הפרת חוזה – כל מה שצריך לדעת

להפרת חוזה, בין אם מדובר על הפרת חוזה יסודית או רגילה – יש משמעויות רבות שמשליכות על כל תחומי חיינו, בין אם מדובר על: פגיעה כלכלית באופן זמני או קבוע לחברה/לאדם, תסכול רב, וכמו כן – בזבוז של משאבים רבים באופן פתאומי בחיים, זאת על מנת לפתור את הסוגיה. מה שהכי מתסכל במקרים כאלו הוא שבדרך כלל, אנחנו חושבים שהיה ניתן למנוע זאת מלכתחילה. חשוב בשלב הזה לא להתמקד בהאשמות עצמיות על "מה היה קורה אם…" משום שאם היינו יודעים שההפרה תתממש הלכה למעשה, כנראה לא היינו נכנסים לחוזה. במאמר הזה נעסוק בפעולות שיש לעשות מכאן והלאה – כדי להפוך את הפרת החוזה, מדבר מעורפל לדבר שניתן להתמודד איתו באופן ודאי יותר. זאת, בין אם באמצעות עורך דין חוזים או בכוחות עצמכם (תלוי במקרה). נתחיל מהסברים בסיסיים ולאחר מכן ניגע בהגדרת הסעדים שעומדים לרשותכם, שעה שהופר לכם חוזה.

 

יורדים לעובי הקורה – מהו חוזה?

חוזה, הוא למעשה הסכם שניתן לו תוקף משפטי. הוא עשוי לחול על שני צדדים, ולעיתים גם יותר. מרבית החוזים שלהם יש כוח משפטי מסוים הם בכתב, אך למרות זאת ישנם גם חוזים בעל פה אותם ניתן לאכוף באופן משפטי. נאמר על רגל אחת – שחוזים נחשבים לחוקיים, רק במקרים בהם הם נחתמים מרצון על ידי כל אחד מן הצדדים ואף אחד לא נכפה לעשות זאת. במקרים מסוימים, אחד מן הצדדים שלוקחים חלק בחוזה עובר על אחד מן התנאים הכתובים בו, והדבר נחשב להפרת חוזה מכח הפרת חובת תום הלב (סעיף 12 לחוק החוזים, תשל"ג-1973). 

 

הפרה יסודית של חוזה – מהי?

מהי הפרה יסודית של חוזה? ומה ההבדל בין הפרת חוזה רגילה להפרת חוזה יסודית? התשובה היא, שעל פי חוק החוזים (תשל"ג, 1973), הפרה יסודית של חוזה יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים שונות. הדרך הראשונה, מתייחסת למקרים שבהם ניתן להניח כי במקרה שאדם בעל שיקול דעת סביר היה יודע מבעוד מועד על הפרה זו של החוזה, הוא לא היה מסכים לחתום על החוזה. דרך נוספת שבה הפרה יסודית יכולה לבוא לידי ביטוי, מתייחסת למקרים שבהם הצדדים בחוזה סיכמו מבעוד מועד במסגרת החוזה כי ההפרה שבוצעה הינה הפרה יסודית – כלומר שהדבר צוין בהסכם.

חשוב לדעת: אם חוזה כולל בתוך סעיף כללי אשר קובע כי כל הפרה כזו או אחרת של החוזה תיחשב להפרה יסודית, לאותו סעיף ברוב המקרים לא יהיה תוקף, אלא אם כן מדובר במקרים שבהם הסעיף היה סביר במעמד החתימה על החוזה, בהתאם לנסיבות של כל מקרה. 

 

הפרת חוזה רגילה

בהתאם לכך, הפרת חוזה רגילה היא כל מקרה שבו מתבצע מעשה או מחדל שנוגד את אחד מן הסעיפים הקיימים בו. למשל, יש מקרים שבהם שוכרי דירות אינם משלמים את דמי השכירות בתאריך שבו הם צריכים לשלם על פי החוזה. מקרים אלו נחשבים להפרה רגילה. 

 

חוזה בעל פה

יש אנשים שסבורים כי אך ורק חוזים הנעשים בכתב הם בעלי תוקף משפטי מחייב – מה שאנו קוראים לו "חוזה בכתב". אולם, בפועל ניתן לקיים "הסכמה חוזית" גם בעל פה, וניתן להסכים על חוזה בעל פה רק במקרים בהם החוק אינו מחייב לערוך הסכם בכתב. לצורך הדוגמה, במקרים שבהם מדובר בעסקאות מקרקעין החוק מחייב לערוך חוזה בכתב, וחוזים שבעל פה לא יהיו בלי תוקף משפטי מחייב. בעקבות כך, הסכמי מכר הנוגעים לדירות תמיד יהיו בכתב. 

