פירוק שיתוף בגירושין – איך תתבצע חלוקת הרכוש?

פירוק שיתוף של נכסים הוא אחד הנושאים המורכבים ביותר במסגרת הליכי גירושין. במצב זה, בני הזוג נדרשים לחלק ביניהם את הנכסים שצברו יחדיו במהלך הנישואין, לרבות דירה משותפת, חשבונות בנק, רכב ועוד. קיימים כללים ועקרונות משפטיים לחלוקת הרכוש, אבל לעיתים קרובות הם אינם מספקים ונוצרים סכסוכים בין בני הזוג. פירוק השיתוף דורש הכרעות קשות לגבי חפצים בעלי ערך רגשי, ויכול לעורר קנאה, כעס ותחושות קיפוח. עורכי הדין של בני הזוג צריכים לפעול בתבונה כדי להגיע לפתרונות הוגנים ומוסכמים שיאפשרו המשך חיים תקין לאחר הגירושין. 

כיצד מתבצע תהליך חלוקת הרכוש?

נהוג לחלק את תהליך חלוקת הרכוש לארבעה שלבים עיקריים:

• מיפוי הנכסים – בשלב מיפוי הנכסים נערך רישום מלא של כל הנכסים המשותפים בהם מחזיקים בני הזוג, לרבות דירה, חשבונות בנק, רכבים, תכולת בית, חסכונות פנסיוניים, מניות, אחזקות בעסקים וכל נכס אחר. כל נכס מוערך בהתאם לשוויו העדכני בשוק ומוצג בדו"ח המיפוי בערך כספי. מיפוי מדויק ומלא חיוני כבסיס לחלוקה הוגנת.

• מו"מ והסכמות – בשלב זה הצדדים מנהלים דיונים ומשא ומתן על מנת להגיע להסדר מוסכם בין בני הזוג על אופן חלוקת הרכוש. מנסים למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו חלוקה הוגנת ומקובלת על שני הצדדים ללא צורך בהכרעה שיפוטית.

• הכרעת בית המשפט – במקרה של אי הסכמה, בית המשפט קובע את אופן חלוקת הרכוש על סמך עקרונות של שוויון, שיקול דעת והתחשבות בטובת הצדדים והילדים. בית המשפט שוקל את כלל נסיבות המקרה ומכריע בהתאם לשיקול דעתו.

• ביצוע חלוקת הרכוש – בשלב האחרון מבוצעת חלוקת הנכסים בפועל – העברת בעלויות על דירה/רכב, חילוט וחלוקת חסכונות, מכירת נכסים וחלוקת התמורה, וכל פעולה אחרת ליישום פסק הדין או הסכם חלוקת הרכוש.

אילו גורמים משפיעים על חלוקת הרכוש?

הדרך בה מחלקים את הרכוש בפירוק שיתוף בגירושין מושפעת ממספר גורמים שונים, ריכזנו עבורכם מידע בנוגע לגורמים המרכזיים ביותר:

• משך תקופת הנישואין – משך תקופת הנישואין הוא אחד הגורמים החשובים ביותר אשר משפיעים על חלוקת הרכוש בגירושין. ככל שתקופת הנישואין ארוכה יותר, כך גדל הסיכוי שבית המשפט יחלק את הרכוש באופן שווה בין בני הזוג. הסיבה לכך היא שככל שהנישואין ארכו זמן רב יותר, כך גדלה ההסתברות ששני בני הזוג תרמו באופן שווה לרכישת הנכסים ולבניית הבית המשותף. לעומת זאת, בנישואין קצרים יחסית השופט עשוי לתת משקל רב יותר לתרומתו של כל צד בנפרד לרכישת הנכסים.

• גילאי בני הזוג – גילאי בני הזוג מהווים שיקול חשוב נוסף בחלוקת הרכוש. שופט עשוי להעניק יותר נכסים לבן הזוג המבוגר יותר, שכן לאחר הגירושין יהיה לו קשה יותר לצבור נכסים מחדש. כמו כן, אם לאחד מבני הזוג בעיות בריאות הקשורות לגיל, עשוי בית המשפט להתחשב בכך בחלוקת הנכסים. מנגד, אם שני בני הזוג צעירים יחסית, החלוקה צפויה להיות שוויונית יותר.

• הכנסות בני הזוג – יכולת ההשתכרות ופוטנציאל שיקום הקריירה הם גורמים הנלקחים בחשבון במסגרת חלוקת הרכוש. אם לאחד מבני הזוג יש השכלה גבוהה או מקצוע מבוקש שמאפשר לו להרוויח היטב, ואילו בן הזוג השני עם פוטנציאל השתכרות נמוך יותר, השופט עשוי להעניק לו יותר נכסים על מנת לאזן את הפערים.

• ילדים משותפים – קיומם של ילדים משותפים הוא גורם מכריע בחלוקת הרכוש בגירושין. טובת הילדים עומדת לנגד עיני בית המשפט, ולכן יחולקו הנכסים באופן שיאפשר לשני ההורים לדאוג לצרכי הילדים. למשל, בית המשפט עשוי להורות על השארת הדירה המשפחתית בידי ההורה שהילדים גרים איתו רוב הזמן. 

מהם העקרונות המנחים בפירוק שיתוף בגירושין?

פירוק שיתוף נכסים בגירושין נעשה בהתאם למספר עקרונות מרכזיים:

• שוויון – העיקרון המנחה הראשון הוא שוויון. בית המשפט שואף לחלוקה שווה ככל האפשר של הנכסים בין בני הזוג. בדרך כלל מדובר על חלוקה של 50-50, אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות דרך חלוקה אחרת.

• תרומה – העיקרון השני הוא תרומה – במקרים רבים נלקחת בחשבון תרומתו היחסית של כל בן זוג לרכישת הנכסים ולניהול המשק המשותף. לצורך הדוגמא, אם המשכורת של אחד מבני הזוג הייתה גבוהה בהרבה, ייתכן כי הוא יקבל יותר מ-50% מהנכסים.

• צרכים – עיקרון נוסף אליו מתייחסים נוגע לצרכים העתידיים של בני הזוג. השופט לוקח בחשבון את הצרכים של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין, למשל מצב בריאותי, גיל, יכולת השתכרות ועוד.

• טובת הילדים – במקרים בהם לבני הזוג יש ילדים, השיקול העליון הוא טובתם.  חלוקת הנכסים צריכה לאפשר לשני ההורים לדאוג למחיית הילדים ורווחתם גם לאחר הגירושין.

על פי עקרונות אלה קובע בית המשפט את אופן פירוק השיתוף בגירושין, תוך מאמץ להגיע לפתרון הוגן ומוסכם ככל האפשר.