החוק במדינת ישראל קובע כי במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, עיזבונו עובר אל בן או בת הזוג של המנוח וילדיו.
כיצד מתחלקת ירושה בין בן הזוג והילדים? כיצד פועלים במקרים בהם המנוח הותיר אחריו צוואה בתוקף? והאם גם במקרים של צוואה תקפה יש לילדיו של המנוח ולבן/בת הזוג חלק בעיזבון? כל התשובות במדריך הבא! אז קדימה, בואו נצא לדרך!
חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים: מה אומר חוק הירושה?
כאשר אדם נפטר מן העולם העיזבון שהוא מותיר אחריו עובר ליורשים שלו. מי הם יורשיו של המנוח? זה תלוי במקרה. במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה בתוקף חוק הירושה הוא זה אשר קובע את זהותם של היורשים. ירושה על פי דין פירושה שהיורשים החוקיים הם בן/ת הזוג של המנוח וילדיו.
החוק קובע כי חלוקת הירושה בין בן/ת הזוג וילדי המנוח תתנהל באופן הבא:
בן/ת הזוג של המנוח זכאים לקבל את כל המיטלטלין שהותיר אחריו המנוח, בין היתר גם רכבו של המנוח וכלל החפצים שנותרו בביתו, ובנוסף על כך בן/ת הזוג של המנוח זכאים לקבל 50% משאר העיזבון, החצי השני מתחלק באופן שווה בין ילדיו של המנוח.
במקרים בהם למנוח אין בת זוג או שמא הוא לא הספיק להביא ילדים לעולם, החוק מחליט על סדר ירושה אחר ומספק מענה לכל מצב. כדי שיהיה ניתן לחלק את העיזבון שהותיר אחריו המנוח, היורשים נדרשים להגיש בקשה למתן צו ירושה.
ירושה על פי צוואה: איך מתבצעת ירושה בהתאם לצוואה שערך המנוח?
הזכות של בן/ת הזוג של המנוח ושל ילדיו לקבל חלק מהעיזבון שהותיר אחריו תקפה רק במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה. כלומר, במקרים בהם אדם מחליט לערוך את צוואתו, יש לו את האפשרות לבחור בצורה חופשית את היורשים שלו. אם בן/בת הזוג של המנוח והילדים שלו אינם רשומים כמוטבים בצוואה, פירוש הדבר שאין להם כל חלק בעיזבון שהשאיר אחריו המנוח.
במרבית המקרים אנשים נוהגים להעניק את רכושם לבן/ת הזוג ולילדיהם לאחר מותם, אך בפועל לא קיימת אף חובה לנהוג בצורה כזאת והמצווה יכול לבחור אחרת. על מנת לממש את עיזבונו של המנוח בהתאם לצוואה שהותיר אחריו יש להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה.
אם אתם זקוקים לסיוע משפטי בתחום ומחפשים עו"ד צוואות וירושות – הגעתם למקום הנכון! עו"ד אייל רייפר בעל ניסיון רב שנים בתחום, עו"ד רייפר מטפל במגוון נושאים בתחום כגון: צו קיום צוואה, עריכת צוואה, התנגדויות לצוואה, פגם בצוואה ועוד.
איך נקבע החלק של בן/בת הזוג ושל הילדים כשאין צוואה?
במקרים שבהם אדם שהלך לעולמו לא השאיר צוואה, חלוקת הנכסים שצבר במהלך חייו מתבצעת בהתאם לכללי חוק הירושה, תשכ"ה-1965. מצב משפטי זה מוגדר יורשים על פי דין.
החוק מגדיר שלושה "ענפים", בהתאם למידת הקרבה המשפחתית:
- ענף הצאצאים וילדיהם – כולל ילדים מאומצים וילדים שההורה השני שלהם הוא לא בן/בת הזוג הנוכחי. אם אחד הילדים הלך לעולמו, והותיר אחריו צאצאים, הם יקבלו את החלק שלו בעיזבון (כלומר בירושה של מי שהוא למעשה סבא שלהם).
- ענף ההורים וצאצאיהם – בענף זה נמצאים ההורים של המנוח או המנוחה, אם הם עדיין בחיים. אם גם האבא של המנוח/ה וגם האמא של המנוח/ה כבר נפטרו, הצאצאים שלהם (כלומר האחים והאחיות של המנוח/ה) הם אלה שנכללים בענף זה.
