לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:

עורך דין ירושות וצוואות: ב-2024, תנו למומחים להתעסק עם הצוואה שלכם.

תוכן עניינים

כשאדם מגיע לגיל הבוגר, נושא הירושות לרוב מתחיל להעסיק את חייו – בשלב זה הוא מתחיל לחשוב על לשכור את שירותיו של עורך דין ירושות וצוואות. אך ההתעסקות עם ירושות ומימוש צוואה נוטריונית/אחרת לעתים עשויה להיות התעסקות לא נעימה, מורכבת, מסורבלת ולא תמיד נוחה. מצד אחד, הרי זה ברור – קשה לחשוב בכלל נושא הירושות ועל היום שבו נעזוב את העולם וכל מה שהיה שלנו פתאום יהפוך להיות של אחד מהקרובים אלינו; ומהצד השני, קשה לחשוב על מקרה אחר בו נגיע למצב לא נעים מול הקרובים והמשפחה, מצב שבו רצוננו לא יובע בכתב והחלוקה תיעשה לפי ברירת המחדל הקבועה בחוק המסדיר את נושא הירושות.

במאמר זה נסביר מה אומר החוק לגבי מי שלא מכין צוואה מבעוד מועד, ועל ההשלכות השונות.

 

מה ההבדל בין ירושות לבין צוואות (ועל מימוש צוואות)?

ההבדל בין ירושות לצוואות הוא בנסיבות: אם המנוח השאיר צוואה, יחול צו מימוש צוואה. אך אם זה לא קרה, החוק קובע כי יורשיו של אותו אדם יהיו כקבוע בו – נפרט עוד על כך בהמשך המאמר ועל נושא הירושות בכלל.

במסמך הצוואה, אותו אדם משאיר למעשה את רצונותיו באשר לאנשים שאליהם יעבור רכושו לאחר לכתו מן העולם. אם אותו אדם הכין צוואה מראש, המסדירה את אופן הירושות, החוק קובע כי רכושו יעבור לפי הכתוב בצוואה הלאה, והרי שבמקרה כזה לא יתממש צו ירושות.

אחד ההבדלים הבולטים בין צוואה לירושות, הוא שבהתקיים צוואה נוטריונית/אחרת ניתן למנוע סכסוכי ירושות ולגשר על הפערים לפני מות המנוח, ולפני שעניין הירושות הופך לנושא רגיש, שבכל מקרה אף אחד לא מעוניין לעסוק בו בעיתוי כה משמעותי. ניתן לעשות זאת בפשטות באמצעות עורך דין ירושות וצוואות.

ניתן לקרוא עוד על עריכת צוואות במאמר הבא 

מהן תקנות חוק הירושות בנוגע לירושות?

בשנת תשנ”ח-1998 חל שינוי בחוק הקובע סדרי דין חדשים לטיפול בירושות במדינת ישראל.
השינויים שחלו הינם בנושאים רבים כגון: הפקדת צוואות, הגשת תביעות בסכסוכי ירושות, צו קיום צוואה (או “צו מימוש צוואה”), מזונות ועוד.

ניתן לקרוא על כך עוד במאמר הבא – קישור למאמר תקנות חוק הירושות.

 

צו ירושות – מה זה אומר?

כשאדם הולך מן העולם ולא משאיר אחריו צוואה נוטריונית, עולה השאלה כיצד הרכוש מתחלק בין יורשיו? כיצד מתבצעות הירושות? 

ע”פ עורך דין ירושות וצוואות אייל רייפר: התשובה לשאלה הזו היא שכאשר לאדם אין צוואה, הרכוש בירושות יתחלק לפי ברירת המחדל הקבועה בחוק. ישנו מנגנון במדינת ישראל הנקרא “צו ירושות” ותפקידו הוא להגדיר מה קורה כאשר אדם מסוים נפטר מן העולם וכיצד מתחלקים נכסיו בין היורשים החוקיים שלו (ישנם מספר מעגלי יורשים הקבועים בחוק ונפרט עליהם מיד).

למידע נוסף בנושא צווי ירושות לחצו כאן

למידע נוסף בנושא סכסוכי ירושות לחצו כאן

 

מה אומר החוק לגבי ירושות?

ברמה החוקית, במות אדם עובר עזבונו ליורשיו – סעיף 1 לחוק הירושות, התשכ”ה-1965.

 

אך מספר שאלות עולות מסעיף זה-  

מיהם יורשיו החוקיים של אדם?

מהו עיזבון? כלומר מה נכלל בעיזבונו של המנוח?

איך עובר העיזבון ליורשים? כלומר לפי איזה מנגנון עובר העיזבון? 

 

מיהם יורשיו החוקיים של כל אדם?

