הליך גילוי מסמכים בתביעה כספית לגביית חוב נועד להבטיח הליך משפטי הוגן ושקוף, שבו שני הצדדים יוכלו להציג את טיעוניהם בצורה מלאה ויעילה, כשכל המידע נמצא אצל שניהם וזאת על מנת למנוע "הפתעות" בבית המשפט.
מטרת ההליך היא לייצר דיון אפקטיבי יותר בבית המשפט, שיהיה הוגן עבור שני הצדדים וישמור על הערכים החשובים במשפט הישראלי שהם אמת וצדק.
מהי המטרה של הליך גילוי מסמכים בבית המשפט?
הליך גילוי מסמכים בבית המשפט נועד להבטיח משפט הוגן. במילים פשוטות, זוהי חובה של כל אחד מהצדדים לחשוף בפני הצד השני את כל המסמכים הרלוונטיים לתיק, מבלי להסתיר שום פיסת מידע שעשויה להיות רלוונטית עבורו.
למה חשוב לחשוף ולגלות את כל המסמכים? הנה כמה סיבות עיקריות לכך:
- מוכנות מיטבית לדיון המשפטי – מניעת הפתעות וגילוי מסמכים באופן מלא מראש, מאפשרת לכל הצדדים לדעת אילו מסמכים קיימים ולהיות מוכנים בצורה המיטבית לקראת הדיון.
- הליך יעיל – גילוי המסמכים מונע בזבוז זמן יקר בבית המשפט והופך את הדיון לאפקטיבי יותר.
- גילוי האמת – עשיית צדק היא ערך עליון במשפט הישראלי. חשיפת כל המסמכים הרלוונטיים מסייעת לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולקבל החלטה צודקת.
בנוסף, הדרישה לגילוי מסמכים בבית המשפט, שנעשית באופן זהה עבור שני הצדדים, מגדילה את הסיכוי שהם יוכלו להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. חשוב לזכור שכל צד חייב לגלות את כל המסמכים הרלוונטיים, גם אם הם לא תומכים בטענות שלו ולכאורה עומדים בניגוד לאינטרסים שהוא מייצג. למעשה, בית המשפט רשאי להטיל סנקציות על צד שלא מגלה מסמכים, מה שהופך את ההליך עצמו לכלי חשוב שנועד להבטיח משפט הוגן ויעיל.
מה עושים אם אחד מהצדדים מטיל ספק בגילוי מלא של מסמכי הצד השני?
אם אחד מן הצדדים חושד כי הליך גילוי המסמכים מטעמו של הצד השני, נעשה בחוסר בתום לב, הוא יכול להגיש בקשה לבית המשפט כדי שיורה על מסירת המסמכים החסרים. באופן טבעי, ייתכן שיהיה חשש של אחד מהצדדים לחשוף את כלל המסמכים שבידיו, כיוון שיבקש למנוע מצב שבו ההכרעה של בית הדין תהיה כנגדו.
החקיקה בישראל שמה דגש על איזון והוגנות, על כן האינטרס של כל אחד מהצדדים חייב להיות מיוצג ומקודם באופן זהה וההזדמנות לעשות זאת זהה אף היא, עם זאת כשיש צד שלא מעוניין לחשוף מסמך מסוים הוא רשאי להתנגד להגשתו, תוך נימוק מלא לסירוב, אל מול בית המשפט.
איך מתבצע הליך של גילוי מסמכים בבית המשפט?
בחלק הראשון של ההליך, כל אחד מן הצדדים מגיש תצהיר המפרט את כלל המסמכים הקיימים בידיו. עורך דין גביית חובות האמון על ייצוג הצדדים במצבים מהסוג הזה, כאשר לכל אחד מהצדדים, הן הנושה והן החייב, יש עורך דין המייצג את האינטרסים שלו.
התצהיר צריך להיות ברור ומפורט כאמור, ולציין גם את המסמכים הקיימים והנגישים, העוסקים במחלוקות בין הצדדים, ובמסמכים שאינם נמצאים ברשותו אך ניתן להשיגם לאחר חקירה. כמו כן, התצהיר צריך לכלול הסבר ונימוק בנוגע למסמכים שאינם נמצאים ברשות הצד המצהיר, ובנוגע למקום הימצאותם והנסיבות שבגינן הם אינם נמצאים ברשותו.
חשוב להדגיש כי הצד השני לא נדרש לבקש או לדרוש את המצאתם של המסמכים החסרים, אלא שלאחר התצהיר שבו אחד הצדדים כתב כי אין ברשותו חלק מן המסמכים, עליו להסביר מדוע הם אינם אצלו.
על אילו סוגי מסמכים יש להצהיר במסגרת הליך גילוי מסמכים בתביעה כספית?