- ענף הורי ההורים וצאצאיהם – בענף זה נמצאים הסבים והסבתות של המנוח או המנוחה. אם כל הארבעה כבר הלכו לעולמם, ענף זה מורכב מהצאצאים של הסבים והסבתות, כלומר הדודים והדודות של המנוח/ה.
שימו לב: בן/בת הזוג בכל מקרה מקבלים חלק מהעיזבון, ומה שמשתנה בהתאם לענף הרלוונטי לנסיבות המשפחתיות הוא אופן החלוקה בין כל הזכאים. בפסקה הבאה נפרט את המקרים השונים.
סדר יורשים והחלק של כל יורש
כדי לחלק עיזבון של אדם שלא הותיר צוואה בוחנים קודם כל את הענף הראשון. אם למנוח יש ילדים, כולל כאמור מנישואים קודמים או מאומצים, הירושה תתחלק בינם לבין בן/בת הזוג (אם קיימים כמובן).
במקרה של ירושה של רווק ללא ילדים, או נשוי ללא ילדים, עוברים לענף השני. במקרה כזה, הירושה תתחלק בין בן/בת הזוג לבין מי שנמצא במעגל השני.
אם גם הענף השני ריק, עוברים לענף השלישי, והנכסים שהותיר המנוח מתחלקים בין בן/בת הזוג לבין הורי ההורים או צאצאיהם.
אופן החלוקה:
קודם כל מורידים מהעיזבון את המיטלטלין ואת הרכב של משק הבית – אלה עוברים בכל מקרה לבן/בת הזוג (יש גם חריגים לכלל הזה, ופירוט על כך תמצאו בהמשך המדריך, בפסקה "ירושת המיטלטלין על-ידי בן או בת הזוג").
אם הענף הראשון קיים, בן הזוג או בת הזוג מקבלים 50% משאר העיזבון, וה-50% הנותרים מתחלקים שווה בשווה בין הילדים.
אם ההורשה מתבצעת בענף השני, יש שני מצבים נפרדים: במצב הראשון, כשאחד ההורים עדיין בחיים, בן או בת הזוג מקבלים 50% מהעיזבון, וההורה החי מקבל את ה-50% הנותרים. אם שני ההורים בחיים כל אחד מהם יקבל 25%. במצב השני, כשיש רק בן או בת זוג ואחים/אחיות, החלוקה היא ⅔ לבן/בת הזוג והשליש הנותר מתחלק שווה בשווה בין האחים והאחיות. אם אחד האחים הלך לעולמו עוד קודם לכן, ויש לו ילדים – הם מקבלים את החלק שלו.
אם ההורשה היא לענף השלישי, בן או בת הזוג זכאים ל-⅔ מהעיזבון, והשליש האחרון מתחלק שווה בשווה בין מי שנמצא במעגל הזה (הורי ההורים או הצאצאים שלהם).
בפסקה הבאה תמצאו מספר דוגמאות שיעזרו לכם להבין טוב יותר את האופן שבו מתבצעת חלוקת ירושה בין יורשים.
דוגמאות לחלוקת הרכוש במקרה של יורשים על פי דין
כל הדוגמאות ההבאות מתייחסות למצב שבו אין צוואה תקפה, ולכן תתבצע חלוקה בין יורשים על פי דין:
- אדם הלך לעולמו והותיר אישה ו-4 ילדים שכולם בחיים – בת הזוג מקבל 50% מהעיזבון (בנוסף לרכב ולמיטלטלין שניתנים לה בנפרד), וכל אחד מהילדים מקבל 12.5% (ה-50% הנותרים לחלק ל-4).
- אישה הלכה לעולמה מבלי להיות נשואה או ידועה בציבור, והותירה אחריה 3 ילדים מ-2 אבות שונים – כל אחד מהילדים זכאי ל-⅓ מהעיזבון.
- ירושה של גבר נשוי ואב ל-3 ילדים שאחד מהם נפטר עוד קודם לכן אחרי שהביא לעולם שתי בנות – 50% מהעיזבון עוברים לאישה. שני הילדים שבחיים מקבלים 16.66% (⅓ מתוך ה-50% הנותרים). השליש השלישי מתחלק שווה בשווה בין שתי הבנות של הילד שנפטר, כך שהן יקבלו 8.33% כל אחת.
- אישה נפטרה בלי שהביאה ילדים לעולם ואמה עדיין בחיים – הירושה תתחלק שווה בשווה בין הבעל לאמא.
- גבר נשוי ללא ילדים הולך לעולמו כשהוריו כבר לא בין החיים ויש לו 2 אחים – בת הזוג מקבלת 66.67% מהירושה, ושני האחים מקבלים 16.67% כל אחד.
- פטירה של אישה נשואה, ללא ילדים, ללא הורים וגם ללא אחים. הסבים והסבתות שלה גם כן הלכו לעולמם, ויש להם 3 צאצאים – בן הזוג מקבל ⅔ מהעיזבון, ו-3 הצאצאים של הורי ההורים מתחלקים בשליש השלישי, כלומר כל אחד מהם זכאי ל-1/9 מהעיזבון.
חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים כשיש צוואה חלקית
כשיש צוואה, והיא עומדת בכל הכללים של החוק, ההנחיות שמופיעות בה הן אלה שקובעות כיצד יחולק הרכוש של המנוח. אם ישנם נכסים שלא נכללים בצוואה, ואין דרך לדעת מהו רצונו של המנוח לגביהם, יחולו עליהם הכללים של חוק הירושה בהתאם לענפים. כלומר, חלק מהעיזבון יחולק על-פי הנחיות המנוח בצוואה והחלק הנותר יחולק בין בן הזוג לילדים (או לנכדים, להורים, לסבים וכדומה).
לדוגמה, מצב שבו המנוח רכש דירה להשקעה ולא עדכן צוואה שערך בעבר, הצוואה אינה כוללת את הנכס החדש. במקרה כזה, בית משפט עשוי לבחון את הצוואה כדי לנסות להבין מה היה רצונו של המנוח. הוא אף עשוי לשמוע את מי ששימשו עדים לעריכתה של הצוואה, אבל אם יגיע למסקנה שלא ניתן לפרש את הרצון – ובמקרים אלה ישנה חובת זהירות – אותה דירה תחולק בהתאם לכללי חוק הירושה.
איך מתחלקת ירושה במקרה של ידועים בציבור?
החוק לא מבחין בין בני זוג שנישאו באופן פורמלי לבין מי שחיים יחד בסטטוס של ידועים בציבור. הזכאות של בן או בת הזוג היא אותה זכאות בדיוק, ואין הבדל בין אופן חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים כשבן הזוג הוא הבעל של האישה שהלכה לעולמה או כשבן הזוג הוא "רק" ידוע בציבור. כלומר, בשני המצבים בן הזוג מקבל 50% מהעיזבון בנוסף לרכב ולמיטלטלין, והילדים מחלקים ביניהם את שאר העיזבון.
כן ייתכן הבדל מבחינת המימוש: ידועים בציבור נדרשים להוכיח את קיומם של חיים משותפים. הדרך הפשוטה ביותר היא חתימה על הסכם חיים משותפים, כמובן כששני בני הזוג עדיין בחיים. בהיעדר הסכם כזה, בן או בת הזוג שנותרו בחיים ומבקשים לממש את הזכות לקבל חלק מהעיזבון יצטרכו להציג הוכחות כגון חשבון בנק משותף, חוזי שכירות שמעידים על חיים תחת אותה קורת גג ותצהירים של מי שהכירו את בני הזוג לאורך שנים.
חלוקת ירושה במקרה של בני זוג מאותו מין
גם בני זוג מאותו מין הם יורשים על פי דין, אם כי חשוב להדגיש שמדובר בסוגיה משפטית מורכבת.
הסעיף בחוק הירושה שלפיו חיים משותפים גם ללא נישואים מקנים לבן הזוג זכויות ירושה זהות למי שכן היה נשוי הוא סעיף 55. הסעיף הזה נפתח במילים "איש ואישה החיים חיי משפחה". לכן, כשמקרה שבו שני גברים חיו יחד 40 שנים ואחד מהם הלך לעולמו, זה שנותר בחיים לא קיבל צו ירושה עבור הדירה בה חיו יחד (ושהייתה רשומה רק על שמו של בן זוגו).
היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן צו הירושה, בטענה שאי אפשר להתייחס לשני גברים כאל "איש ואישה". בית משפט לענייני משפחה קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אולם בית משפט המחוזי קיבל את תביעת הגבר והוא הפך לבעליה של הדירה.
פסק הדין של בית המשפט המחוזי מהווה תקדים, אולם הוא לא מחייב בתי משפט לענייני משפחה לפסוק באופן דומה. בהתאם, כדי להימנע מהליכים משפטיים סבוכים, מומלץ לבני זוג מאותו מין לערוך צוואה.
