גנבת עין / עוולות מסחריות

במקרים בהם אדם מוכר מוצר כלשהו אשר נמצא ברשותו או מעניק ישרות כזה או אחר תוך כדי יצירת מצג שקרי לציבור, על פיו המוצר או השירות שהוא מעניק הם בעלי קשר לבית עסק אחר או לבן אדם אחרת, אותו אדם מבצע עוולה אשר מוגדרת בחוק כעוולת גניבת עין. כלומר, אותו אדם משתמש במוניטין של בית עסק בכך שהוא מספר כי קיים קשר בינו לבין אותו בית עסק על מנת למשוך אליו לקוחות ולהגדיל את ההכנסות שלו. 

במאמר זה תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי בנוגע גנבת עין הנחשבת לחלק מתוך עוולות מסחריות.

חוק עוולות מסחריות

לפני שנים רבות, האיסור על עוולת גנבת עין היה קבוע בפקודת הנזיקין, אוךם בשנת 1999 החליטה מדינת ישראל לחוקק חוק חדש שנקרא "חוק עוולות מסחריות", מטרתו של חוק עוולות מסחריות היא לשמור על בתי העסק השונים במדינת ישראל מפני פעולות שאינן הוגנות המתבצעות על ידי בתי עסק מתחרים וגורמות לפגיעה בהכנסות, במוניטין ובשמו הטוב של העסק. בנוסף על כך, חוק עוולות מסחריות נועד לשמור גם על תרבות המסחר ההוגנת במדינת ישראל. 

הסעיף הראשון בחוק עוולות מסחריות מתייחס לגנבת עין. גנבת עין מוגדרת על פי החוק כלמעשה לא הוגן, המעשה נחשב ללא הוגן כל עוד הוא נעשה על ידי אדם משימוש בתמימות בשם שלו. מכיוון שעוולת גנבת עין נכנסה בתור סעיף תחת חוק עוולות מסחריות, בוטל הסעיף בפקודת הנזיקין אשר התייחס לגנבת עין, חשוב לציין כי עוולת גנבת עין עדיין נחשבת לעוולה נזיקית, כמו כן פקודת הנזיקין עדיין חלה על עוולת גנבת עין. 

מעבר העוולה מפקודת הנזיקין לחוק עוולות מסחריות

כאשר עוולת גנבת עין הועברה מפקודת הנזיקין לחוק עוולות מסחריות, הורחבו התחומים אליהם היא נוגעת ונכון היום עוולת גנבת עין מתייחסת גם לנתינת שירות ולא רק למכירה של מוצרים כמו שהיה בעבר. 

מדובר בשינוי משמעותי מאוד, הרי בעבר הרוב המוחלט של בתי העסק היו מוכרים מוצרים ולעיתים רחוקות היה נלווה אליהם גם שירות כזה או אחר, לעומת זאת כיום חלק גדול מבתי העסק במדינת ישראל אינם עוסקים כלל וכלל במכירה של מוצרים אלא רק מציעים שירותים שונים אשר מתבססים על ההכשרה שלהם, על רמת המקצועיות שלהם ועל הניסיון שלהם בתחום כזה או אחר. כמו כן, הוכחת עוולת גנבת עין נהייתה קלה יותר כאשר היא הועברה לחוק עוולות מסחריות.