חוק מוסר תשלומים לספקים יצא בעקבות תקריות רבות של אי תשלום בזמן בין ספקים לגופים ממשלתיים או לעסקים אחרים.
שיטת התשלום הידועה "שוטף פלוס", שלעיתים מעכבת את התשלומים ביותר מ-90 יום, הפכה לסטנדרט בישראל, ועל אף יתרונותיה – היא טומנת בחובה קשיים לא פשוטים. בעיקר, היא גורמת לקשיים לעסקים קטנים הנשענים על תשלום מהיר. עיכובים אלה בתשלום עלולים להוביל לבעיות תזרים מזומנים, מגבלות צמיחה ואפילו כשלים עסקיים. כתגובת הסדרה לנושא זה, העבירה המדינה חוק להסדרת התשלומים בין ספקים לעסקים.
במילים אחרות, המצב במדינת ישראל הפך להיות כל כך בעייתי עד כדי כך שהמדינה הבינה שאין מנוס מלחוקק חוק שמטרתו היא להסדיר את כל נושא דחיית התשלומים על עבודות בין גופים ממשלתיים לבין ספקים – ולהלן עיקרי החוק.
מהי הבעיה העיקרית עם חוק מוסר תשלומים?
נכון להיום חוק מוסר תשלומים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת החוק והמשפט במדינה כבר מספר שנים, אך למרות זאת עדיין לא משתמשים בו בצורה מספיק רחבה.
הרשויות שצריכות לשלם לא תמיד פועלות בהתאם לחוק, הספקים ונותני השירות השונים לא תמיד מכירים את החוק או שהם אינם מעוניינים לעמוד על הזכות שלהם לקבל את הריבית שמגיעה להם – ועל כן הם מפספסים המון מידע חשוב!
במאמר זה תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי והחיוני על מנת שאתם תדעו להתנהל נכון לצד החוק, ולקבל את כל הזכויות המגיעות לכם.
שיטת ה"שוטף פלוס" שמכניסה עסקים לחובות
אחד הנושאים הכואבים ביותר אצל בעלי עסקים עצמאיים במדינת ישראל הוא השיטה אשר נקראת "שוטף פלוס". שיטת תשלום זו הפכה להיות כל כך פופולרית עד לרמה שכיום שיטה זו נחשבת לסטנדרט בכל הנוגע לתשלום על עבודה, הצד המשלם מצפה כי הצד שצריך לקבל תשלום יקבל בהבנה מלאה דחייה של התשלום בחודש ימים במקרה הטוב, בחלק מן המקרים דחיית התשלום יכולה להגיע גם לחצי שנה ואף יותר מכך.
הפיכתה של שיטת תשלום זו למעין סטנדרט הובילה להתעוררות של בעיות רבות בעיקר אצל בתי העסקים הקטנים אשר נאלצים לפעול לפיה. נותני השירות/הספקים לא מקבלים את התשלומים על העבודה שביצעו בזמן המתאים ובחלק גדול מן המקרים הם צריכים לקחת הלוואה מהבנק כדי להשלים חוסרים שחשובים להם, עד שיקבלו את הכסף המגיע להם.
נוסף על כך, אי ידיעת התאריך המדויק בו עתיד להתקבל התשלום מוביל את בעלי העסקים למצב שבו הם אינם יכולים לתכנן בצורה נכונה תזרים מזומנים, וכתוצאה מכך נפגעת גם הצמיחה של בית העסק. האמת היא שלא מעט בתי עסק פשוט לא מצליחים להחזיק מעמד וקורסים תחת נטל האיחורים בתשלומים.
מה החוק אומר? להלן מספר נקודות עיקריות
חוק מוסר תשלומים לספקים נכנס לתוקף באמצע שנת 2017, וכל חוזה שנחתם מהיום שבו החוק נכנס לתוקף מחויב על פיו. למעשה, חוק מוסר תשלומים לספקים מסדיר את כל הנושא של מועד התשלום בין ספקים לבין רשויות מדינה, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות, עסקים פרטיים, מוסדות השכלה גבוהה וכן הלאה.
החוק כולל בתוכו מגוון סעיפים שבהם ניתן למצוא הקלות וסייגים רבים. הנקודות העיקריות בחוק מוסר תשלומים לספקים הן:
- משרדים ממשלתיים, רשויות המדינה והמועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס חייבים לשלם לספק בתנאים של שוטף פלוס 30 או לא מאוחר יותר מ-45 ימים מהרגע שבו מקבל השירות קיבל חשבון בעבור ביצוע העבודה.
- הרשויות המקומיות מחויבות לשלם לספק בתנאים של שוטף פלוס 45.
- מוסדות מתוקצבים להשכלה גבוהה, גופים מתוקצבים אחרים או כל גוף אחר שהוקם בהתאם לדין מחויב לשלם לספק בתנאים של שוטף פלוס 45.
- עוסק מורשה, עוסק פטור או מוסד כספי מחויבים לשלם לספק בתנאים של שוטף פלוס 45.
כל תשלום שלא הגיע לספק עד התאריך האחרון שבו ניתן לשלם ישולם לספק יחד עם תוספת של הפרשי הצמדה וריבית, אם עברו חודש ימים מהתאריך האחרון בו ניתן לשלם – לתשלום תתווסף גם ריבית פיגורים.
אמנם זה נשמע כי מדובר במהפך של ממש בכל הנוגע לתשלומים לספקים, אך המצב הוא הרבה יותר מורכב ממה שאתם חושבים.
בתוך חוק מוסר תשלומים לספקים ניתן למצוא סייגים והקלות לא מעטות בנוגע לתנאי התשלום שציינו לפניכם בתחילת פסקה זו.
בראש ובראשונה, חוק מוסר תשלומים לספקים נותן לשני הצדדים אשר חותמים על החוזה את האפשרות לקבוע תאריך תשלום אחר מזה שמוגדר בחוק. כלומר, אם לצורך העניין אתה ספק של חברה ענקית שדורשת ממך להתאים את עצמך לתנאי התשלום שלה, יש סיכוי כי לא תהיה לך אפשרות אחרת מלבד לקבל את התנאים שאותה חברה מציעה לך (אלא אם כן אתה מוכן לוותר על אותו לקוח גדול). רק הקלה זו בלבד משנה באופן משמעותי את כל החוק.
נוסף על כך, בהמשך החוק ניתן למצוא סייגים נוספים בנוגע לחוק כמו: עבודות בנייה הנדסיות נחשבות למקרה חריג ובשל כך מועד התשלום שלהם הוא רחוק יותר.
בעבודה אל מול רשויות מקומיות ועסקאות בבעלות מימון חיצוני, מועד התשלום יהיה רק לאחר קבלה של המימון או כעבור 150 ימים מהרגע שבו מקבל השירות קיבל את החשבון עבור העבודה.
חוק מוסר תשלומים אינו תקף לגבי המוסדות הבריאותיים בארץ, רשויות מקומיות הנמצאות בתהליך הבראה. כמו כן החוק אינו תקף לגבי חוזים שנכרתו כתוצאה מהליך הפועל בהתאם לחוק חובת המכרזים.
—
מהו חוק שיקים חוזרים?
חוק שיקים חוזרים הוא מעט אחר אך דומה במהותו לחוק מוסר תשלומים. החוק בנוגע לשיקים ללא כיסוי נוצר על מנת להגביר את אמינות השימוש בשיקים, על מנת להפוך את מוסר התשלומים לטוב יותר וכדי לייצר הרתעה לבעלי חשבונות ממשיכה של שיקים ללא כיסוי.
לקריאה מורחבת בנושא הקליקו כאן
הבעיות הקיימות בחוק מוסר תשלומים
מעבר לכך שחוק מוסר תשלומים אינו מיושם כמו שצריך, קיימות בו מספר בעיות שונות אשר חשוב להתייחס אליהן:
- בעיה בחישוב של הריבית ודרישה שלה מן הלקוח – בדרך כלל ספקים קטנים לא יודעים כיצד לחשב את הריבית שמגיעה להם מן הלקוח. הם לא מחזיקים בידע המתאים לכך, במיומנויות המתאימות לכך ובמשאבים המתאימים לכך. אם ירצו להיעזר ברואה חשבון שיבצע זאת עבורם יהיה עליהם לשלם לו כסף עבור השירות שלו. בשל כך חלק גדול מן הספקים הקטנים אינם מממשים את אחת מן הזכויות שלהם בחוק. הדבר מוביל למצב בו רק הספקים הגדולים מממשים את חוק מוסר התשלומים, הם מקבלים את הריביות שלהם, בזמן שהספקים הקטנים לא מקבלים שום דבר על כך שאיחרו להם במועד התשלום.
- בעייתיות עם חוק המע"מ – חוק מוסר התשלומים קובע כי ספקים יכולים להגיש את החשבוניות שלהם במייל. לעומת זאת חוק המע"מ מתנגד לכך.