אנשים רבים אינם מבינים מדוע השימוש בחוזים בכתב הוא כה נרחב, על אף שניתן לקיים הסכמה חוזית בעל פה כל עוד החוק לא מונע זאת. נראה, כי הסיבה לכך היא שבמקרים שבהם מתרחשת הפרה ואין חוזה בכתב, קיים קושי רב להביא ראיות לדברים שסוכמו בין שני הצדדים, וכך הצד הנפת הסעדים שמגיעים לו מבית המשפט.  

מכאן, ניתן להסיק כי קיימת חשיבות רבה לעריכת חוזה בכתב בסיוע עורך דין חוזים אשר יעזור להכין הסכם מפורט הכולל בתוכו את כל הנושאים שעליהם הסכימו כל אחד מן הצדדים. 

 

 

מהם הסעדים אליהם ניתן לפנות במקרים של הפרת חוזה?

חוק החוזים במדינת ישראל קובע כי כל אדם אשר נפגע מהפרה של חוזה יכול לבחור בין שני סעדים הלא הם: אכיפה של החוזה או ביטול של החוזה. אין אפשרות לתבוע את שני הסעדים הללו במקביל מאחר שהם סותרים זה את זה. 

בנוסף, לכל אדם שנפגע כתוצאה מהפרה של חוזה יש זכאות לדרוש פיצויים ללא כל קשר לסעד אכיפת החוזה או ביטול החוזה. 

 

כלומר, הסעדים העומדים לרשות כל אדם שנפגע מהפרת חוזה הם: אכיפה של חוזה ודרישה לפיצויים או ביטול של חוזה ודרישה לפיצויים. 

 

ביטול של חוזה

מבחינה חוקית, ההתייחסות להפרת חוזה רגילה והפרת חוזה יסודית היא שונה בכל הנוגע לסעדים של ביטול חוזה. כעת נציג בפניכם את ההבדלים:

• הצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה רשאי להחליט על ביטול החוזה אם מדובר בהפרה יסודית של החוזה. 

• במקרים בהם מדובר בהפרה לא יסודית של חוזה, לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה יש אפשרות להחליט על ביטול החוזה רק לאחר שהוא נתן לצד שהפר את החוזה אפשרות לכפר על מעשיו ולקיים אותו, אם הצד המפר לא מקיים את החוזה תוך פרק זמן סביר מהרגע שבו הוא קיבל הארכה. 

כמו כן חשוב לציין כי החוק בישראל קובע שאם הסיבות לביטולו הן אינן צודקות והצד שהפר את החוזה מביע התנגדות תוך פרק זמן סביר מהרגע בו התקבלה הודעה על ביטול החוזה, לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה לא תהיה אפשרות לבטל אותו. 

• במקרים שבהם מדובר בהפרה יסודית לצד הנפגע יש אפשרות לבטל את החוזה במיידי ומבלי להודיע על כך לצד שהפר את החוזה, אלא אם כן סוכם אחרת בחוזה. 

במקרים מהסוג הזה הצד המפר יקבל הודעה על ביטול החוזה רק כעבור פרק זמן סביר מהרגע שבו הצד הנפגע גילה על ההפרה. 

לעומת זאת, במקרים בהם מדובר בהפרה רגילה של חוזה, לצד הנפגע אין אפשרות לבטל את החוזה במיידי, ראשית עליו להודיע על כך לצד שהפר את החוזה ולהעניק לו הזדמנות לכפר על מעשיו ולתקן את המצב תוך פרק זמן סביר. אם הצד המפר לא מקיים את החוזה בפרק הזמן שניתן לו, לצד שנפגע מהפרת החוזה יש אפשרות לבטל אותו. 

יתר על כן חשוב לציין כי החוק בישראל קובע שלצד הנפגע לא תהיה אפשרות לבטל את החוזה במקרים בהם הצד המפר אינו תיקן את מעשיו במסגרת הזמן שניתן לו לעשות זאת, אם הסיבות לביטול החוזה הן אינן צודקות והצד שהפר את החוזה הביע התנגדות לביטולו תוך פרק זמן סביר מהרגע בו התקבלה הודעה על ביטול החוזה. 

במקרים מהסוג הזה הצד המפר יקבל הודעה על ביטול החוזה רק כעבור פרק זמן סביר מהרגע בו הסתיים פרק הזמן שניתן לו לתקן את הפרת החוזה. 

• שוני נוסף שקיים בין הפרת חוזה יסודית להפרה רגילה נוגע למקרים בהם קיימת אפשרות להפריד בין הסעיפים הקיימים בחוזה. במקרים מסוג זה, אם אחד מן הסעיפים בחוזה הופר הפרה רגילה, לצד שנפגע בעקבות הפרת החוזה תהיה אפשרות לבטל אך ורק את הסעיף אותו הפר הצד השני. 

מן הצד השני, אם הסעיף שהופר בחוזה הינו סעיף שהפרתו נחשבת להפרה יסודית של כלל החוזה, לצד שנפגע בעקבות הפרת החוזה תהיה אפשרות לבחור אם ברצונו לבטל את הסעיף הספציפי שהופר או שאולי הוא מעוניין לבטל את החוזה בכללותו.

בכל המקרים בהם הצד שנפגע בשל הפרת החוזה מחליט כי ברצונו לבטל את החוזה, לא משנה אם מדובר בהפרת חוזה יסודית או בהפרה חוזה רגילה, כל אחד מן הצדדים מחויב על פי חוק להחזיר לצד השני את התמורה שהוא קיבל ממנו על פי החוזה, אפשרות נוספת היא לשלם לצד השני את שווי התמורה שהתקבלה אם לא ניתן להשיב אותה. 

 

אכיפה של חוזה

במקרים בהם הצד הנפגע מחליט לא לבטל את החוזה יש לו אפשרות לתבוע אכיפה של החוזה, אלא אם כן מדובר במקרה שבו מתקיים אחד מן החריגים הבאים:

• החוזה המדובר בלתי ניתן לקיום.

• אכיפה של החוזה תוביל לכפייה לקבל או שמא לעשיית שירות אישי או עבודה אישית. 

• המשאבים שבית המשפט ידרש להשקיע על מנת להבטיח כי החוזה יקויים הם יתר על המידה עד לרמה שאכיפת החוזה אינה משתלמת. 

• מקרים בהם אכיפת החוזה תוביל לתוצאה פחות צודקת מאשר ביטול החוזה. על פי החוק בישראל לא קיימות הוראות ברורות על פיהן אפשר לקבוע האם אכיפה של חוזה היא לא צודקת בנסיבות של אותו עניין, בשל כך הקביעה נעשית בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. 

 

קבלת פיצויים בעקבות הפרת חוזה יסודית או רגילה

כפי שכבר ציינו בפניכם בתחילת המאמר, לצד שנפגע כתוצאה מהפרת החוזה יש אפשרות לקבל פיצויים מעבר לאכיפה של החוזה או ביטול של החוזה. 

אדם אשר נפגע כתוצאה מהפרה של חוזה רשאי לתבוע פיצויים בשל הנזק שנגרם לו בעקבות הפרת החוזה והתוצאות של הפרת החוזה, הצד המפר ראה את הנזק או היה עליו להיות מודע אליו מראש, במעמד החתימה על החוזה, כתוצאה סבירה של הפרת החוזה. 

במקרים בהם מדובר בהפרה הנוגע לאספקת שירות או נכס והצד הנפגע מחליט לבטל את החוזה בעקבות ההפרה, לצד הנפגע יש אפשרות לתבוע פיצויים בגובה ההפרש שבין התמורה הנוגעת לשירות או לנכס בהתאם לחוזה לבין השווי שלהם במועד ביטול החוזה, הצד הנפגע אינו נדרש להוכיח את הנזק שנגרם לו. 

במקרים בהם מדובר בנזקים שאינם ממוניים בית המשפט קובע את גובה הפיצויים בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה. 

יש לציין כי הצד שנפגע בעקבות הפרת החוזה מחויב על פי חוק לנקוט באמצעים סבירים כדי לצמצם או למנוע את הנזק. במקרים בהם הצד הנפגע אינו פועל לצמצום הנזק הוא לא יהיה זכאי לקבל פיצויים בנוגע לנזק שהוא היה יכול לצמצם או למנוע. במקרים בהם הצד הנפגע כן פועל לצמצום הנזק, הצד המפר מחויב לשלם לצד הנפגע תשלום סביר בנוגע להוצאות שהוציא על מנת לצמצם את הנזק או למנוע אותו. 

 

 הצדדים המתקשרים באמצעות חוזה יכולים להחליט על סכום פיצויים אותו יש לתת לצד השני במקרים של הפרת חוזה, ללא צורך להוכיח נזקים. למרות זאת, לבית המשפט יש את האפשרות להחליט על סכום פיצויים נמוך יותר במקרים בהם הוא סבור כי מדובר בסכום פיצויים גדול מדי ביחס לנזק שנגרם בעקבות הפרת החוזה. סכום הפיצויים המוסכם בחוזה לא פוגע בזכויותיו של הצד הנפגע לתבוע במקומו פיצויים שונים או לתבוע סעדים נוספים או אחרים בעקבות הפרת החוזה.