בתחילת חודש נובמבר 21' משרדנו הגיש תביעת נזיקין בשם סנאיט – פליטה אריתראית שחיה בישראל נגד מעצב שמלות הכלה והערב המוכר- עובד כהן. עובד כהן נתבע בגין עוולות תקיפה ואיומים, לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
כפי שסופר בפירוט בכתב תביעת הנזיקין, כהן תקף את סנאיט בבניין שבו הוא מפעיל את עסקו, הטיח בה דלי מלא מים, עגלת ניקיון וחפץ כבד ממתכת, וכל זה כשהיא בהיריון. כהן עוד הוסיף והשפיל אותה וביזה אותה ברבים בשל גזעה ומוצאה, תוך שהוא קורא לעברה "כושית מסריחה", "אתיופית מסריחה" ואיים עליה שהוא ידאג לכך שהיא תפוטר בהקדם. כאילו כל זה לא מספיק, מאז התקרית שהתרחשה באוגוסט 21' ועד היום, כהן שולח עובדים שלו לעקוב אחרי סנאיט ולהטריד אותה, ולתעד בצילומים את מעשיה, וזאת בלי רשות ממנה לצלם אותה.
הסיפור סוקר בערוץ 13 בתוכנית "הצינור" של גיא לרר. כתב של "הצינור" התקשר לכהן כדי לקבל את תגובתו על המקרה האלים, וכהן בתגובה טען שסנאיט היא זו שאשמה בתקרית וש"זה לא אשמתו שלסנאיט יש רגשי נחיתות" והוסיף שלל ביטויים גזעניים ומשפילים ואף סירב להתנצל. כעבור מספר ימים גיא לרר אף ראיין את עורך דינו של כהן שניסה לנקות את שמו של הלקוח שלו, אף על פי שישנו סרט של מצלמות האבטחה בבניין שמראות בדיוק את אשר קרה.
האירוע האלים הכה גלים וסחף תגובות רבות, ביניהן תגובות של סלבריטאיות כמו תקווה גדעון וטהוניה רובל, שפרסמו בחשבון האינסטגרם שלהן את הגועל והסלידה שחשו כשצפו בסרטון שתיעד את ההתנהגות האלימה כלפי סנאיט וקראו לעוקביהן לגנות כל סוג של אלימות וגזענות.
עילות לתביעת נזיקין (תקיפה, איומים, לשון הרע ופגיעה בפרטיות):
תקיפה ואיומים– עובד כהן השליך לעבר סנאיט דלי מים, בעט לעברה עגלת ניקיון וזרק עליה חפץ כבד ממתכת, כל זאת בגלל שלא ניקתה מחוץ לסטודיו שלו לשביעות רצונו. סנאיט מצאה את עצמה תוך רגעים בעיצומו של אירוע אלים, כשכהן הודף אותה בגופו אל מחוץ ללובי הקומה בה נמצא הסטודיו שלו, ומסנן לעברה מילים קשות ופוגעניות סביב מוצאה וגזעה. כהן הוסיף חטא על פשע ואיים על סנאיט שידאג לכך שתפוטר ממקום העבודה שלה ואף איים על מעסיקה. בנסיבות האירועים הללו, התנהגותו של כהן מהווה תקיפה לפי עוולת התקיפה כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין. בנוסף, האיומים שנקט כלפי סנאיט כשהוא מאיים לפגוע בה ובפרנסתה מהווים הפרה חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין. החובה החקוקה שהופרה היא ההגנה הקבועה בסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, היא עבירת האיומים, אותה הגנה הופרה בבוטות על ידי כהן והוא נתבע בפיצויים גם בגין זה.
לשון הרע- עובד כהן עבר על האיסור המעוגן בחוק איסור לשון הרע בכך שהשפיל את סנאיט בעיני הבריות ושם אותה לבוז וללעג כאשר הקומה כולה מלאה בעוברי אורח, לקוחות, עובדים ובעלי עסקים ששמעו אותו וראו אותו תוקף אותה ומטיח בה העלבות הנוגעות לצבע עורה ולמוצאה וגזעה. גם לאחר כמה ימים כשהתראיין בתוכנית "הצינור" הוסיף להשפיל אותה ולייחס לה רגשי נחיתות בשל גזעה ומוצאה, ואף לא טרח להתנצל למרות ההזדמנות שניתנה לו, וכל זאת כאשר התוכנית משודרת בפריים טיים בערוץ מסחרי מפורסם. בנסיבות המתוארות הללו, התנהגותו של כהן מקיימת את כל האלמנטים הדרושים לפי חוק איסור לשון הרע כדי שהתנהגות של אדם תיחשב עוולה לפי חוק זה.
פגיעה בפרטיות- עובד כהן עבר ועודנו עובר גם על האיסור בפגיעה בפרטיות המעוגן בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 בכך שמאז המקרה, הוא מפעיל את עובדיו להתחקות אחר סנאיט, להתבונן במעשיה במהלך עבודתה ואף לתעד אותה במצלמה, והכל שלא כדין ובניגוד לרצונה. לא ברור מה מנסה כהן להשיג בכך שהוא פוגע בפרטיותה של סנאיט, רודף אותה ומטריד אותה באופן תכוף.
בכתב התביעה ניסינו להמחיש לבית המשפט גם את הנסיבות האופפות את המקרה המצער הנ"ל; יחסי כוחות מנוגדים, שברור בצורה חד משמעית שנוצלו על ידי כהן: הוא- מעצב שמלות מוכר וידוע בארץ ובעולם, עיצב ומעצב גם היום שמלות לסלבריטאיות רבות, היא- אישה קשת יום וענייה, בעלת מעמד זמני בארץ, מתמודדת עם קשיים רבים של הישרדות יום יומית.
לא ברור איך בן אדם כזה מרשה לעצמו לאיים על אישה מוחלשת שהוא ידאג לפיטוריה, נוקט נגדה אלימות כשהיא בהיריון ומשתמש בלשון קשה, מכוערת וגזענית מול אנשים רבים ואחר כך עוד בתקשורת. התנהגות כזאת היא התנהגות שעלינו לפעול כדי להוקיע מהחברה שלנו, ויש אנשים שצריכים לקבל מכה כואבת בכיס בשביל להבין שגם אם הם מעצבים מוצלחים, הם עדיין לא טובים או חשובים יותר מאף אדם אחר.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
