כשמדובר על כינוס נכסים, אין ספק שמדובר באחת הדרכים האפקטיביות המשמשות לגביית חובותיו של החייב, המסייעות לפרוע חוב גדול בצעדים יחסית פשוטים וללא הליכים ממושכים. בהליך זה, למעשה לוקחים רכוש של החייב או נכסים השייכים לו, כגון חשבון בנק, משכורת ולפעמים אפילו דירה – ומוכרים אותם על מנת להחזיר את החוב. חשוב להדגיש שעל הכינוס להיות מידתי ומותאם לגודל החוב. על פי חוק, יש אנשים ספציפיים שמותר להם למכור נכסים: עורך דין או רואה חשבון שמינה אותם בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל באופן ספציפי. מטרת מינויו של הכונס הינה הבטחת העלמת המיטלטלין או הנכס שברשותו כדי "למשוך זמן" ולא לפרוע את החוב – שזו תוצאה מנוגדת לחלוטין ממה שאנחנו רוצים להשיג, אך לא מנותקת מהמציאות.
פיקוח ההוצאה לפועל על כונס הנכסים
לא בכדי כונס הנכסים ממונה באופן ספציפי ומדויק, ועליו להיות עורך דין או רואה חשבון. חשוב להבין שלידיו מגיעה אחריות גדולה, ועליו לפעול באופן מושכל ואחראי כדי לעשות את עבודתו בדרך המיטבית ביותר, כזו שתיטיב גם לזוכים וגם לחייבים. יש קומץ של כונסי נכסים, המוכרים לדוגמה את רכב החייב במחיר זול מדי, אשר לא מספיק כדי להחזיר את החוב – ולמעשה, אין הם מנהלים את עבודתם כעסק כלכלי לכל דבר, כפי שהם אמורים לעשות מלכתחילה.
לכן, נקבע כי בסמכות רשם ההוצאה לפועל לקבוע במקרים חריגים, שהכונס לא תפקד כפי שהיה אמור. מעבר לפן המוסרי בהליך מכירת הנכס, ישנם חוקים המסדירים את מכירת הנכסים על ידי כונסים – ועליו לעמוד בהם.
אחריות החייב בכינוס נכסים
גם לחייב יש אחריות בכינוס הנכסים. חייבים לעתים מפריעים לעבודתו התקינה של כונס הנכסים, ומתערבים שלא ללא סיבה ממשית במכירת הנכס. חובת החייב בכינוס הנכסים היא למסור לכונס כל מסמך או פרט שנוגעים לנכס ולהימנע מכל הפרעה למילוי תפקידו. חובת החייב היא גם למלא אחר דרישותיו של הכונס כל עוד סוכם כי הכונס הוא זה שאחראי על הטיפול בנכס.
למה כדאי לשים לב אליהם בעת תפיסת הנכס?
- בית המשפט הוא הסמכות העליונה המורה על ביצוע כל פעולה בנכסים התפוסים, החייב יכול להיות חלק מהדיון אך הוא אינו יכול לקבל את ההחלטות בגין החוב שצבר.
- החייב מחויב להיענות לכל צו שנותן בית המשפט כל עוד הוא ניתן כחוק, תוך הסבר על מהות הצו וסמכות החיפוש.
