האם אי פעם תהיתם מה יקרה לרכושכם ולכספכם ביום שלא תהיו? האם בני משפחתכם ידעו לחלק ביניהם את הנכסים בצורה הוגנת ללא סכסוכים? הסכם בין יורשים עתידיים יכול לענות על שאלות אלו ולתת לכם שקט נפשי. על פי חוק, כשאדם נפטר, רכושו מועבר ליורשיו החוקיים או למי שצוין בצוואתו. אך האם הסכם בין היורשים עצמם, לפני מות בעל הרכוש, הוא בעל תוקף משפטי? במאמר זה נבחן לעומק את הנושא על בסיס דיני הירושה בישראל. נכיר את יתרונות הסכם כזה וכיצד הוא יכול למנוע סכסוכים עתידיים במשפחה. אם ברצונכם לתכנן נכון את עתיד משפחתכם, אל תחמיצו את ההזדמנות לקרוא מאמר זה.
הסדרת ירושה בהסכמה על ידי הסכם עתידי בין יורשים
הסכם בין יורשים עתידיים, או הסכם חלוקת עיזבון הוא כלי משפטי ייחודי המאפשר ליורשים הפוטנציאליים של אדם לקבוע ביניהם כיצד תחולק ירושתו לאחר מותו, וזאת במהלך חייו של אותו אדם. ההסכם נערך בין היורשים לעתיד לבין עצמם, ללא מעורבותו הישירה של המצווה שעתיד ללכת לעולמו.
מטרתו המרכזית של הסדר משפטי זה היא לאפשר ליורשים להסכים מראש על דרך חלוקת העיזבון שתהיה הוגנת ומוסכמת על הכל. זאת כדי למנוע מצב שבו לאחר מות המצווה יתגלעו בין היורשים סכסוכים ומחלוקות לגבי אופן החלוקה, אשר עלולים להוביל להתדיינויות משפטיות ממושכות ויקרות.
במסגרת הסכם בין יורשים עתידיים, היורשים יכולים להחליט על חלוקה שונה מזו הקבועה בחוק או בצוואה, בהתאם לאינטרסים ולצרכים הייחודיים שלהם. לדוגמא, הם יכולים לקבוע כי אחד היורשים יקבל חלק גדול יותר בדירה מסוימת שבבעלות המצווה, תמורת ויתור על חלקו בנכס אחר כלשהו.
חיסכון במס
אחד השיקולים הנפוצים בבסיס הסכמים מסוג זה הוא חיסכון במס על העברת נכסי מקרקעין בעתיד. על פי חוק מיסוי מקרקעין (תשכ"ג, 1963), בעת מכירת זכויות בנכס מקרקעין על ידי יורש נדרש תשלום מס שבח ומס רכישה, שיכולים להגיע לשיעור מצטבר של עשרות אחוזים מערך הנכס. על כן, ייתכן שכדאי ליורשים להתחשב בשיקולי המס בעת קביעת אופן חלוקת נכסי המקרקעין אותם הם יירשו בעתיד.
כך למשל, אם לאחד היורשים יש יכולת טובה יותר לשאת בנטל המס, או שיש לו פטורים והקלות מס מסוימות, ייתכן שכדאי יהיה "לרכז" אצלו חלק גדול יותר של נכסי המקרקעין בעיזבון, ובתמורה "לפצות" את שאר היורשים בחלק גדול יותר בנכסים אחרים שאינם חייבים במס שבח ומס רכישה.
תקפות משפטית
על מנת שההסכם יהיה תקף מבחינה משפטית ויחייב את כל הצדדים החתומים עליו, החוק קובע מספר תנאים הכרחיים. ראשית, על ההסכם להיות ערוך בכתב וחתום על ידי כל היורשים המתקשרים בו. שנית, יש צורך באישור בית המשפט לענייני משפחה. אישור זה נועד להגן על היורשים ולוודא שאיש מהם אינו נדרש להסכים בניגוד לרצונו החופשי.
עם זאת, החוק מאפשר גם עריכת הסכם מחייב ללא אישור בית משפט, אם כל הצדדים מסכימים לכך. אולם, במצב זה קיים סיכון מסוים שבית המשפט לא יכבד את ההסכם במלואו אם וכאשר יובא בפניו בעתיד.
אז מהו היתרון?
