הסכם מייסדים הוא אולי המסמך החשוב ביותר בארגון. זהו מסמך משפטי, אשר מגדיר את היחסים בין המייסדים של חברה חדשה. על מנת להבטיח הצלחה ארוכת טווח של החברה, חשוב ביותר להקפיד על ניסוח מדויק ושקוף של ההסכם הזה. במאמר הבא, נציג בפניכם מה אסור ומה מותר/רצוי לכלול בהסכם מייסדים וגם נציג טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן. בפרט, המאמר ידון בחלוקת מניות, תפקידים וסמכויות של המייסדים, פתרון סכסוכים עתידיים ועוד. מעוניינים לקבל מידע נוסף על הסכמי מייסדים? לחצו כאן.
הסכם מייסדים – על מה אנחנו מדברים?
כשמדובר על הסכם מייסדים, למעשה מדובר על הסכם משפטי אשר נחתם בין כל המייסדים של חברה חדשה. הסכמי מייסדים מגדירים את הזכויות, החובות והיחסים המשפטיים בין כלל מייסדי החברה אשר מחזיקים בבעלות עליה. הסכם זה, יכול להשפיע בצורה משמעותית ביותר על ההצלחה לאורך זמן של החברה, מכיוון שתפקידו הוא להסדיר סוגיות מרכזיות כגון: חלוקת מניות בין המייסדים, השקעות עתידיות, תפקידים וסמכויות ניהוליות של כל מייסד, ועוד נושאים חשובים נוספים.
איך נראה הסכם מייסדים מקיף?
הסכם שנחשב למקיף צריך להתייחס למחויבות של כל מייסד הנוגעת להשקעת זמן ומשאבים בחברה, להגדיר את זכויות ההצבעה של בעלי המניות, לפרט את התנאים למינוי והדחה של מנכ"ל ודירקטוריון, וכן להסדיר הליכי קבלת החלטות. נוסף לכך, הסכם מייסדים אמור להציג מדיניות ברורה לגבי אופציות ומניות עתידיות, ועליו להתייחס גם לסוגיות של העברת מניות ויציאה מהחברה. חשוב גם להסדיר בהסכם את אופן הטיפול בסכסוכים עתידיים בין המייסדים, באמצעות פנייה להליכים שונים. הסכם מייסדים מקיף ומפורט יכול למנוע אי הבנות וסכסוכים משפטיים יקרים בהמשך הדרך, ולכן חיוני להשקיע בניסוח ראוי ומקצועי שלו על ידי סיוע של עורך דין בעל שנות ניסיון בעולם החוזים ובנוף המסחרי.
אולי ראוי לציין זאת: הסכם מייסדים לא מוגדר כמסמך חובה על פי מדינת ישראל. לרוב, מייסדי החברה נוהגים לחתום על הסכם מייסדים לפני שהם מקימים את החברה, אולם ניתן לערוך אותו גם לאחר הקמת החברה.
מה מותר / אסור לעשות בהסכם מייסדים?
הסכם מייסדים משמש בתור מסמך משפטי הקובע כללים ברורים בנוגע לשיתוף הפעולה בין השותפים במיזם חדש. בשל כך, ההסכם צריך לכלול הוראות לגבי ניהול המיזם, חלוקת תפקידים בין השותפים, הגנה על זכויות המייסדים וכן הלאה.
הסדרים שאליהם חשוב להתייחס
- זכות הצטרפות למכירה – הסדר זה נוגע למצבים בהם אחד מבעלי המניות בחברה מקבל הצעה למכירת המניות שלו, במצבים מסוג זה הסדר זכות הצטרפות למכירה נכנס לפעולה ומאפשר לבעלי המניות האחרים להצטרף לעסקה. המטרה של ההסדר הינה למנוע מצבים בהם הבעלים של רוב המניות בחברה מוכר את המניות שלו ומשאיר את שאר בעלי המניות להסתדר עם שותף זר חדש. על ידי הפעלה של הסדר זה, בעלי המניות האחרים יכולים להצטרף למימוש האחזקות.
- זכות סירוב ראשונה – הסדר זה קובע שאם אחד הצדדים להסכם רוצה למכור את המניות שבהן הוא מחזיק לגורם חיצוני, עליו תחילה להציע אותן לבעלי המניות האחרים באותם תנאים ובאותו מחיר אותן הוא הציע לגורם החיצוני.
- הגנה מפני דילול – מטרתו של ההסדר היא להגן על המייסדים מפני דילול המניות שלהם במקרים שבהם החברה מוכרת מניות במחיר נמוך יותר מן המחיר ששילמו מייסדי החברה.
- זכות מצרנות – הסדר זה מאפשר למייסדי החברה לקחת חלק בסבבים של גיוס הון בהם מונפקות מניות חדשות לגורם חיצוני, המטרה של ההסדר היא לאפשר למייסדי החברה לשמור על שיעור האחזקות שלהם.
- התחייבות של כל אחד מהצדדים – יש לפרט במסגרת ההסכם את אופן חלוקת התפקידים בין הצדדים, סמכויותיהם והתחייבויותיהם.
