כשבני זוג נשואים מחליטים באופן חד משמעי על פרידה, עליהם לבצע קבלת החלטה נוספת – בנוגע לאופן חלוקת הרכוש. החלטה זו, נוגעת לכלל רכושם של בני הזוג, לרבות ההתחייבויות והזכויות השונות שצברו במהלך שנות נישואיהם. במרבית המקרים, הרכוש מתחלק באופן שווה בין בני הזוג, אולם ישנם יוצאי דופן הנוגעים להלכת השיתוף אשר נובעים מסוגי רכוש ספציפיים ומכוח הסכמים שונים שנוצרו בנוגע לכך מראש.
כיצד מתנהל הליך חלוקת רכוש?
על פי חוק יחסי ממון (תשל"ג, 1973) נקבע כי הרכוש שצברו בני זוג לאורך כל תקופת הנישואים שלהם צריך להתחלק ביניהם באופן שווה במקרים של גירושין ("מחצה ומחצה"); זה כולל: נכסים, חסכונות, מקרקעין, מניות, קופות גמל, מיטלטלין ועוד.
חוק יחסי ממון חוקק מתוך הבנה כי השנים בהן בני הזוג חיו יחד מהוות את הבסיס לרכוש אותו הם צברו, גם אם הלכה למעשה הרכוש נרשם רק על בן זוג אחד. בנוסף על כך, חשוב להבין כי כאשר מדברים על רכושם המשותף של בני הזוג, אין הדבר מיוחס רק לסכומים הכספיים שכל אחד מבני הזוג יוצא איתם, אלא שהוא מיוחס גם להתחייבויות וחובות שיש לכסות בצורה שווה – מלבד מקרי קצה שבהם רק אחד מבני הזוג נאלץ לשאת בחובות.
הסכם ממון – כך תימנעו מחלוקת רכוש באופן שווה
במקרים שבהם בני זוג מחליטים לערוך הסכם ממון לפני שהתחתנו או במהלך שנות הנישואין, ניתנת להם האפשרות לקבוע במסגרת הסכם הממון את הדרך שבה הם יחלקו את רכושם במקרה שיחליטו להיפרד.
יש להבין כי הסכם ממון הוא אינו הסכם קל ופשוט, הסכמי ממון נחשבים למסמכים משפטיים והדרך שיש לעבור עד שזוכים לקבל חתימה על ההסכם הינה דרך מורכבת במיוחד הכוללת התייחסות למגוון תנאים שונים, היבטים וקריטריונים שבנוגע אליהם יהיה על בני הזוג לקבל החלטה. הסכם ממון לא יאושר, עד שבני הזוג יצליחו למצוא את עמק השווה ביניהם.
כאשר בני זוג מקבלים אישור על הסכם הממון שלהם, הם יכולים לדעת מראש ובאופן ודאי כיצד הרכוש שהם עתידים לצבור במהלך תקופת הנישואין שלהם יחולק ביניהם אם הם יחליטו להתגרש. כמו כן, מהרגע בו הסכם הממון מאושר בני הזוג יודעים כי הם לא יצטרכו לחלק את הרכוש בהתאם לדרך שנקבעת עבורם.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי ואין לראות בו משום המלצה לנקיטה או לאי נקיטת פעולה משפטית. כל המבצע פעולה על סמך מידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.
