לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:

הסכם מייסדים – עשה ואל תעשה

תוכן עניינים

הסכם מייסדים הוא אולי המסמך החשוב ביותר בארגון. זהו מסמך משפטי, אשר מגדיר את היחסים בין המייסדים של חברה חדשה. על מנת להבטיח הצלחה ארוכת טווח של החברה, חשוב ביותר להקפיד על ניסוח מדויק ושקוף של ההסכם הזה. במאמר הבא, נציג בפניכם מה אסור ומה מותר/רצוי לכלול בהסכם מייסדים וגם נציג טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן. בפרט, המאמר ידון בחלוקת מניות, תפקידים וסמכויות של המייסדים, פתרון סכסוכים עתידיים ועוד. מעוניינים לקבל מידע נוסף על הסכמי מייסדים? לחצו כאן.

עורך דין אייל רייפר
התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:

הסכם מייסדים – על מה אנחנו מדברים?

כשמדובר על הסכם מייסדים, למעשה מדובר על הסכם משפטי אשר נחתם בין כל המייסדים של חברה חדשה. הסכמי מייסדים מגדירים את הזכויות, החובות והיחסים המשפטיים בין כלל מייסדי החברה אשר מחזיקים בבעלות עליה. הסכם זה, יכול להשפיע בצורה משמעותית ביותר על ההצלחה לאורך זמן של החברה, מכיוון שתפקידו הוא להסדיר סוגיות מרכזיות כגון: חלוקת מניות בין המייסדים, השקעות עתידיות, תפקידים וסמכויות ניהוליות של כל מייסד, ועוד נושאים חשובים נוספים. 

איך נראה הסכם מייסדים מקיף?

הסכם שנחשב למקיף צריך להתייחס למחויבות של כל מייסד הנוגעת להשקעת זמן ומשאבים בחברה, להגדיר את זכויות ההצבעה של בעלי המניות, לפרט את התנאים למינוי והדחה של מנכ”ל ודירקטוריון, וכן להסדיר הליכי קבלת החלטות. נוסף לכך, הסכם מייסדים אמור להציג מדיניות ברורה לגבי אופציות ומניות עתידיות, ועליו להתייחס גם לסוגיות של העברת מניות ויציאה מהחברה. חשוב גם להסדיר בהסכם את אופן הטיפול בסכסוכים עתידיים בין המייסדים, באמצעות פנייה להליכים שונים. הסכם מייסדים מקיף ומפורט יכול למנוע אי הבנות וסכסוכים משפטיים יקרים בהמשך הדרך, ולכן חיוני להשקיע בניסוח ראוי ומקצועי שלו על ידי סיוע של עורך דין בעל שנות ניסיון בעולם החוזים ובנוף המסחרי.

שימו לב: הסכמי מייסדים אינם בגדר חובה על-פי חוק. יחד עם זאת, נהוג לחתום על הסכם כזה לקראת הקמתה של כל חברה. גם אם הקמתם חברה מבלי לערוך הסכם מייסדים מקיף תוכלו לעשות זאת – וכדאי לעשות זאת.

סעיפים חשובים בהסכמי מייסדים בכל חברה או סטארטאפ

  • חלוקת המניות – המייסדים הם למעשה בעלי המניות בחברה. לכן הקצאת המניות היא סעיף בסיסי בכל הסכם בין המייסדים. חשוב להקפיד על פירוט מלא של מספר המניות או שיעור האחזקה בחברה של כל אחד מהמייסדים, וכן להבהיר מהן הזכויות שמקנה כל מניה.

    בהקשר זה כדאי לדעת שיש כמה סוגים של מניות, ובפרט מניות הנהלה (מניות המאפשרות לבעליהן שותפות בקבלת החלטות) ומניות רגילות (המבטיחות שותפות ברווחים וכן השתתפות באסיפות בעלי המניות). 
  • קבלת החלטות – עוד סוגיה שכדאי לתת לה מענה בהסכם המייסדים היא אופן קבלת ההחלטות: האם כל ההחלטות מתקבלות ברוב של 51%? האם ישנן החלטות שיחייבו רוב מיוחד כגון: 75%, 80% או כל רוב מיוחס אחר? האם יש זכות וטו לחלק מבעלי המניות בנושאים ספציפיים? ועוד.
  • הקצאת מניות בעתיד – חשוב לקבוע מדיניות מוסכמת מראש לגבי הקצאת מניות למשקיעים תמורת ההשקעה, אם יהיה בכך צורך בעתיד. רצוי מאוד לסכם מראש כיצד יתנהל התהליך כדי להבטיח מקסימום בהירות ושקיפות מראש.
  • הרכב הדירקטוריון – מיהם הדירקטורים שיכהנו בדירקטוריון, מהו אופן המינוי שלהם, מה יקרה אם בעתיד החברה תגדל ויהיה צורך בדירקטורים נוספים, איך למנוע שוויון בישיבת דירקטוריון – את כל אלה חשוב לקבוע מראש, והמקום הנכון הוא כמובן הסכם בין המייסדים.

מה מותר / אסור לעשות בהסכם מייסדים?

הסכם מייסדים משמש בתור מסמך משפטי הקובע כללים ברורים בנוגע לשיתוף הפעולה בין השותפים במיזם חדש. בשל כך, ההסכם צריך לכלול הוראות לגבי ניהול המיזם, חלוקת תפקידים בין השותפים, הגנה על זכויות המייסדים וכן הלאה. 

הסדרים שאליהם חשוב להתייחס

הסכם מייסדים בחברה או סטארטאפ מפרט את הזכויות שניתן להצמיד למניות השונות. בפרט עשויות להיות רלוונטיות הזכויות הבאות:

  • זכות הצטרפות למכירה – הסדר זה נוגע למצבים בהם אחד מבעלי המניות בחברה מקבל הצעה למכירת המניות שלו, במצבים מסוג זה הסדר זכות הצטרפות למכירה נכנס לפעולה ומאפשר לבעלי המניות האחרים להצטרף לעסקה. המטרה של ההסדר הינה למנוע מצבים בהם הבעלים של רוב המניות בחברה מוכר את המניות שלו ומשאיר את שאר בעלי המניות להסתדר עם שותף זר חדש. על ידי הפעלה של הסדר זה, בעלי המניות האחרים יכולים להצטרף למימוש האחזקות.

    זכות זו, שמוכרת גם במונח המקצועי Tag Along, מהווה מנגנון הגנה חשוב עבור מייסדים שיש ברשותם חלק קטן יחסית של המניות – ולכן יש להם אינטרס מובהק להתעקש, שהסכם המייסדים יבהיר כי המניות שברשותם מקנות להם זכות הצטרפות למכירה (באותם תנאים בדיוק שהוצעו לבעל המניות הראשון).

  • זכות סירוב ראשונה – הסדר זה קובע שאם אחד הצדדים להסכם רוצה למכור את המניות שבהן הוא מחזיק לגורם חיצוני, עליו תחילה להציע אותן לבעלי המניות האחרים באותם תנאים ובאותו מחיר אותן הוא הציע לגורם החיצוני.

    זכות זו, שנקראת גם Right Of First Refusal, או ROFR, נועדה להגן על מייסדי חברה או סטארטאפ מפני כניסת גורמים לא רצויים לעסק, ובפרט כאלה שעלולים להתנהל על-פי ערכים שונים לגמרי משלהם.

    חשוב להדגיש כי אם יש סעיף כזה בהסכם המייסדים, ואחד מבעלי המניות מוכר את חלקו בחברה בסכום נמוך מזה שדרש מהמייסדים האחרים – אותו הסכם מכירה לא יהיה תקף, והמייסדים שנשארו בחברה יוכלו לפנות לבית משפט ולבטל את המכירה.

  • הגנה מפני דילול – מטרתו של ההסדר היא להגן על המייסדים מפני דילול המניות שלהם במקרים שבהם החברה מוכרת מניות במחיר נמוך יותר מן המחיר ששילמו מייסדי החברה. 

    זכות זו, שמוכרת גם במונח Anti-Dilution, מספקת הגנה יקרת ערך למייסדים. בזכות ה-Anti-Dilution הם לא צריכים לחשוש מפני מצב שבו שיעור הבעלות שלהם על החברה יפחת. הפעלת סעיף זה בהסכם המייסדים תוביל להקצאת מניות נוספות, או לחילופין לפיצוי כספי בגין הפגיעה.

    באופן עקרוני יש שני סוגי מנגנוני פיצויים – פיצוי מלא וממוצע משוקלל – וחשוב לציין בהסכם המייסדים איזה מהם יופעל במידת הצורך.

