בחלק גדול מן המקרים שבהם מטפלים בחוב, לאחר שניתן פסק דין בנוגע לחוב – הוא מועבר לרשות ההוצאה לפועל. כאשר הצד הזוכה בתיק אינו מצליח לגבות את החוב מן הצד החייב בתיק, יש לו את האפשרות לפנות אל רשות ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל הוא זה אשר אחראי על כל סוגיית החוב והוא זה בעל הסמכות לקבוע כיצד יש לפעול נגד הצד החייב בתיק.
במקרים מסוימים, החייב טוען טענות הגנה נגד הצד הזוכה בתיק. אחת הטענות הנפוצות ביותר בהן משתמשים חייבים בהוצאה לפועל היא טענת “פרעתי”. על פי טענה זו הצד החייב בתיק טוען כי אין לפעול נגדו בהליכים שונים וזאת מאחר והוא כבר פרע את החוב שהיה קיים נגדו ובשל כך לא קיים אף חוב בינו לבין הצד הזוכה בתיק.
טענת “פרעתי” בהוצאה לפועל – על מה אנחנו מדברים?
במקרים שבהם הצד החייב בתיק מעלה את טענת “פרעתי”, הוא למעשה טוען כי הוא קיים את פסק הדין או כי הוא אינו צריך לקיים יותר את פסק הדין, כאשר חייב טוען את טענה זו עליו להביא הוכחות וביסוסים לכך. ראש ההוצאה לפועל הוא זה אשר קובע האם לקבל את ההוכחות והביסוסים של החייב או שמא לא לקבל אותם, כמו כן ראש ההוצאה לפועל הוא זה אשר בוחן באיזו מידה החייב צריך לעמוד בחובות שלו בהתאם לפסק הדין. חלק גדול מן החייבים בתיקי הוצאה לפועל משתמשים בטענת “פרעתי” מאחר שראש ההוצאה לפועל יכול להחליט על עיכוב הליכים נגד החייבים כאשר בודקים טענות מסוג “פרעתי”. עיכוב פסק הדין יתבצע על פי השיקולים של ראש ההוצאה לפועל.
ברוב המוחלט של המקרים, כאשר ראש ההוצאה לפועל מורה על עיכוב פסק דין בעקבות טענת “פרעתי”, הוא גם מורה על החייב להפקיד ערובה מסוימת. ראש ההוצאה לפועל אינו מחויב להורות על הצד החייב בתיק להפקיד ערובה מסוימת, כל מקרה הוא לגופו וכל מקרה נתון לשיקול הדעת של ראש ההוצאה לפועל. חשוב לציין כי חייבים בהוצאה לפועל אשר משתמשים בטענת “פרעתי” מסתכנים בכך שיהיה עליהם לשאת בהוצאות מיוחדות אם הטענה שלהם לא תתקבל (בהתאם לחוק ההוצאה לפועל). הוצאות מיוחדות יוטלו על חייב שנקבע כי לא היה ביסוס לטענות שלו.
—
כאשר חייב מעלה את טענת “פרעתי”, הדבר מוביל לבירור של האירועים והתשלומים השונים אשר קרו לאחר קבלת פסק הדין. לא ניתן להצביע על שלב ספציפי בתיק בו בדרך כלל חייבים בהוצאה לפועל משתמשים בטענת “פרעתי”. נוסף על כך, סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל אינו מתייחס לנקודה זו. גם בתקנות ההוצאה לפועל לא קיימת התייחסות לנקודה זו.
החוק במדינת ישראל אינו קובע פרק זמן מסוים בו ניתן להשתמש בטענת “פרעתי”, בשל כך יש אפשרות להעלות את טענת “פרעתי” בכל שלב בתיק הוצאה לפועל. הדבר אומר כי גם אם נקבע על החייב לעמוד בתשלומים מסוימים, הוא עדיין יכול להעלות את טענת “פרעתי”.
למרות כל זאת חשוב לציין כי יש להתייחס ברצינות מלאה ובכובד ראש להגשת טענה מסוג “פרעתי” מהסיבה הפשוטה שאם נקבע כי לא קיים ביסוס לטענת החייב, החייב יידרש לשאת בהוצאות מיוחדות.
על מנת להוכיח טענתו, החייב רשאי להשתמש בתדפיסים של חשבון הבנק שלו, מסמכים חשבונאיים, הוכחות הנוגעות להעברת כספים, ראיות שונות ועדויות שונות. אם פרעתם את החוב שלכם כנגד אדם כלשהו, חשוב מאוד שיהיה לכם תיעוד מלא ומדויק לכך, זאת מהסיבה שהזוכה יכול לפנות בכל רגע שירצה להרשות ההוצאה לפועל בטענה כי לא פרעתם את החוב שקיים נגדכם (על אף שבפועל כן עשיתם זאת).
תנאי או קיזוז
במקרים מסוימים, שטרי חוב ופסקי דין שונים מחייבים את הצד הזוכה בתיק לעמוד בתנאים מסוימים כדי לקבל את הכספים המגיעים לו. כאשר הזוכה אינו מוכן לקיים את התנאי שבו הוא נדרש לעמוד, אך למרות זאת הוא בוחר לפנות לרשות ההוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין, הצד החייב בתיק יכול לטעון טענה המתייחסת לסעיף 19 לחוק.
