שאלה שמטרידה יורשים רבים שמקבלים נכס משותף בירושה יחד עם אחרים, היא: האם קיימת אפשרות להכריח באופן משפטי את היורש למכור את זכויותיו בדירה/לבצע העברת דירה בירושה?
המצב שבו מספר יורשים מקבלים בירושה דירה שהם אינם מעוניינים בה, או שאין באפשרותם להחזיק בה, עלול לגרום לקונפליקטים קשים עם היורשים האחרים. במקרים רבים, יורש אחד או יותר מעוניינים להמשיך ולהחזיק בדירה או להשתמש בה, בעוד שיתר היורשים מבקשים לממש את חלקם באמצעות מכירת הנכס. האם החוק מאפשר לכפות על יורש לוותר על זכויותיו ולמכור את חלקו בנכס נגד רצונו? במאמר זה נבחן את המצב המשפטי לעומק, תוך התייחסות לפסיקה ולסעיפי החוק הרלוונטיים. קריאת המאמר תאפשר לכם להבין טוב יותר את הדילמה, את זכויות היורשים והאפשרויות העומדות בפניהם במצבים מסוג זה.
מחלוקת על החזקת נכס מוריש בעת העברת דירה בירושה
לעיתים קרובות, כאשר אנשים יורשים נכס מקרוב משפחה שהלך לעולמו, מתגלות מחלוקות בין היורשים לגבי האופן שבו יש להמשיך ולהחזיק בנכס. במקרים שבהם המחלוקת אינה נוגעת ישירות לאופן חלוקת הנכס עצמו, אלא להחלטה האם למכור אותו או להמשיך ולהחזיק בו, הדרך הנכונה היא להגיש תביעה משפטית לפירוק השיתוף בין היורשים. זוהי דרך יעילה יותר מאשר ניהול הליך משפטי ארוך ומורכב של התנגדות לירושה. פירוק השיתוף במקרקעין יאפשר ליורשים לקבל הכרעה לגבי גורל הנכס ולממש את זכויותיהם בירושה.
הזכות החוקית להיפרד משותפים בקרקע
על פי חוק המקרקעין הישראלי, לכל בעלים משותף בקרקע ישנה הזכות החוקתית לבקש בכל עת לפרק את השיתוף בקרקע. זוהי זכות בסיסית הקבועה בחוק מתוך הבנה שבעלות משותפת עלולה ליצור חיכוכים ומחלוקות בין הצדדים אשר יכולים למנוע את פיתוחה של הקרקע.
ישנן שתי דרכים עיקריות לפירוק שיתוף במקרקעין: או באמצעות הסכמה הדדית בין כל השותפים על אופן חלוקת הקרקע, או באמצעות תביעה משפטית שאחד השותפים מגיש כנגד כל השאר. במקרה האחרון, אם בית המשפט יקבל את התביעה הוא יורה על פירוק השיתוף ויקבע כיצד לחלק את הקרקע.
מדיניות בתי המשפט היא בדרך כלל לחלק את הקרקע עצמה באופן פיזי בין השותפים (חלוקה בעין), אלא אם זה בלתי אפשרי או שמא זה יגרום נזק ממשי למי מהצדדים. לדוגמא, אם חלוקת הקרקע תהיה בניגוד לחוקי התכנון והבנייה או שחלק מהשותפים יישארו עם חלקת אדמה קטנה מדי שאינה ניתנת לניצול ופיתוח. בשל כך הזכות לפירוק שיתוף קיימת במשפט הישראלי.
כפיית מכירת נכס ירושה על יורש שמתנגד למהלך
כאמור, כאשר מספר יורשים מקבלים יחד דירה שהועברה בירושה או נכס אחר, בלא מעט מקרים נוצרות ביניהם מחלוקות לגבי המשך החזקת הנכס. ייתכן שחלק מהיורשים מעוניינים להמשיך ולהחזיק בנכס, בעוד אחרים רוצים למכור אותו ולחלק ביניהם את התמורה. מצב זה עלול להוביל ליצירת שיתוף כפוי.
במקרים כאלה, הדרך הטובה ביותר היא לפנות לערכאות משפטיות באמצעות תביעה לפירוק שיתוף. אם בית המשפט יקבע כי אכן אין אפשרות לחלק את הנכס עצמו בין היורשים מבלי לפגוע בערכו או ביכולת לנצל אותו, הוא יכול להורות על מכירת הנכס בשלמותו וחלוקת התמורה בין היורשים בהתאם לחלקיהם.
במקרה כזה, גם אם יש יורשים אשר מתנגדים למהלך, בית המשפט יכול לכפות עליהם את ביצוע מכירת דירת הירושה בין האחים. זאת מכיוון שחוק המקרקעין נותן עדיפות לזכות של פירוק שיתוף על פני המשך שיתוף כפוי. כלומר, ניתן לחייב יורש סרבן למכור את חלקו. בית המשפט אף ימנה נאמן מטעמו שינהל עבור כל היורשים יחד את תהליך מכירת הנכס כדי לפרק את השיתוף באופן מיטבי.
פירוק שיתוף כפוי – הכרעה הוגנת עבור כלל היורשים
לסיכום, ניתן לראות שלמרות שירושה מעניקה זכויות שוות לכל היורשים בנכס מסוים, לעיתים קרובות מתעוררות מחלוקות בנוגע להמשך הטיפול באותו נכס. במקרים בהם היורשים אינם מצליחים להגיע להסכמה ביניהם האם להחזיק בנכס או למכור אותו, הדרך המומלצת היא לפנות להליך של פירוק שיתוף בבית משפט.
החוק בישראל מעניק עדיפות ברורה לזכות של כל יורש לפרק שיתוף כפוי בנכס, ואף מתיר לבית המשפט לכפות על יורשים סרבניים למכור את הנכס כולו אם הוא קובע שזו הדרך היחידה לפרק את השיתוף. פסיקה זו נועדה להגן על זכויות היסוד של כל היורשים, ולאפשר מימוש הוגן של ירושתם במקרים של אי הסכמה.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
