חוק מוסר תשלומים לספקים נחקק בשנת 2017, מתוך מטרה להסדיר את מועדי התשלום הניתן לספקים עבור ביצוע עבודה, מתן שירות או מכירת טובין. החוק חל הן על עסקים פרטיים והן על גופים ציבוריים והוא מגדיר מועדים מקסימליים לתשלום, קובע תוספת ריבית והצמדה במקרה של איחור וסנקציות בגין הפרת החוק.
חוק מוסר תשלומים: הצורך ברפורמה
בתקופה שלפני חקיקת החוק, נושא מוסר התשלומים בישראל סבל מליקויים רבים, שהמתמודדים איתם היו בעיקר עסקים קטנים עד בינוניים וכן ספקים של גופים ציבוריים. פיגורים בתשלומים התרחשו באופן תדיר, מה שהפר את האיזון הפיננסי של אותם עסקים ופגע באופן קשה בתזרים המזומנים שלהם, וביכולת שלהם לנהל פעילות עסקית בכלל.
בירוקרטיה מסורבלת, חוסר תיאום בין גורמים שונים ובמקרים מסוימים, אפילו ניצול לרעה של כוח מצד גופים גדולים שהיו אמורים לספק את התשלום, יצרו עיוותים של ממש במשק, פגעו בתחרותיות והובילו לא מעט עסקים לסף קריסה.
במצבים כאלה, ליווי משפטי של עורך דין גביית חובות יכול להיות קריטי, על מנת להבטיח שכלים משפטיים יופעלו באופן נכון ושהספקים יקבלו את התשלומים המגיעים להם
חוק מוסר תשלומים נועד לתקן את העיוותים הללו, בכך שהוא קובע כללים אחידים וברורים בנוגע למועדי התשלום, והטלת סנקציות על גופים אשר מאחרים בתשלום. החוק מגן על הספקים ונועד להסדיר את תזרים המזומנים שלהם, ובכך תורם לצמיחה כלכלית וליציבות של המשק.
מהם החלקים העיקריים של חוק מוסר תשלומים?
אפשר לחלק את החוק לארבעה חלקים מרכזיים, שכל אחד מהם עוסק בעניין אחר הנוגע להסדרת נושא התשלומים, מפרט ומפרק אותו לגורמים מתוך מטרה להגדיר דרכי פעולה רצויות במשק.
ארבעת החלקים הם: פירוט בנוגע למועדי התשלום המקסימליים בחלוקה לגופים, הגדרת הצמדה וריבית למאחרים בתשלום, פירוט הסנקציות על הפרת החוק וחלק נוסף המפרט מקרים חריגים שבהם החוק מתיר מועדי תשלום שונים מהקבועים בו.
מועדי תשלום מקסימליים
חוק מוסר תשלומים קובע את המועדים המקסימליים לתשלום, בהתאם לסוג הגוף המזמין, בין אם ההזמנה היא עבור טובין, שירותים או עבודות.
- משרדי ממשלה ורשויות המדינה – המועד המקסימלי עבורם הוא 45 ימים מיום המצאת חשבון תקין, או שוטף פלוס 30, כשהקובע הוא המאוחר מביניהם. חשבון אשר נחשב לתקין על פי החוק, צריך לכלול את כל פרטי הספק והמזמין, תאריך העסקה, תיאור הטובין (ביניהם שירותים, מוצרים ועבודה) מחירם.
- רשויות מקומיות – 45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון התקין.
- חברות – 30 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון התקין.
- עסקים פרטיים – 45 ימים מתום החודש שבו הומצא החשבון התקין.
במקרה של עבודות בנייה הנדסיות ופרויקטים מורכבים בענף הבנייה, המועדים לתשלום עשויים להיות ארוכים יותר, והם נקבעים בהתאם להסכם הנחתם בין הצדדים, תוך התחשבות במורכבות הפרויקט.
ריבית והצמדה על פי חוק מוסר תשלומים
כאשר מגיע המועד המקסימלי לתשלום אבל הגוף המשלם עדיין לא עשה זאת, המשמעות היא שנוצר איחור בתשלום והחוק קובע שהתמורה תשולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כפי שקובע החוק לפסיקת ריבית והצמדה משנת 1961.
במקרים כאלה, מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בהליכי גביית חובות, שיבטיח שהסנקציות הקבועות בחוק ימומשו באופן מלא והוגן.
היה וחלפו 30 יום נוספים ממועד התשלום המקורי, יש להוסיף לסכום לאיחור בתשלום, ריבית פיגורים בשיעור שנקבע בתקנות. ריבית זו נועדה להרתיע גופים מלעכב תשלומים, ונועדה לפצות את הספק על הנזק שנגרם לו עקב האיחור.
סנקציות בגין הפרת החוק
חוק מוסר תשלומים מגדיר כמה סוגי סנקציות בגין הפרתו, בדרגות חומרה שונות, ביניהן:
- קנסות מנהליים – גופים ציבוריים המאחרים בתשלום, צפויים לקנסות מנהליים משמעותיים. גובה הקנס נקבע בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבות שבה היא התרחשה.
- תביעות אזרחיות – ספקים שהתשלום עבורם מתעכב, רשאים להגיש תביעות אזרחיות נגד מזמינים מאחרים ולתבוע פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם עקב האיחור. פיצויים כאלה עשויים לכלול, למשל, הפסד רווחים, הוצאות מימון וכן עוגמת נפש על עצם האיחור והשלכותיו על בעלי העסק.