לפי שיטת המשפט הישראלית – במהלך הירושות, יורשים חוקיים יהיו אלה אשר כתובים בצוואתו של המוריש, במסגרתה המוריש הגדיר אילו חלקים של העיזבון יוקצו לכל יורש. אם אין צוואה, ירושת המנוח תיעשה לפי הדין- כלומר לפי חוק הירושות ולא לפי מימוש צוואה נוטריונית/מכל סוג אחר. משמעות הדבר היא שכללי חוק הירושות הם כללי ברירת מחדל, אשר יחולו בהיעדר צוואה נוטריונית או כל צוואה אחרת; או במצב שבו חלק מן הרכוש לא זכה להתייחסות בצוואת המנוח, ואז אותו חלק יעבור בירושות לפי כללי חוק הירושות. קרובי המנוח אשר יירשו אותו (במצב שלא קיימת צוואה נוטריונית/מכל סוג אחר או שהצוואה נפסלה) כלולים בשלושה מעגלי קרבה אשר קובעים את סדר הירושות וזכויות של כל אחד:

  1. מעגל ראשון- ילדי המנוח וצאצאיהם (נכדי המנוח, ניניו וכו’) 
  2. מעגל שני- הורי המנוח וצאצאיהם (אחיו ואחיותיו של המנוח, אחייני המנוח וכו’)
  3. מעגל שלישי- הורי-הורים של המנוח וצאצאיהם (דודיו של המנוח, בני דודיו וכו’)

עורך דין ירושות וצוואות: מה נכלל בעיזבון? 

היקף העיזבון אינו מוסדר בחוק הירושות אלא בדין הכללי ולכן ישנם מקרים שבהם רכוש מסוים השייך לאדם, כמו דירה הרשומה על שמו, לא יהיה שייך לעיזבונו במלואו, מכיוון שחלק ממנו יהיה שייך לבת זוגו מכוח דיני חלוקת רכוש בין בני זוג.  העיזבון בירושות, ככלל, יכלול נכסים של אדם, זכויות, חובות וטובות הנאה שהשאיר אחריו. אולם יש יוצאים מן הכלל, כמו “סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם לפי חוזה ביטוח, לפי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים” ובלבד שלא הותנה במפורש כי הם מגיעים לעיזבון בירושות. בדרך כלל הכספים לא יועברו למוטבים שנרשמו בטופסי ההצטרפות לביטוח או לקופה. 

 

איך עובר העיזבון ליורשים כשמדובר בירושות?

בין אם מדובר בירושות לפי צוואה נוטריונית או אחרת, ובין אם מדובר בירושות לפי הדין, לצורך חלוקת העיזבון יש צורך בצו קיום צוואה או צו ירושות אשר ניתן על ידי הגוף הממשלתי- רשם הירושות. בהיעדר צוואה, יעבור העיזבון על פי כללי הירושות שבדין. לפי סעיף 10 לחוק הירושות, אלה היורשים על פי דין:

  1. בן זוגו של מי שמוריש אשר נשוי לו לפי חוקי מדינת ישראל או נישואים אזרחיים. לגבי ידועים בציבור- ישנם שלושה תנאים שצריכים להתקיים על מנת שהידוע בציבור ייחשב כבן זוג בעל זכויות ירושות, ואלה התנאים: 1. המוריש והידוע בציבור חיים חיי משפחה במשק בית משותף. 2. המוריש והידוע בציבור אינם נשואים האחד לשני. 3. המוריש והידוע בציבור אינם נשואים לאדם אחר בשעת מותו של האדם המוריש. 
  2. קרובי המוריש והם: ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם והורי-הוריו של המוריש וצאצאיהם. 

כאמור, סדר הירושות נקבע על פי שלושת מעגלי הקרבה שציינתי לעיל. חשוב להכיר את העקרונות של שיטת מעגלי הקירבה הללו:

  1. העיקרון הראשון- מעגל קרבה קרוב קודם למעגל קרבה רחוק, זאת אומרת שילדים של מוריש ירשו אותו לפני הוריו של המוריש, והוריו של המוריש ירשו אותו לפני הורי-הוריו של המוריש.
  2. העיקרון השני- בתוך כל מעגל קרבה- אדם קודם לצאצאיו. מה זה אומר? אם לדוגמא לשמעון יש בן ושמו ראובן, ולראובן יש שלושה ילדים. יום אחד נפטר שמעון ועולה השאלה- מי יירש? התשובה תהיה ראובן בלבד, כלומר ילדיו לא ירשו כלום. ואילו לאותו ראובן ישנו אח- לוי, כלומר לשמעון האב יש שני ילדים- ראובן ולוי. לראובן, כאמור יש שלושה ילדים וללוי יש שני ילדים. אם נפטר לוי ואחריו נפטר שמעון- אביו, הירושות תתחלק כך שחצי העיזבון של שמעון יגיע לידי ראובן והחצי הנותר שהיה צריך להגיע לידי לוי- יחולק חצי-חצי בין ילדיו של לוי- כלומר ילדיו של לוי נכנסים בנעליו של לוי כיורש מחצית העיזבון של שמעון האב.
  3. העיקרון השלישי- שוויון. ירושות על פי דין תחולק בחלקים שווים. 

אולם, לפי סעיף 11 לחוק הירושות, כאשר באים לחלק ירושות שלא לפי צוואה, ולמוריש היה בן-זוג ערב מותו, יש לחלק קודם כל לבן הזוג את חלקו בעיזבון, לפני חלוקת יתר העיזבון שתחולק לפי שיטת מעגלי הקירבה. ראשית יחולק הרכוש המסוים המגיע לבן הזוג בלבד, מדובר ברכוש אשר היה שייך לשני בני הזוג כחלק מחייהם המשותפים ואשר היה דרוש לקיום משק בית משותף, כמו מכונית. רק לאחר חלוקת רכוש זה, יחולק שאר הרכוש לבן הזוג ולפי מעגלי הקרבה.

 

עורך דין ירושות וצוואות: מהו הצעד הראשון שעושים לאחר שקרוב משפחה נפטר?

אם קרוב המשפחה שנפטר השאיר אחריו צוואה, יש לגשת לרשם לענייני ירושות בקשה לצו קיום צוואה. אם אותו אדם לא השאיר אחריו צוואה, יש להגיש בקשה לצו ירושות.

 

מימוש צוואה בפועל

כאמור, כדי לממש צוואה הקשורה לאדם שנפטר, אנו נידרש לגשת לרשם לענייני ירושות ולקבל את הצו לקיום צוואה. כדאי לפרסם את הבקשה לקיום הצוואה ברבים ולהמתין תקופה מסוימת על מנת לראות האם ישנה התנגדות לקיום צוואה. במקרים רבים, לרבות מקרים שבהם מדובר בצוואה נוטריונית הדדית/משותפת, הצוואה שהוכנה על ידי אותו אדם אינה מקובלת על כלל היורשים שבה, וחלק מהיורשים יעלו טיעונים וצידוקים מדוע הם צריכים לדעתם לקבל רכוש מסוים בצוואה שאינו מופיע בה. במקרים כאלה, לא ניתן לקיים את הליך מימוש הצוואה כשורה ומוטב להסדיר את העניינים לפני שפועלים בנושא זה. אם יש התנגדות לצוואה, אנו נרצה לפעול מעט אחרת ולהעביר את ההתעסקות לבית הדין לענייני משפחה.

מהרגע שבו מימוש הצוואה מאושר ע”י הרשם, ניתן לעשות ברכוש כל שאנו חפצים בו משום שזהו רכושנו כעת.
יש לציין אפוא, כי במקרים שבהם מוגשת התנגדות לקיום צוואה לעתים ניתן להגיע למצבים לא נעימים הנקראים גם “סכסוכי ירושות“, הליכים שנמשכים זמן רב ועוד. חשוב במיוחד במקרים כאלה לקחת את שירותיו של עורך דין מיומן בתחום הצוואות והירושות, כזה שאינו “לוחמני” בירושות אלא שואף לגשר על הפערים בין הצדדים ולהשיג מקסימום תועלת בהליך הירושות עבור כולם.

לסיכום

נכון, ההתעסקות עם צוואות וירושות אינה תמיד נוחה – אך היא פשוטה יותר משרובנו חושבים.
יתרה מכך, היא חיונית לעתיד הקרובים שלכם. אנו ממליצים לכם לפעול מוקדם ככל הניתן, משום שפעילות מוקדמת תסיר את העול ותסדיר את העניין על מי מנוחות, כמה שיותר מוקדם.

*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי; אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים; כל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת תחת אחריותו הבלעדית.

עורך דין אייל רייפר
התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:
אהבתם? שתפו:
תמונה של עו''ד אייל רייפר​

עו''ד אייל רייפר​

עו"ד אייל רייפר, שותף מייסד במשרד דרעי-רייפר ושות', הוא מומחה בתחום ההוצאה לפועל, זכויות עובדים ותיקי חייבים וזוכים. עם ניסיון עשיר בעבודה בפרקליטות ובהוצאה לפועל, אייל מביא עמו הבנה מעמיקה של המערכת המשפטית ויכולת ייחודית להעניק ללקוחותיו פתרונות משפטיים מדויקים ואפקטיביים. בנוסף, לאייל יש ניסיון עסקי נרחב בישראל ובארצות הברית, מה שמאפשר לו לשלב תובנות מעולם העסקים בניהול תיקים משפטיים, ולהבטיח גישה מקיפה ומותאמת אישית לכל לקוח.

הצוות שלנו לרשותכם

מרכז מידע המשפטי

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:
זקוקים לסיוע מהיר? נשמח לעזור בכל שאלה: