עודכן לאחרונה 09/07/2025
ישנה אחריות של בעל המקרקעין כלפי מי שמבקר בשטח שלו. האחריות נוגעת למספר תחומים: קודם כל, על בעל הנכס או המקרקעין לדאוג כי לא יהיו דברים שעשויים לסכן את בריאותו של מי שמבקר במקום. מקרים לדוגמה של מפגעים עשויים להיות: רצפה שבורה, בורות פתאומיים ועוד. במידה והוא לא הזהיר את המבקרים, הרי שהוא חשוף לתביעת רשלנות בעל מקרקעין כאשר יתרחש המפגע הראשון. כפי שודאי אתם יכולים להסיק מכך, מדובר באחריות כבדה מאוד שלא כדאי להקל בה ראש. עדיף לטפל בליקויים אלה מבעוד מועד על מנת לא להגיע למצב של תשלום פיצויים על מפגעים שהיה ניתן למנוע – וכמובן למנוע את הנזק הבלתי הפיך לבריאותו הפיזית או הנפשית של אדם אחר.
חוק המקרקעין (תשכ"ט, 1969) קובע, כי לכל בעלים המחזיק במקרקעין ישנה גם אחריות על נזקים שמתרחשים בשטחו. אלו שנפגעו מנזקים בשטחו של בעל מקרקעין רשאים להטיל את האחריות על בעליו, וזאת מכוחה של פקודת הנזיקין. על פי פקודת הנזיקין, עוולת הרשלנות מוגדרת בצורה הבאה: אדם אשר ביצע מעשה מסוים אותו אדם סביר לא היה מבצע בנסיבות הספציפיות של אותו מקרה שעליו מדובר. הדבר נכון גם להיפך, רשלנות באה לידי ביטוי גם במקרים שבהם אדם לא מבצע מעשה שמצופה ממנו לעשותו בתור אדם הגיוני וסביר.
במקרים בהם עשייה או שמא אי עשייה של מעשה מסוים גורמת נזקים לאדם אחר, המקרה נחשב לעוולה אשר בגינה ניתן לתבוע פיצויים.
חובת הזהירות בין הבעלים לבין המבקר
ידוע כי יש חובה לנקוט באמצעי זהירות כלפי המבקרים מצד בעל הנכס, החובה הזו מהווה את אחד מעמודי התווך של דיני הנזיקין. על פי דיני הנזיקין, כאשר אדם מסוים מתחיל בהחזקת מקרקעין, מתוקף אחריותו לדאוג לטיפוחו, בראש ובראשונה בכל הנוגע לכך שאין מפגע שמסכן את הסובבים אותו. למה נקבע שדווקא אותו אדם יהיה אחראי לנזקים? למה לא הקבלן או העירייה למשל? זאת משום שמי שמחזיק במקרקעין מסוים עשוי להיות בעל היכולת המיטבית להבין את הסיכונים, את המפגעים ואת המתרחש בצורה הטובה ביותר ולפעול למזעורם בזמן קצר ככל הניתן. גם אם אותו אדם לא מבקר בנכס כל יום או אפילו כל שבוע, עדיין הוא האדם שיישא באחריות הגדולה ביותר כאשר מפגע מסוים מתרחש.
אחריות עירונית לנזקים ברחוב
עד כה כתבנו על מה קורה כאשר מתרחשת פגיעה בתוך מבנה, אך מה קורה כאשר הפגיעה אינה קורית במקום זה? מה קורה אם למשל הפגיעה קורית ברחוב? במקרים רבים כאלה מפנים את האצבע המאשימה לעיריה. זה נקבע על פי הרציונל האומר שמשום שתפקיד העיריה הוא לדאוג לטיפוח המדרכות, הכבישים ולצמצם מפגעים אשר אמורים להפריע לעוברים והשבים – היא זו שגם תישא באחריות. למעשה, העיריה אחראית על כל המתרחש בשטחה המוניציפאלי. אם נפגעתם כתוצאה ממפגע תעבורתי, ניתן להגיש תביעה באמצעות עורך דין כנגד העיריה.
מתי מתקיימת רשלנות בעל מקרקעין?
רשלנות במקרקעין יכולה לבוא לידי ביטוי במקרים בהם בעל מקרקעין פעולה בצורה רשלנית כלפי אנשים אשר מבקרים בנכס שלו. לצורך הדוגמא, אם בעל מקרקעין מחזיק בשטח המקרקעין שלו בעלי חיים מסוכנים, עליו למנוע מצב שבו מתקיים מגע בין בעלי החיים לבין אלו המבקרים בנכס שלו.
אם ילד נכנס לשטח המקרקעין אף על פי שהוא מוקף על ידי גדר גבוהה ונפגע מבעלי החיים המסוכנים, האם מדובר ברשלנות של בעל המקרקעין? בחלק מן המקרים בעל המקרקעין אכן יהיה אשם (לצורך הדוגמא, אם בעל המקרקעין מודע לכך שילדים קטנים עשויים להיכנס לשטח המקרקעין שלו מאחר שבסביבת המקרקעין שלו קיים גן משחקים או מגרש ספורט כלשהו וכתוצאה מכך כדור עשוי לעוף לתוך השטח שלו). התשובה לשאלה מתי מתקיימת רשלנות במקרקעין תלויה בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
מהי האחריות של הבעלים במקרים של תאונה בשטחו?
האחריות החלה על בעל מקרקעין כלפי אנשים אשר מבקרים בשטח שלו מתבטאת במספר דרכים. בראש ובראשונה, בעל מקרקעין אחראי לדאוג כי בנכס אשר שייך לו לא קיימות סכנות או שמא מפגעים העשויים לסכן חייהם ובריאותם של מבקרים. אם בשטחו של בעל המקרקעין קיימים מפגעים וסכנות, על בעל המקרקעין למנוע כניסה לשטח שלו.
אם קיימים מפגעים או סכנות מסוימות העשויות לפגוע במבקרים, ולבעל המקרקעין לא הייתה אפשרות לתקן אותם, על בעל המקרקעין לדווח על כך למבקרים כדי שידעו לפעול בזהירות. בנקודה זו נציין כי בעלי מקרקעין אחראים על אלו המבקרים בנכס שלו גם במקרים שבהם מדובר באדם פרטי אשר מארח חברים בביתו. לצורך הדוגמא, ישנם מקרים בהם ועדי בניין נמצאים אחראים לנזקים שנגרמו לאורחים של אחד מדיירי הבניין בעקבות ליקוי כלשהו בבניין (לצורך הדוגמא, תקלה כלשהי בחדר המדרגות).
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי. אין לראות באמור משום המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהליכים, וכל המקבל החלטה על פי מאמר זה עושה זאת על שיקול דעתו ותחת אחריותו הבלעדית.
