הסדרי נושים – המדריך המלא

אף אחד לא רוצה להגיע למצב בו קיימים נגדו חובות כלכליים שונים כלפי אנשים פרטיים או כלפי גופים אחרים. אין ספק כי במרבית המקרים חובות כלכליים מביאים את החייב למצב של דיכאון ולחץ עצום, במידה והחייב אינו מטפל בחוב ונותן לו להמשיך לגדול הוא עלול להיקלע לבעיות כלכליות מורכבות במיוחד. אם נקלעתם למצב דומה, אנחנו מבינים את התסכול והמורכבות – ולשם כך אנחנו פה.

כדי לטפל במקרים מהסוג הזה ולמנוע מצבים בהם חייבים נשארים ללא כסף כלל ואינם מסוגלים לחיות בכבוד מדינת ישראל חוקקה ב-2018 את החוק החדש לשיקום כלכלי. במקרים בהם האדם החייב נמצא מתאים להליך, יש לו את האפשרות לעבור תהליך שיקום כלכלי בליווי מדינת ישראל הכולל גם ביצוע של הסדרי נושים עם כלל המעורבים בכך. יתר על כך, לחייב יש אפשרות לקבל הפטר על חלק מחובותיו או על כל חובותיו. 

הליכים אלו גוזלים ממדינת ישראל כמויות גדולות של משאבים, בשל כך על החייב לעמוד בכל התנאים, הגם שהם קשים במיוחד. 

בהמשך המאמר תוכלו למצוא מידע רלוונטי על החוק, כמו כן תוכלו למצוא מידע על כיצד מתנהלים הליכים מסוג זה.

מהו הסדר נושים וכיצד הוא מתנהל?

כשמדובר על הסדר נושים, למעשה מדובר על הסדר חוב שנעשה עם הנושים של האדם החייב, כאשר מטרתו של ההסדר היא להסדיר את השינויים של תנאי תשלום החוב. 

בזכות הסדר נושים חלק גדול מן החייבים מצליחים למחוק את החובות שלהם או שמא לקבל הפטר מתשלום החוב. יש אפשרות להגיע להסדר נושים בכל אחד מן השלבים של הליך חדלות פירעון, ניתן לעשות זאת גם לפני שמתחילים בו.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי-2018

הליכים של אי יכולת לשלם, יכולים להיקרא גם הליכי "פשיטת רגל", זאת מאחר שהם למעשה חידוש לפקודת פשיטת הרגל. החוק, קם מתוך רצון לסייע לחייבים שמצבם הכלכלי קשה, לעזור להם לסגור את כלל החובות שלהם ובזכות כך לאפשר להם לחיות חיים בריאים, חסרי לחצים וחסרי חובות. 

קיימות מגוון סיבות רבות אשר בעקבותיהן אנשים במדינת ישראל מגיעים למצבים כלכליים קשים, סיבות נפוצות לכך הן: קריסת מקור הפרנסה של אדם עקב ניהול לקוי של העסק, מצב משפחתי או שמא מצב רפואי אשר מוביל להוצאות גדולות שלא תוכננו מראש, התחייבות לכמות גדולה של הלוואות וחוסר יכולת לעמוד בהחזר ההלוואות, פגיעה כוללת בענף ספציפי לצד סיבות נוספות רבות. 

חייבים במדינת ישראל יכולים להגיש בקשה לפתיחת הליכים והסדרי נושים. כך, כל אחד מן החייבים אשר מגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון חייב לעמוד במספר תנאים ומספר חובות שונים למשך תקופה של ארבע שנים בממוצע, חוסר עמידה בכל אחד מן התנאים או/ו החובות יכול להוביל לעצירת ההליכים, במקרים קיצוניים ההליכים יכולים להתבטל לחלוטין. 

במידה והחייב מצליח לעמוד בכלל התנאים והחובות שחלו עליו לאורך התקופה, הוא מקבל מהסמכות האחראית עליו צו הפטר על כל חובותיו או על חלק מן החובות שלו. 

כמעט כל בר דעת יודע כי הליכים כאלו הם הליכים לא נעימים במיוחד. בראש ובראשונה ההליכים הם ארוכים במיוחד, לא פשוטים ואף פולשניים ברמה מסוימת, במהלך הליכים אלה חייהם של החייבים עוברים שינוי משמעותי והחירות שלהם מוגבלת באופן מסוים. הסדר עם נושים, עוזר לייצר ודאות בתוך ההליך.

הסדר נושים: כיצד מתנהלים הליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל?