- זמני תשלום הריביות – חוק מוסר התשלומים קובע כי יש לשלם את הריבית לספק בתאריך בו החוב עצמו משולם לספק, הכוונה היא שבאותו רגע שמקבל השירות משלם את חשבונית הספק הוא גם צריך לשלם את הריבית. הלכה למעשה מדובר בפעולה קשה מאוד ליישום ובחלק מן המקרים פעולה זו כמעט ולא ניתנת לביצוע. גופים גדולים במדינת ישראל כמו משרדים ממשלתיים וחברות ענק משלמים לנותני השירות בכמויות גדולות מאוד, ברוב המקרים הם משלמים לפי תהליך קבוע מראש. כדי להוסיף גם את תשלום הריביות לתהליך, אותם גופים גדולים צריכים לערוך שינויים משמעותיים במערכות המידע שלהם, דבר אשר עשוי להוות עבורם בעיה מבחינה טכנית וכלכלית.
- הטבת המצב של ספקים מחו"ל – כוונת החוק הייתה להפוך את מצבם של הספקים הישראלים לטוב יותר ולא את המצב של ספקים מחו"ל. אך ההגדרה בחוק ל"ספק" היא כל מי שעוסק במתן שירות או במכירת טובין. ספקים מחו"ל גם עונים על הגדרה זו.
- סיבוך והתעסקות יתר על המידה – חלק מן ההוראות הקיימות בחוק מוסר תשלומים מוסיפות בירוקרטיה רבה. לצורך הדוגמא, ספקים נדרשים להוציא חשבוניות גם על תשלומי הריביות, ולא אך ורק על התשלום שקיבלו בעבור השירות או בעבור הטובין שסיפקו ללקוח. אם הספק לא מוציא את החשבונית בזמן, יש סיכוי כי הצד המשלם יפסיד את קיזוזי המע"מ שעליו להעביר אל רשות המיסים. יתרה מכך, הצד המשלם צריך לדווח בצורה נפרדת על תשלומי הריביות לספק, עליו גם לנכות מס מן הריביות בנפרד. מדובר על בירוקרטיה רבה לשני הצדדים.
כיצד ניתן לנצל את החוק לטובתנו?
למרות הסייגים הרבים וההקלות הרבות שכלולות בתוך החוק, עדיין ניתן לנצל אותו לטובתנו במידה מסוימת.
- אל תפחדו להתמקח – קודם כל, החוק מעניק לכם בתור ספקים כוח רב יותר כאשר אתם מנסים להתמקח על התנאים של התשלום במעמד ניסוח החוזה ביניכם לבין מקבל השירות. מאחר שתנאי התשלום קבועים בחוק, אתם יכולים לדרוש באופן מוצדק על ידי החוק תנאי תשלום שיהיו הוגנים עבור שני הצדדים, יש לכם את האפשרות להגדיר את הסכום שעליו יעמוד הקנס במקרה שבו התשלום לא מתקבל עד מועד התשלום שנקבע.
במקרים שבהם מדובר בלקוחות חשובים שאתם מעוניינים לשמור איתם על קשר לטווח הרחוק או שמא אתם נמצאים בתחרות צמודה אל מול ספקים אחרים, יכול להיות שלא תהיה לכם אפשרות אחרת מלבד להסכים עם דרישות הלקוח, אך למרות זאת אנחנו ממליצים לכם לנסות להתמקח עם כל אחד מן הלקוחות.
בכל תהליך מיקוח נסו להדגיש ככל האפשר את היתרון שלכם ביחס למתחרים שלכם. אל תפחדו להתמקח ותמיד תהיו בטוחים במה שמגיע לכם לקבל ובעצמכם. מאחר שהחוק נמצא בצד שלכם, עדיין יש סיכוי טוב שהלקוח יבוא לקראתכם בכל הנוגע לתנאי התשלום.
- בקשו מקדמה מן הלקוח – לא משנה אם הצלחתם להשיג תנאי תשלום הוגנים או שלא, עצם כך שאתם והלקוח דיברתם על כל נושא התשלומים נותן לכם סיבה הגיונית לבקש מן הלקוח שלכם תשלום גדול יותר על עבודתכם. אנו ממליצים לכם לא לוותר על נושא זה בשום פנים ואופן.
קבעו סכום כספי מסוים בחוזה שישמש בתור מקדמה לעבודה שלכם. ציינו בפני הלקוח כי על מנת להתחיל לבצע את העבודה את העבודה אתם זקוקים לסכום כספי מסוים שיתן לכם את האפשרות להתחיל בתהליך העבודה ולא להיכנס לחובות. חלק גדול מן הלקוחות יקבלו את הבקשה בחיוב ויבואו לקראתכם, מדובר על נקודה חשובה מאוד שיש להתמקח עליה במהלך השיחה על תנאי התשלום.
- פנו אל ייעוץ משפטי – אם למרות הכל הלקוח עדיין לא משלם במועד התשלום, אנו ממליצים לכם לפנות אל ייעוץ משפטי מקצועי שיתן לכם את האפשרות לפנות אל הלקוח בדרישה מיידית לקבלת הכסף שלכם.
מי במיוחד צריך לשים לב לכתוב בחוק?