הסכם כזה יכול לשמש כלי יעיל וחשוב להסדרה מוסכמת מראש של אופן חלוקת העיזבון. יתרונו הבולט הוא בכך שהוא מאפשר התחשבות באינטרסים ובצרכים הספציפיים של היורשים עצמם, תוך מניעה של סכסוכי ירושה פוטנציאליים בעתיד. חשיבות השימוש במנגנון זה צפויה לגדול עם הזמן, עם העלייה במורכבות של מקרי ירושה בישראל.
איזון הוגן בין יורשים באמצעות תשלומי איזון
כאשר יורשים עורכים ביניהם הסכם על חלוקת ירושה עתידית, ייתכן מצב בו הנכסים מחולקים באופן לא שוויוני. לדוגמא, יורש אחד מקבל נכס יקר ערך כמו דירה, ואילו יורש אחר מקבל נכס בעל ערך נמוך יותר כגון חשבון בנק. כדי לאזן בין החלקים ולהביא לחלוקה הוגנת, ניתן לערוך בין היורשים "תשלומי איזון" – כלומר, היורש שקיבל את הנכס היקר יותר ישלם פיצוי כספי ליורש האחר.
עם זאת, קיימת מגבלה חשובה בנושא תשלומי האיזון – הם יכולים לנבוע אך ורק מנכסי העיזבון עצמו. לא ניתן להכניס לתמונה רכוש חיצוני שאינו שייך לעיזבון כדי לאזן בין החלקים שהיורשים מקבלים.
לכן, מומלץ ליורשים לנסות וליצור את מנגנון תשלומי האיזון אך ורק מתוך נכסי העיזבון עצמו. אם אין בעיזבון מספיק נכסים נזילים לאיזון, אפשר לנסות ולפצל נכסים לא נזילים כמו דירה או קרקע באופן שיאפשר איזון הוגן יותר בין החלקים. עם זאת, חשוב לזכור שהחוק אינו מחייב חלוקה שוויונית של העיזבון, ולעיתים ניתן להסתפק בפערים מסוימים בין החלקים על מנת להגיע להסדר מוסכם.
מהם היתרונות של הסכמים מסוג זה?
הסכמים מסוג זה מאפשרים ליורשים הפוטנציאליים לערוך ביניהם "הסדר מוקדם" בנוגע לאופן חלוקת העיזבון לאחר פטירת המצווה. יתרונו המרכזי של מנגנון זה הוא מניעה מראש של סכסוכים פוטנציאליים בין היורשים לאחר הפטירה.
סכסוכי ירושה הם תופעה נפוצה למדי, במיוחד כאשר קיימות מחלוקות בין היורשים או אי-בהירות לגבי כוונת המצווה. כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים ונכסים בעלי ערך רגשי, הסיכוי לסכסוך גדל. הסכם יורשים עתידי מונע מצבים אלה על ידי יצירת הסכמות ברורות ומוסכמות בין כל הצדדים.
יתרה מכך, הסדר כזה יוצר ודאות לגבי אופן חלוקת העיזבון וחוסך מהיורשים הוצאות כספיות על התדיינות משפטית. כל אלה תורמים לביטחון האישי של היורשים ורווחתם הנפשית.
בנוסף, הסכם מסוג זה מאפשר גמישות וחופש פעולה ליורשים במסגרת עיצוב חלוקת העיזבון בהתאם לאינטרסים ולצרכים הייחודיים שלהם, ולא בהכרח לפי הוראות הצוואה או הדין. זהו יתרון חשוב ביותר שכן לעיתים דרישות החיים משתנות עם הזמן.
כלי יעיל לתכנון מס
כמו כן, ההסכם יכול לשמש כלי יעיל לתכנון מס ביחס לעיזבון על מנת לחסוך בעלויות המיסוי על העברת הנכסים בעתיד. היורשים יכולים להתייחס לשיקולי מס בעת קביעת אופן החלוקה בהסכם. מדובר ביתרון כלכלי מובהק.
אם כן, הסדרה מראש של סוגייה אשר עשויה להתפתח לסכסוך בעתיד מהווה חשיבה מתקדמת והסתכלות לטווח הרחוק. הסכם בין יורשים עתידיים נותן מענה חשוב לצורך זה, ולכן כדאי לשקול אותו לפני שנוצרות בעיות שלא ניתן יהיה לפתור בקלות.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
