אף אדם אינו רוצה להגיע למצב בו הוא חייב חובות לאנשים או גופים שונים. במקרים רבים חובות כלכליים גורמים לדיכאונות ולחצים, ובמקרים בהם החובות אינם מקבלים יחס הם ממשיכים לגדול ובסופו של דבר הם עשויים להוביל את החייב לקשיים כלכליים משמעותיים.
על מנת למנוע מצבים מהסוג הזה מדינת ישראל חוקקה את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – חוק זה קובע כי כאשר החייב נמצא מתאים להליכי חדלות פירעון, הוא מקבל את האופציה לעבור תהליך של שיקום כלכלי בליווי כתף תומכת מרשויות החוק. נוסף על כך, בסיום התהליך קיים סיכוי כי החייב יקבל צו הפטר על כלל החובות שלו או על חלק מסוים מהם.
כיום החוק במדינת ישראל קובע כי החייב צריך לעמוד בכל התנאים של הליכי חדלות פירעון על מנת להתחיל בהליך מסוג זה, הסיבה לכך היא שהליכי חדלות פירעון גובים ממדינת ישראל כמות גדולה של משאבים; במאמר זה נסקור לעומק את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ונבין יחד את הדבר אולי החשוב ביותר – איך אתם יכולים להשתמש בו לטובתכם?
יורדים לעובי הקורה – מה אומר חוק חדלות פירעון?
קישור לחוק באתר נבו: לחצו כאן
הליכי חדלות פירעון למעשה משמשים בתור חידוש לפקודת פשיטת הרגל.
המטרה העיקרית של הליכי חדלות פירעון היא להעניק עזרה לחייבים שנמצאים במצב כלכלי חמור ולעזור להם לפרוע את חובותיהם ובכך לחזור לחיים שקטים, בריאים וחסרי חובות. אנשים רבים במדינת ישראל מגיעים למצבים של חובות כלכליים קשים ממגוון רחב של סיבות שונות, חלק מן הסיבות הנפוצות לכך הן:
התחייבות של אדם למספר הלוואות שונות וחוסר יכולת לעמוד בהחזרים החודשיים שלהן, קריסה של מקור הפרנסה כתוצאה מקשיים שונים בניהולו התקין של העסק כמו: אי מסוגלות של לקוחות בית העסק לשלם את חובותיהם, מצבים משפחתיים או מצבים רפואיים שמובילים להוצאות משמעותיות שאינן צפויות מראש, פגיעה מקיפה בענף מסוים, עלייה במחירים של חומרי גלם או כל בעיה אחרת בתזרים הכספים שעשויה להוביל לחובות כלכליים קשים.
לחייבים במדינת ישראל יש את האפשרות להגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, על כל חייב שהגיש בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון מוטלת החובה לעמוד במספר חובות ובמספר תנאים שונים לתקופה של ארבע שנים בערך, אי עמידה באחד מהתנאים עלולה להוביל לעצירה בהליכי חדלות פירעון ובחלק מן המקרים גם לביטול של ההליכים.
כאשר החייב עומד בכל החובות והתנאים השונים שהוטלו עליו במהלך התקופה, הוא יקבל מהסמכות האחראית עליו צו הפטר על כל החובות שלו או על חלק מהם.
חשוב מאוד לציין כי הליכי חדלות פירעון הם אינם הליכים נעימים כמו שרבים נוטים לחשוב, הליכי חדלות פירעון הם ארוכים מאוד, מאתגרים וגם פולשניים במידה מסוימת, אין ספק כי לאורך הליכי חדלות פירעון חייהם של החייבים משתנים באופן קיצוני וחירותם מוגבלת במידה מסוימת.
הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – במה מדובר?
כאשר אנו מדברים על חדלות פירעון ושיקום כלכלי אנחנו למעשה מדברים על סיטואציה בה אדם לא מצליח לעמוד בהוצאות ובחובות שלו, סך ההוצאות של אותו אדם גדול הרבה יותר מסך ההכנסות שלו. ברוב המוחלט של המקרים הכרזה על חדלות פירעון תהיה הברירה האחרונה, בדרך כלל אנשים מכריזים על חדלות פירעון רק כאשר הם אינם מצליחים להגיע לפשרה או להסדר מסוים עם הזוכים בתיק.
קיימים מספר גורמים שונים שבאפשרותם להגיש לרשות ההוצאה לפועל בקשה להליכי חדלות פירעון נגד חייב, הגורמים הללו הם: האדם החייב, הצד הזוכה בתיק וגם היועץ המשפטי לממשלה.