כל מסמך שיכול להוכיח את טענת אחד מהצדדים, יהיה רלוונטי להליך גילוי מסמכים, לרבות מסמכים שנמצאים אצל צד מסוים אך שמוכיחים דווקא את טענות הצד השני. אלו יכולים להיות לדוגמה, הזמנת עבודה, חשבוניות או קבלות של עסקאות שבוצעו בין הצדדים, אשר מוכיחות את עצם קיומן של העסקאות ואת גובה התשלום. גם תכתובות פנימיות בין הצדדים, שמוכיחות כי התרחשה עסקה, מהוות מסמך לכל דבר שיש להצהיר עליו במסגרת הליך גילוי מסמכים בבית המשפט.
ככלל, זה עשוי להיות כל חוזה או הסכם, צילומים או סרטונים או כל תצורה אחרת של מידע מתועד, שיכול לשפוך אור על הנושאים השנויים במחלוקת בין שני הצדדים, ובפרט שהם נוגעים להליך הקשור לתביעה הכספית הקשורה בגביית החוב.
כחלק מהתצהיר שמוגש בשלב הראשוני של ההליך, המסמכים מאומתים ולכן לאחר מכן הם יכולים בפועל לחזק או להחליש את טענות הצדדים ולהשפיע על החלטת בית המשפט. בהמשך לכך, יש להדגיש כי מסמכים מזויפים, עלולים לעכב בצורה ניכרת את גילוי האמת ולהשפיע לרעה על מימוש האינטרסים של הצד שניסה להסתיר, או לעוות, את הנוסח האמיתי של המסמכים שבידיו.
עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לטעון לחיסיון על מסמכים מסוימים, למשל כאלה המוגנים בחיסיון עורך דין-לקוח, על מנת לאפשר איזון בין הצדדים. חיסיון עורך דין-לקוח הוא עיקרון יסוד במשפט, שמטרתו להגן על התקשורת החופשית והפתוחה בין השניים.
על פי עיקרון זה, דברים ומסמכים שהוחלפו בין הלקוח לעורך הדין המייצג אותו, לצורך קבלת ייעוץ משפטי או ייצוג משפטי, לא ייחשפו בפני צדדים שלישיים, לרבות בית המשפט, על כן ייתכן שעל אף שמסמכים אלו יוכלו לכאורה, לסייע בקידום האינטרסים של אחד מהצדדים בתביעת הכספית לגביית החוב, הם לא יוכלו לשמש בפועל בהליך התביעה עצמו.
הליך גילוי למסמך ספציפי בהשוואה לגילוי מסמכים כללי
ישנם מקרים רבים שבהם אחד מהצדדים יודע בדיוק אילו מסמכים מצויים אצל הצד השני, ומכאן שמסיק אילו מסמכים חסרים, כאשר במקרים מסוימים המסמך הספציפי החסר הוא זה שיכול לחולל שינוי של ממש בהחלטות בית המשפט.
אם אכן זה המצב, יכול אותו הצד לבוא בדרישה רשמית אל בית המשפט כדי לפתוח בהליך לגילוי של המסמך החסר. כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה, עליו לפרט ולנמק את בקשתו, להסביר מהו המסמך שהוא מבקש לחשוף, מדוע הוא מבקש לעשות זאת ובאיזה אופן גילוי המסמך יועיל לקידום האינטרסים שלו במשפט.
במקרים בהם מדובר בגילוי של כלל המסמכים שמצויים בידי הצד השני ולא במסמך מסוים, בית המשפט בדרך כלל יקל על הצד המבקש, בשל העובדה שתהליך לגילוי מסמכים נעשה בתחילת דרכו של המשפט ולכאורה אין לו מידע בנוגע למסמכים הקיימים – ומכאן שבית המשפט יאשר בדרך כלל את החשיפה של כלל המסמכים, זאת כדי לקדם את גילוי האמת.
אילו סנקציות יופעלו על צד שמונע חשיפה וגילוי מסמכים בתביעה כספית?
היה ואחד מהצדדים נמנע מחשיפה וגילוי של מסמכים רלוונטיים שבידיו, בית המשפט רשאי לנקוט באמצעים הבאים:
- הוצאות משפט – חיוב נשיאה מלאה בכל הוצאות המשפט, לרבות ההוצאות של הצד השני.
- מחיקת הטענות – מחיקת טענותיו של אותו צד בפני בית המשפט.
- מניעת חשיפת המסמך – מניעת חשיפה של המסמך האמור בשלבים מאוחרים יותר.
כלל המסמכים הרלוונטיים חייבים להיות גלויים וחשופים עם תחילתו של ההליך המשפטי. בהיעדר שיתוף פעולה מלא של שני הצדדים, בית המשפט רשאי להפעיל סנקציות ולאסור את חשיפת המסמכים הללו בהמשך.
ליווי משפטי על ידי עורך דין גבייה, החל מהשלב הראשוני של הליך גילוי מסמכים בבית המשפט בתביעה כספית לגביית חובות, מונעת טעויות כאלה ואחרות ומייצרת הליך משפטי חוקי, נקי ובסופו של דבר גם הוגן כלפי שני הצדדים.
