מטרת ההודעה, הינה לאפשר לכל אחד מיורשיו החוקיים של המוריש להביע את התנגדותו לצוואה אם הוא רוצה לפעול כך. אם אחד היורשים החוקיים של המוריש מחליט להגיש התנגדות, אותה התנגדות תועבר לבית המשפט לעניינים משפחתיים. סיבה נפוצה במיוחד בגינה יורשים חוקיים נוטים להתנגד לצווי קיום צוואה, היא השפעה בלתי הוגנת על המוריש לפני שהוא עזב את העולם, מה שמשפיע על ההחלטות שקיבל בצוואה אשר אינן מעידות על רצונו החופשי.

 

מתי צוואה אינה חוקית?

ראשית, נציין כי צוואות יכולות להיכתב אך ורק על ידי אנשים שכשירים לכתוב צוואה. הכוונה היא שאם צוואה נכתבת על ידי קטין או פסול דין, ישנם סיכויים גדולים כי לא יהיה ניתן לממש אותה. כאשר קטין או פסול דין עורכים צוואה ללא הבנת המשמעות של עריכת צוואה, ישנם סיכויים גבוהים שהצוואה תיפסל. אין להתבלבל ולחשוב שאנשים המוגדרים בתור פסולי דין, או אנשים בעלי מגבלות מסוימות אינם זכאים לערוך צוואה, אלא שהחוק מתייחס רק למקרים שבהם לאדם אין אפשרות להבין את המשמעות של מעשיו.  

מאחר שצוואות נחשבות למסמך אישי, חל איסור על עריכת צוואה עבור אדם אחר, ולא לכל אדם יש את האפשרות לערוך צוואה. כאשר צוואה נערכת בשמו של אדם אחר היא נחשבת לצוואה חסרת תוקף. בנוסף על כך, צוואה הינה מסמך מחייב, לכן במקרים שבהם אנשים מתחייבים לשנות את הצוואה שלהם כאשר נמצאים בחיים אולם הם אינם עושים זאת באמת, ההתחייבות שלהם לשנת את הצוואה לא גוברת על הצוואות שהם ערכו בהתאם לחוק.
לצורך הדוגמה, נניח כי אדם מסוים שכבר נפטר התחייב באמצעות דיבור לחברו כשהיה בחיים שהוא ישנה את הצוואה שלו אולם בפועל הוא לא פעל כך, האדם שאליו התחייב המנוח לא זכאי להתנגד לקיום הצוואה כאשר הוא מסתמך על התחייבות של המנוח. 

צוואה הכוללת בתוכה תנאי אשר קובע שלא ניתן לשנות אותה היא צוואה חסרת תוקף ויש לבטל מכיוון שתנאי הקובע כי אין אפשרות לערוך שינויים בצוואה הוא תנאי הנוגד את המהות של חוק הירושה ושל דיני הצוואות והירושות בישראל. המחוקק במדינת ישראל החליט לחוקק את חוק הירושה על מנת לממש ולכבד את הרצונות של המנוחים במדינת ישראל.
כאשר צוואה כוללת בתוכה תנאי שאוסר לערוך בה שינויים זה מיד מעלה חשדות כי מדובר בצוואה שנכתבה כאשר עורך הצוואה היה תחת השפעה. בעקבות כך נקבע כי כל הוראה אשר פוגעת באופציה לשנות צוואה היא לא חוקית. לכל אדם יש אפשרות לערוך את הצוואה שלו כל עוד הוא בחיים.