זכויות ילדים מחוץ לנישואים בחלוקת ירושה
עוד שאלה מעניינת שעשויה לעלות אחרי מותו של אדם היא איך מתחלקת ירושה כשיש ילדים מחוץ לנישואים. החוק קובע בבירור כי כל צאצאיו של אדם זכאים לחלק מהעיזבון, בין אם הם ילדים ביולוגיים ובין אם מאומצים, ובאופן דומה גם ילדים שנולדו מחוץ לקשר נישואים זכאים באופן עקרוני לקבל חלק זהה מהירושה, בדיוק כמו הילדים האחרים.
אם האדם שהלך לעולמו לא הכיר באבהות שלו, ייתכן צורך בבדיקת רקמות על-מנת לבחון טענות לאבהות. בפסיקה מפורסמת, סביב ירושה של רווק ללא ילדים, בית המשפט אף חייב את ההורים של אותו רווק שהלך לעולמו לעבור בדיקת רקמות למרות התנגדותם. הסיבה לכך הייתה שאישה טענה כי המנוח הוא אבי ילדה. על סמך חוק מידע גנטי ניתן לחייב קרובי משפחה במצבים כאלה לעבור בדיקה מתאימה, וכך היה – ואכן התגלה שהנפטר הותיר אחריו ילד שכמובן קיבל חלק מהירושה.
ירושת המיטלטלין על-ידי בן או בת זוג
כאמור אחד הכללים הבסיסיים לגבי חלוקת ירושה בין יורשים הוא שכל המיטלטלין עוברים לרשות בן או בת זוג. הסיבה לכך שחוק הירושה מכתיב את כלל זה היא הרצון לאפשר לאלמנ/ה לשמור על שגרה ורמת החיים טובה ככל הניתן, ובפרט להמשיך ולהשתמש במכשירי החשמל, הרהיטים ושאר הפריטים שבדירת המגורים, וכן הרכב המשפחתי.
למרות זאת, מיטלטלין שנרכשו כהשקעה, ולא לשימוש בני הזוג לא מועברים לרשות האלמנ/ה אלא מהווים חלק מהעיזבון ומחולקים על-פי זהות היורשים האחרים. כלומר, אם יש גם ילדים, כולל מנישואים קודמים, האלמנ/ה זכאים ל-50% מהמטלטלין שהיוו השקעה והילדים מחלקים ביניהם שווה בשווה את ה-50% הנותרים.
באופן דומה גם מיטלטלין ששימשו רק את הנפטר לא יעברו אוטומטית לידי בן/בת הזוג. למשל, אם לאישה היו תכשיטים ורק היא ענדה אותם, הם יהפכו לחלק מהעיזבון הכללי ולא יינתנו בבלעדיות לאלמן.
אם הנפטר הותיר צוואה תקפה ויש בה הנחיות לגבי המיטלטלין, הנחיות אלה גוברות על חוק הירושה וחלוקת המיטלטלין תיעשה לפיהן.
זכאות לכתובה במסגרת ירושה
שיקול נוסף לגבי חלוקת ירושה בין בת זוג לילדים, או בין בת זוג ליורשים אחרים באופן כללי, הוא הכתובה. כדאי לדעת שאותו מסמך שנערך בזמן חתונה יהודית הוא חוזה מחייב לכל דבר, ולא רק הצהרה פורמלית בלבד. בהתאם, אישה שבעלה הלך לעולמו רשאית לתבוע מהעיזבון את סכום הכתובה.
למעשה, גם כשישנה צוואה, על-פי פסיקות שונות לאורך השנים הכתובה גוברת על הוראות הצוואה, בדומה למצב שבו אדם משאיר אחריו חובות לנושים ואלה משולמים מהעיזבון. במקרה של כתובה חשובה התכלית של המסמך הזה, ולכן ייתכן הליך משפטי מורכב סביב הפרשנות.
בפרט עשויה לעלות השאלה האם החלק של בת הזוג בעיזבון מכסה למעשה גם את הכתובה, או לא. לבית המשפט יש שיקול דעת נרחב גם לגבי שיערוך הסכום שנכתב במועד הנישואין, ולכן בכל מקרה כזה חשוב במיוחד לפנות לעורך דין עם ניסיון רחב היקף בתחום הירושה.
באילו מקרים בן זוג מקבל את מלוא הזכויות בדירה?
על-פי תיקון מספר 7 לחוק הירושה, יש מצבים שבהם בן זוג מקבל את מלוא הזכויות בדירה, גם כשישנם יורשים אחרים. התנאי הראשון לכך הוא שאין למנוח ילדים, הורים או נכדים בין החיים, כלומר היורשים האחרים הם אחים, סבים או אחיינים. תנאי הכרחי שני הוא 3 שנות נישואין לכל הפחות עד למועד הפטירה (או 3 שנות חיים משותפים כשישנה הוכחה ברורה לכך). התנאי השלישי הוא שבן הזוג גר באותה דירה עם הנפטר לפני מותו. התנאי הרביעי הוא שהדירה נכללת בעיזבון, בין אם באופן חלקי ובין אם באופן מלא.
מזונות מן העיזבון: מבחן הנזקקות
שיקול נוסף שמשפיע על התשובה לשאלה איך מתחלקת ירושה הוא סעיף 56 בחוק הירושה. על-פי סעיף זה, אם אדם נפטר כשהוא מותיר בן זוג, בת זוג, ילדים או הורים, הם עשויים להיות זכאים לקבלת מזונות מתוך העיזבון. המבחן הוא מבחן נזקקות, וכשהוא מתקיים המזונות מוגדרים כחוב של העיזבון (כמו הכתובה) ולא כחלק מהעיזבון. בהתאם במקרה כזה דמי המזונות לא נכללים בחישוב החלוקה בהתאם לענפים.
לצורך מבחן זה לוקחים בחשבון שווי הנכסים של האדם שתובע מזונות, הכנסותיו החודשיות, זכויותיו בירושה בהתאם לחוק, רמת החיים שהורגל אליה עד לפטירתו של המוריש ועוד.
כשמבחן הנזקקות מתקיים, אלמן או אלמנה זכאים למזונות כל עוד הם חיים ובתנאי שהם לא נישאים מחדש. במקרה כזה בית משפט עשוי לפסוק על מענק חד פעמי. ילדים זכאים למזונות עד גיל 18, ובנסיבות מסוימות גם עד 5 שנים נוספות. ילדים בעלי נכות (בין אם על רקע מחלה פיזית ובין אם בשל היותם פגועי נפש) זכאים למזונות מן העיזבון לכל חייהם, וכך גם הורים של מוריש שהיו תלויים בו.
עוד כדאי לדעת שגם אם יש צוואה, אבל בן זוג, ילדים או הורים עומדים במבחן הנזקקות, הוא גובר על הצוואה (מפני שהמדינה מתקשה לממן בעצמה נזקקים ולא רוצה להוביל למצב שבו הם חסרי כל ולא יכולים לחיות בכבוד).
רוצים להקדים תרופה למכה ולערוך צוואה מבעוד מועד? זה הזמן להבטיח את עתיד משפחתך! עו"ד אייל רייפר ילווה אתם צעד אחרי צעד.
האם בני זוג של הילדים זכאים לחלק מהירושה?
השאלה האם ירושה מתחלקת בין בני זוג היא סוגיה משפטית מורכבת במיוחד. הכוונה היא למצב שבו למשל בנו של אדם שהלך לעולמו מקבל חצי מהעיזבון, ובת הזוג שלו תובעת מחצית מהרכוש שירש בעלה.
כשיש הסכם ממון, יצוינו בו באופן מפורש וברור הכללים לגבי מצב כזה, וכמובן שהם אלה שיקבעו האם בן או בת זוג של ילד (או אח, דוד, נכד, בן דוד וכו') זכאים לחלק מהירושה. כשאין הסכם ממון, ישנה סבירות גבוהה שבני הזוג יהיו זכאים לחצי מהרכוש שקיבלו היורשים החוקיים – בין אם דרך צוואה ובין אם על פי דין, כלומר לפי כללי חוק הירושה.
כך למשל אם העיזבון כולל סכום כסף והוא נכנס לחשבון בנק משותף, התשובה לשאלה האם ירושה מתחלקת בין בני זוג היא בהחלט (מעצם קיומו של החשבון המשותף). אם התקבלה דירה בירושה והיא משמשת למגורים של בני זוג, גם אם היא תירשם על שמו של היורש בלבד עדיין תהיה לבן או בת הזוג בעלות על 50% מהנכס.
מצב אחר הוא השבחה של נכס. לדוגמה, גבר מגיע לעורך דין ומספר לו: אשתי קיבלה ירושה שכללה בעלות על משרד. הנכס נרשם רק על שמה, אבל היה צריך לשפץ אותו והכספים לקבלן שולמו מהחשבון המשותף. במקרה כזה פסיקה אפשרית היא השארת הנכס עצמו ברשות האישה בלבד, אבל מתן 50% מהעלייה בערך הנכס בזכות השיפוץ לגבר, מפני שהוא שותף מלא להשבחה. ייתכן גם מצב שבו ההשקעה המשותפת תוביל לקביעה כי מדובר בנכס משותף, ולכן בכל מקרה כזה מומלץ להתייעץ מראש עם עורך דין שזהו תחום המומחיות שלו.
חלוקת ירושה בין יורשים: צאצאים שנולדו לאחר מות המוריש
צאצאים שלא היו עדיין בחיים במועד המוות של המוריש יכולים להיות חלק מהיורשים, כשהתנאי לכך הוא לידה תוך 300 ימים מהיום שבו נפטר המוריש.
כך למשל במקרה של חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים, נכד שבא לעולם שנה לאחר שסבו נפטר לא זכאי לרשת אותו. נכד שנולד 7 חודשים לאחר מועד פטירת הסבא כן ייחשב לאחד היורשים (אם הנכדים נחשבים ליורשים בהתאם למצב הענפים המשפחתיים, כמובן).
איך מממשים בין בין זוג וילדיו ירושה כשיש צוואה?
אחרי שמבינים איך מתחלקת ירושה במצבים שונים, השלב הבא הוא לממש אותה. כלומר, לנקוט בצעדים הדרושים כדי שאפשר יהיה להשתמש בנכסים שאתם זכאים להם מתוך העיזבון.
כשיש צוואה, ההליך הרלוונטי הוא הגשת בקשה למתן צו קיום צוואה. ללא הצו הזה, אי אפשר למשל למשוך כסף מחשבון בנק, להשכיר דירה וכו'. את הבקשה ניתן להגיש גם באופן מקוון וגם באופן ידני, אפשר לכלול בה בקשה לרישום זכויות בטאבו (כשהירושה כוללת נדל"ן), והיא כרוכה בתשלום שתי אגרות.
חשוב למלא את הבקשה באופן מדויק ולצרף אליה את כל המסמכים הנחוצים כדי למנוע עיכובים במתן הצו. בכל מצב שבו אדם חושש כי צוואה פוגעת בזכויות שלו הוא זכאי להגיש התנגדות למתן הצו.
איך מממשים ירושה בין בין זוג וילדיו כשאין צוואה?
חלוקת ירושה בין יורשים ללא צוואה מתבצעת רק לאחר מתן צו ירושה. בקשה לצו ירושה, כמו בקשה לצו קיום צוואה, נמסרת לרשם הירושות, באופן ידני או מקוון. גם במסגרת בקשה כזו ניתן לכלול רישום זכויות בטאבו, וגם עבורה יש לשלם שתי אגרות.
כשיש מספר יורשים, למשל גם בן זוג וגם ילדים, חובה לצרף לבקשה אישור על כך שכל היורשים עודכנו לגבי ההגשה (בדואר רשום או בהודעה אישית).
צו ירושה וכן צו קיום צוואה מונפקים באופן דיגיטלי, כלומר אין מסמך מודפס (ומן הסתם אין צורך בכך). הטיפול בבקשה מדויקת שצורפו אליה כל המסמכים הנחוצים יושלם תוך 50 ימים.
ייעוץ סבלני ומקיף וטיפול מקצועי בכל ירושה: עו"ד אייל רייפר
חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים עשויה להיות סוגיה משפטית סבוכה. על-מנת לוודא שכל הזכויות שלכם נשמרות, ובכדי לממש את הירושה, מומלץ לקבל ייעוץ מותאם אישית אליכם. עו"ד אייל רייפר שותף במשרד עורכי הדין דרעי רייפר ושות' אמון על מתן ייעוץ סבלני, מקיף ובגובה העיניים, כך שתוכלו להבין בדיוק מה מצבכם ומהם הצעדים הנכונים מבחינתכם. במידת הצורך עו"ד רייפר יטפל עבורכם בתיק ויבצע את כל הפעולות הנחוצות, בשקיפות מוחלטת ומתוך אכפתיות אמיתית, עד שתקבלו את החלק המגיע לכם בירושה.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.