מהי הפרת חובה חקוקה, ומהם התנאים להוכחתה?
אז לפני שנדון בשאלת ה”מה” – ראשית, כדאי להתחיל ממושג מעט יותר רחב שעשוי לתת רקע על הנושא – תביעות נזיקין.
מהי תביעת נזיקין?
תביעות נזיקין הינן תביעות המוגשות בגין נזק גופני או נזק לרכוש אשר נגרם לאדם או כל ישות משפטית אחרת כתוצאה מפעולה של ישות משפטית אחרת.
כל תביעות הנזיקין מתחלקות לשני שלבים עיקריים – השלב הראשון הוא להוכיח את החובה של גורם כלשהו (בן אדם, חברה ועוד) לבצע מעשה או לא לבצע מעשה כנגד גורם אחר. אם הגורם הפר את החובה שלו עוברים לשלב השני הלוא הוא: הנזק שנגרם לצד התובע כתוצאה מהפרת החובה שביצע הצד הנתבע.
תביעות נזיקין מתנהלות בהתאם לפקודת הנזיקין, הכוללת בתוכה מספר עוולות ספציפיות ומיוחדות ושתי עוולות המשמשות כעוולות מסגרת, ואלו הן: עוולה זו ועוולת הרשלנות.
עוולת הפרת חובה חקוקה – מהי החובה למעשה?
בתחום הנזיקין קיימים סוגים שונים של תביעות, שאחת מהן היא “עוולת הפרת חובה חקוקה”.
חובה חקוקה היא למעשה חובה הכתובה בחוק, כגון חובת הזהירות שרופא חב למטופלו או חובת הזהירות שנהג חב לנהגים אחרים על הכביש. חובה מסוג זה נקראת “חקוקה” משום שהיא נאמרת במפורש בחוק ואינה נתונה לפרשנות או לוויכוח.
כאשר אדם מפר חובה חקוקה, הוא יכול להיות אחראי לכל נזק או נזק שנגרם כתוצאה ממעשיו. עוולת הפרת חובה חקוקה מאפשרת לנפגע לתבוע את מי שהפר את החובה ולבקש פיצוי על הפסדיו. סעיף 63 לפקודת הנזיקין מפרט את התנאים שיש לעמוד בהם על מנת שתוגש תביעה בגין עוולה מסוג זה.
יסודות העוולה
- קיומה של חובת הזהירות – כלומר קיים חוק המחייב את הנתבע בהתנהגות מסוימת.
- החובה החקוקה נועדה לטובת/הגנת הנפגע.
- הפרת חובת הזהירות – המזיק הפר את החובה המוטלת עליו.
- ההפרה גרמה לניזוק נזק – כלומר נדרש להוכיח: נזק, קשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי.
- הנזק הוא מסוג הנזקים שאליהם התכוון החיקוק – על הנזק שנגרם להיות מסוג הנזק שהחובה החקוקה נועדה למנוע.
