מהו הכלל הנהוג בהטלת עיקולים על נכסי חייבים בהוצאה לפועל ומהו החריג לכלל? מתי ניתן לעקל נכסים ללא אזהרה לחייב ואיפה נכנס לתמונה עורך דין המומחה בגבייה?
עיקול של כספים ונכסים הוא חלק מהליכי הגבייה של ההוצאה לפועל. עיקול ניתן להטיל לרוב, רק לאחר שהחייב הוזהר כדין. ההכרח ליידע את החייב על העיקול הצפוי על כספיו או נכסיו, מאריך מטבע הדברים, עבור הנושה, את הליך גביית החוב.
מאידך, יש חריגים בחוק, המאפשרים לנושה לבקש מההוצאה לפועל הטלת עיקול, ללא המצאת התראה מראש לחייב.
ההצדקה להטלת עיקול ללא התראה, או "עיקול במעמד צד אחד", היא הוכחת קיומו של חשש מבוסס, שהחייב ינסה לבצע הברחת נכסים, כלומר להעלים את נכסיו בטרם יעוקלו והזוכה ייוותר ללא יכולת ממשית לגבות את חובו.
מהו עיקול?
עיקול של כספים או מיטלטלין, הוא אחד מהליכי הגבייה, בהם רשאית לנקוט ההוצאה לפועל, כזרוע האכיפה של המערכת המשפטית.
מדובר בצעד משפטי הננקט נגד בעליו של נכס, ומטרתו להגביל את השימוש בו, כדי לפרוע חוב של בעל הנכס לנושיו.
כשמדובר בעיקול מיטלטלין, ניתן לקחת אותם, או לנעול אותם במקומם. כשמדובר ברכוש כמו נכס נדל"ן, שהעברת הזכויות עליו כרוכה ברישום, ניתן לעקל אותו, באמצעות שינוי הרישום.
עיקול יכול להתבצע גם על נכסים או כספים של החייב, המצויים בידיו של צד שלישי, כמו בנק או חברת ביטוח, או על משכורתו החודשית, שעדיין נמצאת בידיו של המעסיק.
במקרה שבו החייב עדיין לא פורע את חובו לאחר העיקול, מתיר החוק למכור את הנכסים שעוקלו ולהשתמש בתמורה מהמכירה, לפירעון החוב.
לחייב נתונה הזכות לבקש מרשם ההוצאה לפועל לבטל עיקול שהוטל עליו, באמצעות הגשת בקשה בהוצאה לפועל, לביטול עיקול על מיטלטלין. מאחר שביצוע העיקול כרוך בהוצאות כמו תשלומים לקבלן המבצע, העלויות הללו מצטרפות לסכום החוב, שהחייב צריך לשלם לשם סגירתו.
מתי מוטלים עיקולים על נכסי החייב?
לאחר שקיבל פסק דין לטובתו מבית המשפט וזה לא כובד על ידי החייב, קרי הנתבע, יכול התובע לפנות ללשכה להוצאה לפועל, כדי לפתוח תיק לחייב במטרה לגבות ממנו את החוב.
לפני פתיחת התיק, נדרש הנושה לשלוח מכתב התראה לחייב, בו הוא מתבקש להסדיר את חובו בתוך 30 יום, שאם לא, יינקטו נגדו הליכי גבייה.
במהלך תקופת האזהרה, רשאי החייב להשיב לה בדרך כזו או אחרת. לאחריה, ייפתח התיק והזוכה יהיה רשאי לנקוט באמצעות ההוצאה לפועל בהליכים שונים לגביית החוב, בהם סנקציות, מגבלות שונות ועיקולים.
מהן הסנקציות שניתן להטיל על החייב?
כדי ללחוץ עליו לפרוע את חובו, רשאית ההוצאה לפועל להפעיל הליכי גבייה שונים נגד החייב. הליכי הגבייה נועדו להגביל אותו ולהקשות על התנהלותו הכלכלית. ניתן למשל, להגביל שימוש והחזקה של דרכון או של רישיון נהיגה להטיל איסור, על שימוש בכרטיסי אשראי או המחאות, מגבלה על יכולתו של החייב לצאת מישראל ועוד.
מכאן, שאם ברשותו של החייב נכסי מקרקעין, נכסים פיננסיים, כלי רכב וכדומה, על כל אלה ניתן להטיל עיקולים, אך יש לדעת, שכל עיקול יכול להיות מוטל בנפרד.
