תביעות דיבה: האם כדאי לכם להגיש תביעה?

תוכן עניינים

אין ספק כי אחד הדברים החשובים ביותר לכל אחד מבני האדם הוא השם הטוב שלהם. פגיעה בשמו הטוב של אדם מסוים יכולה להוביל לנזק רב בהיבטים שונים (למידע נוסף: תביעות נזק). כאשר פוגעים בשמו הטוב של בית עסק, תאגיד או שמא עבודתו של אדם הדבר עלול להוביל גם לנזק כלכלי משמעותי. הוצאות דיבה נחשבות להפרות של הזכות החוקתית של אדם לכבוד ולשם טוב, כמו כן הוצאת דיבה נחשבת לעוולה נזיקית, כך קובע חוק איסור לשון הרע. 

כאשר אדם מפרסם טור דעה, כתבה או מתבטא בכל דרך אחרת מבלי לדבר אמת, הדבר נחשב ללשון הרע. פגיעות הנובעות מפרסומים מסוג זה או שמא הפוטנציאל להיפגע מאותם פרסומים, מעניקים לאדם אשר נפגע מכך את הזכות להגיש תביעת דיבה.  

כיום הוצאות דיבה נחשבות לפופולריות יותר מאי פעם, הסיבה לכך היא התפתחות הרשתות החברתיות השונות והשימוש הנרחב נעשה באינטרנט ובאותן רשתות חברתיות. 

 

תביעות דיבה

לשון הרע – על מה אנחנו מדברים?

על פי החוק במדינת ישראל ההגדרה של לשון הרע היא פרסום שעלול להוביל לכל אחד מן הדברים הבאים:

  • השפלה של אדם בעיני אחרים או להפוך אותו למושא לעג, שנאה או בוז. 
  • ביזוי של אדם בעקבות תכונות, מעשים או התנהגות כלשהי המיוחסת לו. 
  • פגיעה במשרה של אדם, בין אם מדובר במשרה ציבורית ובין אם מדובר בכל משרה אחרת, בעסק שלו, במקצוע שלו או במשלח ידו. 
  • ביזוי של אדם בשל המוצא שלו, הגזע שלו, הגיל שלו, הדת שלו, המקום בו הוא מתגורר, המין שלו, הנטייה המינית שלו או שמא המוגבלויות שלו. 

 

מה נחשב לפרסום על פי החוק?

חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 במדינת ישראל קובע כי "פרסום" יכול לבוא לידי ביטוי בכתב, בעל-פה, בדפוס, בתור ציור, צליל, תנועה ו/או כל אמצעי כזה או אחר. 

 

עוד קובע החוק כי פרסום יכול להתבצע באמצעות כל אחד מן האמצעים הבאים: עיתון, רדיו, טלוויזיה, שיחות, מכתבים וגם באמצעות האינטרנט (פרסום באמצעות הרשתות החברתיות, פרסום באמצעות הווטסאפ וכן הלאה). 

פרסומים באמצעות האינטרנט יכולים לבוא לידי ביטוי בכל אחת מן הדרכים הבאות: בתור פוסטים או סטורים מילוליים, בתור סרטוני וידאו, בתור תמונות, תגובות, העתקה ו/או חזרה על פרסום אחר וגם באמצעות שיתוף. 

 

זקוקים לסיוע עם תביעות דיבה? לייעוץ ראשוני ללא עלות:

במסגרת הליכים אזרחיים הנוגעים לתביעות של פיצויים חוק לשון הרע מקיים הבחנה בין פרסומים בכתב לפרסומים שאינם בכתב:

  • פרסומים בכתב – אם מדובר בפרסומים בכתב מספיק כי הצד התובע יוכיח כי אותו פרסום היה אמור להגיע לעוד אדם אחד נוסף מלבדו, אפילו אם הפרסום לא הגיע אליו הלכה למעשה. 
  • פרסומים שאינם בכתב – אם מדובר בפרסומים שאינם בכתב מספיק כי הצד התובע יוכיח כי הפרסום הצליח להגיע לעוד אדם אחד נוסף מלבדו. 

 

במסגרת הליכים פליליים חוק לשון הרע קובע כי על הצד הנפגע להוכיח כי הפרסום הגיע לעוד שני אנשים נוספים לפחות מלבדו, לא משנה אם מדובר בפרסום בכתב או שמא בפרסום שאינו בכתב. 

 

מהו היחס של בית המשפט להוצאת דיבה

בתקופות קודמות בתי המשפט במדינת ישראל לא התייחסו בפסיקות השונות שלהם לחומרה של עבירות לשון הרע. אך במהלך השנים האחרונות אנו יכולים לראות כי חל שינוי בכך, הסיבה העיקרית לשינוי זה נובעת מן השכיחות של תופעה זו בתקופתנו. 

