מדי שנה, אנו עדים ללא מעט מקרים שבהם מספר אנשים המחזיקים יחד בזכויות משותפות על מקרקעין מגיעים למצב של מחלוקות וויכוחים בעקבות חוסר הסכמה ביניהם. במקרים מסוימים, כאשר נעשים מספר ניסיונות לצורך הגעה להסכמה, אלו המחזיקים בזכויות משותפות על המקרקעין מגיעים להבנה, כי לא ניתן להגיע להסכמה מלאה וגורפת בין כלל בעלי הזכויות. במצב זה, אפשרות העומדת בפניהם היא פנייה לפירוק שיתוף, על מנת שלכל אחד מבין אלו המחזיקים בזכויות משותפות על הנכס תהיה האפשרות לממש את זכויותיו.
אילו סיבות מובילות לפירוק שיתוף?
ישנן סיבות שונות המובילות למצבים בהם שותפים במקרקעין מחליטים לפנות לפירוק, על מנת לממש את זכויותיהם. סיבה נפוצה במיוחד המובילה לא מעט אנשים למצבים מן הסוג הזה היא אי הסכמה על הדרך בה נעשה שימוש במקרקעין. במקרים שבהם יש יותר מבעל אחד למקרקעין כלשהו קיים קושי משמעותי בניצול מלוא הפוטנציאל העסקי של המקרקעין מאחר שהמחלוקות בין בעלי הזכויות במקרקעין מעכבות את המשך הטיפול בנכס.
סיבה נפוצה נוספת המובילה למצבים של פירוק שיתוף במקרקעין היא מקרים בהם אחד מבעלי המקרקעין מעוניין להפסיק לקחת חלק מסיבותיו האישיות.
האם כל אחד יכול לתבוע?
כפי שכבר הבנתם, מקרים שבהם מספר אנשים מחזיקים בזכויות על מקרקעין מובילים לעיתים קרובות לריבים ומחלוקות בין בעלי הזכויות על המקרקעין.
בעלי זכויות אשר נקלעים למצבים מן הסוג הזה ישאפו תמיד לפרק את השותפות ביניהם על הצד הטוב ביותר, מבלי לפגוע בזכויותיהם של השותפים האחרים.
חוק המקרקעין קובע, כי כל מי שלוקח חלק בשותפות על מקרקעין יכול לתבוע בכל זמן נתון את הפירוק. כמו כן חשוב לדעת כי לא ניתן לטעון טענה הנוגעת להתיישנות, במקרים שבהם מדובר בתביעות פירוק שיתוף במקרקעין.
באילו מקרים ניתן לתבוע פירוק?
כל מי שלוקח חלק בשותפות מקרקעין, רשאי להגיש בכל עת שירצה בקשה. אף על פי כן, החוק במדינת ישראל קובע, כי כדי שתהיה אפשרות להוציא פירוק שיתוף במקרקעין לפועל – יש להשיג הסכמה מלאה מכל השותפים במקרקעין (גם אם הם לא היו חלק ביוזמה של פירוק השיתוף).
כאשר אחד מן השותפים במקרקעין לא מסכים לפירוק השותפות, הדבר אומר כי גם השותפים האחרים אינם יכולים לעשות זאת. התנאים שציינו בפניכם נכונים, גם לגבי מקרים שבהם מדובר בפירוק שיתוף בין שותפים עסקיים ופירוק שיתוף בין אחים.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