- כתבי אישום פליליים – במקרים חמורים של הפרת החוק, ניתן להגיש כתבי אישום פליליים נגד האחראים לכך. מקרים אלו כוללים, למשל, מצגי שווא, זיוף מסמכים והעלמת ראיות.
מקרים חריגים: מתי חוק מוסר תשלומים מתיר דחייה במועד התשלום?
במקרים מסוימים, חוק מוסר תשלומים יתיר לדחות את מועד התשלום המקסימלי שהוא עצמו הגדיר, למשל בעסקאות מורכבות במיוחד, הדורשות בדיקות או אישורים יוצאי דופן. במקרה כזה, ניתן להאריך את מועד התשלום, בכפוף להסכמה מראש בין הצדדים.
עסקאות כאלה הן, למשל, עסקאות המצריכות ייבוא של סחורה מחו"ל, רכישת ציוד מיוחד או שימוש בשירותי טכנולוגיה מתקדמים אשר מצריכים עריכת בדיקות שונות מצד הגוף המשלם, טרם ביצוע התשלום עצמו.
מקרים נוספים שבהם תיתכן דחייה מותרת של מועד התשלום מעבר למה שהחוק מגדיר, הם כאשר הספק והמשלם עורכים הסכם מיוחד בכתב, הכולל מועד מסוים לתשלום המקובל על שני הצדדים ושאינו בהכרח תואם את דרישות חוק מוסר תשלומים בנוגע לגוף המשלם הספציפי.
הסכם כזה חייב להיות מנוסח באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים, ולכלול את כל התנאים וההגבלות הרלוונטיים להגנת הספק. ההסכם יהיה תקף על פי החוק, כל עוד הוא אינו פוגע בספק עצמו באופן בלתי סביר.
על אף כל האמור, חשוב להדגיש כי החוק אינו חל על כל סוגי העסקאות באשר הן, למשל תשלומי שכר עבודה, עסקאות עם צרכנים פרטיים, עסקאות ביטוח, עסקאות הקשורות לניירות ערך ועוד, לכן כאשר יש התלבטות או תהייה בנוגע לעמידה של עסקה בתנאי החוק, מומלץ לוודא כי מדובר בסוג עסקה שהחוק רלוונטי לגבייה.
כיצד חוק מוסר תשלומים תורם לצמיחת המשק?
החוק משפר את תזרים המזומנים של עסקים קטנים ובינוניים, מה שמאפשר להם להשקיע בפיתוח עסקי, בגיוס של עובדים חדשים ובהתרחבות. החוק מגביר את התחרותיות במשק, כיוון שהוא מאפשר לעסקים כאלה להתחרות עם עסקים גדולים, בתנאים שווים יותר.
בנוסף, החוק מעודד השקעות במשק, כיוון שהוא מפחית את הסיכון עבור משקיעים ומאפשר להם ליהנות מתשואה מהירה יותר על השקעותיהם.
בשורה התחתונה, ההגנה שעסקים קטנים ובינוניים נהנים ממנה בזכות החוק, מצמצמת בפועל את הפערים החברתיים בישראל.
אתגרים ביישום החוק ונקודות התורפה שלו
אכיפת תקנות החוק להסדרת מוסר תשלומים לא תמיד נעשית בצורה מספקת, על מנת למצות את כל יתרונותיו. הדבר בא לידי ביטוי בכך שגופים ציבוריים רבים, אשר עדיין מתקשים לעמוד במועדי התשלום הקבועים בחוק, לא באמת "נענשים" ומורתעים מספיק, על מנת לעמוד בכללים – וחלק מהעסקים הפרטיים מנצלים בפועל את "חולשת האכיפה" הזאת על מנת לדחות תשלומים.
יתרה מכך, רבים מהעסקים הקטנים והבינוניים לא מודעים כלל לזכויות המגיעות להם על פי החוק, לכן הם אינם מקפידים לנצל את הכלים שעומדים לרשותם כדי לאכוף את הזכויות הללו, או לדאוג להפעלת סנקציות על הגופים המאחרים בתשלום.
המורכבות הבירוקרטית של החוק מקשה אף היא על יישומו, וכן ההחרגות הרבות שלו, שגורמות לגופים משלמים רבים להשתמש בפרצות ובהחרגות הללו, על מנת לדחות את התשלומים לספקים.
הסיבות לאי עמידה בתקנות החוק עשויות להיות שונות ומגוונות, החל ממחסור בכוח אדם המטפל בתשלום, דרך בירוקרטיה סבוכה ועד לחוסר מודעות לחשיבות התשלום במועד שנקבע על פי החוק, אך תהיה הסיבה אשר תהיה – בכל מקרה מי שמפסיד מאי העמידה בחוק מוסר התשלומים, הם לא רק הספקים, כיוון שההפסד מתגלגל בסופו של דבר אל המשק כולו.
אם אתם ספקים המתמודדים עם איחורים בתשלומים, חשוב לדעת את זכויותיכם ולפעול בצורה משפטית נכונה.
משרד עורכי דין דרעי רייפר ושות 'מתמחה במתן פתרונות מקיפים בגביית חובות ובהפעלת הכלים המשפטיים הנכונים מול גופים מאחרים בתשלום. צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי וליווי אישי בתהליך!