כפי שכבר ודאי הבנתם, הליכים כאלו יוצאים לפועל במצבים בהם חייבים אינם מצליחים לעמוד בחובות ובהוצאות שלהם, סך ההוצאות של אותם חייבים עולה על סך ההכנסות שלהם. במרבית המקרים הכרזה על חייב כחדל פירעון תהיה האפשרות האחרונה בהחלט, לרוב חייבים מכריזים על כך רק במקרים בהם הם לא מצליחים להגיע להסדר נושים או פשרה מסוימת עם הזוכים בתיק. 

נכון להיום, במדינת ישראל קיימים שלושה גורמים אשר רשאים להגיש לרשות ההוצאה לפועל בקשה לפתיחת הליכים נגד החייב, שלושת הגורמים הם: הזוכה בתיק, החייב והיועץ המשפטי לממשלה. 

נהוג לחלק את הליכים של הסדרים עם נושים והתמודדות עם חובות לארבעה שלבים:

• פתיחת הליך חדלות הפירעון – בשלב הראשון, רשות ההוצאה לפועל בודקת את בקשתו של החייב לפתוח בהליכים. לרוב רשות ההוצאה לפועל מחזירה לחייב תשובה לאחר 30 ימים, במהלך בחינת בקשתו של החייב, הרשות בודקת מהן הסיבות שהובילו את החייב למצב בו הוא נמצא ומה מצבו הכלכלי הנוכחי של החייב. 

הסמכות האחראית על החייב היא המחליטה האם לקבל את הבקשה או שמא לענות בשלילה. 

כאשר החייב מקבל תשובה חיובית לבקשה שלו, הוא צריך לעמוד במספר חובות ותנאים על מנת שהליכי חדלות הפירעון יוכלו להתקיים, חלק מן התנאים והחובות בהם החייב צריך לעמוד הם: דיווח מלא על כלל ההכנסות וההוצאות שלו, ביצוע תשלומים חודשיים, בנוסף על כך אפשרותו של החייב לצאת מן הארץ נשללת עד לסיום ההליכים. 

• בניית תוכנית שיקום כלכלי לאחר עמידה בתנאים – במסגרת השלב השני של ההליכים, הסמכות אשר אחראית על החייב מוודאת כי החייב אכן עומד בחובות ובתנאים שהוצבו בפניו וכי הוא משתף פעולה עם ההליכים במסגרת הסדר הנושים. לאורך חצי השנה הראשונה מהרגע בו נפתח הליך חדלות פירעון לצד הזוכה יש את האפשרות להגיש בקשה לתביעה של החוב, על הזוכה להגיש את הבקשה לנאמן המחזיק באחריות על הליכי חדלות הפירעון של החייב. לאחר עשרה חודשים מרגע פתיחת ההליכים על הנאמן המחזיק באחריות על הליך חדלות הפירעון של החייב להגיש ממצאים ולהתחיל בבניית תוכנית שיקום כלכלי לחייב לאחר שהוא בדק מהן הסיבות שהובילו את החייב למצב הכלכלי הקשה בו הוא נמצא ולאחר שהוא צבר מידע רלוונטי בנוגע לנכסיו של החייב ולרכושו. 
• דיון על הממצאים – בשלב השלישי בית המשפט או רשות ההוצאה לפועל שולחים לחייב ולנאמן על ההליכים זימון לדיון, במסגרת הדיון הסמכות אשר מחזיקה באחריות על החייב קובעת האם היא מקבלת את ממצאיו של הנאמן או שמא היא אינה מקבלת אותם ועוצרת את ההליך. 

במידה והסמכות האחראית על החייב מקבלת את הממצאים שהגיש הנאמן, החייב מקבל צו שיקום כלכלי. לסמכות האחראית על החייב יש את האפשרות לשנות את תוכנית השיקום הכלכלי בכל עת שהיא רואה סיבה לעשות זאת. 

• שיקום כלכלי של החייב – שלב השיקום הכלכלי הינו השלב הארוך ביותר, לרוב שלב זה נמשך לאורך שלוש שנים. לאורכן של שלוש השנים הסמכות האחראית מוודאת כי החייב אכן מחויב לתהליך השיקום הכלכלי וכי הוא אכן עומד בכל המגבלות שהטילו עליו. בחלוף שלוש שנים מהרגע בו התחיל השלב האחרון של ההליכים, במידה והחייב ממלא את כל חובותיו ועומד בתוכנית השיקום הכלכלי, הוא יקבל צו הפטר שמוחק את כל החובות שלו או חלק מסוים מהם, הדבר תלוי במצבו הכלכלי של החייב. 

*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.