כיום מרבית בני הזוג במדינת ישראל מסדירים את נושא הרכוש ביניהם באמצעות הסכם ממון לפני הנישואין או לאחר הנישואין, בעוד שאלו שבוחרים לא לעשות זאת עשויים למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה.
חזקת השיתוף, אשר הייתה תקפה בעבר, יחד עם חוק יחסי הממון שקיים כיום, מובילים ליצירת שוויון בין הנכסים של בני הזוג – אלא אם נערך הסכם המורה אחרת. כלומר, במקרה שאחד מבני הזוג מחליט להתגרש, חמישים אחוז מן הנכסים שלו יועברו לבן הזוג השני. כדי למנוע מצבים מן הסוג הזה יש לערוך הסכם ממון מקצועי.
בחלק מהמקרים קיימת דחיפות גבוהה אף יותר מבדרך כלל לחתום על הסכם הממון, לדוגמה:
- הגבר או האישה הגיעו לנישואין בפעם השנייה והם מעוניינים להגן על הרכוש שלהם עבור עצמם ועבור הילדים שלהם לאחר הנישואין הראשונים.
- הבן או בת הזוג הם אנשי עסקים מצליחים / מחזיקים במספר רב של נכסים; ולעומת זאת, בן הזוג השני אינו מחזיק בנכסים כלל.
מהו הסכם ממון לאחר נישואין?
כשמדובר על הסכם ממון, למעשה מדובר על הסכם רכוש זוגי, שעליו חתומים שני בני הזוג. מטרתו העיקרית, היה להסדיר את כל העניינים הנוגעים לכסף, וכמו כן – להסדיר את הפרדת הרכוש בין בני הזוג. רק על ידי עריכה של חוזה מקצועי מסודר עליו חותמים בני הזוג, ניתן להתגבר על חזקת השיתוף וחוק יחסי הממון. על ידי ההסכם שזוכה לתוקף משפטי, בני הזוג מפרידים את הרכוש, כך שלאף אחד מבני הזוג לא יהיו טענות על הנכסים ועל הזכויות של בן הזוג השני, לכאורה.
הסכם ממון שנערך בין בני זוג חייב להכיל בתוכו את כלל הפרטים, אשר נוגעים לנכסים של בני הזוג ואת הדרך שבה ברצונם להפריד את רכושם. בין אם בן הזוג שרוצה לערוך הסכם ממון מחזיק בדירה אחת בלבד, ובין אם הוא בעל כמות גדולה של נכסים, הרי שבכל אחד מן המקרים הללו מומלץ לערוך הסכם ממון לצורך הגנה על הנכסים.
במסגרת הסכם הממון, ניתנת אפשרות להוסיף נושאים נוספים עליהם קיימת הסכמה בין בני הזוג. ניתן להוסיף למשל, הסכמות הנוגעות לנושאים שונים כמו חינוך ילדים ומזונות. בני זוג רבים, עושים זאת אם הם חוששים כי נושאים אלו עלולים לפגוע בזוגיות שלהם בהמשך הדרך. בני זוג המעוניינים להוסיף נושאים הקשורים לילדים במסגרת הסכם הממון יכולים לעשות זאת רק לאחר שהילדים נולדו.
*האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד, ואין לראות בו כהמלצה לנקיטה/אי נקיטת פעולה מסוימת. כל המקבל החלטה על סמך האמור לעיל מבצע זו על סמך אחריותו בלבד.