 

אנשים רבים חושבים כי למרות שבתי המשפט החלו לשנות את הפסיקות בנושא זה, השינוי עדיין לא הסתיים, מאחר שאפקט ההרתעה לא קיים בבתי המשפט אשר עוסקים בתביעות לשון הרע. 

קיים קושי לשלול את הטענה, אם בתי המשפט היו פוסקים סכומים כספים גדולים בתור פיצוי לנפגעים מהוצאת דיבה, הרי שהדבר היה מוביל ליצירת הרתעה בכל הנוגע ללשון הרע והוצאות דיבה. אך מאחר שמדובר בתופעה פופולרית מאוד בימינו, נראה כי הפסיקות לא יוצרת הרתעה אצל הציבור ובשל כך תופעה זו ממשיכה להתקיים. 

 

עורכי דין העוסקים בתחום לשון הרע משקיעים מאמצים רבים על מנת לקדם את הנושא ומנסים להעביר את מידת החומרה של פגיעות מן הסוג זה לבית המשפט. 

אדם אשר נפגע מהוצאת דיבה חווה תסכול רב, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקרים של הוצאת דיבה ברשתות חברתיות ובאינטרנט. במקרים מהסוג הזה גדולה פי כמה וכמה וכך גם הנזק, אך באותה נשימה קיים קושי רב להוכיח זאת. 

 

מהם הפיצויים שניתן לקבל בתביעת דיבה?

החוקים בנוגע לעבירות לשון הרע במדינת ישראל אוסרים על הוצאת לשון הרע לאחרים, אולם אותם חוקים מעניקים גם הגנה מסוימת לאנשים המפרסמים. רק במקרים בהם הנתבע לא מצליח להגן על עצמו באף דרך, ומערכת המשפט סבורה כי המקרה המדובר הינו מקרה של לשון הרע, הנתבע ידרש לדון בנושא הפיצויים. 

 

אם בזמן הגשת תביעת הדיבה התובע מודע לכך כי אין לו אף אפשרות להוכיח את הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מן העבירה, עליו להגיש לבית המשפט בקשה כחלק מכתב התביעה שבה הוא מבקש לקבל פסיקה של פיצויים ללא הוכחה של נזק. לבית המשפט יש את הסמכות לאשר זאת. 

ברוב המקרים בית המשפט לא מפעיל את סמכותו בתחום זה< אלא אם כן מדובר במקרה שבאמת מצדיק שאכן מצדיק זאת. 

 

לבית המשפט יש את הסמכות להחליט על סכום פיצויים מקסימלי של 70,000 שקלים או עד לסכום של 140,000 במקרים שבהם הצליחו להוכיח רצון לפגוע. 

מעבר לפיצויים הכספיים בעקבות עבירות לשון הרע, לצד התובע יש את האפשרות לקבל סעדים נוספים כמו, בית המשפט יכול לקבוע כי על הצד הנתבע לתקן אן שמא להכחיש את הפרסום שלו אשר שימש לצורך הוצאת דיבה. 

 

מהם השיקולים של בית המשפט בפסיקת פיצויים בתביעות דיבה?

הוצאות דיבה נחשבות לעוולות נזיקיות אשר מטרת הפיצוי עבורן היא להחזיר את מצבו של הצד הנפגע למצב בו הוא היה לפני ביצוע העוולה. בחלק גדול מן המקרים הנוגעים לפגיעות לשון הרע קיים קושי רב לשנות בחזרה את דעת הקהל ולשקם את השם אשר נפגע, בחלק מן המקרים זה בלתי אפשרי. 

הפירוש של כך הוא שעל מנת להחזיר את מצבו של הנפגע למצב בו הוא היה טרם הפגיעה יש לפסוק פיצויים כספיים גבוהים מאוד. 

ריכזנו עבורכם את השיקולים המנחים העיקריים בהם עושה שימוש המערכת המשפטית בעת שבה היא פוסקת פיצויים בגין עבירות הוצאת דיבה ולשון הרע:

  • מהו סוג הפרסום? – פרסומים במגזינים ועיתונים אינם דומים כלל לפרסומים ברשתות חברתיות ובאינטרנט, השוני בין היקף החשיפה הוא משמעותי מאוד וכתוצאה מכך קיימת השפעה משמעותית לסוג הפרסום מאחר והוא משפיע באופן ישיר על חשיפתו של הפרסום. 
  • אילו נזקים נגרמו בעקבות העבירה? – ככל שהנזקים אשר נגרמו כתוצאה מן העבירה הם חמורים יותר, כך ההשפעה שלהם על גובה סכום הפיצויים היא משמעותית יותר. בדרך כלל ככל שהיקף החשיפה הוא נרחב יותר כך גם הנזק הוא משמעותי יותר. 
  • מה הייתה מטרת הפרסום? – במקרים מסוימים למפרסם לא הייתה אף כוונה להוצאת דיבה, המערכת המשפטית לוקחת זאת בחשבון בעת פסיקת הפיצויים. 

 

עוולות לשון הרע והוצאת דיבה משפיעות על הנפגע גם מבחינה משפטית וגם מבחינה חברתית. המערכת המשפטית צריכה לפצות את הצד הנפגע בעקבות הנזקים שנגרמו לו ולהחזיר את מצבו של הנפגע למצב בו הוא היה טרם הפגיעה, אולם בלא מעט מקרים הפיצויים הנדרשים לשם כך הם גבוהים במיוחד. 

בלא מעט מקרים סכומי הכסף אותם מקבלים הנפגעים מעבירות הוצאת דיבה ולשון הרע הם אינם מספיקים על מנת לכסות את הנזקים שנגרמו ואף אינם מובילים להרתעה. 

 

זקוקים לסיוע עם תביעות דיבה? לייעוץ ראשוני ללא עלות:

הגשה של קובלנה פלילית בעקבות לשון הרע

על פי החוק במדינת ישראל פרסומים של לשון הרע נחשבים גם לעבירות פליליות. 

במסגרת משפטים פליליים הצד המאשים הוא מדינת ישראל (ולא האדם אשר נפגע מן הפרסומים), מדינת ישראל היא זו אשר מגישה את כתב האישום כנגד האדם אשר ביצע את העבירה. אך למרות זאת החוק במדינת ישראל מעניק לכל מי שפורסמו נגדו פרסומים של לשון הרע את האפשרות להגיש "כתב אישום פרטי" כנגד האדם המפרסם. 

 

הליכים פליליים נחשבים להליכים ייחודיים במסגרתם הצד הנפגע (אשר נקרא "קובל" בהליכים מסוג זה) מגיש כתב אישום (אשר נקרא "קובלנה פלילית" בהליכים מסוג זה) נגד האדם המפרסם אשר נקרא "נקבל/נאשם", כל ההליך הפלילי מתנהל בדומה לכלל ההליכים הפליליים האחרים. 

בשונה מהליכים אזרחיים הנוגעים לתביעות פיצויים, במסגרת הליכים פליליים הצד הנפגע צריך להוכיח כי הפרסומים נעשו מתוך מטרה לפגוע בשם הטוב שלו או בכבוד שלו, כמו כן הצד הנפגע צריך להוכיח כי אותם פרסומים הגיעו לשני אנשים נוספים מלבדו. 

 

מלבד להרשעת המפרסם בביצוע העבירה, לבית המשפט יש את הסמכות לקבוע כי המפרסם (הנאשם) ירצה מאסר בפועל, מאסר על תנאי ועוד. 

 

אילו מצבים לא ניתן לתבוע כחלק מתביעות לשון הרע?

ישנם שני מצבים עיקריים בהם מכיר החוק כמצבים אשר לא ניתן לתבוע אותם כחלק מתביעות לשון הרע, שני המצבים הללו הם:

  • תלונה – תלונות המוגשות לגורמים אשר רשאים לדון בהן, כמו תלונות כנגד רופאים או מטפלים, ושהאדם אשר כתב אותן האמין באמת ובתום לב בתוכן שלהן וקיים בירור טרם הוא שלח אותן, יכולות להיחשב מוגנות מתביעות לשון הרע. 
  • הליך משפטי – לא ניתן לתבוע פיצוי כספי בשל הוצאת דיבה מכוחו של חוק לשון הרע בנוגע להשמצות אשר נאמרו כחלק מהליכים משפטיים וכתבי טיעון. כל הדברים הנאמרים כחלק מהליכים משפטיים לרבות בוררות, בתי דין וגישורים נחשבים למוגנים, זאת מתוך ההבנה כי אם לבעלי הדין היה קיים חשש מפני תביעת לשון הרע הטענות שלהם בבית המשפט לא היו חופשיות לחלוטין. 

 

מהם ההבדלים בין עובדות לדעות בלשון הרע?

במהלך תביעות מסוג לשון הרע המערכת המשפטית בוחנת אם הפרסומים הינם ביקורת לגיטימית או שמא מדובר בהשמצה שאינה לגיטימית, כמו כן המערכת המשפטית בוחנת האם הפרסום מהווה עובדה או שמא דעה. 

אם הפרסום מהווה דעה, אפילו אם הדעה היא שלילית בנוגע למקום או לאדם שלגביהם היא נכתבה או נאמרה, המערכת המשפטית בדרך כלל תראה את אותה דעה בתור פרסום מותר ולגיטימי מתוקף חופש הביטוי.  

אולם אם אותה דעה נאמרה/נכתבה במטרה להשמיץ ולפגוע בבית עסק או אדם שלגביהם היא פורסמה, המערכת המשפטית תראה זאת בתור עבירת לשון הרע. 

במקרים שבהם פרסומים כוללים בתוכם טענות עובדתיות שאינן נכונות והאדם אשר פרסם אותן עשה זאת מבלי לערוך בדיקה למידת הנכונות של התוכן בפרסומים, קיים סיכוי כי אותם פרסומים יחשבו לשון הרע. 

 

זקוקים לסיוע עם תביעות דיבה? לייעוץ ראשוני ללא עלות:

*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.

אהבתם? שתפו ❤️

צריכים עזרה או ייעוץ?

השאירו פרטים ונציג יחזור אליכם

שותפויות עסקיות רבות מתחילות בהתלהבות רבה, אך לעיתים קרובות נקלעות לקשיים כאשר השותפים חלוקים בדעותיהם או מעוניינים ללכת בכיוונים שונים. כדי למנוע סכסוכים עתידיים בין בעלי המניות בחברה, חשוב לחתום…
פירוק שיתוף בין יורשים הוא הליך משפטי מורכב, המתבצע במטרה לחלק באופן הוגן ומוסכם בין היורשים את נכסי העיזבון. כאשר מדובר בדירת מגורים שהייתה בבעלות משותפת של בני הזוג, עולות…
שאלה שמטרידה יורשים רבים שמקבלים נכס משותף בירושה יחד עם אחרים, היא: האם קיימת אפשרות להכריח באופן משפטי את היורש למכור את זכויותיו בדירה/לבצע העברת דירה בירושה? המצב שבו מספר…
האם הנכם חלק משותפות עסקית לא רשומה שכבר אינה פועלת כראוי? האם אתם מרגישים תסכול וחוסר אונים לנוכח המצב הזה? אתם לא לבד. קוראים יקרים, המאמר הזה הכתב במיוחד בשבילכם.…
האם אי פעם תהיתם מה יקרה לרכושכם ולכספכם ביום שלא תהיו? האם בני משפחתכם ידעו לחלק ביניהם את הנכסים בצורה הוגנת ללא סכסוכים? הסכם בין יורשים עתידיים יכול לענות על…
האם אתם שותפים בבעלות על נכס כלשהו עם אדם נוסף, ומעוניינים לצאת מהשותפות הזו? במקרים רבים, שותפויות עסקיות או פרטיות מסתיימות במחלוקות מרות ותביעות משפטיות ארוכות ויקרות. עם זאת, ניתן…
האם מצאתם את עצמכם במצב שבו בן משפחה אהוב נפטר, אך לא השאיר אחריו צוואה? האם ניסיתם לחפש היכן שמור מסמך הצוואה שלו, אך ללא הצלחה? מצב זה יכול להיות…
הסכם פירוק שותפות יכול להיות מורכב ורגיש כשמגיעים לנושא חלוקת הנכסים, וכן נושא זכויות וחובות בפירוק שותפות. מה קורה כשיש מחלוקת בין השותפים על נכס יקר ערך? וכיצד ניתן לחלק…
האם ישנם חילוקי דעות ביניכם לבין השותפים שלכם לגבי שווי החברה בה אתם שותפים? האם אתם מתלבטים כיצד לקבוע באופן הוגן ומקצועי את שווי נכסי החברה לצורך פירוק השותפות? אם…
חלוקת ירושה בין אחים או בין ילדי המנוח היא תהליך רגיש ומורכב, הטומן בחובו פוטנציאל למתיחות וסכסוכים. עם זאת, באמצעות תכנון נבון, תקשורת פתוחה וגישה רגישה, ניתן להפוך אותו לחוויה…
מכירת דירה שהתקבלה בירושה בין האחים יכולה להיות תהליך מורכב ומאתגר, במיוחד כאשר מדובר במספר יורשים. האם תמיד צריך למכור את הדירה? מה קורה אם אחד היורשים רוצה לגור בה?…
שותפות עסקית יכולה להיות דרך מצוינת לפתיחת עסק חדש, אך לעיתים הדרכים נפרדות ומתעורר הצורך בפירוק השותפות. האם ידעתם שקיימים סעיפים מסוימים שחייבים להופיע בהסכם פירוק שותפות כדי להגן על…

מוזמנים לחפש מידע באתר

זקוקים לסיוע מהיר? נשמח לעזור בכל שאלה: