לא מעט אנשים במדינת ישראל מגיעים למצב בו אין מנוס מהגשת כתב תביעה כנגד אדם מסוים, אך בנקודה זו הם מוצאים את עצמם עומדים בפני מבוי סתום – איך כותבים כתב תביעה – ויתרה מכך, מאיפה בכלל מתחילים? אנחנו כאן כדי לעזור לכם לנסח את כתב התביעה שלכם בצורה נכונה, וכזו שתסב לכם את התועלת המירבית המשפטית.
זכרו כלל מפתח: בתחום המשפט, מן הסתם הנטייה הטבעית שלנו הינה להיות צודקים – אך לא תמיד זה משתלם.
כדי לנסח כתב תביעה כמו שצריך – עלינו לבחון את המקרה מכל הכיוונים.
יש לתת את הדגש על כך שישנה חשיבות רבה לכתיבת כתב תביעה בצורה איכותית ונכונה מאחר שבחלק גדול מן המקרים כתבי תביעה שנכתבו בזלזול ובחוסר תשומת לב לא יהיו ניתנים לתיקון בשלבים מאוחרים יותר.
במאמר הבא ריכזנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי בנוגע לכתיבה נכונה של כתב תביעה, אילו פרטים חייבים להיות בכל כתב תביעה ועוד מידע חיוני נוסף.
אולי יעניין אותך גם: איך כותבים כתב הגנה? המדריך המדויק והתמציתי ביותר ב-2022 | כל השלבים מההתחלה ועד הסוף.
יורדים לעובי הקורה – מהו כתב תביעה?
לפני שנדון בשאלה "איך כותבים כתב תביעה" – נגדיר מהו בכלל. אז כאשר אנו מדברים על כתב תביעה אנחנו למעשה מדברים על מסמך אותו יש להגיש לבית המשפט לצורך פתיחת הליך משפטי נגד אדם אחר.
במסגרת כתב התביעה על הצד התובע לפרט את כלל הטענות שלו נגד הצד הנתבע. כתב התביעה צריך לכלול בתוכו פירוט של עובדות, עילות משפטיות רלוונטיות לתביעה וגם את הסעדים הנתבעים. ברוב המוחלט של המקרים לא תהיה אפשרות לדרוש סעד שאינו צוין בכתב התביעה.
לאחר הגשת כתב התביעה הצד התובע מחויב לפעול לאורך כל ההליך המשפטי בהתאם לתיאור העובדות בכתב התביעה ובהתאם לעילות המשפטיות אותן הוא ציין בכתב התביעה.
במקרים שבהם הצד התובע בתיק מנסה להוסיף טענות חדשות שאינן צויינו בכתב התביעה, לצד הנתבע יש אפשרות לטעון כי הצד התובע מבצע "הרחבת חזית" וכתוצאה מכך בית המשפט יכול לדחות את הטענות החדשות בהן השתמש הצד התובע, אפילו אם הן רלוונטיות למקרה ונכונות.
חשוב לציין כי ישנם מקרים שבהם ניתן לתקן את כתב התביעה גם לאחר הגשתו לבית המשפט.
ישנם מקרים שבהם הצד התובע שוכח לציין פרטים חשובים או ראיות מהותיות, במקרים מסוג זה לצד התובע יש את האפשרות להגיש לבית המשפט בקשה לתיקון כתב התביעה, בית המשפט יכול להחליט כי הוא מסכים לקבל את בקשתו של התובע. בנוסף על כך, במקרים מסוג זה לבית המשפט יש את האפשרות לחייב את הצד התובע בהוצאות משפטיות לטובתו של הצד הנתבע מאחר שהגשה של כתב תביעה מתוקן מחייבת את הצד הנתבע להגיש גם כן כתב הגנה מתוקן, דבר אשר מצריך השקעה של כסף וזמן מן הצד הנתבע.
בעקבות סיבה זו ועוד סיבות נוספות קיימת חשיבות רבה לדעת כיצד כותבים כתב תביעה בצורה נכונה טרם ניגשים לעשות זאת.
הכתיבה עצמה – חלק ראשון
החוק במדינת ישראל קובע כי כל כתב תביעה צריך להיות מחולק לשלושה חלקים שונים: כותרת, תמצית הטענות ופירוט הטענות. ריכזנו עבורכם מידע בנוגע לכל הפרטים שיש לכלול בכל אחד מן החלקים הללו.
- כותרת – בחלקו הראשון של כתב התביעה יש לכלול אך ורק את הפרטים הבאים בהתאם לסדר הבא:
- ערכאה שיפוטית אליה מגישים את כתב התביעה.