  • זכות מצרנות – הסדר זה מאפשר למייסדי החברה לקחת חלק בסבבים של גיוס הון בהם מונפקות מניות חדשות לגורם חיצוני, המטרה של ההסדר היא לאפשר למייסדי החברה לשמור על שיעור האחזקות שלהם.

    זכות המצרנות (Pre-Emptive Right) נועדה גם היא לשמר את כוחם של המייסדים בתרחישים עתידיים שונים. ללא זכות המצרנות, השליטה בחברה עלולה לעבור לצד ג’, או לאחד המייסדים על חשבונם של האחרים.

    בדרך כלל זכות הקדימה מוגבלת בהתאם לשיעור המניות שבידי כל אחד מהמייסדים: כך למשל מי שמחזיק 10% מהון המניות, יוכל לרכוש 10% מהמניות החדשות שמונפקות (באותו מחיר שבו הן מוצעות, אבל עוד לפני שהן מוצעות לגורמים אחרים).

  • התחייבות של כל אחד מהצדדים – יש לפרט במסגרת ההסכם את אופן חלוקת התפקידים בין הצדדים, סמכויותיהם והתחייבויותיהם. 
  • אופן מינוי דירקטורים – יש לקבוע בהסכם המייסדים את הדרך שבה ימונו דירקטורים בחברה. 
  • קבלת החלטות – בדרך כלל החלטות מתקבלות ברוב קולות בחברה, אך לעיתים יש לקבוע הסדר מסוים בנוגע להחלטות מיוחדות הדורשות רוב ייחודי. 
  • פתרון סכסוכים – מומלץ מאוד להחליט מראש על דרכים שונות אליהן יש לפנות על מנת לפתור סכסוכים בחברה, לצורך הדוגמא הליכי גישור. זאת על מנת לחסוך בזמן ובמשאבים במקרים של סכסוכים. 
  • דרך פירוק – ישנה חשיבות רבה לקביעה מראש של הדרך שבה יחולקו מניות ונכסים של החברה אם החברה תתפרק או אם אחד השותפים יחליט לעזוב. 

איך הסכם מייסדים שומר על הקניין הרוחני?

הסכם בין מייסדים של חברה או סטארט-אפ עשוי לכלול גם סעיפים שישמרו על הנכסים הלא מוחשיים של העסק. בעידן הנוכחי, קניין רוחני עשוי לכלול נכסים בעלי ערך גבוה מאוד: רעיון, מותג, עיצוב ועוד. בפרט הם משמעותיים בסטארט-אפים שעדיין לא מייצרים מוצרים או שירותים, ומהווים בסיס הכרחי להצלחה עתידית.

לכן, חשוב להגן על כל אחד ממרכיבי הקניין הרוחני, וכמובן לעשות זאת עוד לפני התחלת הפעילות השוטפת – דרך הסכם מייסדים מנוסח היטב.

הסכמי מייסדים כאלה יכללו פירוט מדויק של הבעלות על כל נכס לא מוחשי: הידע, השם של הסטארט-אפ, הגרפיקה, תוכנות ספציפיות, עיצובים וכו’. הבעלות יכולה להיות של החברה אבל גם של מייסדים ספציפיים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של השותפות שנרקמת.

חשוב להדגיש כי אם זכות קניין רוחני מסוימת ניתנת לאחד המייסדים, הוא רשאי לקחת אותה איתו גם כשהוא יוצא מהעסק. בכל מקרה שקיפות מלאה הכרחית כבר מהרגע הראשון.

קביעת תחומי אחריות וחלוקת גזרות פעילות

מרכיב משמעותי נוסף בהסכמים בין מייסדי חברות וסטארט-אפים הוא חלוקת תחומי האחריות. לכל אחד מהמייסדים מיומנויות אחרות, כישרונות ספציפיים, ניסיון רלוונטי, מומחיות אחרת וידע משלו. על-מנת להבטיח תפקוד מיטבי של העסק, וגם למנוע התנגשויות בין השותפים, רצוי להגדיר באופן חד וברור מהי הגזרה שבה יפעל כל אחד מהם.

כשכל מייסד יודע בדיוק מהי האחריות שמוטלת עליו ובאילו תחומים הוא צריך להתמקד, הוא יפעל בהתאם למה שסוכם עם המייסדים האחרים. בהסכם שמהווה בסיס לפעילות החברה ניתן לכלול גם דרכים לאכוף את ההתחייבות שלקח על עצמו כל מייסד.