העיקול על נכסי וכספי החייב, נועד לממן את החזר חובותיו. עיקול או "תפיסה" של נכס, מקרקעין או אחר, מאפשר למכור ולממש אותו, כדי להשיב את התמורה לזוכה.
עיכובים בהטלת עיקולים
מאחר שהחייב יכול לדעת מראש על הכוונה להטיל עיקולים על נכסיו, התקופה שתעבור עד להטלת העיקולים בפועל, עלולה להיות לא קצרה. זאת, בעיקר בשל היכולת החוקית שיש לחייב, להתנגד לביצוע העיקולים בטענות שונות ולהוביל לעיכוב בנקיטת ההליכים.
מעבר לכך, מאחר שלרוב לא ניתן להטיל עיקול ללא התראה ובאופן מיידי, יש חשש שחייבים ינצלו את פרק הזמן שנותר עד לביצוע העיקול, כדי להבריח את נכסיהם ולחמוק מהעיקול ומתשלום החוב.
חייב יכול, למשל, לרשום את נכסיו על שם ילדיו או להעבירם לכל גורם שלישי אחר, כדי להסתיר אותם מהזוכה.
בקשה לעיקולים במעמד צד אחד
כדי להתמודד עם התופעה של הברחת נכסים על ידי חייבים, יצר החוק אפשרות להטלת עיקולים, ללא התראה לחייב מבעוד מועד. המטרה היא לתפוס נכסים השייכים לחייב, לפני שיצליח להבריח אותם ולסכל את סיכויי הנושה לקבל את כספו בתמורה למכירת הנכס.
כאשר מדובר בחייב שיש סיכוי שינסה להעלים את נכסיו, רשאי הזוכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל לאחר פתיחת התיק, בבקשה לפעול לפי סעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל. הסעיף מתיר להטיל "עיקול במעמד צד אחד", כלומר, ללא שנמסרה אזהרה לחייב, כדי למנוע ממנו שימוש בחלון ההזדמנויות, כדי להבריח את נכסיו.
על פי תקנה 14 בחוק ההוצאה לפועל, בקשה להטלת עיקול במעמד צד אחד, צריכה להיות מנומקת ויש לצרף לה תצהיר, על אמיתות הפרטים שנמסרו. מעבר לכך, מאחר שמדובר בעיקול נכסים ללא ידיעת בעליהם, נטל ההוכחה המוטל על הנושה, יהיה גדול יותר מהרגיל.
נושה המבקש להטיל עיקול על נכסיו של חייב ללא ידיעתו, נדרש תחילה להציג ראיות לקיומו של החוב ולגובהו. ברוב המקרים מדובר יהיה בפסק דין של בית משפט.
בנוסף, נדרש הנושה להמציא ראיות המוכיחות שללא נקיטת העיקולים, ייפגע הליך הגבייה, או יסוכל. למשל, ראיות לכך שהחייב התנהל ללא תום לב, במהלך מתן המחאות לזוכה, או במסגרת הליך תביעה בבית המשפט.
כמו כן, נדרש הנושה להוכיח שהנזק שייגרם לו עצמו ללא מתן צו העיקול, יהיה רב יותר, מהנזק שייגרם בעקבות העיקול לחייב.
סיוע של עורך דין גבייה והוצאה לפועל בהטלת עיקולים
בכל הליך של גביית חובות, מומלץ להיוועץ בעורך דין גבייה והוצאה לפועל המומחה בתחום, כבר מהרגע בו מתגלה החוב, על מנת לאפשר קיום של הליך גבייה מהיר ויעיל ככל הניתן.
עורך דין גבייה מנוסה, הבקיא בהליכי ההוצאה לפועל, יסייע במימוש הנכסים הסחירים של החייב, למקסום ולייעול הליכי הגבייה.
כאשר מדובר בעיקולים ללא התראה של נכסי חייב למניעת הברחת נכסים, סיוע של עורך דין גבייה, יבטיח התנהלות מושכלת ותכנון אסטרטגי נכון.
במידה שהחייב מתנגד לעיקול לאחר הטלתו, אז עובר הדיון לטיפולו של בית המשפט, עורך דין גבייה מקצועי ומיומן, יוכל לסתור את טיעוני החייב, תוך הצגת ראיות חזקות, לאפשרות של פגיעה מצידו בהליך הגבייה ולהוכיח שהעיקול האמור הוא מידתי, בנסיבות העניין.
