עבירות בנייה קיימות מאז ומעולם. קבלנים שמנסים לחסוך בעלויות הם אחד הגורמים הבולטים המובילים, פעמים רבות לסיכונים בלתי מתקבלים על הדעת עבור התושבים: לעיתים מדובר בסיכונים בריאותיים, אך ישנם מקרים חמורים יותר בהם המפגע עולה על הדעת ומגיע אף לכדי סיכון ממשי לחייהם בעקבות ליקויי בנייה כאלה ואחרים. בין אם העבירות שבוצעו נגרמו בשוגג או כתוצאה מרשלנות חמורה של הקבלן, אין זה משנה את התוצאה הסופית עבור הדייר – שמעוניין בקורת גג ותו לא. במקרים בהם המפגע מסכן באופן ממשי את חייהם של הדיירים, ניתן להוציא צו הריסה מנהלי. אולם ברוב המקרים, הרשות המקומית תימנע ככל האפשר מלהוציא צו שכזה, שכן מדובר בצעד קיצוני שגם לו יש השלכות – יש לזכור זאת. בדרך כלל, מי שמטילים עליו צו הריסה מנהלי יעשה כל שהוא יכול כדי להביא לסיום הצו באמצעות חתירה להחלטה נגדית על ידי בית המשפט.
מה המשמעות של צו הריסה מנהלי?
המשמעות של הצו היא למעשה הריסה של הבניין בחסות השלטון המקומי (למשל: עירייה). צווי ההריסה שמוציאה הועדה המקומית לתכנון ובנייה, נקראים "צו הריסה מנהלי".
ככלל, הצו מוצא כנגד בניינים שנבנו ללא היתר בנייה (או חריגה משמעותית מהיתר הבנייה שניתן) או בעקבות חריגה מתוכנית בניין עיר, תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מתאר ארצית.
בגין אילו תנאים מותר להגיש צו הריסה?
כדי להוציא צו הריסה מנהלי, הגוף המעוניין להוציא אותו נדרש להעמיד את הבקשה בשני תנאים:
התנאי הראשון הוא קבלת תצהיר כתוב ממהנדס או אדריכל, שבו מצוין שהבניין נבנה שלא כדין.
התנאי השני הוא שלא חלפו עדיין 6 חודשים מיום סיום הבנייה או שהבנייה טרם הסתיימה.
במידה והמבנה הוא מבנה מגורים, לוח הזמנים מצטמצם אף יותר ברמה החוקית, וניתן להוציא צו הריסה רק לאחר 30 יום מיום האכלוס.
חשוב להבין – צו הריסה הוא צעד קיצוני למדי, שלא כמו צעדים אחרים כאן אין לדייר את הזכות לקבוע מה יקרה עם הנכס. למעשה מוציאים אותו מביתו או מנכס שרכש ללא משפט. מבחינת החוק, סוגיית הפגיעה בזכויות היא משמעותית למדי, אך מהצד השני – בל נשכח את הסיכונים המשמעותיים שבכניסה למבנה שלא אושר על ידי הרשות המקומית. זהו מתכון לאסון ועלינו להימנע מכך, חרף הנסיבות המצערות.
האם בית המשפט רשאי לבטל צו הריסה מנהלי?
בקצרה, כן. אך למעשה כדי לעשות זאת עליו לעמוד במספר תנאים קשים במיוחד, כך שברוב הפעמים בית המשפט גם הוא אינו מצליח לבטל את צו ההריסה.