- אופן מינוי דירקטורים – יש לקבוע בהסכם המייסדים את הדרך שבה ימונו דירקטורים בחברה.
- קבלת החלטות – בדרך כלל החלטות מתקבלות ברוב קולות בחברה, אך לעיתים יש לקבוע הסדר מסוים בנוגע להחלטות מיוחדות הדורשות רוב ייחודי.
- פתרון סכסוכים – מומלץ מאוד להחליט מראש על דרכים שונות אליהן יש לפנות על מנת לפתור סכסוכים בחברה, לצורך הדוגמא הליכי גישור. זאת על מנת לחסוך בזמן ובמשאבים במקרים של סכסוכים.
- דרך פירוק – ישנה חשיבות רבה לקביעה מראש של הדרך שבה יחולקו מניות ונכסים של החברה אם החברה תתפרק או אם אחד השותפים יחליט לעזוב.
מה אסור לעשות בנושא?
ישנם לא מעט מקרים בהם מייסדים ושותפים הקרובים זה אל זה, מחליטים לוותר על סעיפים מסוימים בהסכם כמו פתרון סכסוכים, דרך פירוק ועוד, מתוך תחושה של אי נוחות. ללא כל ספק מדובר בטעות משמעותית מאחר שבמהלך תקופת הפעילות של החברה, יחסי הכוחות עשויים להשתנות פעמים רבות לאור כניסה של בעלי מניות ומשקיעים חדשים.
גם לא חסרים מקרים בהם מתעוררות מחלוקות בין שותפים קרובים במיוחד. לכן, עוד במהלך כתיבת ההסכם חשוב מאוד להחליט על הסדרים ומנגנונים שונים שתפקידם לשמור על האינטרסים של המייסדים ולמנוע סכסוכים בעתיד. הסכמי מייסדים מפורטים חיוניים הן להצלחת החברה והן לשמירה על זכויות המייסדים.
בחירת מקום ההתאגדות של החברה
המדינה שבה החברה בוחרת להתאגד מהווה סוגיה חשובה אותה יש לשקול בעת ניסוח הסכם המייסדים. לבחירת מקום ההתאגדות יכולות להיות השלכות שונות על החברה.
מה חשוב לעשות?
מומלץ לקיים שיחת ייעוץ עם עורך דין מומחה או/ו רואה חשבון המתמחים במיסוי, ולהעלות שאלות שונות כמו: האם החברה שואפת לפעול בשווקים בינלאומיים? או – האם בכוונתה לפנות לבקשת עזרה מהמדען הראשי? (אפשרות הפתוחה רק בפני חברות ישראליות).
מה אסור לעשות בנושא זה?
אין למהר ולהחליט על הקמת חברה במדינות שמציעות הטבות מס כאלה ואחרות, מבלי להיוועץ עם בעלי המקצוע הרלוונטיים קודם לכן ולהבין את ההשלכות עבור החברה הספציפית בהתאם לתחום הפעילות שלה. יש לבחור את מקום ההתאגדות בזהירות ולאחר בחינה מעמיקה של האפשרויות השונות.
חשיבות עריכת הסכם מייסדים בשלב מוקדם
מה חשוב לעשות?
אף על פי שיש אפשרות לערוך הסכם מייסדים ולחתום עליו בכל נקודת זמן, חשוב מאוד לערוך אותו כבר בתחילת הדרך. בחלק גדול מן המקרים יזמים מתמקדים בהפיכת החברה לרווחית ומזניחים היבטים ניהוליים חשובים לא פחות. הסכם מייסדים יאפשר לנהל את החברה בצורה תקינה עוד בתחילת הדרך ויעזור למנוע מחלוקות וויכוחים עתידיים.
מה לא מומלץ לעשות בנושא זה?
מומלץ מאוד שלא לדחות את ניסוח ההסכם לשלבים שאחרי הקמת החברה או לשלבים מאוחרים עוד יותר. יתר על כן, חשוב מאוד לא להסתמך על הסכם מייסדים סטנדרטי ולהתאים כל הסכם מייסדים לתחום העיסוק שבו פועלת החברה. מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום כדי שיוכל לצפות התפתחויות עתידיות ולשקף אותן בהסכם.
הכנה של הסכם מייסדים
בשלבי ההקמה של חברה חדשה שעדיין לא מפיקה רווחים, כאשר ההוצאות הן מרובות, מתעוררת השאלה מהם השירותים עליהם ניתן לוותר באופן זמני ובכלל.
מה חשוב לעשות?
חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בעריכת הסכמי מייסדים כדי שיעזור להכין הסכם מייסדים שתואם את הצרכים השונים של החברה ושל מייסדיה.
מה לא מומלץ לעשות בנושא זה?
מומלץ מאוד לא להוריד הסכם גנרי מהאינטרנט או להשתמש בהסכם מייסדים ישן שנוגע למיזם אחר. כל מיזם והמייסדים שלו הם ייחודיים ודורשים התאמה אישית. שימוש בהסכם שאינו מתאים עלול אף לגרום לנזקים.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