- שמו המלא של התובע ומספר תעודת הזהות שלו.
- שמו של עורך הדין של הצד התובע אם הוא מיוצג על ידי עורך דין, כמו כן יש לכלול גם את מספר הרישיון של עורך הדין.
- כתובתו של הצד התובע ופרטי התקשרות של הצד התובע ועורך הדין שלו.
- שמו של הצד הנתבע ומספר תעודת הזהות שלו אם היא ידועה לתובע.
- כתובתו של הצד הנתבע ופרטי ההתקשרות שלו אם ניתן להשיגם.
- אם אחד מן הצדדים הוא קטין או שמא פסול דין על פי החוק, יש לציין זאת בנקודה זו, כמו כן אם אחד מן הצדדים בתיק הוא תאגיד יש לציין זאת ואת דרך ההתאגדות.
- מה סוג התביעה ומה נושא התביעה, בהתאם לרשימה שתינתן על ידי מנהל בית המשפט.
- רשימה מקיפה הכוללת את כלל הסעדים אותם מבקש הצד התובע והשווי של נושא התובענה, מלבד מקרים בהם תובעים פיצויים בעקבות נזקי גוף או שמא פיצויים בעקבות פגיעה בתאונת דרכים.
- סכום האגרה המשפטית אותו יש לשלם והפניה לסעיף בתקנות האגרות המורה על גביית האגרה. במקרים שבהם הצד התובע פטור מתשלום אגרה משפטית עליו לציין בסעיף זה הפניה לאותה תקנה שבגינה הוא פטור מתשלום.
- אם הצד התובע לוקח חלק בהליכים משפטיים נוספים בהם המסכת העובדתית דומה למקרה שעליו מוגש כתב תביעה זה יש לציין זאת.
- הזמנת הצד הנתבע לדין אלא אם כן ההזמנה מופנית ישירות לעורך דינו של הנתבע.
- תמצית הטענות – במקרים שבהם מדובר בכתב תביעה אשר מוגש לבית המשפט המחוזי ניתן לכתוב את חלק זה עד לאורך של שלושה עמודים, במקרים שבהם מדובר בכתב תביעה אשר מוגש לבית משפט השלום ניתן לכתוב את חלק זה עד לאורך של שני עמודים.
בחלקו השני של כתב התביעה יש לכלול אך ורק את הפרטים הבאים בהתאם לסדר הבא:
- תיאור מתומצת של בעלי הדין.
- כל הסעדים המבוקשים בצורה תמציתית.
- תיאור מתומצת של העובדות המבססות את העילה לתביעה ומתי קרה המקרה שהוביל לתביעה.
- העובדות בגינן בית המשפט רשאי לקחת סמכות על המקרה.
- פירוט הטענות – במקרים שבהם מדובר בכתב תביעה אשר מוגש לבית המשפט המחוזי ניתן לכתוב את חלק זה עד לאורך של 12 עמודים, במקרים שבהם מדובר בכתב תביעה אשר מוגש לבית משפט השלום ניתן לכתוב את חלק זה עד לאורך של 9 עמודים.
בחלקו השלישי של כתב התביעה על הצד התובע לכתוב את כלל הטענות שלו בצורה מפורטת. חלק זה צריך לכלול את כל העובדות המשמשות בתור ביסוס לטענותיו של הצד התובע וכל מידע אחר אשר יכול לעזור בהבהרת המקרה.
- צירוף נספחים – חלק זה נחשב לאופציונלי והוא תלוי במקרה עצמו. הצד התובע יכול לצרף אך ורק את הנספחים הבאים לחלק זה:
- העתקים של מסמכים מהותיים אשר משמשים לצורך ביסוס טענות המופיעות בכתב התביעה. במקרים שבהם הצד התובע אינו מחזיק בהעתק של אותו מסמך יהיה עליו לציין היכן ניתן למצוא את המסמך.
- חוות דעת שהתקבלה מרופא אשר בכוונתו של הצד התובע להסתייע בה במהלך המשפט.
- במקרים שבהם מדובר על תביעה לפיצויים בעקבות נזקים גופניים יהיה על הצד התובע לצרף כתב ויתור על סודיות רפואית.
- אם הצד התובע מעוניין לצרף חוות דעת נוספות שאינן רפואיות הוא יכול לעשות זאת.
האם יש אפשרות להגיש באינטרנט?
לעורכי דין יש את האפשרות להגיש כתב תביעה בנוגע להליכים שונים דרך האינטרנט. לאנשים שאינם עוסקים בעריכת דין יש אפשרות להגיש דרך האינטרנט אך ורק כתבי תביעה קטנים.
