לא מעט אנשים תוהים לעצמם – כיצד ניתן לספק לתושבים ממדינות זרות מעמד חוקי בישראל? ואכן, מדובר בשאלה הטומנת בחובה לא מעט קשיים והליכים משפטיים, לצד הליכים בירוקרטיים. למעשה, על מנת שאדם יוכל לשהות במדינת ישראל, עליו להחזיק באחת מארבע "אשרות שהייה" אותן מעניק משרד הפנים של מדינת ישראל.
על פי חוק השבות, תש"י-1950, בכל הנוגע לגיור בקשת מעמד עולה – לכל אדם שאינו אזרח המדינה, ניתנת האפשרות להיכנס לארץ באמצעות "אשרת עולה", או באמצעות אשרות שונות המתקבלות על פי חוק הכניסה למדינת ישראל.
אולי יעניין אותך: איתור נכסים בישראל: המדריך המקיף לאיתור נכסים אבודים!
חוק כניסה לישראל – על מה אנחנו מדברים?
על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שהייה במדינת ישראל יכולה להתבצע מכוחה של אשרת מעבר, אשר מוגבלת לפרק זמן של חמישה ימים, או מכוח אשרת ביקור – בעוד זו מוגבלת לפרק זמן של שלושה חודשים.
בנוסף, אנשים אשר מחזיקים ברישיון לישיבה זמנית במדינת ישראל יכולים לשהות בישראל עד לתקופת זמן של שלוש שנים.
כמו כן, סוג נוסף של אשרה המקנה כניסה למדינת ישראל הוא אשרה לישיבת קבע. אשרה מסוג זה נחשבת לשלב האחרון טרם קבלת אזרחות ישראלית מלאה, אשר זו מעניקה לאדם את הזכויות והחובות השונות החלות לגבי כלל האזרחים השוהים במדינה. חשוב לציין כי שהייה במדינת ישראל ללא כל אשרה המאפשרת לעשות זאת, נחשבת לעבירה פלילית על פי חוק, ולכן לא כדאי להסתכן בכך. אדם שנכנס למדינת ישראל כנגד החוק או שמא סיפק מידע שקרי על מנת להשיג אשרת שהייה, למעשה עלול למצוא עצמו במאסר בפועל האורך שנה.
גיור בקשת מעמד העולה לפי חוק השבות
הדרך הקלה ביותר, שבה עושים שימוש תושבים זרים רבים כדי להסדיר את מעמדים בישראל היא עלייה לישראל מכוח חוק השבות. חוק השבות, מספק לכל יהודי את הזכות לבצע עלייה למדינת ישראל, זהו עיקרו של חוק זה; הוא חוקק על מנת לבטא את הצביון היהודי של ישראל ואת הריבונות של מדינת ישראל לאחר שנים רבות מאוד בגלות. חוק השבות אינו מעניק אך ורק ליהודים עצמם לעלות למדינת ישראל, אלא שגם בני משפחתם יכולים לעלות יחד איתם.
כדי להשיג את המעמד המבוקש, יש לעמוד בכל התנאים אשר נקבעו באופן חוקי. כמו כן, יש להציג את המסמכים הנדרשים ביניהם אישור בריאותי ותעודת יושר אשר מעידה על עבר פלילי נקי. בלא מעט מקרים, מדינות המקור של אלו המבקשים לקבל אזרחות ישראלית מקשות עליהם מסיבות שונות.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