התפקידים שממלאים המייסדים בהתאם להסכם ביניהם

תחומי האחריות וחלוקת הגזרות מהווה גם בסיס לאיוש התפקידים המרכזיים בכל סטארט-אפ או חברה.

התפקיד החשוב ביותר בכל חברה, ובמיוחד בתחילת הדרך, הוא כמובן המנכ”ל (CEO). ברוב המקרים ה-CEO הוא אחד המייסדים, והוא כפוף הן לדירקטוריון שמונה והן לבעלי המניות האחרים.

תפקיד מרכזי נוסף הוא מנהל הפיתוח העסקי (CBDO). תחום האחריות של ה-CBDO הוא העתיד, וליתר דיוק היערכות לקראת תרחישים עתידיים שונים. בין השאר הוא מאתר שווקים חדשים, בוחן היתכנות של מוצרים חדשים וממפה נתיבים להתפתחות מיטבית. אחת ההגדרות המעניינות של תפקיד זה היא “אחריות על כל הדברים שהעסק לא עושה היום אבל כדאי לו לעשות בעתיד”. לתפקיד זה מתאים מייסד עם חזון ויכולת לצפות פני עתיד.

תפקיד משמעותי שלישי שיופקד בידי אחד המייסדים הוא מנהל טכנולוגית ראשי (CTO). בפרט יש חשיבות עצומה לאיוש נכון של תפקיד ה-CTO בסטארט-אפים. עוד תפקיד שיוגדר כבר בהסכם המייסדים הוא CFO – מנהל הכספים של החברה.

האחריות על בניית תקציב וניהול פיננסי תוטל באופן טבעי על מייסד עם רקע חשבונאי או כלכלי (ואם אין כזה, על איש מקצוע חיצוני).

חברים טובים או אפילו משפחה? בכל זאת אל תוותרו על הסכם מייסדים!

כאמור, הסכם מייסדים אינו חובה על-פי חוק. יש לא מעט מקרים שבהם היעדר החובה החוקית, בתוספת התחושה שמדובר בבזבוז זמן, מובילים מייסדי חברה לוותר על הסכם מסודר. בפרט זה המצב כשהמייסדים הם חברים קרובים או קרובי משפחה, בזכות תחושת האמון (המוצדקת, כמובן) בשותפים לדרך העסקית.

למרות זאת, מומלץ בחום לא לוותר על הסכמי מייסדים בשום מקרה. הסכם בין המייסדים לא מהווה תחליף לאמון הדדי, לחזון משותף ולאחדות המטרה, וגם לא מפקפק ביכולת של המייסדים לעבוד יחד. התפקיד של הסכם המייסדים הוא לייצר בהירות מקסימלית ולהגן על האינטרסים ההדדיים בכל תרחיש עתידי אפשרי. ההגדרות הברורות והחד-משמעיות מאפשרות להקים את העסק באופן מיטבי, ולנהל אותו בדרך הנכונה ביותר בהתאם לתפיסת העולם של המייסדים. בנוסף, אם יש במקרה פערים בין המייסדים כדאי כמובן שהם יצוצו עוד לפני הקמת החברה – על-מנת לגשר עליהם או לוותר על ההשקעה עוד לפני שיהיה מאוחר מדי.

איך בזכות הניסיון של עורך דין הסכם מייסדים מספק מענה מדויק לכל הצרכים המשפטיים?

התרומה העיקרית של עורך דין להסכם מייסדים היא התאמה מלאה לצורכי החברה או הסטארטאפ הספציפיים. עורך דין מנוסה עשוי לסייע גם בגיבוש פתרונות במקרים של חילוקי דעות בין המייסדים (חילוקי דעות נקודתיים, שניתנים לפתרון, ואפילו כאלה שנראים מהותיים ולכאורה מעמידים בסימן שאלה את השותפות).

עורך דין מומחה לחוזים ולדיני חברות גם יחד יודע לנסח כל סעיף וסעיף, כך שהוא יהיה ברור לחלוטין וחד משמעי, כלומר לא יהיה בו שום פתח לפרשנויות שמנוגדות לאינטרסים של המייסדים.

בנוסף הסכם שנערך בידי עורך דין יכלול מנגנוני אכיפה יעילים. עוד המלצה היא לקבל ייעוץ נפרד – כלומר חוות דעת משפטית של עורך דין מקצועי להסכמי מייסדים שניתנת לכם ורק לכם, על-מנת למנוע מצב של ניגוד אינטרסים מול השותפים האחרים להקמת החברה.

