כאשר אנו מדברים על עיקול אנחנו למעשה מדברים על החרמה של כספים או של רכוש מסוים, ניתן לעקל רכוש וכספים המצויים בידי החייב באותו רגע וגם ניתן לעקל רכוש וכספים שלהם החייב יהיה זכאי רק בעתיד. שלושת המקרים העיקריים בהם נוהגים להשתמש בעיקול נגד חייבים הינם:
- מקרים שבהם אדם מקבל שירות כלשהו או מוצר כלשהו על פי חוזה או הסכמה אך הוא אינו מוכן לפרוע את התמורה הקבועה בחוזה.
- מקרים שבהם לווה מסוים אינו עומד בתנאי ההחזר של הלוואה בה הנכס שלו שימש בתור ערבון, בטוחה לפרעון ההלוואה או שמא נכס שועבד לטובת הלוואה.
- מקרים שבהם השלטון קובע כי על בעל נכס מסוים להעביר את הנכס לידי השלטון.
ברוב המוחלט של המקרים יהיה על הנושה לנקוט בהליך חוקי על מנת לקבל צו שיעניק לו את האפשרות לעקל את נכסיו של החייב, בחלק גדול מן המקרים הצו ניתן על ידי בית המשפט ונאכף על ידי רשות ההוצאה לפועל.
לרשויות השלטוניות השונות לרבות: ביטוח לאומי, רשות המיסים, עיריות ועוד גורמים נוספים הפועלים מטעמן יש אפשרות להוציא צו עיקול ללא צו מבית המשפט. כך למשל חברות פרטיות אשר גובות חובות עבור העירייה רשאיות להטיל עיקול על חשבון בנק של חייב.
כיצד מתנהל הליך עיקול?
כל הליך עיקול מתחיל בהוצאת צו כנגד האדם החייב ומסירת הצו אליו. במסגרת הצו יצויינו הסיבות לעיקול, הרכוש שעתיד להיות מעוקל אם לא יפרע החוב וגם תוקפו החוקי של העיקול.
במקרים שבהם החייב אינו פורע את החוב עד לתוקפו החוקי של העיקול, רכושו מוחרם ומועבר לזוכה. במרבית המקרים האדם החייב מקבל התראה טרם הוא מקבל את צו העיקול, אך בחלק מן המקרים בית המשפט מותיר להוציא צו עיקול כנגד חייב גם אם החייב עצמו אינו מודע לכך ואינו נמצא במעמד הכרזת העיקול על מנת להגן על עצמו מפני מתן הצו. בית המשפט נוהג בדרך זו במקרים בםה הוא חושש שמא החייב יבריח את נכסיו.
הדרך שבה מתבצע הליך העיקול תלויה בסוג הרכוש שמעקלים:
- נכסים פיננסיים – נכסים פיננסיים יעוקלו באמצעות העברת הודעה לבנק או לגופים אחרים אשר מחזיקים בכספו של האדם החייב.
- נכסים רשומים – נכסים רשומים יעוקלו באמצעות רישום אזהרה אצל הגוף האחראי על אותם נכסים.
- עיקול מטלטלין – עיקול מטלטלין יתבצע על ידי נציגי רשות האכיפה והגבייה במקום בו קיימים המיטלטלין.