ידע החוק לעולם לא מזיק, אך יש מספר גופים או אנשים שכדאי שידעו במיוחד את החוק על בוריו ואלו הם הספקים –
ספקים אשר מספקים סחורה, נותנים שירות או מבצעים עבודות עבור אחד מן הגופים הבאים:
- משרדים ממשלתיים, רשויות המדינה, המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס.
- רשויות מקומיות.
- עסקים שנחשבים למוסדים כספיים פרטיים כמו: בתי השקעות פרטיים, עוסק פטור ועוסק מורשה.
- גופים אשר הוקמו מכוחו של החוק כמו: בנק ישראל. מוסדות להשכלה גבוהה שמקבלים חלק מן התקציב שלהם מהממשלה או גופים אשר מקבלים תקציב מן הממשלה.
לגבי מי לא תקף חוק מוסר תשלומים?
- ספקים אשר מספקים שירות או סחורות כחלק מן אחת העסקאות המפורטות בהמשך, יהיו זכאים לקבל תשלום במועד שסוכם בינם לבין מקבל השירות ולא בהתאם למועדים המפורטים במאמר זה.
- עסקאות הנערכות בין נותן שירות לבין מוסד בריאותי (בית חולים ציבורי, קופת חולים) על מנת לתת שירות בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
- עסקאות הנערכות בין נותן שירות לבין רשות מקומית אשר נמצאת בהבראה, שר הכלכלה ושר האוצר יכולים לקבוע אחרת במקרים מהסוג הזה.
- עסקאות הנערכות בין משרד הביטחון לבין תאגיד מסוים שההתקשרות ביניהם עומדת בממוצע שנתי על 500 מיליון שקלים לפחות.
- נותן שירות אשר מספק סחורה או שירות לאדם פרטי שלא מוגדר כעסק.
זכותי: כיצד ניתן לממש את הזכויות שלי מכוח חוק מוסר תשלומים?
בראש ובראשונה על נותן השירות להוציא למקבל השירות חשבונית באחת מן הדרכים הבאות:
- באמצעות מסירה אישית למקבל השירות.
- באמצעות דואר רשום כולל אישור מסירה.
- באמצעות פלטפורמה אלקטרונית כולל אישור מסירה אלקטרוני (לצורך הדוגמא במייל) או על ידי שליחת מסר אלקטרוני דרך מערכת שהקים מזמין השירות בדיוק לשם כך.
- באמצעות שימוש בפקסימיליה יחד עם אישור מסירה אלקטרוני או יחד עם רישום של הודעת טלפון אשר ניתנה למקבל השירות בקשר לשליחת החשבונית.
- בדרך הגיונית אחרת עליה הסכימו גם מקבל השירות וגם נותן השירות.
- במקרים שבהם החשבונית שהומצאה אינה כוללת בתוכה פרט חשוב אשר יש לכלול בה בהתאם לחוזה שנקבע בין נותן השירות למקבל השירות או שנותן השירות המציא את החשבונית מבלי שהתקיימו כל התנאים החשובים עליהם נותן השירות צריך לקבל את תמורתו כפי שקבוע בחוזה, מקבל השירות יכול להחזיר את החשבונית לנותן השירות יחד עם פירוט של הבעיות שנמצאו תוך 23 ימי עסקים מהיום שבו הומצאה החשבונית או תוך 60 ימי עסקים מהיום שבו הומצאה החשבונית כאשר מדובר בעבודות בנייה הנדסיות.
- במקרים שבהם מקבל השירות החזיר לנותן השירות את החשבונית הלקויה תוך 23 ימי עסקים (60 ימי עסקים כאשר מדובר בעבודות הנדסיות), ספירת הימים שבמהלכם מקבל השירות צריך לשלם את הכסף לנותן השירות תתחיל רק מהיום שבו הומצאה חשבונית תקינה על ידי נותן השירות, לאחר שהוא תיקן את כל הבעיות שנמצאו בחשבונית הקודמת.
- במקרים שבהם מקבל השירות החזיר לנותן השירות את החשבונית הלקויה לאחר 23 ימי עסקים (60 ימי עסקים כאשר מדובר בעבודות הנדסיות), מקבל השירות ישלם את הסכום הכספי אשר קבוע בחשבונית תוך עשרה ימי עסקים מהתאריך האחרון בו ניתן לשלם.
פרק הזמן שעבר מהחזרת החשבונית הלקויה לנותן השירות ועד שנותן השירות המציא חשבונית מתוקנת למקבל השירות מתווסף לפרק הזמן שבו רשאי מקבל השירות לשלם את הסכום הכספי מהתאריך האחרון אשר קבוע בחוק.
*הבהרה: האמור הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו משמש כתחליף לייעוץ/ליווי משפטי.
