על פי ההגדרה במדינת ישראל, “תושב חוץ” הוא אדם שלא נחשב לתושב במדינת ישראל. בחלק מן המקרים, מדובר באזרח ישראלי שאינו חי במדינה כבר תקופה ארוכה; במקרים אחרים מדובר באזרחים של מדינות זרות. בלא מעט מקרים, תושבי חוץ מחזיקים בנכסים ורכוש בישראל, במקרים מסוימים מדובר באנשים שירדו מהארץ, ובמקרים אחרים מדובר באזרחים של מדינות אחרות אשר השקיעו ברכוש בישראל.
אחת השאלות הנפוצות ביותר בנוגע לתושבי חוץ היא: כיצד מחלקים את הירושה של תושב חוץ? את התשובה לכך תמצאו בהמשך המאמר.
מה קובע החוק בישראל בנוגע לצו ירושה לתושבי חוץ?
המוסדות המשפטיים בישראל אשר אחראים לטיפול בירושות של תושבי חוץ שנפטרו מן העולם הם: בית המשפט לענייני משפחה והרשם לענייני ירושה.
חוק הירושה קובע, כי רכוש שנמצא בישראל ושייך לתושב חוץ אשר הלך לעולמו – יחולק ליורשים שלו, כאמור בהתאם לכתוב בחוק הירושה או בהתאם לדיני הירושה החלים במדינה שבה מתגורר תושב החוץ. דרך החלוקה, תלויה בנסיבות הנוגעות לעריכת צוואה של המנוח ובנסיבות חייו.
במקרים בהם מדובר בתושבי חוץ שבעת פטירתם מרכז חייהם היה בישראל, על העיזבון שלהם יחול חוק הירושה.
לעומת זאת, במקרים בהם מדובר בתושבי חוץ שבעת פטירתם התגוררו במדינות זרות, על העיזבון שלהם יחולו דיני ירושה בהתאם למדינה שבה הם התגוררו ונפטרו, אפילו אם חלק מן היורשים או כל היורשים הינם תושבים במדינת ישראל. במקרים מסוג זה, מוסדות המשפט במדינת ישראל יחלקו את העיזבון בהתאם לדיני הירושה החלים במדינה שבה תושב החוץ התגורר ומת.
חוות דעת משפטית של מומחה
על מנת לממש במדינת ישראל את הירושה של תושב חוץ, אשר נפטר בעת שהתגורר מחוץ למדינתו – יש צורך בהגשת בקשה לצו קיום צוואה, או צו ירושה – כתלות בנסיבות (גם במקרים בהם התקבל צו במדינה בה התגורר תושב החוץ בעת פטירתו).
על מנת שהבקשה תתקבל, יש לצרף אליה חוות דעת משפטית של בעל מקצוע המומחה בדיני הירושה החלים במדינה בה התגורר תושב החוץ בעת פטירתו. חוות דעתו של המומחה היא זו אשר קובעת כיצד יחולק רכושו של המנוח אשר נמצא במדינת ישראל בהתאם לדיני הירושה של המדינה הזרה בה התגורר. במקרים מסוג זה הרשם לענייני ירושה מעביר את הבקשה לקיום ואת חוות דעתו של המומחה מעביר הרשם לבית המשפט לענייני משפחה לצורך בדיקה ואישור.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