במקרים בהם פסקי דין לא ניתנים לביצוע מאחר שהזוכה לא ביצע את חובותיו, הצד החייב בתיק יכול להעלות בפני ראש ההוצאה לפועל טענה תוך התייחסות לסעיף 19 לחוק. יתרה מכך, ישנם מקרים בהם טענת “פרעתי” יכולה להישמע כסוג של טענת קיזוז. כך למשל, ישנם מקרים בהם חייבים טוענים כי הצד הזוכה בתיק חייב להם סכומי כסף אשר מכסים את החובות הקיימים נגדם בהתאם לפסק הדין. מקרים מן הסוג הזה ישקלו על ידי ראש ההוצאה לפועל רק כאשר לא קיימת מחלוקת לגבי הטענה, כלומר רק במקרים בהם הצד הזוכה בתיק מודה בקיום הטענה או שמא מדובר בזכות חלוטה.
סדרי הדין של טענת “פרעתי”
ראש ההוצאה לפועל יכול להחליט לדון בטענות מסוג “פרעתי” בדומה לבתי משפט הדנים בהליכים במסגרת המרצה. הליכים אלו הינם הליכים משפטיים מהירים ויעילים שבמהלכם בתי המשפט נותנים את דעתם בהקשר לסוגיה המשפטית, מבלי להסתמך על ראיות חלוטות בהכרח. במסגרת הדיונים לראש ההוצאה לפועל יש את האפשרות לבקש מהצד החייב בתיק להציג בפניו מסמכים חיוניים שיכולים לעזור ולהפוך את התמונה לברורה יותר. יתרה מכך, ראש ההוצאה לפועל יכול להחליט על זימון של עדים שונים. חשוב לציין כי גם לצדדים השונים בתיק יש את האפשרות לבקש מראש ההוצאה לפועל להציג מסמכים שונים או/ו לזמן עדים מסוימים שלטענתם יכולים לעזור לאמת את הטענות השונות.
כיצד ניתן להגיש טענת “פרעתי” להוצאה לפועל
על מנת להגיש טענת “פרעתי” לרשות ההוצאה לפועל יש להגיש בקשה להוצאה לפועל הכוללת בתוכה את המסמכים הבאים:
- בקשה בכתב אליה מצורפים כל המסמכים והראיות השונות אשר מוכיחות את טענתו של החייב בנוגע לפריעת החוב. לצורך הדוגמא: קבלות הנוגעות לתשלום החוב, צילומי חשבון בנק המוכיחים את פירעון החוב וכן הלאה.
- אם הבקשה הוגשה תוך 21 ימים מהיום שבו החייב קיבל אזהרה בפעם הראשונה, לא תוטל עליו החובה להגיע לחקירת יכולת עד שבקשתו לא תידחה.
- במקרים בהם לחייב יש תיקים מאוחדים, עדיין הבקשה תתייחס רק לתיק הספציפי בנוגע אליו החייב טען את טענתו.
- החייב צריך לצרף לבקשתו תצהיר, במסגרת התצהיר החייב צריך להצהיר בכתב על כלל העובדות השונות אותן הוא טען.
- אחרי שהחייב הגיש את בקשתו, רשם ההוצאה לפועל עורך דיון בנוגע לטענתו של החייב, שני הצדדים בתיק לוקחים חלק בדיון.
- במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל דוחה את טענותיו של החייב, על החייב יהיו מוטלות הוצאות מיוחדות אם רשם ההוצאה לפועל קבע כי לא היה שום ביסוס לטענתו של החייב.
- אם דוחים את טענת “פרעתי” אותה טען החייב, החייב צריך להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 ימים או לפרוע את חובו בפרק הזמן הזה.
הגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל
חייבים בהוצאה לפועל יכולים לערער על החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל בנוגע לטענות “פרעתי”. יש להם את האפשרות לערער באופן ישיר לבית המשפט, מבלי לקבל על כך אישור מראש.
במסגרת ערעורים על החלטותיו של רשם ההוצאה לפועל מתקיים עיקרון “הערכאה הכפולה”. עיקרון זה אומר כי במסגרת תהליך הערעור קיימת אפשרות לשמוע פעם נוספת את הראיות השונות והטענות השונות שהובאו בפני רשות ההוצאה לפועל. אך הדבר אינו אומר כי יש צורך לקיים את כל תהליך הדיון מחדש. בית המשפט שאחראי על תהליך הערעור הוא זה אשר קובע האם לשמוע טענות חדשות ולקבל ראיות חדשות, בית המשפט קובע זאת רק במקרים שהוא רוצה צורך בכך.
החשיבות בעבודה עם עורך דין מקצועי
אחת הנקודות המשפיעות ביותר על קבלת טענות “פרעתי” על ידי רשות ההוצאה לפועל היא עבודה עם עורך דין מקצועי המתמחה בתחום. עורך דין אשר מתמחה בהליכי הוצאה לפועל בטענת “פרעתי” ידע לומר לכם מראש מהם סיכויי ההצלחה שלכם ואילו סיכונים קיימים, לא משנה אם אתם החייבים בתיק או משא הזוכים בתיק.
בנוסף על כך, במסגרת הגשת טענת “פרעתי” לרשות ההוצאה לפועל יש למלא מסמכים ותצהירים שונים. עורך דין המחזיק בעל התמחות בהליכי הוצאה לפועל הוא זה אשר ידע כיצד למלא את כלל המסמכים והתצהירים השונים על הצד הטוב ביותר ובצורה המשכנעת ביותר.
יתרה מכך, עבודה עם עורך דין משפיעה מאוד על הצלחתם של חייבים במקרים בהם יש צורך בהגשת ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.