חוק היסוד של כבוד האדם והחירות שלו קובע במפורש כי לכל אדם יש זכות לפרטיות מוגנת. כאשר אדם פוגע בזכות לפרטיות של אדם אחר, הדבר ייחשב לעוולה נזיקית, הצד הניזוק יהיה רשאי להגיש תביעה כנגד הצד המזיק ולדרוש ממנו פיצויים כספיים גבוהים ללא צורך בהוכחה של נזק ממשי, כמו כן קיימות פגיעות מסוימות בפרטיות של אדם אשר נחשבות לעבירה פלילית.
במאמר זה תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי בנוגע לחוק הגנת הפרטיות.
חוק הגנת הפרטיות – מהו?
חוק הגנת הפרטיות אינו מגדיר מהי פרטיות, הסעיף הראשון בחוק הגנת הפרטיות קובע כי אין לפגוע בפרטיות של אדם ללא הסכמה שלו. הסעיף השני בחוק הגנת הפרטיות מציג מגוון מקרים שכל אחד מהם נחשב לפגיעה בפרטיות של אדם. כלומר, במידה ואדם עבר את אחת מן הפגיעות המוצגות בסעיף 2 ללא הסכמתו, הדבר ייחשב לפגיעה בפרטיות שלו. בית המשפט יכול לקבוע כי על הצד המזיק לתת פיצויים כספיים עד לגובה של 120,00 שקלים, בית המשפט יכול לקבוע זאת ללא הוכחה של נזק עקב פגיעה בודדת בפרטיותו של אדם.
מקרים המהווים פגיעה בפרטיותו של אדם
כעת נציג בפניכם חלק מן המקרים אשר מהווים פגיעה בפרטיותו של אדם על פי סעיף 2 בחוק הגנת הפרטיות.
- בילוש אחר אדם, התחקות אחר אדם או מעקב אחר אדם אשר עלול להטריד את אותו אדם ולגרום לא לחוסר נוחות. כל הטרדה כזו או אחרת יכולה להיחשב כפגיעה בפרטיותו של אדם.
- האזנה לאדם או הקלטה של אדם שלא כדין – אחד המקרים הנפוצים ביותר בסעיף זה הוא האזנה בסתר, הכוונה היא להאזנה לשיחה של של אנשים ללא ידיעתם של המשתתפים בשיחה, כך למשל התקנה של מכשיר הקלטה ברכב של בת הזוג ייחשב להאזנה בסתר.
- פרסום של תמונה אשר עלולה להשפיל או לבזות את אותו אדם המצולם בה. גם אם אותו אדם צולם באופן חוקי, אולם הפרסום של אותה תמונה עלול לפגוע בו ולהשפיל אותו, הדבר ייחשב לפגיעה בפרטיות של אותו אדם.
- שימוש בשם של אדם מסוים או בכינוי של אדם מסוים, כמו כן שימוש בתמונה של אדם מסוים או בקול של אדם מסוים על מנת להרוויח מכך כסף, לצורך הדוגמא שימוש בתמונה של אדם בפרסומת ללא הסכמתו.