למי יש להגיש את כתב התביעה?
את כתב התביעה יש להגיש למזכירות בית המשפט, במרבית המקרים יהיה על הצד התובע להגיע למזכירות בית המשפט יחד עם ארבעה עותקים של כתב התביעה, עותק אחד בשביל השופט, עותק אחד לצורך סריקה לאתר נט המשפט, עותק אחד לצד הנתבע (אם יש יותר מנתבע אחד יהיה על הצד התובע להכין עותק לכל אחד מן הנתבעים) ועותק אחד לצד התובע.
במקרים שבהם הצד התובע אינו מיוצג על ידי עורך דין מזכירות בית המשפט היא זו אשר דואגות לשלוח את המסמכים שהוגשו לצד הנתבע, אך לא מומלץ להסתמך על מזכירות בית המשפט. הצד התובע יכול לשלוח את המסמכים לצד הנתבע בכוחות עצמו על ידי דואר רשום יחד עם אישור מסירה או שמא עם שליח אשר יחתים את הצד הנתבע על אישור מסירה
חשוב לזכור כי כל עוד הצד הנתבע לא קיבל לידיו את כלל המסמכים הרלוונטים ההליך המשפטי אינו מתחיל.
איך כותבים כתב תביעה: האם יש חשיבות לאופן כתיבת כתב התביעה?
ישנה חשיבות רבה מאוד לאופן הניסוח של כתב התביעה שאתם מגישים. במהלך שנת 2018 נכנסו לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי ומאז בית המשפט מקפיד על הפורמט ועל הכללים השונים שנקבעו באותן תקנות. ישנם מקרים מסוימים בהם מזכירות בית המשפט מסרבת לקבל את כתב התביעה בשל אופן הניסוח שלו.
כמה עולה ניסוח כתב תביעה?
לא ניתן לקבל תשובה חד משמעית לשאלה זו מאחר שכל מקרה הוא שונה, ישנם מקרים שבהם ניסוח כתב התביעה יהיה פשוט, אך לעומת זאת ישנם מקרים שבהם ניסוח כתב התביעה יהיה מורכב וקשה. לרוב, המחיר המינימלי אותו גובים בנוגע לניסוח של כתב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות הוא 3000 שקלים. העלויות של ניסוח כתב תביעה לבית המשפט המחוזי או לבית משפט השלום הן גבוהות יותר.
הוראות טכניות להגשה
מעבר למבנה של כתב התביעה ישנן מספר הוראות טכניות הנוגעות לצורתו הפיזית של כתב התביעה – בכל הנוגע לשאלה "איך כותבים כתב תביעה" יש לעמוד בתקנות הללו כדי שכתב התביעה יתקבל במזכירות בית המשפט.
- את כתב התביעה יש להדפיס על גליונות לבנים בגודל של A4, אך ורק על צד אחד.
- כתב התביעה צריך להיות עם שוליים של 2.5 בכל צד. המרווח בין כל שורה צריך להיות מרווח של שורה וחצי.
- את כתב התביעה יש לכתוב אך ורק בפונט David בצבע שחור, אין להשתמש בהבלטות צבעוניות כאלה ואחרות.
- את כותרת המסמך ("כתב תביעה") יש לציין בראשו של המסמך, טרם מציינים את שמותיהם של בעלי הדין.
- כל עמודי כתב התביעה צריכים להיות ממוספרים בצורה רציפה, גם עמודי הנספחים.
- יש לציין את תאריך חתימת המסמך בעמוד הראשון של כתב התביעה בצד הימני העליון של העמוד, בנוסף על כך יש לציין את המועד האחרון להגשת כתב התביעה בשולי הכותרת.
- יש לכרוך את כתב התביעה בהתאם להוראות, יש להשאיר שוליים אשר יאפשרו לתייק את כתב התביעה.
- במקרים שבהם כתב התביעה כולל נספחים יש למספר אותם באופן ברור כדי שיהיה ניתן להבדיל ביניהם. כמו כן יש לסמן כל אחד מהנספחים באמצעות דגלון סימון כדי שיהיה קל לאתר אותם.
קיימת חשיבות רבה למעקב אחר ההוראות שציינו בפניכם מאחר שבית המשפט יכול לסרב לקבל את כתב התביעה שלכם אם הוא יחרוג מן ההוראות. כתבי תביעה שנדחו על ידי מזכירות בית המשפט שווי ערך לכתבי תביעה שאינם הוגשו כלל.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