עו”ד אייל רייפר ערך מאות הסכמי מייסדים לחברות מכל הסוגים, כולל סטארט-אפים, בהתאמה מלאה לנסיבות הייחודיות. השירות ניתן בזמינות גבוהה ובמחיר הוגן מאוד.

כמה עולה עריכת הסכם מייסדים בהתאמה מלאה אליכם?

באופן טבעי עריכת הסכם מייסדים היא שירות שעלותו משתנה בהתאם למאפיינים הספציפיים של החברה המוקמת. אחד הפרמטרים הרלוונטיים הוא מידת ההסכמה בין המייסדים – אם השותפים חלוקים ביניהם על סעיפים מסוימים, ועורך הדין שעורך את ההסכם נדרש גם למציאת פתרונות מדויקים, העלות תהיה גבוהה יותר.

באופן דומה, התייחסות מקיפה ומעמיקה לקניין רוחני נרחב עשויה לייקר במידה מסוימת את מחיר ההסכם.

באופן עקרוני המחיר של הסכמי מייסדים הוא החל מ-1,000 ₪ ועד כמה אלפי שקלים. מומלץ בחום לא להתפשר על איכות ההסכם, מפני שכל טעות או אי בהירות בו, עלולים לגרום לנזק כספי משמעותי בהמשך הדרך.

מה אסור לעשות בנושא?

ישנם לא מעט מקרים בהם מייסדים ושותפים הקרובים זה אל זה, מחליטים לוותר על סעיפים מסוימים בהסכם כמו פתרון סכסוכים, דרך פירוק ועוד, מתוך תחושה של אי נוחות. ללא כל ספק מדובר בטעות משמעותית מאחר שבמהלך תקופת הפעילות של החברה, יחסי הכוחות עשויים להשתנות פעמים רבות לאור כניסה של בעלי מניות ומשקיעים חדשים. 

עורך דין אייל רייפר
התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:

גם לא חסרים מקרים בהם מתעוררות מחלוקות בין שותפים קרובים במיוחד. לכן, עוד במהלך כתיבת ההסכם חשוב מאוד להחליט על הסדרים ומנגנונים שונים שתפקידם לשמור על האינטרסים של המייסדים ולמנוע סכסוכים בעתיד. הסכמי מייסדים מפורטים חיוניים הן להצלחת החברה והן לשמירה על זכויות המייסדים. 

בחירת מקום ההתאגדות של החברה

המדינה שבה החברה בוחרת להתאגד מהווה סוגיה חשובה אותה יש לשקול בעת ניסוח הסכם המייסדים. לבחירת מקום ההתאגדות יכולות להיות השלכות שונות על החברה. 

מה חשוב לעשות?

מומלץ לקיים שיחת ייעוץ עם עורך דין מומחה או/ו רואה חשבון המתמחים במיסוי, ולהעלות שאלות שונות כמו: האם החברה שואפת לפעול בשווקים בינלאומיים? או – האם בכוונתה לפנות לבקשת עזרה מהמדען הראשי? (אפשרות הפתוחה רק בפני חברות ישראליות). 

מה אסור לעשות בנושא זה?

אין למהר ולהחליט על הקמת חברה במדינות שמציעות הטבות מס כאלה ואחרות, מבלי להיוועץ עם בעלי המקצוע הרלוונטיים קודם לכן ולהבין את ההשלכות עבור החברה הספציפית בהתאם לתחום הפעילות שלה. יש לבחור את מקום ההתאגדות בזהירות ולאחר בחינה מעמיקה של האפשרויות השונות. 

חשיבות עריכת הסכם מייסדים בשלב מוקדם

מה חשוב לעשות?

אף על פי שיש אפשרות לערוך הסכם מייסדים ולחתום עליו בכל נקודת זמן, חשוב מאוד לערוך אותו כבר בתחילת הדרך. בחלק גדול מן המקרים יזמים מתמקדים בהפיכת החברה לרווחית ומזניחים היבטים ניהוליים חשובים לא פחות. הסכם מייסדים יאפשר לנהל את החברה בצורה תקינה עוד בתחילת הדרך ויעזור למנוע מחלוקות וויכוחים עתידיים. 

מה לא מומלץ לעשות בנושא זה?

מומלץ מאוד שלא לדחות את ניסוח ההסכם לשלבים שאחרי הקמת החברה או לשלבים מאוחרים עוד יותר. יתר על כן, חשוב מאוד לא להסתמך על הסכם מייסדים סטנדרטי ולהתאים כל הסכם מייסדים לתחום העיסוק שבו פועלת החברה. מומלץ להיעזר בעורך דין מנוסה בתחום כדי שיוכל לצפות התפתחויות עתידיות ולשקף אותן בהסכם. 

הכנה של הסכם מייסדים

בשלבי ההקמה של חברה חדשה שעדיין לא מפיקה רווחים, כאשר ההוצאות הן מרובות, מתעוררת השאלה מהם השירותים עליהם ניתן לוותר באופן זמני ובכלל. 

מה חשוב לעשות?

חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בעריכת הסכמי מייסדים כדי שיעזור להכין הסכם מייסדים שתואם את הצרכים השונים של החברה ושל מייסדיה. 

מה לא מומלץ לעשות בנושא זה?

מומלץ מאוד לא להוריד הסכם גנרי מהאינטרנט או להשתמש בהסכם מייסדים ישן שנוגע למיזם אחר. כל מיזם והמייסדים שלו הם ייחודיים ודורשים התאמה אישית. שימוש בהסכם שאינו מתאים עלול אף לגרום לנזקים. 

*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.

הסכם מייסדים – שאלות ותשובות

הסכם מייסדים הוא חוזה משפטי, כמובן מחייב, שנועד להסדיר את אופן הקמתה של חברה ואת התנהלותה בהמשך הדרך.

ברוב המקרים כל מי שמקבל או קיבל מניות בחברה, כלומר כל המייסדים חותמים על ההסכם ובכך מתחייבים לפעול פיו.

תקנון חברה הינו חובה על-פי חוק (ועל כן הוא מוגש לרשם החברות), הסכם מייסדים – לא.

בנוסף, התקנון מחייב גם בעלי מניות עתידיים. עוד הבדל מהותי הוא שתקנון החברה גלוי לכל מי שמבקש לעיין בו, ואילו הסכמי מייסדים הם חשאיים.

אופן חלוקת המניות, הגדרת תחומי אחריות ופעילות, פירוט הזכויות הצמודות לכל סוגי המניות, תיאור הקניין הרוחני והבעלות עליו, מנגנוני קבלת החלטות ויישוב סכסוכים.

כן. סטארטאפים, חברות משפחתיות, עסקים קטנים וגדולים, חברה שמוקמת ע”י חברים קרובים – בכל מקרה הסכם מפורט ומדויק בין המייסדים בהתאמה מלאה אליהם יניב תועלת רבה.

כן. כמו כל חוזה, ניתן לשנות את הסכם המייסדים – כל עוד כל החתומים עליו מסכימים על כך. רצוי לכלול בהסכם המקורי סעיף שמתייחס לאופן הצעת שינויים עתידיים.

כן. ניתן לקבוע בהסכם זה את הכללים לפיהם יחולקו הרווחים בין בעלי המניות השונים.

החל מ-1,000 ₪ ועד כמה אלפי שקלים, בהתאם למידת המורכבות.

הסכמי מייסדים מייצרים בהירות, מהווים בסיס להתנהלות מיטבית של החברה בסיטואציות שונות ומקטינות במידה ניכרת את הסיכון לסכסוכים בין המייסדים.

עורך דין אייל רייפר
התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:
אהבתם? שתפו:
תמונה של עו''ד אייל רייפר​

עו''ד אייל רייפר​

עו"ד אייל רייפר, שותף מייסד במשרד דרעי-רייפר ושות', הוא מומחה בתחום ההוצאה לפועל, זכויות עובדים ותיקי חייבים וזוכים. עם ניסיון עשיר בעבודה בפרקליטות ובהוצאה לפועל, אייל מביא עמו הבנה מעמיקה של המערכת המשפטית ויכולת ייחודית להעניק ללקוחותיו פתרונות משפטיים מדויקים ואפקטיביים. בנוסף, לאייל יש ניסיון עסקי נרחב בישראל ובארצות הברית, מה שמאפשר לו לשלב תובנות מעולם העסקים בניהול תיקים משפטיים, ולהבטיח גישה מקיפה ומותאמת אישית לכל לקוח.

הצוות שלנו לרשותכם

מרכז מידע המשפטי

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

התקשרו 050-711-8585 או השאירו פרטים:
זקוקים לסיוע מהיר? נשמח לעזור בכל שאלה: