במדינת ישראל קיים חוק הגנת הצרכן, אחד הסעיפים בחוק הגנת הצרכן הוא איסור הטעיית הצרכן, מטרתו של איסור זה היא להבטיח כי כל צרכן במדינת ישראל יקבל את מלוא המידע האמיתי לפני ביצוע של עסקה ואחריה. איסור הטעיית הצרכן תקף לגבי כל מעשה כזה או אחר אשר עלול לגרום לצרכן לטעות ביחס שלו לגבי עניין מסוים בעסקה שהוא מבצע. בנוסף על כך, החוק במדינת ישראל קובע כי לא חייב להתבצע הטעייה מעשית, מספיק שהמעשה או המחדל עשויים להטעות את הצרכן.
כעת נציג בפניכם חלק מן הפרטים אשר חל איסור להטעות צרכן לגביהם בכל עסקה כזו או אחרת:
- האיכות של המוצר או של השירות המוצע.
- מהותו של המוצר או של השירות המוצע.
- התנאים אשר בגינם ניתן לבטל את העסקה.
- כמות המוצר וסוגו או כמות השירות וסוגו.
- מידתו של המוצר והמשקל שלו או של השירות המוצע.
- השימושים האפשריים של המוצר או של השירות המוצע.
- שמו של המוצר וכינויו המסחרי של המוצר או של השירות.
- האם נעשה שימוש קודם במוצר או האם הוא חדש או שמא משופץ.
- צורתו של המוצר והמרכיבים הכלולים בו הוא בשירות המוצע.
- המקום בו יצרו את המוצר.
גודל תופעת הטעיית הצרכן במדינת ישראל
במדינת ישראל מקבלות מדי שנה פניות רבות אשר נוגעות להטעיית הצרכן. על ידי חיפוש קצר באתרים שונים באינטרנט ניתן לראות עד כמה התופעה הזאת נפוצה בקרב בתי עסק שונים במדינת ישראל.
המועצה לצרכנות במדינת ישראל מחייבת את בעלי העסקים והחברות השונות בארץ לפרסם כל מוצר כזה או אחר בדיוק כפי שהוא, במידה והמוצר שהוצג בפרסום שונה באופן משמעותי מן המוצר הקיים בעסק עצמו, הדבר ייחשב להטעיית הצרכן.
מה ניתן לעשות נגד תופעה זו?
קיימים מספר דברים אשר ניתן לעשות לגבי תופעת הטעיית הצרכן:
- יש להתייחס לכל פרסום בתשומת לב מלאה ובחשדנות, אל תאמינו לכל פרסום אשר מבטיח מחירים זולים במיוחד או הנחות משמעותיות, יכול להיות כי בפועל המוצרים יהיו יקרים הרבה יותר.
- במקרים בהם הצרכן נפגע כתוצאה מן הפרסום המוטעה, יש לו את הזכות להגיש תביעה בגין הטעיה כנגד המפרסם ולדרוש בה פיצויים כספיים בשל הנזק שנגרם לו, כמו כן הצרכן יכול לבטל את העסקה שביצע בתוך שבועיים מהיום בו הוא ביצע את העסקה או מהיום בו הוא קיבל את המוצר, על פי המאוחר מבין השניים.