הליכי חדלות פירעון מתחלקים לארבעה שלבים עיקריים:
- פתיחה בהליך חדלות פירעון – במסגרת פתיחת הליך חדלות פירעון הבקשה של החייב לפתיחה בהליך נבחנת על ידי רשות ההוצאה לפועל. במרבית המקרים לוקח חודש ימים לקבל תשובה, במסגרת בחינת הבקשה רשות ההוצאה לפועל בודקת את המצב הכלכלי של החייב ואת הסיבות השונות שגרמו לו להגיע למצב כזה.
הסמכות אשר מחזיקה באחריות על החייב (רשות ההוצאה לפועל או בית המשפט) היא זו אשר קובעת האם לקבל את בקשתו של החייב או לא.
במקרים בהם בקשתו של החייב מקבלת, עליו לפעול בהתאם למספר תנאים שונים כדי לאפשר את קיום ההליכים, בין התנאים בהם צריך עמוד החייב ניתן למצוא: תשלומים חודשיים, החייב מחויב לדווח על כל הכנסה והוצאה שלו, כמו כן החייב אינו יכול לצאת מהארץ עד תום ההליכים.
- עמידה בתנאים ובניית תוכנית שיקום כלכלי – בשלב השני של הליך חדלות פירעון הסמכות האחראית על החייב בודקת האם הוא אכן עומד בתנאים השונים שהוצבו לו והאם הוא משתף פעולה עם ההליך. במהלך חצי השנה הראשונה מהרגע בו נפתחו ההליכים יש לזוכים בתיק זכות להגיש בקשה לתביעת חוב, בקשת תביעת החוב תוגש לנאמן שאחראי על הליך חדלות הפירעון של החייב.
כעבור עשרה חודשים מהרגע בו נפתחו ההליכים הנאמן אשר אחראי על הליך חדלות הפירעון של החייב צריך להגיש ממצאים ולבנות תוכנית שיקום כלכלי לחייב לאחר שהוא בחן את הסיבות השונות שהביאו אותו למצב זה ולאחר שהוא השיג מידע בנוגע לנכסים של החייב ולרכוש של החייב.
- שלב הדיון – במסגרת שלב הדיון רשות ההוצאה לפועל או בית המשפט מזמינים את החייב ואת הנאמן על ההליכים לדיון, במהלך הדיון הסמכות האחראית על החייב מחליטה האם לקבל את הממצאים של הנאמן או שמא לא לקבל אותם ולעצור את ההליך.
במקרים בהם הסמכות האחראית מקבלת את ממצאיו של הנאמן, החייב מקבל צו לשיקום כלכלי. הסמכות האחראית יכולה להחליט בכל רגע על שינוי בתוכנית השיקום הכלכלי של החייב במידה והיא רואה סיבה לכך.
- שיקום כלכלי של החייב – שלב זה הוא השלב הארוך ביותר במסגרת הליכי חדלות פירעון, במרבית המקרים שלב זה נמשך כשלוש שנים. במהלך שלוש השנים הסמכות האחראית על החייב בודקת את המחויבות של החייב לתהליך השיקום ואת העמידה שלו במגבלות השונות שהוטלו עליו. כעבור שלוש שנים מרגע תחילת השלב האחרון, אם החייב ממלא את החובות שלו ופועל בהתאם לתכנית השיקום הכלכלי, החייב יקבל צו הפטר אשר מוחק את כלל החובות שלו או חלק מסוים מהחובות שלו, תלוי במצב הכלכלי של החייב.
מטרותיו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
אין ספק כי הליכי חדלות פירעון הם לא דבר נחמד, הן לצד הזוכה בתיק אשר מאבד את האפשרות לקבל את החוב הכספי שלו והן לצד החייב בתיק עליו מוטלות מגבלות שונות לאורך תקופת קיום ההליכים.
מטרותיו העיקריות של חוק חדלות פירעון הן:
- לעזור לחייב להשתקם מבחינה כלכלית עד כמה שניתן.
- להעביר את חלק החוב שכן נפרע לזוכים בתיק.
- לעזור לחייב לפתוח דף חדש ולהתחיל בחיים כלכליים חדשים.
אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין חוק חדלות פירעון לבין פקודת פשיטת הרגל בה היו נוהגים לפני כן הוא שחוק חדלות פירעון לא מתייחס למצב של חדלות פירעון אצל חייב כאל מצב לא מוסרי ולא תקין, אלא כאל מצב שיכול לקרות ועל מדינת ישראל לעשות כל מה שהיא יכולה כדי להחזיר את החייב למצב תקין לעזור לו להשתקם.
למי מיועד חוק חדלות פירעון?
במסגרת חוק חדלות פירעון מרוכזים כלל ההיבטים השונים של מצבים המוגדרים כחדלות פירעון, החוק מתייחס גם לאנשים פרטיים וגם לחברות ובתי עסק.
החוק במדינת ישראל קובע כי חדל פירעון הוא כל מי שאינו מסוגל לשלם את החובות הקיימים כלפיו עד התאריך שהוקצה לו או כל מי שהחובות שלו עולים על שווי הנכסים שלו.
במקרים של הליכי חדלות פירעון אצל אנשים פרטיים ההליכים משמשים תחליף להליכי פשיטת רגל אשר שימשו בתור ההליכים המקובלים לטיפול בחדלות פירעון עד לרגע בו חוקקו את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הגבלות במסגרת הליך חדלות פירעון
במסגרת הליכי חדלות פירעון מוטלות על החייב הגבלות שונות שמטרתן להבטיח כי מצבו הכלכלי של החייב לא יהפוך לחמור יותר. המגבלות אשר מוטלות על החייב במסגרת הליכי חדלות פירעון הן:
- החייב לא יכול להשתמש באשראי – כאשר חייב מתחיל בהליכי חדלות פירעון כל כרטיסי האשראי שלו נחסמים ואין לו אפשרות לקבל כרטיס אשראי חדש לאורך תקופת ההליכים. ישנם מקרים מסוימים בהם מתירים לחייבים להחזיק בכרטיס חיוב מיוחד שאינו מאפשר לקבל אשראי, על מנת לקבל כרטיס כזה יש להגיש בקשה מיוחדת לסמכות האחראית על החייב.
- צו איסור יציאה מהארץ – מגבלה נוספת אשר מוטלת על חייבים במסגרת הליכי חדלות פירעון היא איסור יציאה מהארץ. מהרגע בו החייב מתחיל בהליכים ועד הרגע בו הוא מקבל צו הפטר על חובותיו, החייב אינו רשאי לצאת מהארץ. המטרה העיקרית של הגבלה זו היא להבטיח כי החייב לא יברח וישאיר את הזוכים בתיק ללא אפשרות לקבל את הכספים המגיעים להם או לפחות חלק מסוים מהם.
- לקוח מוגבל – במסגרת הליכי חדלות פירעון החייב מסומן בתור לקוח מוגבל בבנקים השונים בהם מתנהל חשבון הבנק שלו וגם בבנק ישראל. כאשר חייב מסומן בתור לקוח מוגבל הוא אינו יכול לעבוד עם שיקים או לקבל מהבנק שלו מסגרת מסוימת, באופן הזה הסמכות האחראית על החייב מונעת ממנו להשתמש בשיקים שאין להם כיסוי.
- לחייב אין אפשרות להקים חברה – חייבים הנמצאים תחת הליכי חדלות פירעון אינם יכולים להקים חברה או לקבל בעלות על חברה מסוימת או תאגיד מסוים, ללא קבלת אישור מהנאמן עליהם ומבית המשפט, עד לרגע בו הם מקבלים צו הפטר. המטרה העיקרית של מגבלה זו היא להבטיח כי החייב לא יקלע לקשיים כלכליים נוספים. חייבים מקבלים אישור להקמת חברה מהנאמן עליהם ומבית המשפט רק במקרים חריגים, על החייבים להגיש בקשה מיוחדת ולהוכיח כי הקמת החברה היא דבר הכרחי, כמו כן החייב צריך להוכיח כי הוא לא יקלע לעוד חובות.
ההבדל בין חדלות פירעון לפשיטת רגל
מטרתו של חוק חדלות פירעון היא להוות תחליף טוב יותר לפקודת פשיטת הרגל בה היו נוהגים עד כה.
למעשה, מטרתם של שני החוקים הללו היא להסדיר את אותו נושא – החובות של החייב והחזר מקסימלי שלהם לזוכים, תוך כדי התייחסות למצבו הכלכלי של החייב בניסיון להחזירו למצב כלכלי תקין.
כמו כן חשוב לציין כי העיקרון של חוק חדלות פירעון שונה מעיקרון פקודת פשיטת הרגל, על פי חוק חדלות פירעון היחס שמקבלים פושטי הרגל מהחברה הישראלית צריך להשתנות, החברה צריכה לעזור לחייבים להשתקם מבחינה כלכלית, גם אם הדבר אומר כי יש לבטל אל החוב או להקטין אותו.
אילו מסמכים נדרשים לצורך הכרזת חדלות פירעון?
ריכזנו עבורכם מידע בנוגע למסמכים הדרושים לצורך הכרזה על חדלות פירעון:
- מסמכים אישיים – מסמכים אישיים מוגדרים כמסמכי חובה. על החייב למלא את כלל הפרטים האישיים שלו, של בן/בת הזוג שלו/ה ושל ילדיו (במידה וקיימים). אם אחד מבני המשפחה נמצא תחת הליכים של חדלות פירעון על החייב לציין זאת. כמו כן יש לצרף כל מסמך הקשור לגירושין ולהסכם ממון. בנוסף על כך החייב צריך להגיש גם מסמך ייפוי כוח המסמיך את עורך הדין שלו לייצג אותו בתהליך.
- מסמכים הנוגעים להכנסות מעיסוק – גם כאן המסמכים מתייחסים לחייב עצמו, לבן/בת הזוג שלו/שלה ולילדים שחיים עימו. מסמכים הנוגעים להכנסות מעיסוק הם למעשה צילומים של תלושי שכר וטפסי 106. חייבים עצמאיים צריכים להציג דוח מרואה חשבון או שמא מיועץ מס, כמו כן עליהם להציג גם דוחות מע"מ ומס.
- מסמכים הנוגעים להכנסות שאינן מעיסוק – גם בנקודה זו המסמכים מתייחסים לחייבים, לבני הזוג שלהם ולילדים בוגרים שחיים עימם. בנקודה זו מדובר על הכנסות מקצבאות שונות, הכנסות משכר דירה ועוד.
- מסמכי הוצאות אישיות – בנקודה זו החייב צריך להציג מסמכים הנוגעים להוצאותיו האישיות לרבות: משכנתאות, מזונות, שכר דירה, טיפולים רפואיים, החזרים של חובות שונים וכן הלאה.
- פירוט חובותיו של החייב – על החייב לפרט את כלל החובות שלו, כמו כן החייב צריך לצרף למסמכים את כל התביעות, פסקי הדין ויתר המסמכים השונים הקיימים נגדו.
- פירוט נכסי החייב – על החייב לפרט על כל הנכסים הנמצאים ברשותו, יש להתייחס גם לנכסים הקיימים במדינות אחרות. בין המסמכים השונים החייב צריך להגיש בנקודה זו ניתן למצוא: ניירות ערך, מלאים עסקיים, בעלויות על רכבים, חשבונות בנק, קרנות פנסיה, אישורים המוכיחים בעלות על נכסי מקרקעין (במידה וקיימים נכסים על שמם של בני הזוג של החייב ו/או הילדים אשר חיים איתו ביחד יש לציין זאת).
- פירוט הסיבות שהובילו לחוב (תצהיר הסתבכות) – הסיבות אשר הובילו את החייב למצבו הכלכלי הן בעלות השפעה רבה מאוד. חשוב מאוד להסביר ולפרט בצורה מדויקת את כל הסיבות השונות אשר הובילו את החייב למצב הזה. תצהיר הסתבכות צריך לכלול חתימה של עורך דין, כמו כן הוא צריך להיות מאומת על ידי עורך דין.
חשיבות העבודה עם עורך דין מומחה בתחום
אין ספק כי אחד הדברים המשפיעים ביותר על הצלחת התהליך הוא קבלת ייעוץ וליווי מעורך דין המתמחה בחדלות פירעון. במסגרת הליכי חדלות פירעון החייב צריך להוכיח לבית המשפט כי הוא אינו מנסה לנצל את מערכות החוקים ואת המערכת המשפטית על מנת לברוח מתשלום חובות אליהם הוא נכנס בכוונה תחילה במטרה להתעשר, אלא כי הוא מתנהל בתמימות ותום לב – והוא באמת רוצה להחזיר חלק כמה שיותר גדול מן החוב בהתאם למצבו הכלכלי.
עורך דין המתמחה בחדלות פירעון יהיה הבחירה הטובה ביותר עבור חייבים, עורך דין העוסק בתחום זה ידע בדיוק אילו פעולות יש לנקוט, מהן העצות הטובות ביותר שיש לתת לחייבים, בנוסף על כך עורך הדין מלווה את החייבים לאורכו של התהליך, מהרגע בו מקימים הסדר אל מול הזוכים בתיק ועד לרגע בו החייבים מקבלים את צו ההפטר שלהם.
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: לסיכום – איך בוחרים את עוה"ד הנכון?
אחד הצעדים הראשונים שמומלץ שתנקטו לפני שאתם שוכרים את שירותיו של עורך דין כזה או אחר, הוא שכירת שירותיו של עורך דין אשר יודע את רזי החוק בכלל ובתחומי הוצאה לפועל בפרט. לעורכי דין אשר עובדים באופן שוטף מול גופי ההוצאה לפועל יש ידע נרחב כדי לעזור לכם. אל תחשבו שאתם צריכים להתמודד עם החובות לבד. ייתכן שנקלעתם למצב זה בשל טעות – משרדנו אשר עוסק בתחומי ההוצאה לפועל למעלה מ-30 שנים עם עורכי הדין המנוסים ביותר במשק, מאמין כי ניתנה לכל אדם הזדמנות לתקן את מצבו. מוזמנים להשאיר פנייה ונשמח להעניק לכם סיוע מהיר.
