ברגע שאיש מקצוע או מעסיק של אנשי מקצוע לוקח על עצמו את האחריות לטפל באדם, מאותו רגע הוא מחויב לנהוג בזהירות ובמיומנות כלפי אותו אדם. חוסר עמידה בתנאים הללו נחשב לאירוע של רשלנות מקצועית.
מרבית אנשי המקצוע במדינת ישראל מחויבים לנהוג בזהירות ובמיומנות ברמה מסוימת, אך כאשר מדובר במקצועות כדוגמת: סוכן ביטוח, שמאי, עורך דין, אדריכל, רואה חשבון ועוד – רמת המחויבות שלהם לתנאים היא ברורה מאוד, בשל כך ניתן להוכיח בצורה הרבה יותר קלה. מאחר והרשלנות של אותם אנשי מקצוע אכן נחשבת לרשלנות מקצועית על פי החוק.
בחלק גדול מן המקרים אותם אנשי מקצוע מבטחים את עצמם בביטוח של אחריות מקצועית, מטרת הביטוח הזה היא להגן על אנשי המקצוע במקרים הלקוחות שלהם תובעים אותם עקב רשלנו מקצועית.
תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין
במהלכה של תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, על התובע להוכיח את הדברים הבאים:
- הוכחה לכך שעורך הדין התחייב בפני התובע – הוכחת חובה של עורך דין כלפי התובע היא פשוטה יחסית, בחוזה שנעשה בין לקוח לעורך דין, עורך הדין מסכים לתנאי האומר כי עליו להעניק ללקוח שירות נאמן ומסור באופן מלא.
- הפרת החובה – עורך דין צריך להעניק שירות איכותי ומקצועי ולהתעסק רק בנושאים שהוא בקיא בהם. במידה ועורך דין מוכן לקחת על עצמו טיפול בתיק בנושא שהוא לא בקיא בו, עורך הדין צריך ללמוד את הנושא בצורה מקיפה, זאת על מנת להבטיח כי הלקוח יקבל שירות מקצועי ואיכותי.
- גרימת נזק ללקוח וקשר סיבתי בין אי עמידת עורך הדין בחובותיו לנזק שנגרם ללקוח – במקרים בהם עורך דין אינו עומד בחובות כלפי הלקוח שלו הדבר אינו תמיד מוביל לנזק, וגם במקרים בהם נגרם נזק לפעמים קיים קושי להוכיח כי הנזק שנגרם ללקוח אכן נגרם עקב אי עמידת עורך הדין בחובות שלו.
כאשר עורך דין טועה טעות סבירה בשיקול דעתו, הדבר אינו נחשב להפרת חובה כלפי הלקוח.
לצורך הדוגמא, במהלך ייצוג של לקוח במשפט, עורך הדין לא חייב להישמע להוראות של הלקוח שלו.
בקשר לשאלות שהלקוח רוצה שעורך הדין ישאל את העדים במשפט במהלך החקירות הנגדיות.
שיקול הדעת של עורך דין הוא גדול יותר ממעמדו של הלקוח, לכן גם אם עורך הדין עשה טעות סבירה, הדבר אינו יוביל לתביעה שלו.
